אור זרוע לצדיק, חידושים, מצות עשה ולא תעשה א׳Ohr Zarua LaTzadik, Novellae, On Mitzvot 1
א׳מצות עשה ולא תעשה
1
ב׳עיין מכות [כ"ג א] תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני. ועיין הרמב"ן ומגילת אסתר בספר המצות [שורש א'] שאין במנין זה שום מחלוקת. ועיין בבעל הטורים [פרשת יתרו] שתרי"ג ושבע מצות בני נח הרי מספר כת"ר תורה. ועיין ברמב"ם בפירוש המשניות [פרק ז' דחולין] ומשנה למלך [פרק י' מהלכות מלכים הלכה ד'] ד"ה כתב הרא"ש מה שכתב בזה. ועיין גיטין [ס' ב] פלוגתא ר' יוחנן ור' אלעזר אי רוב תורה בכתב או בעל פה ופירש"י רוב תורה בכתב רוב הדברים הנדרשים באחד מי"ג מדות שהוא קרוי כתב. ועיין מהרש"א הקשה אם כן אמאן דאמר דרוב תורה בעל פה הא ודאי מעוטים הם הדברים (לגבי) הנדרשים משום מקרא וכו' ולולא פירושו נראה דכל מה שיוצא ממדרש המדות מיקרי על פה כו', עד כאן דבריו:
2
ג׳והנה ראשונה אני תמה ולשיטתו היאך ניחא תקשי אמאן דאמר דרוב תורה בכתב הא ודאי דרוב הם הנדרשים בי"ג מדות וע"כ צריך לומר דשאמת ר' יוחנן ור' אלעזר בהא פליגא דמר סבר די"ג מדות חשוב בכתב ומר סבר דחשיב בעל פה. וא"כ מה קול הרעש על רש"י הא רש"י כתב כן לר' אלעזר דסבירא ליה רוב בכתב אבל ר' יוחנן סבר דהם כבעל פה. שוב מצאתי בספר לוית חן [סוף פרשת תשא] כתב גם כן על דברי המהרש"א די"ל דרש"י לא קאמר רק אליבא דר' אלעזר ולא אליבא דר' יוחנן. וראיתי בספר באר שבע פרק קמא דהוריות ד"ה אבל בדבר שהצדוקין מודים בו הקשה לשאול על עיקר מחלוקתם הרי ממשנה ותוספתא ומכילתא וכולה ש"ס נדע כי רוב תורה בעל פה וא"כ במה איפלגו ותירץ שרש"י הרגיש בזה שכתב דר' אלעזר סבר די"ג מדות כבכתב והיינו דר' יוחנן פליג וסבר די"ג מדות כבעל פה ובהא קמפלגי, עד כאן דבריו. מבואר גם כן כמו שכתבתי בכונת רש"י וזה ברור:
3
ד׳ועוד אני תמה על עין הבדולח של הגאון מוהרש"א שלא ראה דברי הירושלמי [פרק ב' דפאה] ר' זעירא בשם ר' אלעזר אכתוב לכם רובי תורתי וכי רובה של תורה נכתבה אלא מרובין הדברים הנדרשים מן הכתב מהדברים הנדרשים מן הפה, עד כאן. הרי מבואר להדיא דר' אלעזר אמר בירושלמי דדברים הנדרשים מן הכתב קרוי כתב וכדעת רש"י ז"ל. ונראה שגם הרב באר שבע לא ראה דברי הירושלמי במה שהקשה ותירץ ולא ראה שהקושיא והתירוץ מבוארים בירושלמי.
4
ה׳והנה הנפקא מינה בין זה המחלוקת כתב הבאר שבע שם דנפקא מינה לענין דבר שהצדוקין מודין בו דלר' אלעזר די"ג מדות ככתב הצדוקין מודים בו ולר' יוחנן אין הצדוקין מודין בו. וכבר הרגיש הפרי מגדים [בפתיחה כוללת] שיש עוד הרבה נפ"מ ואחת מהם כתב דנפקא מינה לענין לכותבם דדברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה ודברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב דלר' אלעזר היו כותבים לי"ג מדות ולר' יוחנן אין כותבים.
5
ו׳ובזה נסתלקה קושיית הרב בעל לוית חן [סוף פרשת תשא] שהקשה אדברי רש"י הללו די"ג מדות בכתב מהא דפירש"י [בסוכה ל"א א] ד"ה לא מקשינן דלא ניתן לדרוש מעצמו רק קל וחומר אבל לא כל י"ג מדות. וקשה אם כן בעובדא דינאי המלך [בקדושין פרק האומר] שיעץ אלעזר בן פועירה להרוג חכמי ישראל אמר לו תורה מה תהא עליה אמר לו תהא מונחת בקרן זוית כל הרוצה ללמוד יבא וילמוד ואמר רב כהנא מינות נזרקה בינאי דהוה ליה לומר תינח בכתב בעל פה מאי איכא למימר. וקשה הא אף בכתב כל הי"ג מדות חוץ מקל וחומר שצריך לזה רב ואינו דן מעצמו מה תהא עליהם ולמה נקט על פה, עד כאן דבריו. ועיין שם שנדחק דרש"י בסוכה קאי אליבא דר' אלעזר ורב כהנא בקדושין שם קאי אליבא דר' יוחנן:
6
ז׳ובאמת לא קשה כלל ואף לר' אלעזר כיון די"ג מדות בכתב וא"כ אין רשאי לאומרם בעל פה כנ"ל. וע"כ שהיו כתובים כל הדרשות שיש לדרוש על פי הי"ג מדות שהרי בעל פה לא היה אפשר ללומדם. וא"כ שפיר קאמר כל הרוצה ללמוד מתוך הספר יבוא וילמוד שהרי כל הדרשות שעל ידי י"ג מדות כתובים הם על ספר שזולת זה אסור וכל אדם יכול לדעתם מתוך הספר ולכך קאמר תינח בכתב וכו' וק"ל.
7
ח׳החלק הראשון יבאר מדרגות ומעלות כל המצות בכלל ובו אותיות...
8
ט׳א.
המדריגה הראשונה הוא העשין. והנה בעשין לוקה מכת מרדות וכמו שכתב הרב המגיד [בפרק א' מהלכות איסורי ביאה הלכה ח']. ועיין בפרי מגדים בפתיחה כוללת [חלק א' אות כ"ה] פשיט זה מסברא והדבר מבואר בהרב המגיד שזכרנו. ועיין פרי מגדים [שם אות ו'] אי בעשה עבדי סייג. ועיין בתוס' מנחות [ס"ח א] ד"ה הא דבעשה לא עשו סייג. ואני תמה ממתניתי דריש ברכות לענין קריאת שמע דעד חצות הוא כדי להרחיק מן העבירה הרי אף בקריאת שמע שהיא עשה עשו סייג. ועיין באבות דרבי נתן [סוף פרק ב'] איזהו סייג שעשו חכמים לדבריהם שחכמים אומרים קריאת שמע של ערבית עד חצות כו' עיין שם שקורא אותו סייג. ועיין בפרי מגדים אורח חיים [סימן ח' אות ח'] כתב דהאי דקריאת שמע אינו סייג אלא זריזות בעלמא. ולא ראה דברי האבות דרבי נתן שזכרתי שקורא אותו סייג. ועיין נודע ביהודא מהדורא קמא [חלק או"ח סימן כ"א] שנסתפק בזה אי עבדו בעשה סייג ועיין שם שרוצה גם כן לומר דבעשה לא עבדו סייג. ולעניות דעתי נראה ברור כמו שכתבתי:
המדריגה הראשונה הוא העשין. והנה בעשין לוקה מכת מרדות וכמו שכתב הרב המגיד [בפרק א' מהלכות איסורי ביאה הלכה ח']. ועיין בפרי מגדים בפתיחה כוללת [חלק א' אות כ"ה] פשיט זה מסברא והדבר מבואר בהרב המגיד שזכרנו. ועיין פרי מגדים [שם אות ו'] אי בעשה עבדי סייג. ועיין בתוס' מנחות [ס"ח א] ד"ה הא דבעשה לא עשו סייג. ואני תמה ממתניתי דריש ברכות לענין קריאת שמע דעד חצות הוא כדי להרחיק מן העבירה הרי אף בקריאת שמע שהיא עשה עשו סייג. ועיין באבות דרבי נתן [סוף פרק ב'] איזהו סייג שעשו חכמים לדבריהם שחכמים אומרים קריאת שמע של ערבית עד חצות כו' עיין שם שקורא אותו סייג. ועיין בפרי מגדים אורח חיים [סימן ח' אות ח'] כתב דהאי דקריאת שמע אינו סייג אלא זריזות בעלמא. ולא ראה דברי האבות דרבי נתן שזכרתי שקורא אותו סייג. ועיין נודע ביהודא מהדורא קמא [חלק או"ח סימן כ"א] שנסתפק בזה אי עבדו בעשה סייג ועיין שם שרוצה גם כן לומר דבעשה לא עבדו סייג. ולעניות דעתי נראה ברור כמו שכתבתי:
9