אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין צ״גOhr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 93
א׳ואמנם יש ללמר שיש למנות מראשון אע"פ שהוא חדש שעבר דבתר לישנא דאינשי אזלינן דקרו ליה ריש ירחא וכתבינן בשטרות וגיטין וגם בתפלה ובברכת המזון קרי' ליה ריש ירחא ואינו נמנה לחדש שעבר אלא לענין מועדות. ולשטרות ולגיטין יש לנו ללכת אחר לשון בני אדם. וראיה משלהי קונם יין דתנן התם עד ראש חדש אדר. עד ר"ח אדר הראשון. עד סוף אדר. עד סוף אדר הראשון. ואמ' בגמ' למימרא דסתם אדר ראשון הוא. לימא מתני' ר' יהודה היא דתניא אדר הראשון כותב ראשון. אדר דשני כותב סתם ד"ר מאיר ר' יהודה אומר אדר הראשון כותב סתם אדר השני כותב תניין. מדקא מדמי תלמודא נדר לשטרות ש"מ דין אחד להם וטעם אחד להם דבתר לשון בני אדם אזלינן. ובנדרים אשכחן דבתר לישנא דאינשי אזלינן וקרינן ראש לחדש הבא יום ראשון כב' ימים ר"ח. דתנן בנדרים פ' קונם יין חדש זה. אסור בכל החדש ור"ח להבא. ומקשי' פשיטא (וכי) איצטרי' לחדש (לחסר) . מהו דתימא ר"ח לשעבר קמ"ל כדקרו אינשי ריש ירחא. ופי' ר"ת זצ"ל חדש זה. פי' היה עומד בר"ח ואמר חדש זה אסור בכל החדש ור"ח להבא פי' ור"ח זה שהוא עומד בו נמנה עם החדש הבא ליאסר כמותו אע"פ שעבר מקצתו שהיה לנו לומר אין דעתו עליו. פשיטא כיון שהוא עומד בו נמנה עם החדש הזה היום נאסר עליו. ומשני כי אצטריך לחדש חסר פי' לחדש הבא חסר א"כ חדש שעבר מלא שכן הוא הענין אחד מלא ואחד חסר. מהו דתימא ר"ח שהוא עומד בו לשעבר נמנה וכי אמר חדש זה לא ליתסר ביה קמ"ל דאיתסר דאחר לשון בני אדם אזלינן והא קרו ליה ריש ירחא. הילכך כי אמר חדש זה מיתסר אע"פ שהוא לא אמ' חדש שעבר. ע"א פר"ת זצ"ל היה עומד בעשרה או בי"ג לחדש ואמר חדש זה אסור בכל החדש ור"ח הבא פי' ור"ח הבא נמנה בחדש הבא ומותר בו. ומקשי' בגמ' פשיטא דר"ח הבא בחדש הבא חשבינן ליה כי אמר חדש זה לא מיתסר ביה. ומשני כי איצטריך לחדש חסר. שחדש הבא אחר זה חסר וראש חדש שני ימים והראשון ממלא חדש שעבר. מהו דתימא לחדש שעבר מנינן ליה קמ"ל דבחדש הבא מנינן ליה דהא קרו ליה ריש ירחא:
1