אור זרוע לצדיק, חידושים, רי"ף, מסכת שבת י״דOhr Zarua LaTzadik, Novellae, Rif, Shabbat 14
א׳פרק י"ד מ"ב ב'
1
ב׳ד"ה אמר. בכל האיסורין שעבר עליהן כו'. [נ"ב] לא ידעתי מה שכתב בכל האסורים והרי רק בכ"ד דברים מנדים. ועיין בהר"ן פרק מקום שנהגו לענין יו"ט שני דמנדים כתב לחלק דבאין לו עיקר מן התורה מנדין וביש לו עיקר מן התורה מכין מרדות. ועיין היטב בפרי חדש אורח חיים [סימן תצ"ו].
2
ג׳מ"ג א. ונמצאת. וזהו דעת הרמב"ן. [נ"ב] וכן כתב בשמו הרב המגיד [פרק ב' מהלכות שבת] ועיין בהרדב"ז חלק ג' [סימן תר"מ] [וחלק ד' סימן ס"ו].
3
ד׳שם ב'. הרי"ף וכן הלכה. [נ"ב] צריך עיון להסכמתו להגמרא אנו צריכין הרי בגמרא דיומא [דף פ"ה] הלכה פסוקה. ויש לתרץ דהרמב"ם [פרק ט' מטומאת מת] פסק ספיקא דאורייתא מן התורה להקל. והרשב"א והר"ן [פרק עשרה יוחסין] כתבו דתליא בפלוגתא דתנאי בכריתות [דף ט"ז] אי מביא אשם תלוי מב' חתיכות דאתחזק איסורא או אף מחתיכה אחת עיין שם. וא"כ לדידן דמדאורייתא להקל לא חיישינן דלמא לא מקיים וחי בהם (ב' תיבות כאן בכתי"ק בלתי ניכרין. וכמדומה שהוא תיבה אחת וצריך לומר ואיכא, וצ"ע) אלא עשה בספק קיים. על זה אמר וכן הלכה משום דשמואל הרי סבירא ליה ביבמות [קי"ג א] מב' חתיכות וגם כן מדרבנן להחמיר ואפילו הכי יליף לה ודו"ק. ועיין בחות דעת [סימן ק"י] ובית אפרים חלק אבן העזר [סימן ב'] בשם מורו הגאבד"ק קארעץ:
4
ה׳שם בד"ת א'. הרשב"א נשאל כו' ואולי נחלק כו'. [נ"ב] אשתמיטתיה דברי התוס' פרק קמא דשבת [ד' א] ד"ה וכי, שכתבו וגבי חציה שפחה וחציה בת חורין שנהגו בה מנהג הפקר וכפו את רבה משום שהיתה מחזרת וממציאת עצמה לזנות ודומה לאנוסה והוי ליה כמצוה דרבים עכ"ל. וכן כתבו עוד בעירובין [ל"ב ב] ד"ה ולא ובהשולח [מ"א ב] ד"ה כופין. והרי התם גם כן אין הוא בכלל. ומצאתי להרשב"א בחידושיו לשבת תירץ דבחציה שפחה וחציה בת חורין ליכא כלל עשה דהמשחרר עבדו. וכן מצאתי בטורי אבן [ריש חגיגה כתב כן מדנפשיה מילתא בטעמא. וצריך עיון גדול דבפרק השולח (גיטין ל"ח א) אמר אביי אי לאו דאמר ר"י אמר שמואל כו' ואביי משום איסורא לא והאמר רחב"ק אר"י מעשה באשה אחת שהיתה חציה שפחה וחציה בת חורין כו' עיין שם. וקשה מאי קושיא שאני חציה שפחה וחציה בת חורין דליכא עשה והכא איכא עשה וצע"ג. ודע דגוף (דברי) הרשב"א בתשובתו קשה דהרי כתבו התוס' שם דהא דכופין בחציה שפכה וחציה בת חורין לשחררה משום דעשה דפרו ורבו שאני עיין שם. וא"כ אין לך מצוה רבה מלהכניס תחת כנפי שכינה ואמאי אסור וצ"ע. ועיין מהריב"ל [חלק ד' סימן ד'] במה שכתב וההיא אמתא במילתא דאיסורא שאני עיין שם. וקשה מהתוס' דשבת ועירובין הנזכר במה שתיה דשאני התם דהוי ליה שב ואל תעשה שאינה מצווה בפריה ורביה וצ"ע:
5