אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה ר״מOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 240
א׳כתב רבינו שמואל זצ"ל על השולחן וכו' והלך לו ישראל ולא הודיעו שהוא מפליג מה שעל השולחן אסור דלא מירתת דסבר לכך הוא מונח על השולחן. ואם אמר לו בשעת הליכה הוי מוזג ושותה הוי כהודיעו שמפליג ומחזיק ידיו ליגע בכל מקום שירצה. הילכך מה שעל הדולפקי וגם חביות פתוחות שבבית אסורות מיד דנגע ולא מירתת. וכן הלכה דהיכא דלא הודיעו שהוא מפליג אפי' חביות פתוחות מותרות ואפי' שוהה יום אחד והוא דרך דיכול לבוא דרך עקלתון. ורבי אמר לי דאפי' אם שוהה יותר מיום אחד כיון דגוים בזמן הזה לא תקיף להו יצרא דניסוך לע"ז. אי ליכא למיחש לשמא גנב ושתה למגע משום רשע לא חיישינן דלא חשו חכמים אלא היכא דאית ליה הנאה לגוי כגון אם הניח יינו במקום מעבר בני אדם דמגו דאפנו תמן כולי עלמא מירתת בעל קרון לגנוב ולשתות. למגע דידיה לא חיישינן מידי. עכ"ל: ירושלמי הוון בעי [מימר] למה שעל השולחן אסור בתוך פישוט ידים. מה שעל הדולפקי מותר חוץ לפישוט ידים . וכן אמר רב כשם שנתנו פישוט ידים בטהרות כן נתנו פישוט ידים ביין נסך. אלא מפני מה שעל השולחן אסור בתוך פישוט ידים מה שעל הדולפקי מותר. ובלבד חוץ לפישוט ידים עכ"ל. ואתמהא א"כ מה בין שולחן לדולפקי [הא] מ"מ אין לנו כח לאסור על השולחן חוץ לפישוט ידים. ירושלמי מעשה בספינה בקרון אחד [של בית רבי] שהפליגה מארבעת מיל. אתא עובדא קומו רבנן ואכשרו אמרין ברא איסרטא דציידן הוה עובדא (ולא) איסרטא כולה מישראל א"ר חמא זימנין דהוה חמא סייני כובין וסבר דאינון בר נש ומיבעת:
1
ב׳[שם ע"ב]
אמר רבא זונה גויה וישר' מסובין אצלה חמרא שרי. מאי טעמא נהי דתקיף להו יצרא דעבירה יצרא דיין נסך לא תקיף להו:
אמר רבא זונה גויה וישר' מסובין אצלה חמרא שרי. מאי טעמא נהי דתקיף להו יצרא דעבירה יצרא דיין נסך לא תקיף להו:
2
ג׳[דף ע' ע"א]
זונה ישראלית וגוים מסובין אצלה חמרא אסיר מ"ט הואיל וזילא עליהון בתרייהו גרירא ושבקא להו לנסוכי. וכתב רבינו שמואל זצ"ל ואפי' הם מנסכין תחפה עליהם:
זונה ישראלית וגוים מסובין אצלה חמרא אסיר מ"ט הואיל וזילא עליהון בתרייהו גרירא ושבקא להו לנסוכי. וכתב רבינו שמואל זצ"ל ואפי' הם מנסכין תחפה עליהם:
3
ד׳[שם]
ההוא ביתא דהוה מלי חמרא דישראל והוה ביזעא בדשא אשתכח גוי דקאי ביני דני אמר רבא כל דלהדי ביזעא שרי רהאי ניסא ורהאי ניסא אסיר פי' רש"י זצ"ל כל רלהרי ביזעא שרי אף בשתייה דמירתת ולא נגע. דהאי גיסא דהאי גיסא אסיר אף בהנאה. וכשאין נתפס על כניסתו כגנב עסקינן שהיה לו חלק בהן דאי נתפס עליו כגנב כולי שרי. וכן גורס רבינו שמואל זצ"ל ההוא ביתא דהוה מלי חמרא דישראל וגוי כו':
ההוא ביתא דהוה מלי חמרא דישראל והוה ביזעא בדשא אשתכח גוי דקאי ביני דני אמר רבא כל דלהדי ביזעא שרי רהאי ניסא ורהאי ניסא אסיר פי' רש"י זצ"ל כל רלהרי ביזעא שרי אף בשתייה דמירתת ולא נגע. דהאי גיסא דהאי גיסא אסיר אף בהנאה. וכשאין נתפס על כניסתו כגנב עסקינן שהיה לו חלק בהן דאי נתפס עליו כגנב כולי שרי. וכן גורס רבינו שמואל זצ"ל ההוא ביתא דהוה מלי חמרא דישראל וגוי כו':
4
ה׳[שם]
ההוא חמרא דהוה יתיב בביתא הוה יתיב ישר' בעליונה וגוי בתחתונה והיין בתחתונה וישר' רואהו מלמעלה. שמעו קל תגרא נפקו קדים ואתא גוי אחריה לבבא באפיה אמר רבא חמרא שרי מאי טעמא מימר אמר כי היכי דקדימי אנא קדים ואתא ישראל ויתיב בעליונה וחזי:
ההוא חמרא דהוה יתיב בביתא הוה יתיב ישר' בעליונה וגוי בתחתונה והיין בתחתונה וישר' רואהו מלמעלה. שמעו קל תגרא נפקו קדים ואתא גוי אחריה לבבא באפיה אמר רבא חמרא שרי מאי טעמא מימר אמר כי היכי דקדימי אנא קדים ואתא ישראל ויתיב בעליונה וחזי:
5