אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין ס״גOhr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 63

א׳וכתב רבינו יצחק בר אשר זצ"ל דאיכא למשמע מהני תירוצי דהיכא דשנים מזכין ואחד מחייב וטעו השנים אותם השנים משלמין שני שלישי הממון והשלישי פטור. תניא א"ר נחמי' כך היה מנהגן של אנשי ירושלים מכניסין את בעלי דינין ושומעין את דבריהם ומוציאין אותן לחוץ ונושאין ונותנין בדבר. גמרו את הדבר מכניסין אותן לבעלי דינין. ירושלמי אמר ר' שמעון וצריך הדיין לשנות את טענותיהן שנא' ויאמר המלך זאת אומרת בני החי ובנך המת וגו':
1
ב׳[שם]
תניא לעולם אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחת ר' יהושע בן קרחה אומר אפי' בזה אחר זה. ואין עדותן מתקיימת בב"ד עד שיראו שניהם כאחת ר' נתן אומר שומעין דבריו של זה היום ולכשיבא חבירו שומעין דבריו למחר:
2
ג׳[שם ע"ב]
רבי שמעון בר יקים הוה קא משתקיד עליה דר' יוסי בר חנינא למיסמכיה ולא קא מסתייעא מילתא. יומא חד הוו יתבי קמיה דר' יוחנן אמר מי איכא דידע הלכה כר' יהושע בן קרחה או לא. אמר ליה ר' שמעון בן יקים דין ידע [א"ל] לומ' אידי א"ל ליסמכיה מר ברישא. סמכיה לבתר דסמכיה אמר לו בני אמור לי כיצד שמעת א"ל כך שמעתי שמודה ר' יהושע בן קרחה לר' נתן. א"ל לזה הוצרכנו השתא ומה עיקר ראייה בהדי הדדי אמר ר' יהושע לא בעינן הגדה מיבעיא אמר ליה הואיל ועלית לא תרד. א"ר זירא ש"מ גברא רבא כיון דאסתמיך אסתמיך. שמעי' מהכא דאי איתא לדר' יהושע בן קרחה כ"ש דאיתא לדר' נתן. א"ר חייא בר אבא אמר רב הלכה כרבי יהושע בן קרחה בין בקרקעות בין במטלטלין. עולא אמר הלכה כר' יהושע בן קרחה בקרקעות אבל לא במטלטלין. אמר רב יוסף אמינא לה משמיה דעולא הלכה כר' יהושע בן קרחה בין בקרקעות בין במטלטלין. ורבנן דאתו ממחוזא אמרי ר' זירא משמיה דרב הלכה כר' יהושע ב"ק בקרקעות אבל לא במטלטלין. רב לטעמיה דאמר רב הודאה אחר הודאה [הודאה אחר הלואה] מצטרפי. הלואה אחר הלואה. הלואה אחר הודאה לא מיצטרפי:
3