אור זרוע לצדיק, חידושים, מרדכי, מסכת שבתOhr Zarua LaTzadik, Novellae, Mordechai, Shabbat

א׳הערות וחידושים על המרדכי מסכת שבת

ב׳ע"ז ב' בשלטי גבורים אות ד'. בשם רבינו האי גאון כו'. [נ"ב] בבית יוסף באורח חיים סימן רפ"ח הביא גם כן (זה) בשם הקדמונים. ודע מה שכתב תקרות ביתו עיין בבראשית רבה [פרשה פ"ט] לא משמע כן עיין שם.

ג׳ע"ח א'. בשלטי גבורים. אות ג' כתב אדוני אבי בתשובה כו'. [נ"ב] הוא בתשובות הרא"ש [כלל כ"ט] הביאו הטור [סימן קצ"ה]. ובבשמים ראש [סימן קי"ח] הוא בתוספת ביאור ועיין כסא דהרסנא שם הביא דברי השלטי גבורים פה בשם הרדב"ז.

ד׳שם ב' מרדכי רמז רנ"ח. סחורה חשיב דבר מצוה. [נ"ב] עיין בירושלמי [פרק קמא דפאה] פריך אהא דקאמר דוהגית יומם ולילה חובה אלא מעתה אסור ללמד בנו אומנות כו'. ואם סחורה נמי דבר מצוה הוא מאי פריך מאומנות טפי משאר מצות. ואולי טעמא בבבלי מנחות [צ"ט ב] לא פריך לה עיין שם. ועיין כתובות [ה' א] ללמדו אומנות בשבת:

ה׳פרק שני ע"ט א' רמז רע"ד

ו׳אף על גב דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם כו'. [נ"ב] צריך עיון לכאורה הא אדרבה היא הנותנת דכיון דתדיר קודם תקדם של ראש חודש. ועיין בכיוצא בו במרדכי [פרק בני העיר] לענין ראש חודש אדר שחל בשבת ועיין בתשובות הרמ"א [סימן ל"ח אות ב] מה שכתב על זה:

ז׳בשלטי גבורים אות ג'. ולי נראה שעמדים ג' ונראה ככוכב אחד. [נ"ב] הוא מפורש בירושלמי ריש פרק קמא דברכות אמר ר' יוסי בר בון ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בחדא כוכבתא ע"כ:

ח׳שם ב' מרדכי רמז רפ"ה. ורבינו תם פירש דקסבר כו' [נ"ב]. הביאו התוס' פרק ב' דברכות [י"ד א] ובתענית [כ"א ב] ד"ה אמר וסוכה [מ"ד ב] עיין שם. אבל מדברי הרמב"ם הלכות חנוכה ומגילה [פרק ב' הלכה ז'] מבואר שאינו מחלק כן עיין שם. ובפרק לולב וערבה בגמרא ורש"י מבואר הטעם דאין מברכים ליכא לא תסור ואין יכול לומר וציונו עיין שם ובשבת [כ"ג א]. וקשה דהרמב"ם בהלכות ממרים [פרק א' הלכה ג'] כתב דאף על המנהגות עובר בלא תסור וצ"ע.

ט׳פרק שלישי מרדכי רמז ש'

י׳דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן כו'. [נ"ב] משמע דהלכה כר' יוחנן לגבי רב ושמואל ועיין נודע ביהודא מהדורא קמא [חלק י' סימן כ"ו] ומהדורא תנינא [חלק יורה דיעה סימן ס'] ועיין עוד בים של שלמה [פרק קמא דביצה סימן י"ז] ובמעדני יו"ט בחולין [ריש פרק ראשית הגז] ובספר התרומה הלכות איסור [סימן מ"ח ובסימן קס"ח] מבואר נמי דהלכה כר' יוחנן. ועיין מה שכתבתי על הגליון ברי"ף פרק כ"ב דשבת ופרק קמא דביצה. ועיין תוס' שבת [קמ"ה א] ד"ה ור' יוחנן וראש השנה [ל"ד ע"א] ד"ה לדידיה וחולין [צ"ז א] ד"ה אמר מבואר דהלכה כר' יוחנן:

י״אפרק שביעי רמז שס"ט

י״בהיכא דלא ספינן ליה בידים. [נ"ב] מבואר דאף באיסור דרבנן אסור לספות בידים וכדעת התוס' ראש השנה [ל"ו א] ד"ה תניא. אבל דעת הרשב"א והר"ן יבמות [קי"ג א] דבדרבנן ספינן בידים. וראיתי כתבו שבתשובות בית יהודא [סימן מ"ה] אוסר להציע כלאים תחת תינוק. והרי הצעה מדרבנן ואסור. ועיין בית אפרים חלק אורח חיים [סימן כ"ג] וחלק י' [סימן ס"א ס"ב]. ועיין מה שכתבתי בגליון פרק כ"ד דשבת:

י״גפרק ט"ו רמז שפ"ח

י״דכעטיפותינו בחול [נ"ב] הוא בירושלמי [פרק ח' דפאה] וברות רבה [פרשה ה'] פסוק ורחצת וסכת. ושם איתא עוד אמר ר' חנינא צריך שיהיה לו ב' עטיפין אחד לחול ואחד לשבת וכן איתא בפסיקתא [פסקא כ"ב] פסוק גלמי ושם הגירסא ר' חנן. ולזה נתכוין בשאלתות דרב אחאי גאון [שאילתא פ'] רק שבגירסתו היה ר' יוחנן ועיין שאילת שלום שם [אות ב'] כתב שאינו יודע מקומו.

ט״ופרק ט"ז פ"ג א'

ט״זשלטי גבורים אות ב' שאותו הלילה עלול כו'. [נ"ב] תמיהני מדברי התוס' רפרק קמא דברכות [ב' א'] ד"ה מברך ושם [דף ו' א'] תוס' ד"ה המתפלל שכתבו דוקא בבית הכנסת שלהם שהי' בשדה כו' עיין שם ובמגילה [ג' א'] ד"ה שמא שד. ועיין היטב בטורי אבן חגיגה [ג' ב'] בהא דאיזהו שוטה היוצא יחידי בלילה. ועיין ברכות [י"ח ב'] במעשה דחסיד שלן בבית הקברות וצ"ע. ועיין עוד ברכות [ג' ב'] בחורבה מפני המזיקים כו' עיין שם.

י״זפרק י"ט פ"ג ב' מרדכי רמז תי"ד

י״חובשעה שמלין התינוק [נ"ב] וכן כתב הרע"ב פ"ג דבכורים משנה ג' ועיין ט"ז ביו"ד סי' שס"א ושו"ת יד אלי' סי' נ"ד:

י״טהגהות מרדכי פרק במה בהמה רמז ת"ס פ"ז א' דבקשין לא גזרו גזירות כלל [נ"ב] בהכי ניחא הרמב"ם בהל' כלאים ס"פ ו' ובהל' כלי המקדש פרק ח' שאוסר ללבוש בגדי כהונה שלא בעידן עבודה משום כלאים והקשה הלאגת ארי' סי' כ"ט מחטאת העוף באה על הספק ואינה נאכלת (ב' תיבות בלתי ניכרים) ספק כלאים. ולהרב ניחא דהרמב"ם לטעמי' שם והל' טומאת מת פרק ט' דספק דאורייתא מדרבנן להחמיר ורק איסור דרבנן ובקשין לא גזרו ודו"ק:

כ׳פרק י"ז רמז תס"ג פ"ט א' טוב להאכילה נבילה. [נ"ב] עיין בהר"ן ביומא פרק יוהכמה פעמים ובהגהות אחרונות בכאן פרק ב' רמז תס"ה ואולי דעתו כאן אין שחיטה לעוף מן התורה כרבינו ישעיין שהביא בבשמים ראש סי' ק"ז ועיין עוד שם בבשמים ראש סי' ל"ט ובהגהות כסא דהרסנא בשם הרב הנזכר לעיל האשכנזי כדברי רבינו פה ועיין הרדב"ז חלק ג' סי' תקצ"א ובפרשת דרכים דרוש י"ט

כ״אהגהות אחרונות שבמרדכי פ"ט ב' פרק י' וי"א רמ"ז תס"ז מכין ועונשין שלא מן התורה [נ"ב] נראה דאף עכשיו מדינא הוא ועיין בשמים ראש סימן פ"א תשובת ר"מ בר"ק איש לוקא ותשובת הר"ן ס"ס מ"א נראה כן אבל הנימוקי יוסף פרק ד' מיתות (סנהדרין דף נ"ב) ובבשמים ראש סי' קצ"ב תשובת הרשב"א ושם סימן ש"א תשובת ר"י בר מכיר ובחידושי הר"ן לסנהדרין דף כ"ז בשם ה"ר דוד ובחידושיו דף מ"ו ע"א כתבו דבעינן סמוכים. ועיין ברכות נ"ח א' בעובדא דרב שילא מחיי' בקולפא וקטלי':

כ״בפרק ר"א דמילה רמז תע"ב הואיל וכך נהגו [נ"ב] עיין תוס' ריש ב"ב דף ב' א' ובמרדכי שם ובריש פרק הפועלים בשם אור זרוע ובהרמב"ן ונמוקי יוסף פרק מי שמת (בבא בתרא דף קמ"ד) בדין המנהג בדבר שבממון נגד ההלכה, ועיין עוד בהריב"ש סימן שמ"ה ובמהרי"ק שורש ט' ושורש ק"ב והרדב"ז חלק ד' סימן צ"ד ובאר שבע סימן כ"ב האריכו בזה: סליקא מסכת שבת,

כ״ג(ע"כ אות באות מכתי"ק באותו הכרך הנזכר לעיל)