אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה ר״אOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 201

א׳הילכך כשמוצא ע"ז שבר אלא שלא ראינו שנשתבר' מאליה לכ"ע הנהו שברים מותרים. אכל ע"ז שראינו שנשתברה מאליה לכ"ע הנהו שברים אסורין. וכן הילכתא. דקיי"ל נמי כר' יוחנן דאיתמר ע"ז שנשתברה מאליה ר' יוחנן אמר אסור' ור' שמעון בן לקיש אמר מותרת. וקיי"ל כרב דאמר צריכה לבטל כל קיסם וקיסם דכל אחד ואחד נעשה ע"ז בפני עצמו. ושברי שברים נמי יש לחוש דדילמא הכי קיימא לן דבשברי שברים פליגי והילכת' כרב דאסיר:
1
ב׳[דף מ"ב ע"ב]
מתני' המוצא כלים ועליהם צורת חמה צור' לבנה פי' (מו"ל) חמה וכן לבנה. צורת דרקון יוליכם לים המלח. רשב"ג אומר שעל המכובדין אסורין שעל המבוזין מותרין:
2
ג׳[דף מ"ג ע"ב]
(אילו הן מכובדין (אילו) הן מבוזין אמר רב יהודה מכובדין למעלה מן המים על אוגני הכלים מבוזין למטה מן המים בשוליים ובדפנות. ושמואל אמר אלו ואלו מבוזין הן שמשתמשין כמאכל ומשתה אלא (אילו) הן מכובדין העשויין לתכשיט שעל השירים רהיינו צמידין ושעל הנזמים ועל הטבעות. תניא כוותיה דשמואל מכובדין שעל השירין ושעל הנזמים ועל הטבעות מבוזין שעל היורות ועל הקומקמוסין פי' סירות קטנות של מתכת ועל מחמי חמין ושעל הספלים ועל הסדינים ועל המטפחות וקיימא לן כרשב"ג דרב יהודה ושמואל אמרי משמיה דסברי כוותיה דשקלי וטרו אליביה לפרושי מילתיה. וקיימא לן כשמואל דהא תניא כוותיה. הילכך לא שנא למעלה מן המים לא שנא למטה מן המים הכל מבוזין הן ושרו. וכן שעל היורות ועל הקומקמוסין ועל מחמי חמין ועל ספלין ועל הסדינין ועל המטפחות כולהו שרו. ורבי' חננאל זצ"ל גריס שעל הסדינין ועל המטבעות והכי גר' בתוספתא:
3