אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה ק״הOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 105
א׳וכל היכא דיש בתלמוד איכא דאמרי אומר רש"י זצ"ל בשל סופרים הלך אחר המיקל. ורבי' יב"א זצ"ל וכן ר"ת זצ"ל פירשו דכל איכא דאמרי לגבי ראשון כטפל לגבי עיקר. ושוב חזר בו ר"ת זצ"ל והודה כדברי רש"י זצ"ל משמעתין דהכא. ומורי רבינו יהודה בר יצחק זצ"ל כתב בשם ר"ח זצ"ל שהוא פוסק בכל מקום הלכה כאיכא דאמרי:
1
ב׳[דף י' ע"א]
ההוא שטרא דהוה כתיב ביה שית שנין יתירתא שבא לפני ב"ד בשעה שנכתב בו ומצאו בו שש שנים יותר ממניינם כגון שהיו עומדים בשנת חמש מאות למלכות יון. וכאן היה כתוב בשנת חמש מאות ושש לוה פלוני מפלו' וסתם היה כתוב. ולא היה כתוב בו [שום] מלכות. סבור רבנן קמיה דרב נחמן למימר האי שטר מאוחר הוא מלוה עשה עמו טובה ומחל לו שעבוד קרקעות של שש שנים ולא גבי ממשעבדי אלא מאותם שיקח משש שנים ואילך. אמר להו (רבנן) [ר"נ] האי שטרא ספרא דווקנא כתביה. והנך שית שנין דמלכו בעילם דאנן לא חשבי' להו איהו חשיב להו ובזימנ' כת'. דתניא ר' יוסי אומר שש שנים מלכו בעילם ואחר כך פשטה מלכותו בכל העולם. מתקיף לה רב אחא בר יעקב ממאי דמלכות יוונים מנינן דילמא בין אנן בין האי ספרא הא דמנינן לשלש מאות ושמונים שנה קודם חורבן לאו דעתין למלכות יון אלא ליציאת מצרים מנינן ושבק לאלפא קמא דליציאת מצרים ומתחילינן למימני מתחילת אלפא בתרא והיא שנה ראשונה ליון שפשטה מלכותו בכל העולם. דמיציאת מצרים ועד חורבן אלף ושלש מאות ושמונים שנה. ארבע מאות ושמונים עד בנין בית ראשון ארבע מאות ועשר דבנין הרי שמונה מאות ותשעים ושבעה דגלות. וארבע מאות ועשרים דבית שני. הרי אלף ושלש מאות ושמונים. ומלכות יון נמי פשטה בכל העולם שלש מאות ושמונים קורם חורבן שהוא תחילת אלף השני. וכיון דדעתין איציאת מצרים ליכא למתלי הנך שית אלא (בתחילת) השעבוד ושטר מאוחר הוא. א"ל רב נחמן בגולה אין מונין אלא למלכי יון בלבד וכיון דלמלכות יון מנינן איכא למיתלי להנך שית שנין בספרא דווקנא הוא. סבר דחויי קא מדחי ליה. נפק דק ואשכח דתניא ובגולה אין מונין אלא למלכי יוונים בלבד:
ההוא שטרא דהוה כתיב ביה שית שנין יתירתא שבא לפני ב"ד בשעה שנכתב בו ומצאו בו שש שנים יותר ממניינם כגון שהיו עומדים בשנת חמש מאות למלכות יון. וכאן היה כתוב בשנת חמש מאות ושש לוה פלוני מפלו' וסתם היה כתוב. ולא היה כתוב בו [שום] מלכות. סבור רבנן קמיה דרב נחמן למימר האי שטר מאוחר הוא מלוה עשה עמו טובה ומחל לו שעבוד קרקעות של שש שנים ולא גבי ממשעבדי אלא מאותם שיקח משש שנים ואילך. אמר להו (רבנן) [ר"נ] האי שטרא ספרא דווקנא כתביה. והנך שית שנין דמלכו בעילם דאנן לא חשבי' להו איהו חשיב להו ובזימנ' כת'. דתניא ר' יוסי אומר שש שנים מלכו בעילם ואחר כך פשטה מלכותו בכל העולם. מתקיף לה רב אחא בר יעקב ממאי דמלכות יוונים מנינן דילמא בין אנן בין האי ספרא הא דמנינן לשלש מאות ושמונים שנה קודם חורבן לאו דעתין למלכות יון אלא ליציאת מצרים מנינן ושבק לאלפא קמא דליציאת מצרים ומתחילינן למימני מתחילת אלפא בתרא והיא שנה ראשונה ליון שפשטה מלכותו בכל העולם. דמיציאת מצרים ועד חורבן אלף ושלש מאות ושמונים שנה. ארבע מאות ושמונים עד בנין בית ראשון ארבע מאות ועשר דבנין הרי שמונה מאות ותשעים ושבעה דגלות. וארבע מאות ועשרים דבית שני. הרי אלף ושלש מאות ושמונים. ומלכות יון נמי פשטה בכל העולם שלש מאות ושמונים קורם חורבן שהוא תחילת אלף השני. וכיון דדעתין איציאת מצרים ליכא למתלי הנך שית אלא (בתחילת) השעבוד ושטר מאוחר הוא. א"ל רב נחמן בגולה אין מונין אלא למלכי יון בלבד וכיון דלמלכות יון מנינן איכא למיתלי להנך שית שנין בספרא דווקנא הוא. סבר דחויי קא מדחי ליה. נפק דק ואשכח דתניא ובגולה אין מונין אלא למלכי יוונים בלבד:
2