אור זרוע לצדיק, חידושים, רי"ף, מסכת שבת ב׳Ohr Zarua LaTzadik, Novellae, Rif, Shabbat 2
א׳פרק ב' י"ב
1
ב׳הר"ן ד"ה אמר רבא. והיכא דחינן קידוש היום דאורייתא כו'. [נ"ב] עיין בד"ת אף דבמקום שב ואל תעשה כח ביד חכמים היינו דברי חכמים בקום ועשה לא לקיים דברי חכמים בשב ואל תעשה. וקשה לי דהא בפרק קמא [ז' ב] כתב הרי"ף טעמא דאין מפליגין בספינה משום תחומין והקשה אמאי למצוה שרי הרי העמידו דבריהם במקום עשה. על כן נראה משום עונג שבת ולמצוה הוי עוסק במצוה דפטור עד כאן. והרי עונג שבת דרבנן עיין זכרון יצחק [סימן ל"ב] וא"כ למה לי לעוסק במצוה בלאו הכי לא העמידו אלא דבריהם דקום ועשה במקום שב ואל תעשה לא דשב ואל תעשה במקום שב ואל תעשה וצ"ע.
2
ג׳י"א ב' בשלטי גבורים אות א'. עשרה שיתענו. [נ"ב] עיין תשובות מהרש"ל [סימן פ"ד]. ובמגן אברהם [סימן קי"ט ס"ק ז] ומשמע מיהא דבעי עשרה ועיין זרע אמת [חלק א' ס"ס פ"ו] מה שכתב בזה.
3
ד׳י"ב א' הר"ן ד"ה ונמצא. דהא אמרינן פרק קמא דיבמות. [נ"ב] ולפי עניות דעתי לתרץ שיטת רש"י דהתוס' ביבמות הקשו נדרוש סמוכים להיפך לאסור ותירצו דא"כ למה לי קרא. ושם [ה' ב] בעי למילף דעשה דוחה אף לא תעשה שיש בו כרת מפסח ומילה ותמיד ודחי מה להנך שכן ישנן לפני הדיבור וכמאן דאמר עולה שהקריבו במדבר עולת תמיד הוה. ובפרק קמא דחגיגה [ו' א] סבירא להו לבית שמאי דעולה שהקריבו במדבר עולת ראיה הוה. וא"כ יש ללמוד מפסח ומילה ותמיד דעשה דוחה לא תעשה. וא"כ יש לומר סמוכין להיפך דאיצטריך קרא דלא נאמר עשה דוחה לא תעשה ודו"ק:
4