אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רצ״טOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 299
א׳וכבר נתאכסן רבינו אבי העזרי זצ"ל אצל מו' רבינו שמחה זצ"ל ואמר ליה אני מתיר להגעיל קדירות חרס במקום שבלעו איסורא דרבנן מכח זה הירושל' והשיב לו מו' רבינו שמחה זצ"ל והגעלה למה לו. אפי' תרומה שהיא בעין ונתערבה בטילה ולכתחילה מבטלה, כ"ש פליטת קדירה א"א מאי אית לך למימר הואיל והיא בארץ ישראל שהיה בה תרומה ועתידי לנהוג בה תרומה דאורייתא החמירו שלא לבטלה לכתחלה מיהו כיון דלא משכחת בה איסורא דאורייתא שהרי בטלה קרושתה ולא אתי לאיחלופי באיסורא דאורייתא היקילו להתירו בהגעלה אבל שאר איסורין דרבנן דאתי לאיחלופי בדאורייתא אין למידין ממנ'.
1
ב׳[דף ע"ו ע"א]
כיצד מגעילין אמר רב הונא יורה קטנה בתוך יורה גדולה. איבעיא להו יורה גדולה מאי ת"ש דרב עוקבא זבן דודא מגוי אהדר ליה גדנפא דלישא שפה של עיסה סביבות פיה כדי שתתקבל מים הרבה ויעברו הרותתין על שפתה ומלייה מיא וארתחיה:
כיצד מגעילין אמר רב הונא יורה קטנה בתוך יורה גדולה. איבעיא להו יורה גדולה מאי ת"ש דרב עוקבא זבן דודא מגוי אהדר ליה גדנפא דלישא שפה של עיסה סביבות פיה כדי שתתקבל מים הרבה ויעברו הרותתין על שפתה ומלייה מיא וארתחיה:
2
ג׳[שם ע"ב]
אמר רבה מאן חכים למיעבד כי האי גוונא אי לאו רבי עוקבא דגברא רבה הוא קסבר כבלעו כך פולטו. כענין שבולעין שפתי הדוד את האיסור כך יפלטוהו עם בולעו בניצוצות דלא בלעי אלא על ידי ניצוצות שניתזו הרתיחות שם ולא הוכנסה לתוך יורה אחרת אף פולטו בניצוצות. כתב רבי' שמואל זצ"ל אנו רגילין ליתן אבן בתוך היורה והמים רותחים נשפכין על שפת היורה לכל צדרין והכי שפיר. ואחרי כן מדיחין אותה בצונן כדי שלא תחזור ותבלע מה שפלטה עכ"ל. ופי' ריב"א זצ"ל דהכי קאמר יורה גדולה שמגעילין בה כיצד יטהרנה שיוכל להגעיל בה כלים אחרים. ורוצה לומר שאין מגעילין ביורה עד שיגעילוה בראשונה: וכתב מו' רבינו הרב ר' אלעזר מוורמשא זצ"ל. שרבי' אברהם זצ"ל היה מגעיל לקהל היורה הגדולה היה מרתיחה מלאה מים ולוקח זנבות האודים מבוערין או אבנים מלבנין ומשליכן ליורה והמים מרתיחין ונשפכין בכל סביבות שפת היורה. ומשליך בשפיכה מים המרותחין לחוץ. וכן הנהיג אביו של מו' הרב ר' אלעזר במגנצא. וכן נוהגין בכל ארץ לותיר שמגעילין יורה הגדולה ושופכין המים לחוץ ואח"כ ממלאין אותה מים ומרתיחין ומכשרין בה כל הכלים. ורבינו שמואל זצ"ל התיר להגעיל אפילו ביורה (שלא) שלא הגעילוה. והכי קאמר תינח יורה. קטנה שיכולין להכניסה ביורה גרולה יורה גדולה שאין יכולים להכניסה לתוך יורה אחרת כיצד יגעילוה שיוכלו להשתמש בה.
אמר רבה מאן חכים למיעבד כי האי גוונא אי לאו רבי עוקבא דגברא רבה הוא קסבר כבלעו כך פולטו. כענין שבולעין שפתי הדוד את האיסור כך יפלטוהו עם בולעו בניצוצות דלא בלעי אלא על ידי ניצוצות שניתזו הרתיחות שם ולא הוכנסה לתוך יורה אחרת אף פולטו בניצוצות. כתב רבי' שמואל זצ"ל אנו רגילין ליתן אבן בתוך היורה והמים רותחים נשפכין על שפת היורה לכל צדרין והכי שפיר. ואחרי כן מדיחין אותה בצונן כדי שלא תחזור ותבלע מה שפלטה עכ"ל. ופי' ריב"א זצ"ל דהכי קאמר יורה גדולה שמגעילין בה כיצד יטהרנה שיוכל להגעיל בה כלים אחרים. ורוצה לומר שאין מגעילין ביורה עד שיגעילוה בראשונה: וכתב מו' רבינו הרב ר' אלעזר מוורמשא זצ"ל. שרבי' אברהם זצ"ל היה מגעיל לקהל היורה הגדולה היה מרתיחה מלאה מים ולוקח זנבות האודים מבוערין או אבנים מלבנין ומשליכן ליורה והמים מרתיחין ונשפכין בכל סביבות שפת היורה. ומשליך בשפיכה מים המרותחין לחוץ. וכן הנהיג אביו של מו' הרב ר' אלעזר במגנצא. וכן נוהגין בכל ארץ לותיר שמגעילין יורה הגדולה ושופכין המים לחוץ ואח"כ ממלאין אותה מים ומרתיחין ומכשרין בה כל הכלים. ורבינו שמואל זצ"ל התיר להגעיל אפילו ביורה (שלא) שלא הגעילוה. והכי קאמר תינח יורה. קטנה שיכולין להכניסה ביורה גרולה יורה גדולה שאין יכולים להכניסה לתוך יורה אחרת כיצד יגעילוה שיוכלו להשתמש בה.
3
ד׳מתני' הסכין שפה והיא טהורה פ' לוטשה באבן של נפחים. אמר רב הונא נועצה עשר פעמים בקרקע. פי' רש"י זצ"ל אע"פ ששפה ויש אומ' מששפה בבגד צמר שאינו חלק ומעביר שמנונית' אמר רבא ובמקום קשה. אמר רב כהנא ובסכין שאין בה גומות בעובי רחבה שלא תהא שמנונית בגומא. אמר רב הונא בריה דרב יהושע ואוכל בה צונן. אבל דבר רותח אסור לחתוך בה עד שיגעילנה ברותחין ובכלי ראשון כדאמ' בפרק כל שעה לענין חמץ בפסח. ירוש' סכין תוחבא שלשה פעמים בארץ ודיו. ר' בא בשם ר' יהודה הוא דאמר קטנה אבל גדולה צריכה ליבון. והליבון שאמרו שיהו ניצוצות מתיזין ממנה: כתב רבינו זצ"ל סכין שחתכו בו חלב או ניקרו בו בשר נועץ עשר פעמים בקרקע או משפשו בקרקע ומדיחו ודיו. שהרי לא נשתמש בו בחמין:
4
ה׳סליקא מסכת עבודה זרה. שבח ללו עוז ותורה:
5