אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רי״בOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 212
א׳ולענין ביטול אשירה תנן לעיל ס"פ כל הצלמים קירסם קיסמים יבישין שבאילן ונטל לצורבו לשרוף וזירד זרדין לחין. נטל ממנה מקל או שרביט הרי זו בטילה. שיפה לצורכה כדי ליפותה אסורה שלא לצורכה מותרת ואותן שפאין קיימא לן התם בגמ' שהם מותרין:
1
ב׳[שם]
מתני' מכרה או משכנה ר' אומר ביטל וחכמים אומרים לא ביטל. זעירי אמר ר' יוחנן (אמ') (ר') חייא בר אבא אמר רב חד אמר מחלוקת בצורף גוי אבל בצורף של ישראל ד"ה ביטל וחד אמר בצורף ישר' מחלוקת. לא ידענא היכי הילכתא ומדשקיל וטדי תלמודא אליבא דמאן דאמר בצורף ישראל מחלוקת משמע דהילכתא כוותיה. ואית לן למימר דבין זה ובין זה מחלוקת לחומרא:
מתני' מכרה או משכנה ר' אומר ביטל וחכמים אומרים לא ביטל. זעירי אמר ר' יוחנן (אמ') (ר') חייא בר אבא אמר רב חד אמר מחלוקת בצורף גוי אבל בצורף של ישראל ד"ה ביטל וחד אמר בצורף ישר' מחלוקת. לא ידענא היכי הילכתא ומדשקיל וטדי תלמודא אליבא דמאן דאמר בצורף ישראל מחלוקת משמע דהילכתא כוותיה. ואית לן למימר דבין זה ובין זה מחלוקת לחומרא:
2