אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא רל״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 235
א׳וזה לשון רבינו אלחנן זצ"ל שכתב בשם רבינו יצחק אביו זצ"ל אפי' אין לו סאה לוה עליה כמה סאין והלכה כמותו מדקתני ר' חייא לסייועי ליה מברייתא הא יש לו לוה עליה במה טיפין. ופי' רבינו יהודה בר נתן זצ"ל שאם הלוה לו כמה כורין ביחד דאינו לוה אותם אלא א"כ יש לו סאה כנגדו. ואפי' לפי פירושו יש לו ללוות במה כורין ביחד אפי' אין לו אלא טיפה כגון דאמר ליה קני כל טיפה וטיפה זו אחר זו. אבל נראה לר' דכיון דהלכה כר' יצחק אפי' לא יאמר לו כך מותר ללוות כיון דאיכ' למימ' שכל טיפה וטיפה שנותן לו אותו המלוה יש לו כנגדו טיפה אחרת עכ"ל. מתני' והילל אוסר אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כהלל ולית הילכתא כוותיה. מתני' וכן היה הילל אומר לא תלוה אשה מחבירתה ככרות עד שתעשה דמים שמא יוקירו חיטין ונמצא באין לידי ריבית. אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי הילל אבל חכמים אומרים לוין ככרות סתם בלא קציצת דמים שלא החמירו לדקדק באיסור סאה בסאה כל כך. כך פירש"י זצ"ל. ומשמע אע"ג דלא יצא השער ואע"ג דלית ליה מההוא מינא:
1