אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קע״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 177
א׳כתב רבינו שמשון בר אברהם זצ"ל צריך עיון היאך מותר ללוה לעשות טובה למלוה אפילו דברים שהיה עושה בלא הלואה ולא מיבעיא כגון דברים שאין רגילים לעשות בני אדם ולההנות חביריהם בחנם כגון חצר דקיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר שיש לנו לאסור להשאיל בחנם כדתנן המלוה את חבירו לא ידור עמו בחצרו חנם ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא ריבית ויש לאסור אפי' הוא כל כך אהובו דבלאו הכי היה משאיל לו וכל כיוצא בזה כגון להשאיל לו סוס וכמה דברים כיוצא בזה אלא אפי' דברים שאין רגילין ליטול מהן שכירות יהא אסור דומיא דחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר ואפי' גברא דלא עביד משמע הכא לאיסור א"כ יותר מדאי צריך הלוה להזהר שלא לעשות שום הנאה למלוה. ויש לומר דדוקא מילי דבפרהסיא ואוושו טובא כגון לדור בחצרו ולתקוף בעבדו בעל כרחו אסור אבל להשאילו כליו או אפי' סוסיו מותר כיון דבלאו הכי נמי הוה משאיל לו דיקא נמי דנקט חצרו ולא נקט לא ישכיר את כליו או בהמתו בפחות. ועוד היינו יכולים לומר דכל היכא כקודם ההלואה היו אוהבים זה את זה כל כך שהיו משאילים חצר זה לזה אם היו צריכי' מותר להשאיל גם לאחר ההלואה ומתני' בסתם בני אדם שאין רגילות שיהא עושה הלוה למלוה אותה הנאה בלא הלואה דומיא דהקדמת שלום שאינה אסורה אלא באותו שאינו רגיל בקודם לכן. ומיהו בעושה שלא מדעת חבירו חייב ליתן שכר אפי' במקום שלא היה נותן אם לא היה חייב מלוה שלו כגון המשתמש בחצר שלו ובעבד שלו ובלא קיימא לאגרא וכיון שעושה שלא ברשות נראה כעושה בעבור מלוה שלו:
1
ב׳[דף ס"ה ע"א]
אמר אביי האי מאן דמסיק זוזי דריבית' בחברי' וקאזלי ארבע גריוי בזוזא בשוקא ויהיב ליה חמשא כי מפקי' מיניה ארבעה מפקי' מיניה ואידך מתנה הוא דיהיב לי'. רבא אמר חמשא מפקי' מיניה דבתורת ריבית אתו לידי':
אמר אביי האי מאן דמסיק זוזי דריבית' בחברי' וקאזלי ארבע גריוי בזוזא בשוקא ויהיב ליה חמשא כי מפקי' מיניה ארבעה מפקי' מיניה ואידך מתנה הוא דיהיב לי'. רבא אמר חמשא מפקי' מיניה דבתורת ריבית אתו לידי':
2