אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא פ״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 82
א׳בפרק בית כור תניא ר' יוסי אומר האחין שחלקו כיון שעלה גורל אחד מהם קנו כולם. מ"ט אמר ר"א כתחילת ארץ ישראל מה תחילת ארץ ישראל בגורל אף כאן בגורל. או מה להלן בקלפי אורים ותומים אף כאן קלפי אורים ותומים. אמר רב אשי בההוא הנאה דקא צייתי להדדי גמרו ומקנו להדדי. פירש רבינו שמואל זצ"ל האחין שחלקו ביררו שנים או שלשה חלקים שוים ואח"כ יפילו גורלות. והוא הדין לשני שותפין כיון שנפל גורל של אחד מהן והוברר חלקו קנו כולם בזה הגורל ולא יוכלו לחזור. ואם הם שנים זה קנה חלקו שנפל עליו הגורל וגם חבירו קנה. דעל מי יפול הגורל שני כי אם על השני. ואם שלשה הם. אותו שנפל הגורל לו קנה חלקו. והשנים קנו בין שניהם (לחלוק) שני החלקים לחלוק ביניהם כל שעה שירצו. ואף לחלוק בענין אחר. ואח"כ יפילו גורלות. ומיהו היכא דנפל הגורל לכולן פשיטא דקנו כולן. ואע"ג דלא אחזוק כל אחד בשלו דכיון דעומדין ומוחזקין בין כולן בכל הקרקע אין הגורל מקנה להם כלום. אלא מברר לכל אחד ואחד חלקו המגיעו לא שנא קרקע ולא שנא מטלטלי כיון שעלה הגודל לזה קנה חבירו כמו כן חלקו המגיע מיד בלא נפילת הגורל. דהא לא מפליג תלמודא בין מטלטלין ובין מקרקעי הכא מידי. עכ"ל:
1