אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קל״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 138
א׳כתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל דהאי דרבה לענין יוקרא וזולא ודברי הכל היא וכן הילכתא. והיכא דמעיקרא שויא ארבעה זוזי ולבסוף שויא זוזא בין שתיא בין תברא ובין איתבר ממילא משלם ארבעה דבהא ליכא מאן דאמר דמשלם בהשתא דתנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה. וכן כתב מו' רבינו אבי העזרי זצ"ל כדבריו:
1
ב׳[שם]
מתני' החושב לשלוח יד בפקדון בית שמאי אומ' חייב ובית הלל אומ' אינו חייב עד שישלח בו יד פי' רש"י זצ"ל אמר לפני עדים אטול פקדונו של פלוני לעצמי בית שמאי מחייבין אותו באונסין מן היום ההוא והלאה אם נאנס חייב באחריות:
מתני' החושב לשלוח יד בפקדון בית שמאי אומ' חייב ובית הלל אומ' אינו חייב עד שישלח בו יד פי' רש"י זצ"ל אמר לפני עדים אטול פקדונו של פלוני לעצמי בית שמאי מחייבין אותו באונסין מן היום ההוא והלאה אם נאנס חייב באחריות:
2
ג׳[דף מ"ד ע"א]
גמ' מנא הני מילי דתנו רבנן על כל דבר פשע ב"ש אומ' מלמד שחייב על המחשבה כמעשה. ובה"א אינו חייב עד שישלח בו יד שנאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו. אמר להם ב"ש לב"ה והלא כבר נאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו א"כ מה ת"ל על דבר פשע שיכול אין לי אלא הוא אמר לעבדו או לשלוחו מנין ת"ל על כל דבר פשע והלכה כבית הלל. מתני' היטה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית. פירש"י זצ"ל ונשברה לאחר זמן אינו משלם אלא רביעית דבשליחות יד אינו מתחייב באונסין עד שימשוך או עד שיגביה דהוי קנייה. אמר רבא לא שנו אלא נשברה אבל החמיצה משלם את כולה מאי טעמא גירי דידיה הוא דאהנו בה. מתני' הגביה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה משלם את הכל פי' דהוי קנייה בהגבהה וחסרון בנטילת רביעית. אמר שמואל לא נטל ממש אלא כיון שהגביה ליטול אע"פ שלא נטל. לימא קסבר שמואל שליחות יד אינה צריכה חסרון. אמרי לא שנא הכא דניחא ליה דתהוי הא חבית כולה בסיס להא רביעית שתשמר אותה רביעית ולא תתחמץ פי' רש"י זצ"ל ולעולם שליחות יד בדבר אחר צריכה חסרון. והנוטל פקדון ומגביהו על מנת לשלוח בו יד כל זמן שלא חסרו אינו מתחייב בהגבהתו הואיל ולא נטלו על מנת לגזול את כולו אלא לשלוח בו יד ושליחות יד בלא חסרון ליתא עכ"ל:
גמ' מנא הני מילי דתנו רבנן על כל דבר פשע ב"ש אומ' מלמד שחייב על המחשבה כמעשה. ובה"א אינו חייב עד שישלח בו יד שנאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו. אמר להם ב"ש לב"ה והלא כבר נאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו א"כ מה ת"ל על דבר פשע שיכול אין לי אלא הוא אמר לעבדו או לשלוחו מנין ת"ל על כל דבר פשע והלכה כבית הלל. מתני' היטה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית. פירש"י זצ"ל ונשברה לאחר זמן אינו משלם אלא רביעית דבשליחות יד אינו מתחייב באונסין עד שימשוך או עד שיגביה דהוי קנייה. אמר רבא לא שנו אלא נשברה אבל החמיצה משלם את כולה מאי טעמא גירי דידיה הוא דאהנו בה. מתני' הגביה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה משלם את הכל פי' דהוי קנייה בהגבהה וחסרון בנטילת רביעית. אמר שמואל לא נטל ממש אלא כיון שהגביה ליטול אע"פ שלא נטל. לימא קסבר שמואל שליחות יד אינה צריכה חסרון. אמרי לא שנא הכא דניחא ליה דתהוי הא חבית כולה בסיס להא רביעית שתשמר אותה רביעית ולא תתחמץ פי' רש"י זצ"ל ולעולם שליחות יד בדבר אחר צריכה חסרון. והנוטל פקדון ומגביהו על מנת לשלוח בו יד כל זמן שלא חסרו אינו מתחייב בהגבהתו הואיל ולא נטלו על מנת לגזול את כולו אלא לשלוח בו יד ושליחות יד בלא חסרון ליתא עכ"ל:
3