אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא שמ״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 345
א׳ראיתי מפרש"י דדוקא נקט אכלה חגב אבל נשדפה אפילו לא זרעה כלל הוי פטור דכיון דמתני' קאי ובסתמא תרוייהו קתני אכלה חגב ונשדפה. והאי דנקט אכלה חגב ולא נקט נשדפה יש לומר דוקא קאמר. ועוד דלקמן לא מקשינן ליה אלא אהאי מימרא אבל אההיא דלעיל דאמ' אי זרעתה חיטי הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך לא מקשינן עלה מידי מההיא ברייתא דנקט בא ארי ודרס ובא זאב וטרף דהכי נמי הוה מצי למיפרך אההיא מימרא אלא ודאי ש"מ דהיינו טעמא דהתם נקיט נשתדפה רובא דבאגי ולא נקיט אכלה חגב לרובא דבאגי הילכך לא מקשי ליה מארי ודרס. דגבי ארי וזאב אכל דרס קתני. וכי האי אונסא ודאי לא מצי למימר נס הוא מתעביד לי שלא היה אוכלו משום הכי מקשי ליה אכלה חגב דהאי ניסא לא הוה משתכח שיאכל כל השדות ושלו הוה ניצול מן החגב אבל גבי שדפון מצי למיהוי דכל השדות יהו שדופות ושלו ניצולות. ומשום הכי לא פריך ליה על ההיא דשדפון. גם ראיתי מפרשים דשמואל איירי כגון שאמר לו זרע מה שתרצה דהשתא לא מצי למימר ותגזר אומר ויקם לך שהרי לא נתפלל להקב"ה מזרע אחר שאמר לו שיזרע מה שירצה אלא מכל זרעים שבעולם נתפלל שיצליחו איזה זרע שיזרע ומסתמא הקב"ה לא קיבל תפלתו בכל זה ולהכי איצטריך ליה לשמואל למימר דאם לא זרעה כלל דאינו מנכה לו מן חכירו. ולא יקשה לך אמאי איצטריך למימר פשיטא דהא אמרי' לעיל דאפי' היכא דא"ל זרעה חיטי וזרעה שערי מצי למימר ותגזר אומר ויקם לך אע"ג דאיכ' קצת הוכחה שהיו נשתדפין. ואע"ג דאקשינן לשמואל ואסקינן בקושיא אפילו הכי איתא דשמואל ולא בטלו דבריו. ורבינו יצחק אלפס זצ"ל הביא הא דשמואל וסתמא דתלמודא נמי אסיק לעיל דמצי למימר הוה משתייר לי פורתא כדכתיב כי נשארנו מעט מהרבה:
1
ב׳[שם ע"ב]
תני חדא פעם ראשונה זרעה ואכלה חגב או נשדפה וחוזר וזורעה שנית ואם אינו זורעה אינו מנכה לו אפילו היא מכת מדינה. שלישית אינו זורעה ומנכה לו. ותניא אידך שלישית זורעה רביעית אינו זורעה. לא קשיא הא כר' דאמר בתרי זימני הוי הא כרשב"ג דאמר בתלתא זימני הוי חזקה. פלוגתייהו בהרבה מקומות מיהו ביארו בסוף פרק הבא על יבמתו ופשטוה נישואיה ומלקיות כר' ווסתות ושור המועד כרשב"ל :
תני חדא פעם ראשונה זרעה ואכלה חגב או נשדפה וחוזר וזורעה שנית ואם אינו זורעה אינו מנכה לו אפילו היא מכת מדינה. שלישית אינו זורעה ומנכה לו. ותניא אידך שלישית זורעה רביעית אינו זורעה. לא קשיא הא כר' דאמר בתרי זימני הוי הא כרשב"ג דאמר בתלתא זימני הוי חזקה. פלוגתייהו בהרבה מקומות מיהו ביארו בסוף פרק הבא על יבמתו ופשטוה נישואיה ומלקיות כר' ווסתות ושור המועד כרשב"ל :
2
ג׳[שם]
אמר רשב"ל לא שנו שמנכה לו מחכירו אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב אבל זרעה ולא צמחה מצי אמר ליה בעל הקרקע כל זרעא זרע ואזיל בה כלומר כל זמן הזריעה חזור וזורעה שמא לא הגיע זמן הזריעה ועד אימת הוי משך זמן הזריעה א"ר פפא עד זמן דכי אתי אריסא מדברא ונכנסין לבית בזמן שרגילין ליכנס דהיינו לאחר תשע שעות ביום קרוב לסוף העשירית וקיימא כימה שהיא בזנב טלה בראש כל אדם דהיינו באמצע הרקיע שנראה לכל אדם כאילו הוא על ראשו והן הן ימי אדר. ואוקימנא דקביל מיניה באפלי שעורים וקיטנית הנזרעים באדר. מתני' ר' יהודה אומר אם קיבלה ממנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכירו. ההוא גברא דקביל ארעא בזוזי למיעבד בה תומי אגודא דנהר מלכא סבא. איסתכר נהר מלכא סבא לשון ויסכרו כל מעינות תהום רבה נסתמה מהלכתו שעכבוהו העליונים והטהו דרך אחרת דאין ירק מצליח אלא בקרקע נרבצת בארץ לחה. אתא לקמיה דרבא א"ל זיל נכי ליה אמרו ליה רבנן לרבא והתנן ר' יהודה אומר אם קיבלה ממנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מן חכירו. א"ל לית דחש ליה להא דר' יהודה:
אמר רשב"ל לא שנו שמנכה לו מחכירו אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב אבל זרעה ולא צמחה מצי אמר ליה בעל הקרקע כל זרעא זרע ואזיל בה כלומר כל זמן הזריעה חזור וזורעה שמא לא הגיע זמן הזריעה ועד אימת הוי משך זמן הזריעה א"ר פפא עד זמן דכי אתי אריסא מדברא ונכנסין לבית בזמן שרגילין ליכנס דהיינו לאחר תשע שעות ביום קרוב לסוף העשירית וקיימא כימה שהיא בזנב טלה בראש כל אדם דהיינו באמצע הרקיע שנראה לכל אדם כאילו הוא על ראשו והן הן ימי אדר. ואוקימנא דקביל מיניה באפלי שעורים וקיטנית הנזרעים באדר. מתני' ר' יהודה אומר אם קיבלה ממנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכירו. ההוא גברא דקביל ארעא בזוזי למיעבד בה תומי אגודא דנהר מלכא סבא. איסתכר נהר מלכא סבא לשון ויסכרו כל מעינות תהום רבה נסתמה מהלכתו שעכבוהו העליונים והטהו דרך אחרת דאין ירק מצליח אלא בקרקע נרבצת בארץ לחה. אתא לקמיה דרבא א"ל זיל נכי ליה אמרו ליה רבנן לרבא והתנן ר' יהודה אומר אם קיבלה ממנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מן חכירו. א"ל לית דחש ליה להא דר' יהודה:
3
ד׳[שם]
מתני' המקבל שדה מחבירו בעשרת כורין של חיטין ולקתה שהיו חיטיה שרופות וכחושות נותן לו מתוכה. היו חיטיה יפות לא יאמר לו הריני שולח לך מן השוק אלא נותן לו מתוכה וזו בחכירות הוצרכה לשנותה ולא בקבלנות דאי בקבלנות פשיטא דכל אחד זוכה ומתחייב בחלקו. ההוא גברא דקביל ארעא לאספסתא עבדא אספסתא והיא נקצרת לשלשים יום כדאמרינן בחזקת הבתים. ובתר דעבדא אספסתא חרשה לשעורין לקיץ הנהו שערי שלח' רב חביבא מסורא לפר"ת לרבינא כי האי גוונא מאי. שלח ליה לקתה נותן לה מתוכה. א"ל מי דמי התם לא עבדא ארעא שליחותיה בעלה לא חכרה אלא לאספסתא ואילו זרע לה אספסתא ואזיל הוה מצלחא:
מתני' המקבל שדה מחבירו בעשרת כורין של חיטין ולקתה שהיו חיטיה שרופות וכחושות נותן לו מתוכה. היו חיטיה יפות לא יאמר לו הריני שולח לך מן השוק אלא נותן לו מתוכה וזו בחכירות הוצרכה לשנותה ולא בקבלנות דאי בקבלנות פשיטא דכל אחד זוכה ומתחייב בחלקו. ההוא גברא דקביל ארעא לאספסתא עבדא אספסתא והיא נקצרת לשלשים יום כדאמרינן בחזקת הבתים. ובתר דעבדא אספסתא חרשה לשעורין לקיץ הנהו שערי שלח' רב חביבא מסורא לפר"ת לרבינא כי האי גוונא מאי. שלח ליה לקתה נותן לה מתוכה. א"ל מי דמי התם לא עבדא ארעא שליחותיה בעלה לא חכרה אלא לאספסתא ואילו זרע לה אספסתא ואזיל הוה מצלחא:
4
ה׳[שם]
ההוא גברא דקביל פרדיסא מחבריה בעשרה דני חמרא. תקף ההוא חמרא סבר רב כהנא למימר היינו מתני' דתנן לקתה נותן לו מתוכה. א"ל רב אשי לרב כהנא מי דמי התם לא עבדא ארעא שליחותיה הכא עבדא ארעא שליחותיה הענבים לא לקו משנעשה יין בחביותיו ובביתו לקה. ואמרי' בבבא בתרא חמרא אכתפא דגברא שוור זה קונהו מזה ומזלו גורם להחמיץ. ומורי רב אשי בענבי דקרים ענבים שהתליעו ושדה שלקתה בעומר' בעודן שטוחות בה ליבש בימות הקיץ בכל זה עודן לקרקע צריכין. וכן ענבים שהתליעו בין בצירה לדריכה וכגון שלא איחרום יותר מן המנהג:
ההוא גברא דקביל פרדיסא מחבריה בעשרה דני חמרא. תקף ההוא חמרא סבר רב כהנא למימר היינו מתני' דתנן לקתה נותן לו מתוכה. א"ל רב אשי לרב כהנא מי דמי התם לא עבדא ארעא שליחותיה הכא עבדא ארעא שליחותיה הענבים לא לקו משנעשה יין בחביותיו ובביתו לקה. ואמרי' בבבא בתרא חמרא אכתפא דגברא שוור זה קונהו מזה ומזלו גורם להחמיץ. ומורי רב אשי בענבי דקרים ענבים שהתליעו ושדה שלקתה בעומר' בעודן שטוחות בה ליבש בימות הקיץ בכל זה עודן לקרקע צריכין. וכן ענבים שהתליעו בין בצירה לדריכה וכגון שלא איחרום יותר מן המנהג:
5
ו׳[שם]
מתני' המקבל שדה מחבירו לזורעה שעורין לא יזרענה חיטין. חיטים יזרענה שעורים רשב"ג אוסר קיטנית יזרענה תבואה תבואה לא יזרענה קיטנית רשב"ג אוסר. פי' שקיבלה בחכירות בכך וכך חיטין או שעורין או משום לא יזרענה חיטין שהחיטין מכחישין את הקרקע יותר מן השעורין והא לא מיתוקמא בקבלנות דאי בקבלנות הא אמרן תכחוש ארעא ולא ליכחוש מרה וחרי הוא נהנה בשינויו של זה:
מתני' המקבל שדה מחבירו לזורעה שעורין לא יזרענה חיטין. חיטים יזרענה שעורים רשב"ג אוסר קיטנית יזרענה תבואה תבואה לא יזרענה קיטנית רשב"ג אוסר. פי' שקיבלה בחכירות בכך וכך חיטין או שעורין או משום לא יזרענה חיטין שהחיטין מכחישין את הקרקע יותר מן השעורין והא לא מיתוקמא בקבלנות דאי בקבלנות הא אמרן תכחוש ארעא ולא ליכחוש מרה וחרי הוא נהנה בשינויו של זה:
6
ז׳[דף ק"ז ע"א]
מתני ליה רב יהודה לרבין בר רב נחמן תבואה יזרענה קיטנית א"ל והא אנן תנן תבואה לא יזרענה קיטנית א"ל לא קשיא הא לן והא להו מתני' בארץ ישראל קאי שהיא מקום גריר ואיכא למיחש לכחשא דארעא. אנן השתא בבבל קיימינן שהיא מצולה וטיבעני וביצעי מים וליכא למיחש לכחשא דארעא הילכך משנה לכל מה שירצה מקיטנית לתבואה ומתבואה לקיטנית והיינו כרבנן. א"ל רב יהודה לרבין בר רב נחמן אבין אחי הני שחליים שקורין בלעז קרישין הגדילין בין הפשתן אין בהם משום גזל לכל הבא ועוקרו לפי שהוא משביח את הבעלים שמפסידין הפשתן יותר מעל דמיהן. ואם עומדת על גבולי הערוגה ולא בתוכה יש בהן משום גזל דלא מפסדי ואם הוכחשו השחליים לזרע שעמדו בפשתן ימים רבים עד שגמרו גדילתן שוב אין עמידתן מועלת בפשתן ויש בהן משום גזל. א"ל רב יהודה לרבין בר רב נחמן אבין אחי דילי דילך ודילך דילי נהוג בי מיצרא אילן הנוטה לכאן לכאן והנוטה לכאן לכאן. יש באילנותיי שהפירות שלך ויש באילנותיך שהפירות שלי ששדותיהן סמוכות זו לזו והמצרים גבוהין ואילנות נטועין בהן יש מן הנטועין בשלי ששרשיהם כפפו ונטו כולן לתוך שדך ויונקים בשלך ויש בשלך שנוטין לתוך שלי שיונקים משלי ומארצי. ונהוג בני מיצרא אילן הנוטה לכאן לכאן נוטין השרשין לצד שדה זו הפירות שלו. דאיתמר אילן העומד על המיצר אמר רב הנוטה לכאן לכאן והנוטה לכאן לכאן ושמואל אמר חולקין. מיתיבי אילן העומד על המיצר חולקין. תירגמה שמואל אליבא דרב בממלא את כל המיצר שנוטין שרשין לכאן ולכאן. אי הכי מאי למימרא לא צריכא דתלי טוניה להאי גיסא משא פירותיו וענפיו נוטה לצד אחד. ואכתי מאי למימרא מהו דתימא דא"ל פלוג הכי טול אתה חציו שלך שאצלך ואני חציו שאצלי קמ"ל דא"ל מאי חזית דפלגת הכי פלוג הכי לעבר רוחב השדות חלוק האילן אם עומדות השדות חלוק האילן אם עומדות השדות מזרח ומערב חלוק את האילן צפון ודרום:
מתני ליה רב יהודה לרבין בר רב נחמן תבואה יזרענה קיטנית א"ל והא אנן תנן תבואה לא יזרענה קיטנית א"ל לא קשיא הא לן והא להו מתני' בארץ ישראל קאי שהיא מקום גריר ואיכא למיחש לכחשא דארעא. אנן השתא בבבל קיימינן שהיא מצולה וטיבעני וביצעי מים וליכא למיחש לכחשא דארעא הילכך משנה לכל מה שירצה מקיטנית לתבואה ומתבואה לקיטנית והיינו כרבנן. א"ל רב יהודה לרבין בר רב נחמן אבין אחי הני שחליים שקורין בלעז קרישין הגדילין בין הפשתן אין בהם משום גזל לכל הבא ועוקרו לפי שהוא משביח את הבעלים שמפסידין הפשתן יותר מעל דמיהן. ואם עומדת על גבולי הערוגה ולא בתוכה יש בהן משום גזל דלא מפסדי ואם הוכחשו השחליים לזרע שעמדו בפשתן ימים רבים עד שגמרו גדילתן שוב אין עמידתן מועלת בפשתן ויש בהן משום גזל. א"ל רב יהודה לרבין בר רב נחמן אבין אחי דילי דילך ודילך דילי נהוג בי מיצרא אילן הנוטה לכאן לכאן והנוטה לכאן לכאן. יש באילנותיי שהפירות שלך ויש באילנותיך שהפירות שלי ששדותיהן סמוכות זו לזו והמצרים גבוהין ואילנות נטועין בהן יש מן הנטועין בשלי ששרשיהם כפפו ונטו כולן לתוך שדך ויונקים בשלך ויש בשלך שנוטין לתוך שלי שיונקים משלי ומארצי. ונהוג בני מיצרא אילן הנוטה לכאן לכאן נוטין השרשין לצד שדה זו הפירות שלו. דאיתמר אילן העומד על המיצר אמר רב הנוטה לכאן לכאן והנוטה לכאן לכאן ושמואל אמר חולקין. מיתיבי אילן העומד על המיצר חולקין. תירגמה שמואל אליבא דרב בממלא את כל המיצר שנוטין שרשין לכאן ולכאן. אי הכי מאי למימרא לא צריכא דתלי טוניה להאי גיסא משא פירותיו וענפיו נוטה לצד אחד. ואכתי מאי למימרא מהו דתימא דא"ל פלוג הכי טול אתה חציו שלך שאצלך ואני חציו שאצלי קמ"ל דא"ל מאי חזית דפלגת הכי פלוג הכי לעבר רוחב השדות חלוק האילן אם עומדות השדות חלוק האילן אם עומדות השדות מזרח ומערב חלוק את האילן צפון ודרום:
7