אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא ע״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 72
א׳מיכן אמר רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל לאו דוקא שבאו שניהם לחלוק אלא הוא הדין אעפ"י שלא בא עלי' כ"א האחד דומיא דחלוקת ארץ ישראל שהיו בה כמה יונקי שדים שלא באו לחלוק. מיהו אין מכאן ראיה משום דלא עבדינן ממש ההיא דיתומים בההיא דחלוקת הארץ שהיתה עפ"י הדיבור והיה שם אורים ותומים והגדילו אין יכולים למחות. ואילו הכא לשמואל הגדילו יכולים למחות. וההיא אלמנה לכה"ג דת"ר גבי בת ישראל לכהן הניח בנים והניחה מעוברת ר' שמעון בן יוחי אומר זכרים יאכלו נקבות לא יאכלו שמא ימצא עובר ואין לבנות במקום הבן. ופרכינן זכרים יאבלו והא איכא עובר. פי' דתנן שהוא פוסל ואינו מאכיל דקיי"ל ילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל. ומשנינן אין חוששין למיעוט . ואיבעית תימא לעולם חוששין למיעוט דעבדינן להו תקנתא כדרב נחמן דאמר רב נחמן אמר שמואל יתומין שבאו לחלוק בנכסי אביהן ובוררין להם חלק יפה וכו' אלמא עבדינן להו תקנת' אעפ"י שהעובר לא בא לחלוק. ההיא לאו ראיה דשאני התם שיש גם לעובד תקנה בכך שיאכלו עבדים של אלו בתרומה שהוא בזול יותר מבחולין. ועוד דלא דמו האי עובר ליונקי שדים שהיו בחלוקת הארץ שלא היו מוחים בפירו'. ליתום אחד שצועק ומוחה שלא לחלוק:
1