אוצר לעזי רש"י, תלמוד, ביצהOtzar La'azei Rashi, Talmud, Beitzah

א׳840 / (ביצה ב.) / דקר
פיל"א / pele / את-חפירה
✭ shovel, spade (a long handle with a flat blade)
1
ב׳841 / (ביצה ג:) / תלתן
פינוגר"י / fenogre / חילבה (גרגרנית יוונית, צמח המשמש לתבלין)
✭ fenugreek (a Greek trefoil used for spice)
2
ג׳842 / (ביצה ז.) / שלל
בשט"א / baste / הכלבה (תפירה גסה)
כאן מדובר בביצים, כשבן עדיין "תפורות" ברחם אמן, ורש"י משווה שימוש זה של "שלל" ל"שלל של כובסין", חבילה של כביסה, שנתפרה כדי שלא תתפורר. ר' מילונו של לוי (מס' 155).
✭ a basting (loose rough stitches to hold the material until the final stitching is made)
3
ד׳843 / (ביצה ז.) / עטלף
קלב"א שורי"ץ / chalve soriz / עטלף
ר' בלונדהיים ב' (ע' 145-142) ומילונו של לוי (מס' 760).
✭ bat (animal)
4
ה׳844 / (ביצה ט.) / חלה
טורטי"ל / tortel / עוגה עגולה
חסר בכתבי-היד.
✭ a round cake
5
ו׳845 / (ביצה י.) / בריכה
קוביד"א / covede / דגירה
ראה לעיל מס' 56.
✭ hatching
6
ז׳846 / (ביצה יא:) / ציר
פליט"א / palete / בליטה
מלה במלה: אֵת קטן, יעה.
✭ a bulge
7
ח׳847 / (ביצה יג:) / (שולי בגדיו)[שולי בגדים]
דיבנ"ט / devant / חיק
המלה מורה על מקום ומשמעותה בדרך כלל: "לפני" (מלת-יחס), "לפנים" (תואר-הפועל". כאן: החלק הקדמי של הגוף. בדפוסים נשתקעה מלה אחרת: פנ"ץ panz "כפל בד, כנף מעיל". ר' מילונו של לוי (מס' 313).
✭ bosom
8
ט׳848 / (ביצה יד.) / עץ פרור
פוי"א / poje / כף גדולה, תרווד
כפי הנראה אותהמלה כמו poche בצרפתית של היום, שפירושה "כיס". הכתיב המופיע בדפוסים "פוקי"א" הוא ערבוב שני הכתיבים המצויים אצל רש"י ל - ch (בצרפתית של היום נהגה כשי"ן ימנית): "פויא" ו"פוקא".
✭ a large spoon, ladle
9
י׳849 / (ביצה יד.) / מנבחים
קרוישנ"ט / croisant [croissant] / חורקים, משמיעים קול פיצוח
בלונדהיים מתרגם "[כלבים] נובחים", כנראה בהשפעת העברית, כי למלה הצרפתית משמעות יותר רחבה.
✭ squeaking, crackling
10
י״א850 / (ביצה יד:) / דלופקרין
קו"ט / cot / שמלה, כותונת
ראה לעיל מס' 189. לפי הנאמר בפירוש רש"י כאן, הצטיין בגד זה ב"נימין גדולים וגסים" של הצמר – לשם חימום הגוף.
✭ dress, gown [see 189]
11
י״ב851 / (ביצה טו.) / נמטא
פילטר"א / feltre / לֶבֶד
✭ felt
12
י״ג852 / (ביצה טו.) / ערדילין
קלצונ"ש / chalcons / נעלי-בד
ראה לעיל מס' 105. נמצא רק בכתב-יד אחד וחסר גם בדפוסים. בשבעת המקומות האחרים, שלעז זה מופיע בהם, הוא מסביר את המלים "פוזמק", "אנפליא" או "מוק". כאן המלה היא "ערדילין" ולא מדובר בסתם נעליים של בד, אלא בכמין נעל נוספת העוטפת את הנעל שעל הרגל (ומכאן השימוש ב"ערדליים" כיום). יש אפוא ספק רב, אם הלעז מקורי הוא.
✭ cloth-shoes
13
י״ד853 / (ביצה טו.) / (ביצת הגיר)[ביצים]
מטונ"ש / matons / גושים
✭ lumps
14
ט״ו854 / (ביצה יז:) / רסק
מינציי"ר / mincier / לקצוץ, לרסק
✭ to mince
15
ט״ז855 / (ביצה יז:) / קפלוטות
פוריל"ש / porels / כרשים (ירק מאכל)
✭ leeks (vegetable used as food)
16
י״ז856 / (ביצה כב.) / שרגא
קרוישו"ל / croisol / מנורה
ראה לעיל מס' 135. ברור, שכאן רצה רש"י לציין, שהשַמָש הטה את המנורה ולא את הלהבה, שגם מנורה גם להבה קרויות "נר" בעברית ו"שרגא" בארמית.
✭ lamp
17
י״ח857 / (ביצה כב.) / למחוט
מוקיי"ר / mochier / למחוט (נר)
ראה לעיל מס' 330.
✭ to trim, clean (a candle)
18
י״ט858 / (ביצה כב.) / בקעת
אישטיל"א / estele / גזיר-עץ
ראה לעיל מס' 803.
✭ a piece of wood [from the trunk]
19
כ׳859 / (ביצה כב.) / רירא
ביב"א / beve / ריר (הפרשת נוזלים)
✭ saliva, liquid secretion
20
כ״א860 / (ביצה כב.) / רירא
קציד"א / chacide / ליחת העיניים
הלעז הראשון (מס' 859) הסבר כללי של המלה, וזה השני מפרט, באיזה מין ריר מדובר בעניין.
✭ eye fluid
21
כ״ב861 / (ביצה כב.) / דמא
שנקטירו"ד ’] / sancterud [sancterud / רווי-דם
ראה לעיל מס' 682.
✭ bloodsoaked
22
כ״ג862 / (ביצה כב.) / קדחתא
אישקלפיישו"ן התחממות (כלומר חום, קדחת) / eschalfeison [eschalfaison]
✭ heating up, (high temperature, fever)
23
כ״ד863 / (ביצה כב:) / פת עמילה
ברייד"א / breiede / (לחם) מָעוּך, מעוּסֶה (נלוש היטב)
זהה למעשה עם מס' 253 ומס' 623 לעיל, הבאים להסביר אותו ביטוי, אלא ששם צורת זכר וכאן, כפי הנראה, צורת נקבה (ובאמת ברוב הגרסאות יש אל"ף בסוף). רק שאם כן קשה לדעת, מה הביא רש"י להבחנה זו.
✭ (well kneaded) pressed, squeezed (bread)
24
כ״ה864 / (ביצה כב:) / ערדסקיאות
אינצינשייר"ש מחתות (מיכלים לקטורת) / encensiers
✭ incense-bowls, (containers for the insolence)
25
כ״ו865 / (ביצה כג.) / קטורא בידי
פרונציי"ר / froncier / לקפל (קפלים בשפת הבגד לנוי)
ר' מילונו של לוי (מס' 480).
✭ to fold (decorative cuffs at the cloth's margins)
26
כ״ז866 / (ביצה כג.) / מקרדין
אישטריליי"ר / estrelier [estreillier] / לקרצף
ראה לעיל מס' 596.
✭ to scrub, curry
27
כ״ח867 / (ביצה כג:) / ביברים
ויביי"ר / wivier [vivier] / ברכות-דגים
לפי גרסות כתבי-היד אפשר לקרוא גם ויויי"ר (wiwier). מוצא המלה הצרפתית והמלה העברית "ביבר" מאותו מקור לטיני: vivarium. צורת המלה הצרפתית, הנראית כמו יחיד, יכולה לייצג גם יחסת-הנושא ברבים.
✭ fishing ponds
28
כ״ט868 / (ביצה כד.) / מגדל
מישטיי"ר / mestier / שובך
ראה לעיל מס' 155. אי-אפשר לראות ב"מגדל עץ" של רש"י "מזנון", אלא ארון מסוג אחר – לשמירת עופות חיים.
✭ coop
29
ל׳869 / (ביצה כד:) / מפולמים
מושטיד"א / mostede / לח, טרי
היה נראה יותר לפענח moiste (מוישט"א באחד מכתבי-היד), ולא ידוע, למה בחר בלונדהיים בצורה זו. היא קשה גם מבחינת המין והמספר. לגבי "דגים" היינו מצפים לזכר ברבים, ולפנינו נקבה ביחיד, אולי ראוי לגרוס מושטיצ"א mostece (לחוּת, טריוּת). הגרסה שבדפוסים "אמי" תמוהה.
✭ moist, fresh
30
ל״א870 / (ביצה כד:) / דה"מ ולערב אסורין…
גרמייש"א / [Garmaise] Garmeise / וורמס (עיר במערב גרמניה)
רש"י משתמש בצורה הצרפתית של שם העיר, שבה ה – w הנהפך ל – Guillaume, Walter ל – Guatier וכי'), וההטעמה לא עברה, כמו בגרמנית, אל ההברה הראשונה.
✭ Worms (a city in west Germany)
31
ל״ב871 / (ביצה כד:) / דה"מ ולערב אסורין…
רומ"א / Rome / רומא (בירת איטליה)
✭ Rome (Italy's capital city)
32
ל״ג872 / (ביצה כה:) / בצל
ציבו"ט / civot / בצלצול (בצלית, בצל ירוק)
בחלק גדול מהמקורות הלעז כולל אות למ"ד, הרומז לצורה הפרובנסאלית cebola (שחדרה לצרפתית הצפונית כפי הנראה רק במאה הי"ג לספירתם). מכל מקום שתי המלים נגזרות מלטינית caepa "בצל", ומכנות זנים קטנים של בצלים.
✭ small onions, (chives, leeks)
33
ל״ד873 / (ביצה כה:) / עזים
אינגרי"ש / [engres] engres / עַזי-רוח
ראה להלן מס' 2422.
✭ bold, courageous
34
ל״ה874 / (ביצה כה:) / צלף
קפר"ו / cappero / שיח-צָלָף (באיטלקית)
נמצא רק בשלושה כתבי-יד (כפי הנראה ממוצא איטלקי) וכן חסר בדפוסים. מסתבר, שאינו מאת רש"י. ר' בלונדהיים ב' (ע' 137-134).
✭ common caper bush (in Italian)
35
ל״ו875 / (ביצה כה:) / גלודקי
פלדישטו"ל / faldestol / כיסא מתקפל
✭ folding chair
36
ל״ז876 / (ביצה כה:) / אלונקי
שנבואיל"ש / sanbuels / מושבים הדומים לאוכפים
ר' ההסבר המפורט, שהוסיף רש"י בפירושו. המילונים נותנים רק את המלה (sanbue=) sambue. שמשמעותה "אוכף".
✭ saddle-shaped seats
37
ל״ח877 / (ביצה כו:) / אפרסקין
פירשקי"ש / persches / אפרסקים
ראה לעיל מס' 174.
✭ peaches
38
ל״ט878 / (ביצה כו:) / חבושין
קודוינ"ץ / codoinz / חבושים (פירות)
✭ quince
39
מ׳879 / (ביצה כז.) / דוקין
טייל"א / teile / תבלול (כתם בעין המצמצם את הראייה)
ראה לעיל מס' 675.
✭ cataract (a spot in the eye reducing eyesight)
40
מ״א880 / (ביצה כח.) / אטליז
מציקר"א / macecre / אטליז (מקום, ששוחטים בהמות ומוכרים את בשרן)
חסר בדפוסים. מקומו בדה"מ "דתנן פסולי המוקדשין…", אחרי המלים "שנשחטים באטליז". המלה הצרפתית, שמוצאה אולי מהערבית, נשארה בלשון יינו רק במובן של "טֶבַח" (massacre). מאידך היא קרובה כפי הנראה לגרמנית Metzger(ei), אף-על-פי שמוצאים למלה זו גם מקורות אחרים.
✭ butcher-shop (a place where animals are slaughtered and their meat is sold)
41
מ״ב881 / (ביצה כח.) / משחיזין
אגוישיי"ר / aguisier / להשחיז
ר' בלונדהיים ב' (ע' 61).
42
מ״ג882 / (ביצה כח:) / נרצם
אישפויזטיי"ר להקהות את החוד של (כלי) / espointier
✭ blunting a sharp point (of a vessel)
43
מ״ד883 / (ביצה כח:) / כלי של ברזל
טריפיי"ד / trepied / חצובה (בעלת שלוש רגליים)
בארבעה כתבי-יד יש פירוש ארוך. בדה"מ "ואע"ג דמפשיט בידיה". אחרי המלים "להכות עליו בפטיש". ושם הביטוי "כלי של ברזל" מפורש בלעז "טריפיי"ד".
✭ tripod
44
מ״ה884 / (ביצה כט.) / אופיא
אישקומ"א / escume / קֶצֶף
ר' מילונו של לוי (מס' 342).
✭ foam
45
מ״ו885 / (ביצה כט.) / יקדיח
אדורשי"ר / adorser / לתת (את התבשילים) להישרף ולהידבק בסיר
ר' בלונדהיים ב' (ע' 53-51).
✭ to allow (food) to bum and stick to the pot.
46
מ״ז886 / (ביצה כט:) / (טיבותיך)[טיבו]
גרי"ד / gred / טובה
במשמעות של "לעשות טובה למישהו" או "בלי טובות". כלומר מעשה חסד.
✭ favor
47
מ״ח887 / (ביצה כט:) / תוך
טורנידויר"א חלק (של שולחן) המתהפך (ואפשר אש לשים חפצים בתוכו) / ternedoire
✭ turning part (of a table, making it possible to store things in it)
48
מ״ט888 / (ביצה ל.) / עתר
פורק"א / forche / קלשון
✭ pitchfork, hayfork
49
נ׳889 / (ביצה ל:) / נר
קרוישו"ל / croisol / מנורה
ראה לעיל מס' 135.
✭ lamp
50
נ״א890 / (ביצה ל:) / קרמין
אוברי"ץ / ovrez / מעשה אורג בעבודות מחט
✭ needle-woven work
51
נ״ב891 / (ביצה לא.) / דה"מ לא בקרדום
איש"א / [aisse] aise / מעצד של רצענים
ר' בלונדהיים ב' (ע' 71).
✭ a cobbler's adz
52
נ״ג892 / (ביצה לא.) / דה"מ לא בקרדום
בישאגו"ד / besagud / כלי בעל שני ראשים חדים
ר' מילונו של לוי (מס' 156).
✭ an implement with two pointed heads
53
נ״ד893 / (ביצה לא.) / מגירה
שיר"א / [serre] sere / משור
ראה לעיל מס' 808
✭ a saw
54
נ״ה894 / (ביצה לא.) / מגל
דולידויר"א / doledoire / מעצד (מעין גרזן)
✭ adz (a sort of ax) [a heavy, curved steel tool, with a broad, chisel like end mounted on a wooden handle]
55
נ״ו895 / (ביצה לא.) / מגל
שרפ" / T sarpe / מגל, מָזמֵרה
בצרפתית של היום: serpe.
✭ scythe, pruning shears
56
נ״ז896 / (ביצה לא:) / דה"מ ואיכא דמתני לה
בישאגו"ד / besagud / כלי בעל שני ראשים חדים
ראה לעיל מס' 892.
✭ a tool with two sharp heads
57
נ״ח897 / (ביצה לא:) / חותמות
פירמידורי"ש / fermedures / סגירות
רש"י רוצה כנראה לציין, שהמלה "חותמות" אינה באה כאן במובנה המקובל, אלא במובן של מתקן סגירה הרמטי.
✭ closings, fastenings
58
נ״ט898 / (ביצה לב.) / נר
קרוישו"ל / Croisol / מנורה
ראה לעיל מס' 135.
✭ lamp
59
ס׳899 / (ביצה לב:) / אסכלא
גרדי"ל / gradil / אסכלה
✭ grill, roasting jack
60
ס״א900 / (ביצה לב:) / מכבשין
פרימבר"א / prembre / ללחוץ, לכבוש (להחזיק)
✭ to press, (to hold)
61
ס״ב901 / (ביצה לב:) / דה"מ לשפות
טריפיי"ד / trepied / חצובה (בעלת שלוש רגליים)
כמו לעיל (מס' 883) יש לנו כאן: "כלי ברזל שקורין טריפיי"ד".
✭ tripod
62
ס״ג902 / (ביצה לג.) / דה"מ ביעתא
טריפיי"ד / trepied / חצובה (בעלת שלוש רגליים)
גם פה אין מלה עברית או ארמית מתורגמת, אלא הלעז בא לתת דוגמא: "כלי חלול כעין טריפיי"ד".
✭ tripod
63
ס״ד903 / (ביצה לג.) / אוד
פורגו"ן / forgon / שפוד חתייה
ראה לעיל מס' 470.
✭ a roasting spit
64
ס״ה904 / (ביצה לג.) / לחצוץ
פוריי"ר / forjier / לקדוח (ומכאן לחצוץ [את שניו])
ראה לעיל (מס' 443). כפי הנראה מאותו גזרון כמו הלעז הקודם (מס' 903).
✭ to drill, [and from here, to pick (teeth)]
65
ס״ו905 / (ביצה לג.) / דה"מ מן המים
לונברדיא"ה / Lonbardie / לומברדיה (איזור בצפון איטליה)
"אחד מגדולי לונברדיר"ה" הוא ללא ספק הרופא ר' שבתי דונולו, בפירושו לספר יצירה. בכל הגרסאות כתוב בסוף הלעז "-דיאה". זה בא ללמד על הרגשת הדוברים, שיש כאן שתי הברות" i מוטעמת, e בלתי-מוטעמת, בניגוד למלים המסתיימות ב"יא", שבהן כל הסיומת –ie בלתי-מוטעמת (ר' לעיל מס' 246, 264, ולהלן מס' 1352).
✭ Lombardy (a region in north Italy)
66
ס״ז906 / (ביצה לג.) / רעפים
טיולי"ש / tiules / רעפים
✭ tiles, shingles
67
ס״ח907 / (ביצה לג:) / להניף
וינטי"ר / wenter [venter] / להניף (כדי להפיץ ריח)
בדפוסים כתוב וינטילי"ר wenteler (כמו לעיל מס' 821), אבל בלונדהיים מבדיל בין שני הלעזים הן בצורתם הן במשמעותם. ר' מילונו של לוי (מס' 656).
✭ to wave (to spread an odor)
68
ס״ט908 / (ביצה לג:) / מפשח
אישינבריי"ר / esenbrajier / לגזום, לדלל
ראה לעיל מס' 385.
✭ to trim, prune, thin out
69
ע׳909 / (ביצה לג:) / דה"מ הוה מפשח
פליישיי"ר / [plaissier] pleisier / לכופף
בדפוסים קוראים "פליישי"ץ" pleisiz, "גדר בנויה מעצים מכופפים או מסורגים". מלה זו שכיחה מאוד בשמות מקומות בצרפת (plessis, דהיינו יישוב, שהוקם בתוך גדר מעין זו) ומכאן בשמות משפחה (Duplessis).
✭ to bend
70
ע״א910 / (ביצה לג:) / פסל
דולידויר"א / doledoire / מעצד (מעין גרזן)
✭ adz (a sort of ax) [a heavy, curved steel tool, with a broad, chisel like end mounted on a wooden handle]
71
ע״ב911 / (ביצה לג:) / דה"מ במוסתקי
ש"ף / sap / אשוח
✭ fir (tree)
72
ע״ג912 / (ביצה לג:) / זפת
רישינ"א / resine / שרף-עץ
✭ resin (of a tree)
73
ע״ד913 / (ביצה לג:) / דה"מ במוסתקי
ברבשט"א / Barbaste / ברבסטרו (Barbastro, עיר בארגוניה שבספרד)
✭ Barbasto (a city in Aragon, Spain)
74
ע״ה914 / (ביצה לד.) / מגיס
קונמובר"א / conmovre / לבחוש
במהדורה השנייה של הוצאת בומברג כתוב במקום הלעז הנ"ל: קו"ך לו"י פי"ל, כלומר Kochloffel (בגרמנית: מצקת). ר' מילונו של לוי (מס' 355).
✭ to stir, mix
75
ע״ו915 / (ביצה לה:) / אדמה
קרייד"א / creide / גיר
מדובר באדמה, שבה היו חופפים את הראש. הלעז חסר בדפוסים, ויש בהם רק הלעז הבא (מס' 916), שגם הוא בא לתת דוגמא של "אדמה" לחפיפת ראש.
✭ lime
76
ע״ז916 / (ביצה לה:) / אדמה
גלייש"א / gleise [glaise] / טיט (אדמה גבילה)
ראה לעיל מס' 915.
✭ mud, mire, (earth fit mixing)
77
ע״ח917 / (ביצה לו.) / מקורזלות
אגודי"ש / agudes / חדוֹת
ר' בלונדהיים ב' (ע' 61).
✭ sharp
78