אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא שמ״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 348
א׳ובערוך פי' כפר"ח פי' שנטע אילנות על הקברים והשביען שלא ישרישו ושלא יצמחו ושלא יפריחו אלא אותם הנטועים על המתים שמתו בזמנם ולא יצאו אלא אחד למאה:
1
ב׳[שם]
א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה מודד הקרקעות בשכר לקונים ולמוכרים ולאחין ושותפין הבאין לחלוק לא תזלזל במשיחתן דכל פורתא ופורתא חזי לכורכמא רשקא כרכום של גן. ובלעז כרוג אורמינטל. ובערוך פי' כרכום ששוה משקלו כסף רישקא אריינטל'. כפרים עם נרדים תרגום כפירין עם רישקי'. נרד וכרכום תרגום רשק ומוריקא. א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה ארבע אמות דאניגרא זלזל בהו. אמת המים שהמשיכוה מן הנהר הגדול על פני הבקעה כולה ומניחין בעלי כל שדה ושדה מלזרוע על אנפיה רוחב ארבע אמות שלא תקלקל שפתה ומודדין אותן כולן יחד. ומצייני' ומתחמין בסימנין שלא יחרשו מן הסימן ולחוץ לזלזל בהן ואל תדקדק בהן להרחיבן. אנהרא לא תמשיחינהו כלל אלא באומד כדי שיהו ניכרות לעינים שהן שלימות ורחבות. ר' יהודה לטעמיה דאמר ר' יהודה ארבע אמין אניגדא לבני אניגדא אינו מזיק אלא ליחידים ויש בידם למחול דנהרא לכולי עלמא ומאן מחיל. מכריז ר' אמי מלי כתפי ניגרי בתרי עבדי נהרא קוצן. המוצא יער או אילנות נטועין על שפת הנהר יקוץ ברוחב מלא כתף מושכי חבל הספינה והן מטין עצמן באלכסון והולכין כשהן משופעין לצד היבשה שלא תמשכם הספינה למים וכל כמות הצריך להילוכ' דינם לקוץ ובשני עבדי נהר שפעמים שהולכין מיכן ופעמים שהולכין מיכן. רב נתן בר אושעיא קץ שיתסרי אמהתא ברוחב כדרך רשות הרבים. כדתנן בבא בתרא דרך הרבים שש עשרה אמה אתו עליה בני מרשוניא דפטה הוא סבר כבני רשות הרבים ולא היא משום אמתוחי אשלא ובמלי כתפי נגרי סגי:
א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה מודד הקרקעות בשכר לקונים ולמוכרים ולאחין ושותפין הבאין לחלוק לא תזלזל במשיחתן דכל פורתא ופורתא חזי לכורכמא רשקא כרכום של גן. ובלעז כרוג אורמינטל. ובערוך פי' כרכום ששוה משקלו כסף רישקא אריינטל'. כפרים עם נרדים תרגום כפירין עם רישקי'. נרד וכרכום תרגום רשק ומוריקא. א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה ארבע אמות דאניגרא זלזל בהו. אמת המים שהמשיכוה מן הנהר הגדול על פני הבקעה כולה ומניחין בעלי כל שדה ושדה מלזרוע על אנפיה רוחב ארבע אמות שלא תקלקל שפתה ומודדין אותן כולן יחד. ומצייני' ומתחמין בסימנין שלא יחרשו מן הסימן ולחוץ לזלזל בהן ואל תדקדק בהן להרחיבן. אנהרא לא תמשיחינהו כלל אלא באומד כדי שיהו ניכרות לעינים שהן שלימות ורחבות. ר' יהודה לטעמיה דאמר ר' יהודה ארבע אמין אניגדא לבני אניגדא אינו מזיק אלא ליחידים ויש בידם למחול דנהרא לכולי עלמא ומאן מחיל. מכריז ר' אמי מלי כתפי ניגרי בתרי עבדי נהרא קוצן. המוצא יער או אילנות נטועין על שפת הנהר יקוץ ברוחב מלא כתף מושכי חבל הספינה והן מטין עצמן באלכסון והולכין כשהן משופעין לצד היבשה שלא תמשכם הספינה למים וכל כמות הצריך להילוכ' דינם לקוץ ובשני עבדי נהר שפעמים שהולכין מיכן ופעמים שהולכין מיכן. רב נתן בר אושעיא קץ שיתסרי אמהתא ברוחב כדרך רשות הרבים. כדתנן בבא בתרא דרך הרבים שש עשרה אמה אתו עליה בני מרשוניא דפטה הוא סבר כבני רשות הרבים ולא היא משום אמתוחי אשלא ובמלי כתפי נגרי סגי:
2
ג׳[דף ק"ח ע"א]
אמר רב יהודה הכל לגלוי גפה ואפי' מיתמי. הכל מסייעין לגדור חומת העיר ולהעמיד שעריה שלא יכנס צבא השונאים לעיר. אבל מרבנן לא מאי טעמא רבנן לא צריכי נטירותא תורתן משמרתן כדכתיב בשכבך תשמור עליך. לכריא דפתיא לכרות מעיין או בורות למים לשתות אפילו מדרבנן שהרי הן צריכין לשתות. ועל שם כלי ששופין בו ששמו פתיא בלשון ארמי קרי לה כריא פתיא. וה"מ דלא נפקי באוכלוזא שאין בעלי בתים יוצאים בעצמם בכרוז ובאוכלוזא לחפור אלא גובין מעות ושוכרין פועלים. אבל נפקי באכלוזא. רבנן לאו בני מיפק באכלוזא נינהו מפני שגנאי הוא להם. אמר רב יהודה לכריא דנהרא כשמעלה שירטון ונופלין בו אבנים ומעכבין מרוצת המים וכורין ומנקין אותן להעביר מכשוליו תחתאי מסייעי עילאי. כשהעליונים מתקנים כנגדם למעלה יש לתחתונים לסייעם שמכשולים העליונים מעכבים את המים לידר נמצא תיקון העליונים לעזרת התחתונים. עילאי לא מסייעי תתאי כשמתקנין למטה שתיקון שלמטה אינו לעזרת העליונים אלא לדעתם שכל זמן שהמים רצים למטה מן הנהר מתמעטים למעלה והשדה מתיבשות. וחילופא במיא דמיטרא כגון בעיר שהמים קשים להם להרבות להם טיט ולקלקל הדרכים ועושין להם חריץ במורר להוריד המים חוץ לעיר אם נתקלקל החריץ וכורין אותה. העליונים זקוקים לסייע התחתונים לכרות את שכנגדם שכל זמן שלא ירדו מים התחתונים חוץ לעיר יעמדו העליונים במקומן אבל תחתונים אין להם לסייע לעליונים לכרות למעלה שכל זמן שלא ירדו עליונים למטה טוב להם לתחתונים. אמר שמואל האי מאן דאחזיק בירקתא בשני פרסיים היה קרקע מופקר לכל הקודם להחזיק בו ולפרוע למלך סטקא דהוא מס של הקרקע ואם בא והחזיק על שפת הנהר מקום שהספינות עולות לנמל וצריך מקום פנוי הרבה לפורקי משאות לספינות ולטוענין מתוכן ומוציאין. וזה החזיק לבנות שם בנין או לחרוש ולזרוע חציפא הוי שמקלקל מקום לרבים אבל סלוקי מדינא לא מסלקינן ליה. והאידנא דקא כתבו פרסאי לאותן החולקין שדות שעל הנהר קני לך שדה עד תוך הנהר מלא צואר הסוס והלוקחין גודרין גדירן רחוק מן הנהר שלא לקלקל מקום הרבים. אם בא אחר והחזיק מן הגדר ולצד הנהר מסלקינן ליה לפי שהיא קנויה לבעל הגדר עד תוך המים:
אמר רב יהודה הכל לגלוי גפה ואפי' מיתמי. הכל מסייעין לגדור חומת העיר ולהעמיד שעריה שלא יכנס צבא השונאים לעיר. אבל מרבנן לא מאי טעמא רבנן לא צריכי נטירותא תורתן משמרתן כדכתיב בשכבך תשמור עליך. לכריא דפתיא לכרות מעיין או בורות למים לשתות אפילו מדרבנן שהרי הן צריכין לשתות. ועל שם כלי ששופין בו ששמו פתיא בלשון ארמי קרי לה כריא פתיא. וה"מ דלא נפקי באוכלוזא שאין בעלי בתים יוצאים בעצמם בכרוז ובאוכלוזא לחפור אלא גובין מעות ושוכרין פועלים. אבל נפקי באכלוזא. רבנן לאו בני מיפק באכלוזא נינהו מפני שגנאי הוא להם. אמר רב יהודה לכריא דנהרא כשמעלה שירטון ונופלין בו אבנים ומעכבין מרוצת המים וכורין ומנקין אותן להעביר מכשוליו תחתאי מסייעי עילאי. כשהעליונים מתקנים כנגדם למעלה יש לתחתונים לסייעם שמכשולים העליונים מעכבים את המים לידר נמצא תיקון העליונים לעזרת התחתונים. עילאי לא מסייעי תתאי כשמתקנין למטה שתיקון שלמטה אינו לעזרת העליונים אלא לדעתם שכל זמן שהמים רצים למטה מן הנהר מתמעטים למעלה והשדה מתיבשות. וחילופא במיא דמיטרא כגון בעיר שהמים קשים להם להרבות להם טיט ולקלקל הדרכים ועושין להם חריץ במורר להוריד המים חוץ לעיר אם נתקלקל החריץ וכורין אותה. העליונים זקוקים לסייע התחתונים לכרות את שכנגדם שכל זמן שלא ירדו מים התחתונים חוץ לעיר יעמדו העליונים במקומן אבל תחתונים אין להם לסייע לעליונים לכרות למעלה שכל זמן שלא ירדו עליונים למטה טוב להם לתחתונים. אמר שמואל האי מאן דאחזיק בירקתא בשני פרסיים היה קרקע מופקר לכל הקודם להחזיק בו ולפרוע למלך סטקא דהוא מס של הקרקע ואם בא והחזיק על שפת הנהר מקום שהספינות עולות לנמל וצריך מקום פנוי הרבה לפורקי משאות לספינות ולטוענין מתוכן ומוציאין. וזה החזיק לבנות שם בנין או לחרוש ולזרוע חציפא הוי שמקלקל מקום לרבים אבל סלוקי מדינא לא מסלקינן ליה. והאידנא דקא כתבו פרסאי לאותן החולקין שדות שעל הנהר קני לך שדה עד תוך הנהר מלא צואר הסוס והלוקחין גודרין גדירן רחוק מן הנהר שלא לקלקל מקום הרבים. אם בא אחר והחזיק מן הגדר ולצד הנהר מסלקינן ליה לפי שהיא קנויה לבעל הגדר עד תוך המים:
3
ד׳[שם]
אמר רב יהודה האי מאן דאחזיק ביני אחי וביני שותפו חציפא הוי מסלוקי לא מסלקינן ליה פירש"י שהחזיק בשדה העומדת ליקח בטסקא ושדות שני אחין או שני שותפין סמוכות מיכן ומיכן. ופר"ח שהחזיק בשדה של גר. ורב נחמן אמר סלוקי נמי מסלקינן ליה ואי משום דינא דבר מצרא שאינן לא אחין ולא שותפין אלא מכח מצרנות באין על המחזיק ואומרים אנו היינו מצפים לקחתה שאנו צריכין קרקע וטוב לכל אחד ממנו ליקח בסמוך לו ולא ליקח במקום אחר לא מסלקינן ליה דלא איכפת לן לדינא דבר מצרא כלל ולית לן האי טעמא ועשית הישר והטוב לפני י"י דבר שאי אתה נחסר כל כך שתמצא קרקעות במקום אחד ולא תטריח על בן המיצר להיות נכסיו חלוקין. ונהרדעי אמרי אפילו משום דינא דבר מצרא מסלקינן ליה משום שנא' ועשית הישר וכו':
אמר רב יהודה האי מאן דאחזיק ביני אחי וביני שותפו חציפא הוי מסלוקי לא מסלקינן ליה פירש"י שהחזיק בשדה העומדת ליקח בטסקא ושדות שני אחין או שני שותפין סמוכות מיכן ומיכן. ופר"ח שהחזיק בשדה של גר. ורב נחמן אמר סלוקי נמי מסלקינן ליה ואי משום דינא דבר מצרא שאינן לא אחין ולא שותפין אלא מכח מצרנות באין על המחזיק ואומרים אנו היינו מצפים לקחתה שאנו צריכין קרקע וטוב לכל אחד ממנו ליקח בסמוך לו ולא ליקח במקום אחר לא מסלקינן ליה דלא איכפת לן לדינא דבר מצרא כלל ולית לן האי טעמא ועשית הישר והטוב לפני י"י דבר שאי אתה נחסר כל כך שתמצא קרקעות במקום אחד ולא תטריח על בן המיצר להיות נכסיו חלוקין. ונהרדעי אמרי אפילו משום דינא דבר מצרא מסלקינן ליה משום שנא' ועשית הישר וכו':
4