אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ק״נOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 150
א׳נראה בעיני דאע"ג דאין הלכה כר"ש דמתני' הלכה כר"ש דבריי'. דר' יוחנן דפסקי' כוותיה לעיל מצי סבר כר"ש:
1
ב׳[שם]
ההוא גברא דיהב זוזא אחמרא שמע דקא בעי למינסביה דבי פרזק רופילא א"ל הב לי זוזיי לא בעינן חמרא אתא לקמיה דרב חסדא א"ל כדרך שתקנו משיכה במוכרין כך תקנו משיכה בלקוחות שגם הלוקח יכול לחזור בו כל זמן שלא משך. פרזק רופילא פר"ח זצ"ל גוי אנס:
ההוא גברא דיהב זוזא אחמרא שמע דקא בעי למינסביה דבי פרזק רופילא א"ל הב לי זוזיי לא בעינן חמרא אתא לקמיה דרב חסדא א"ל כדרך שתקנו משיכה במוכרין כך תקנו משיכה בלקוחות שגם הלוקח יכול לחזור בו כל זמן שלא משך. פרזק רופילא פר"ח זצ"ל גוי אנס:
2
ג׳[שם]
מתני' האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע. שתות למקח פי' מעות כסף שהן שש בדינר וארבע דינרין לסלע. אם היה המקח בדמי סלע שהוא כ"ד מעות דהשתא הויא אונאה שתות למקח חייב להשיב לו כל אונאתו ארבעה כסף. איתמר רב כהנא אמר שתות מקח דוקא קתני מתניתין שאם אונאה שתות לשויו של מקח הויא אונאה. אבל אי הויא פחות או יותר אע"פ שישנה שתות אצל מעות שנתן זה בזה אין בו דין אונאה. ושמואל אמר נמי שתות מעות שנינו. שוי שיתא בחמשא ונתאנה מוכר או שוי שיתא בשבעא ונתאנה לוקח כולי עלמא לא פליגי בין רב כהנא בין שמואל אונאה היא דהא שתות הויא לצד שויו של מקח. כי פליגי שויא חמשא בשיתא ונתאנה לוקח בזוז שהוא חומש למקח ויותר משתות הוא זה אבל אצל מעות שנתן שתות הוא. אי נמי שוי שבעא בשיתא ונתאנה מוכר לגבי מקח אין שתות אלא שביעית ופחות משתות הוא ולגבי מעות הוי שתות. לשמואל דאמר בתר מעות אזלינן אידי ואידי אונאה היא. לרב כהנא דאמר בתר מקח אזלינן שוי חמשא בשיתא ביטול מקח הוי שוי שבעא בשיתא מחילה היא. ושמואל אמר כי קאמר מחילה וביטול היכא דליכא שתות משני צדדין. אבל היכא דאיכא שתות מצד אחד אונאה הויא. תניא כוותיה דשמואל מי שהוטל עליו אונאה ידו על העליונה. כיצד מכר לו שוי חמש בשש מי נתאנה לוקח ידו על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותיי או תן לי מה שאוניתני. מכר לו שוי שש בחמש מי נתאנה מוכר ידו על העליונה רצה אומר לו תן לי מקחי או תן לי מה שאוניתני:
מתני' האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע. שתות למקח פי' מעות כסף שהן שש בדינר וארבע דינרין לסלע. אם היה המקח בדמי סלע שהוא כ"ד מעות דהשתא הויא אונאה שתות למקח חייב להשיב לו כל אונאתו ארבעה כסף. איתמר רב כהנא אמר שתות מקח דוקא קתני מתניתין שאם אונאה שתות לשויו של מקח הויא אונאה. אבל אי הויא פחות או יותר אע"פ שישנה שתות אצל מעות שנתן זה בזה אין בו דין אונאה. ושמואל אמר נמי שתות מעות שנינו. שוי שיתא בחמשא ונתאנה מוכר או שוי שיתא בשבעא ונתאנה לוקח כולי עלמא לא פליגי בין רב כהנא בין שמואל אונאה היא דהא שתות הויא לצד שויו של מקח. כי פליגי שויא חמשא בשיתא ונתאנה לוקח בזוז שהוא חומש למקח ויותר משתות הוא זה אבל אצל מעות שנתן שתות הוא. אי נמי שוי שבעא בשיתא ונתאנה מוכר לגבי מקח אין שתות אלא שביעית ופחות משתות הוא ולגבי מעות הוי שתות. לשמואל דאמר בתר מעות אזלינן אידי ואידי אונאה היא. לרב כהנא דאמר בתר מקח אזלינן שוי חמשא בשיתא ביטול מקח הוי שוי שבעא בשיתא מחילה היא. ושמואל אמר כי קאמר מחילה וביטול היכא דליכא שתות משני צדדין. אבל היכא דאיכא שתות מצד אחד אונאה הויא. תניא כוותיה דשמואל מי שהוטל עליו אונאה ידו על העליונה. כיצד מכר לו שוי חמש בשש מי נתאנה לוקח ידו על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותיי או תן לי מה שאוניתני. מכר לו שוי שש בחמש מי נתאנה מוכר ידו על העליונה רצה אומר לו תן לי מקחי או תן לי מה שאוניתני:
3