אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה קל״הOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 135
א׳כתב מורי רבינו יהודה בר יצחק זצ"ל דהכי הילכת' דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף מדקאמר ר' אלעזר הכא למילתיה וליכא מאן דפליג עליה. ונפקא מינה לענין קידושין. וכן פסק פר"ח זצ"ל והביא ראיה מדאמרי' בחגיגה פרק קמא ובפרק ב' דקידושין דכ"ע ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף. אך אינה ראיה דלא הוה מצי למימר אינה לשכירות. מיהו מ"מ משמע שהיא ראיה מדפליג להו רבא הכי ומוקי לה בהוסיף נופך משלו משמע שרוצה להעמידם כהילכתא:
1
ב׳[שם]
מתני' אין עושין תכשיטין לאלילים קטלאות נזמים וטבעות ר' אלעזר אומר בשכרו מותר. אין מוכרין להם במחובר לקרקע אבל מוכר הוא (משי קצץ) . ר' יהודה אומר מוכר הוא על מנת לקוץ. ת"ר מוכר הוא אילן על מנת לקוץ וקוצץ דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר אין מוכרין להם אלא קיצוץ. שחת ע"מ לגזוז וגוזז דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר אין מוכרין לו אלא גזוז. קמה על מנת לקצור וקוצר דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר אין מוכרין אלא קצורה:
מתני' אין עושין תכשיטין לאלילים קטלאות נזמים וטבעות ר' אלעזר אומר בשכרו מותר. אין מוכרין להם במחובר לקרקע אבל מוכר הוא (משי קצץ) . ר' יהודה אומר מוכר הוא על מנת לקוץ. ת"ר מוכר הוא אילן על מנת לקוץ וקוצץ דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר אין מוכרין להם אלא קיצוץ. שחת ע"מ לגזוז וגוזז דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר אין מוכרין לו אלא גזוז. קמה על מנת לקצור וקוצר דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר אין מוכרין אלא קצורה:
2