אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא כ״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 28
א׳ואותן הלואות שמלוים לעכומ"ז ויש לו לישראל גוי מערופיא שלו שרגיל תדיר ללות ממנו אסור לו לישראל אחר להרגילו אצלו ולסלקו מישראל הרגיל אצלו שהרי יכול להלוות לנוי אחר דהרבה גוים לווין שכיחי ודמי למקח וממכר דאסור הואיל ויכול לקנות במקום אחר. וכן מצאתי כתוב בשם רבי' שמואל בן רבינו מאיר זצ"ל דאסור וכתב ודמי לההיא דלא יחפור דאמר רב הונא האי בר מבואה דאוקי ריחיא ואתא בר מבואה חבריה וקא מוקי ריחיא גביה דינא הוא דמעכב עלויה ודמי נמי למרחיקין מצודת הדג מן הדג . ובשם רבינו תם זצ"ל מצאתי דשרי דקיימא לן בחזקת הבתים דנכסי העכומ"ז הרי הן כהפקר דאמר רב יהודה אמר שמואל נכסי העכומ"ז הרי הם כמדבר הפקר שאם קדם ישראל אחר והחזיק בה קנה כאילו הן נכסי הגר ואפי' מעות אין מחזיר ללוקח ראשון אלמא נכסי העכומ"ז הפקר הן. ואין נראה בעיני כלל ואע"ג דהפקר הן ואם החזיק בה זכה מ"מ לכתחילה אין לו לעשות ואי עביד נקרא רשע כדפי' רבינו שמואל זצ"ל התם. ותו מדברי רבינו תם זצ"ל גופיה משמע לאיסורא דאע"ג דנכסי הגוי הרי הן כהפקר מ"מ הרי הוא דמי למצודת הדג דאע"ג דהפקר הן מ"מ אפי' הכי מרחיקין המצודה הכא נמי לא שנא. הילכך נראה בעיני לאיסורא כדברי רבי' שמואל זצ"ל:
1
ב׳[דף י"א ע"א]
ראה אותן רצין אחר צבי שבור אחר גוזלות שלא פירחו ואמר זכתה לי שדי זכתה לו. אמר רב יהודה אמר שמואל והוא שעומד בצד שדהו. ופרכינן ותקני לו שדהו דאמר ר' יוסי בר חנינא חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו. ושנינן ה"מ בחצר המשתמרת אבל בחצר שאינה משתמרת אי עומד בצד שדהו אין ואי לא לא. וכן אמר עולא והוא שעומד בצד שדהו וכן אמר רב אסי והוא שעומד בצר שדהו. וכן אמר רבה בר בר הנה א"ר יוחנן והוא שעומד בצד שדהו. וכן הלכה דחצר משתמרת קונה שלא מדעתו. אבל חצר שאינה משתמרת בעינן שיהא עומד בצד שדהו והא דתנן במתניתין ואמר זכתה לי שדי לאו דוקא נקט ואמר אלא אע"ג דלא אמר נמי קנה כדפרכי' לעיל גבי ארבע אמות ואי תקינו ליה רבנן כי לא אמר מאי הוי. וכן מוכח בפ' שור שנגח את הפרה גבי משכונו של גר ביד ישראל ומת הגר ובא ישראל אחר והחזיק בו זה קנה כנגד מעותיו וזה קנה השאר:
ראה אותן רצין אחר צבי שבור אחר גוזלות שלא פירחו ואמר זכתה לי שדי זכתה לו. אמר רב יהודה אמר שמואל והוא שעומד בצד שדהו. ופרכינן ותקני לו שדהו דאמר ר' יוסי בר חנינא חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו. ושנינן ה"מ בחצר המשתמרת אבל בחצר שאינה משתמרת אי עומד בצד שדהו אין ואי לא לא. וכן אמר עולא והוא שעומד בצד שדהו וכן אמר רב אסי והוא שעומד בצר שדהו. וכן אמר רבה בר בר הנה א"ר יוחנן והוא שעומד בצד שדהו. וכן הלכה דחצר משתמרת קונה שלא מדעתו. אבל חצר שאינה משתמרת בעינן שיהא עומד בצד שדהו והא דתנן במתניתין ואמר זכתה לי שדי לאו דוקא נקט ואמר אלא אע"ג דלא אמר נמי קנה כדפרכי' לעיל גבי ארבע אמות ואי תקינו ליה רבנן כי לא אמר מאי הוי. וכן מוכח בפ' שור שנגח את הפרה גבי משכונו של גר ביד ישראל ומת הגר ובא ישראל אחר והחזיק בו זה קנה כנגד מעותיו וזה קנה השאר:
2