אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין כ״זOhr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 27
א׳ופסק רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דהכי הילכתא דמשחק בקוביא לא אסמכתא היא ושרי. דאמר רב אבהו אמר ר' אלעזר הלכה כר' יהודה דמתני'. והא דתנן פרק השואל בשבת מפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו על השולחן ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה. ואמ' בגמר' דמנה גדולה כנגד מנה קטנה לאחר אף בחול אסור משום קוביא אין הלכה כן. והא דתנן ספ"ק דחגיגה התר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמכו. ותניא בגמרא רבי אליעזר אומר יש להס על מה שיסמכו שנאמר כי יפליא כי יפליא שתי פעמים אחת הפלאה לאיסור ואחת הפלאה להתר. ואיכא התם תנאי טובא. ואמר רבא התם לכולהו אית להו פירכא [לבר מדשמואל]. דאי מדר' אליעזר דילמא כר' יהודה משום ר' טרפון לאו משום דסבירא ליה לרבא כר' יהודה משום ר' טרפון דלא פליג רבא אר' אבהו דאמר הלכה כר' יהודה דמתני'. אלא כלומר דאין מיכן ראיה לנדרים דאיכא לדחוייה ולאוקמי למלתא אחריתי. אבל אותם המשחקים באמנה ודאי אפילו הקנו זה לזה לא קנו דאסמכתא גמורה היא ואין מועיל בה קנין אלא בב"ד חשוב כדאיתא פ"ד נדרים . אבל כשמעות שניהם על הדף ששוחקים בו. הדף והמקום קנוי לאותו שמרויח לקנות בו המעות:
1