אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה קכ״גOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 123
א׳לפום מאי דפרישית דהילכתא דהמלוה את חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו דאע"ג דאתי לידי לא יגוש השתא מיהא לא קרינן ביה לא יגוש. ולפי מה דפרישי' לעיל דיום אחרון של שביעית משמט. יש לי ללמוד דהמלוה את חבירו בחצי חדש האחרון של שביעית דאין נשלמין לו ל' יום עד שמינית דאינו משמט. דאע"ג דאתי לידי לא יגוש בשמינית. השתא מיהא ביום אחרון של שביעית ליכא לא יגוש ואינו משמט. והכי משמע בירושלמי שילהי שביעית (הני) ל' יום לאתויי מאי שמואל אמ' ל' יום לאתויי מלוה את חבירו סתם שאינו רשאי לתובעו עד ל' יום. על רב יהודה ואמר טעמא קרבה שנת השבע שנת השמיטה. לא היא שנת השבע לא היא שנת השמיטה. ומת"ל קרבה שנת (שנת) שלא נאמר כל ל' יום אינו רשאי לתובעו לאחר ל' יום בהשמט כספים הוא לא יגבנו. לפום כך צריך מימר קרבה שנת השבע שנת השמיט'. פי' ולכך נאמר קרא יתירה להודיעך אע"ג דאתי לידי לא יגוש לאחר ל' יום. השתא מיהא ליכא לא יגוש ואינו משמט. לא כן אמר ר' אבא בר ממל רב עמרם בשם רב המלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו השביעית משמטת:
1
ב׳[דף י"א ע"ב]
מתני' עיר שיש בה אליל שיום... יש לבני העיר היום לאלי' שבעיר. חוצה לה מותר לשאת ולתת עם היושבים חוץ לעיר שאין נמשכין אחר אותה ע"ז. שכן מנהגם זה עובד את שלו וזה עובד את שלו (יום אחד אינו כיום) איד של אלו. היה חוצה לה ע"ז כלומר עבודות שזובחים לאותה ע"ז שהם עובדים ליראה שלהם. תוכה מותר שאין בני העיר עובדין לאותה יראה. בעאמיניה רשב"ל מר' חנינא עטלוזה של עזה מהו פי' שוק של בהמות כמו איטלז. דתנן נשחטין באיטלז ונמכרין באיטלז. עזה עיר של פלשתים והיה בה ע"ז והיה בה יישוב בסמוך לעיר מאד מהו אי שרי מתניתין כי האי גוונא או לא. א"ל [לא] הלכת מימיך לצור שהוא עיר שישראל וגוים דרים בה וראית ישראל וגוי ששפתו שתי קדירות על גבי כירה אחת ולא חשו להם חכמים אע"פ שסמוך איסור אצל היתר מאד. ה"נ אע"ג שבני העיר אסורין. בני חוצה לה הסמוכין שאין להם ע"ז היום לא חשו:
מתני' עיר שיש בה אליל שיום... יש לבני העיר היום לאלי' שבעיר. חוצה לה מותר לשאת ולתת עם היושבים חוץ לעיר שאין נמשכין אחר אותה ע"ז. שכן מנהגם זה עובד את שלו וזה עובד את שלו (יום אחד אינו כיום) איד של אלו. היה חוצה לה ע"ז כלומר עבודות שזובחים לאותה ע"ז שהם עובדים ליראה שלהם. תוכה מותר שאין בני העיר עובדין לאותה יראה. בעאמיניה רשב"ל מר' חנינא עטלוזה של עזה מהו פי' שוק של בהמות כמו איטלז. דתנן נשחטין באיטלז ונמכרין באיטלז. עזה עיר של פלשתים והיה בה ע"ז והיה בה יישוב בסמוך לעיר מאד מהו אי שרי מתניתין כי האי גוונא או לא. א"ל [לא] הלכת מימיך לצור שהוא עיר שישראל וגוים דרים בה וראית ישראל וגוי ששפתו שתי קדירות על גבי כירה אחת ולא חשו להם חכמים אע"פ שסמוך איסור אצל היתר מאד. ה"נ אע"ג שבני העיר אסורין. בני חוצה לה הסמוכין שאין להם ע"ז היום לא חשו:
2
ג׳[דף י"ב ע"ב]
ומאי לא חשו איכא למימר בשתי קדירות דלילף הכא דכוותה. אמר אביי לא חשו להם חכמים משום בשר נבילה. ולא אמרי' דילמא מהדר ישראל אפיה לאחוריה ושרי גוי נבילה בקדירה. ואע"ג דאיכא למיחש לאיסור דאורייתא לא חיישינן לאחזוקי איסורא מן הספק. ה"נ לא מחזקינן דמי ע"ז ביד גוים שבחוצה לה דנימא אסור למכור להם בהמה שדמים הללו שהוא מקבל מהם מחמת בהמה זו דמי ע"ז הם שהבהמה הוי לצורך בני תוכה ונקרבת היא לע"ז ואסירא דאורייתא משום לא ידבק בידך מאומה מן החרם כ"ש היכא דידעי' דשל חוצה לה הן דלספק איסורא דרבנן לא חיישינן דנימא דילמא האי גברא שייך בתר בני תוכה והוי היום יום חנם. וקא עבר האי גברא אדרבנן דאסרי לשאת ולתת עמהם ביום אידם:
ומאי לא חשו איכא למימר בשתי קדירות דלילף הכא דכוותה. אמר אביי לא חשו להם חכמים משום בשר נבילה. ולא אמרי' דילמא מהדר ישראל אפיה לאחוריה ושרי גוי נבילה בקדירה. ואע"ג דאיכא למיחש לאיסור דאורייתא לא חיישינן לאחזוקי איסורא מן הספק. ה"נ לא מחזקינן דמי ע"ז ביד גוים שבחוצה לה דנימא אסור למכור להם בהמה שדמים הללו שהוא מקבל מהם מחמת בהמה זו דמי ע"ז הם שהבהמה הוי לצורך בני תוכה ונקרבת היא לע"ז ואסירא דאורייתא משום לא ידבק בידך מאומה מן החרם כ"ש היכא דידעי' דשל חוצה לה הן דלספק איסורא דרבנן לא חיישינן דנימא דילמא האי גברא שייך בתר בני תוכה והוי היום יום חנם. וקא עבר האי גברא אדרבנן דאסרי לשאת ולתת עמהם ביום אידם:
3