אוצר לעזי רש"י, תלמוד, מגילהOtzar La'azei Rashi, Talmud, Megillah
א׳994 / (מגילה ו.) / טרית
טונינ"א / tonine / טוּנה
✭ tuna
טונינ"א / tonine / טוּנה
✭ tuna
1
ב׳995 / (מגילה ו.) / אקרא
פור"ט / port / נמל
יש להעיר, שלפי דברי רש"י בפירושו: "מקום מעבר הנהר" לא בא הלעז לציין נמל במשמעות הרגילה של המלה, אלא במשמעות צדדית של "מעבר", הקיימת עד היום במינוח הטופוגרפי של הרי הפירנאים (העיר Saint-Jean-Pied-de-Port היא Saint-Jean שלרגלי המעבר בהרים), והיא קרובה לסיומת הגרמנית –furt (בשם הערים Frankfurt, Erfurt ועוד), המציינת דווקא מעברות של נהר. ואכן המלה הארמית, המתפרשת פה, היא "אקרא", בניגוד לשבעה מקומות אחרים, שבהם הלעז מופיע, להוציא רק מקרה אחד (מס' 1042 להלן), ששם מקוריות הלעז מפוקפקת ביותר.
✭ port, seaport
פור"ט / port / נמל
יש להעיר, שלפי דברי רש"י בפירושו: "מקום מעבר הנהר" לא בא הלעז לציין נמל במשמעות הרגילה של המלה, אלא במשמעות צדדית של "מעבר", הקיימת עד היום במינוח הטופוגרפי של הרי הפירנאים (העיר Saint-Jean-Pied-de-Port היא Saint-Jean שלרגלי המעבר בהרים), והיא קרובה לסיומת הגרמנית –furt (בשם הערים Frankfurt, Erfurt ועוד), המציינת דווקא מעברות של נהר. ואכן המלה הארמית, המתפרשת פה, היא "אקרא", בניגוד לשבעה מקומות אחרים, שבהם הלעז מופיע, להוציא רק מקרה אחד (מס' 1042 להלן), ששם מקוריות הלעז מפוקפקת ביותר.
✭ port, seaport
2
ג׳995א / (מגילה ו.) / דה"מ מטרופולין
מטר"א / metra / אֵם
הלעז הוא "לשון יוון" כפי שמצוין בפירוש.
✭ mother
מטר"א / metra / אֵם
הלעז הוא "לשון יוון" כפי שמצוין בפירוש.
✭ mother
3
ד׳996 / (מגילה יא.) / שטנה
נוישמינ"ט נזק, מכשול, צרה (כתב פלסתר המיועד לגרום נזק) / muisement
רק בכתב-יד אחד אפשר לפענח את המלה, והיא משובשת בשאר כתבי-היד ובדפוסים – שם קוראים "שנמנה" במקום "נוישימינט", בבלבול האותיות. ר' מילונו של לוי (מס' 598).
✭ damage, obstacle, trouble (a libelous document intending to cause harm)
נוישמינ"ט נזק, מכשול, צרה (כתב פלסתר המיועד לגרום נזק) / muisement
רק בכתב-יד אחד אפשר לפענח את המלה, והיא משובשת בשאר כתבי-היד ובדפוסים – שם קוראים "שנמנה" במקום "נוישימינט", בבלבול האותיות. ר' מילונו של לוי (מס' 598).
✭ damage, obstacle, trouble (a libelous document intending to cause harm)
4
ה׳997 / (מגילה יג.) / כתלי
בקונ"ש / bacons / חתיכות שומן חזיר
את המלה הבאה אחרי הלעז בפירוש רש"י: "שמינית", יש לקרוא, כפי הנראה: "שמינין" (למלה "שמיני'" הוסיפו אולי תי"ו בפענוח מאוחר) או "שמנונית", בכל אופן לשון "שמן".
✭ slices of bacon
בקונ"ש / bacons / חתיכות שומן חזיר
את המלה הבאה אחרי הלעז בפירוש רש"י: "שמינית", יש לקרוא, כפי הנראה: "שמינין" (למלה "שמיני'" הוסיפו אולי תי"ו בפענוח מאוחר) או "שמנונית", בכל אופן לשון "שמן".
✭ slices of bacon
5
ו׳998 / (מגילה יג.) / מעדן
אישקלייריי"ר / escleirier [esclairier] / להבריק, לצחצח
ראה לעיל מס' 647. חסר ברוב כתבי-היד ובדפוסים.
✭ to shine, polish
אישקלייריי"ר / escleirier [esclairier] / להבריק, לצחצח
ראה לעיל מס' 647. חסר ברוב כתבי-היד ובדפוסים.
✭ to shine, polish
6
ז׳999 / (מגילה טז:) / זקיפא
פורק"א / forche / קלשון
כאן מדובר בוי"ו המוארך שבשם ויזתא (אסתר ט, ט'), ורש"י מתכוון לכאורה לידית של הקלשון, והקו המאוזן של הוי"ו נמשל לחודי הקלשון.
✭ hayfork, pitchfork
פורק"א / forche / קלשון
כאן מדובר בוי"ו המוארך שבשם ויזתא (אסתר ט, ט'), ורש"י מתכוון לכאורה לידית של הקלשון, והקו המאוזן של הוי"ו נמשל לחודי הקלשון.
✭ hayfork, pitchfork
7
ח׳1000 / (מגילה יח.) / פרפחיני
פולפיי"ר / polpier / רגלה, חלגלוגה (עשב-בר)
גם כאן (כמו לעיל מס' 943) יש ברוב כתבי-היד ובדפוסים המלה האיטלקית פורקקל"י porcacle.
✭ purslane, portulaca (plant)
פולפיי"ר / polpier / רגלה, חלגלוגה (עשב-בר)
גם כאן (כמו לעיל מס' 943) יש ברוב כתבי-היד ובדפוסים המלה האיטלקית פורקקל"י porcacle.
✭ purslane, portulaca (plant)
8
ט׳1001 / (מגילה יח.) / טאטיתא
אישקוב"א / escove / מטאטא
ראה לעיל מס' 430.
✭ broom
אישקוב"א / escove / מטאטא
ראה לעיל מס' 430.
✭ broom
9
י׳1002 / (מגילה יח:) / סמא
אורפימינ"ט / orpiment / צבע צהוב
ראה לעיל מס' 355.
✭ yellow paint (made from Arsenic disulfide)
אורפימינ"ט / orpiment / צבע צהוב
ראה לעיל מס' 355.
✭ yellow paint (made from Arsenic disulfide)
10
י״א1003 / (מגילה יח:) / קומא
גומ"א / gome / שרף (של אילן)
ראה לעיל מס' 357. הלעז נמצא רק בכתב-יד אחד, וספק אם הוא מאת רש"י.
✭ sap, gum (of a tree)
גומ"א / gome / שרף (של אילן)
ראה לעיל מס' 357. הלעז נמצא רק בכתב-יד אחד, וספק אם הוא מאת רש"י.
✭ sap, gum (of a tree)
11
י״ב1004 / (מגילה יט.) / חרתא
אדרימינ"ט / adrement / צבע שחור
ראה לעיל מס' 358. חסר בכמה כתבי-יד ובדפוסים.
✭ black paint (made from Sulfuric Copper)
אדרימינ"ט / adrement / צבע שחור
ראה לעיל מס' 358. חסר בכמה כתבי-יד ובדפוסים.
✭ black paint (made from Sulfuric Copper)
12
י״ג1005 / (מגילה יט.) / עפצים
גלי"ש / gales / עפצים (גידולים טפיליים בעלה האלון)
✭ gall-nuts (parasite growth on oaks' leaves)
גלי"ש / gales / עפצים (גידולים טפיליים בעלה האלון)
✭ gall-nuts (parasite growth on oaks' leaves)
13
י״ד1006 / (מגילה כד:) / בוהקניות
לינטילושי"ש עדשניות, שעורן מנומש בכעין עדשים / [lentilloses] lentiloses
✭ lentiginous (who have a skin with lentil shaped freckles)
לינטילושי"ש עדשניות, שעורן מנומש בכעין עדשים / [lentilloses] lentiloses
✭ lentiginous (who have a skin with lentil shaped freckles)
14
ט״ו1007 / (מגילה כד:) / סטיס
קרו"ג / crog / כרכום (קורטם?)
ראה להלן מס' 1008. פירושו של רש"י על מלה זו של המשנה נדפס בטעות בסוף הפירוש של הגמרא.
✭ saffron, crocus
קרו"ג / crog / כרכום (קורטם?)
ראה להלן מס' 1008. פירושו של רש"י על מלה זו של המשנה נדפס בטעות בסוף הפירוש של הגמרא.
✭ saffron, crocus
15
ט״ז1008 / (מגילה כד:) / סטיס
גישד"א / gesde [guesde] / איסטיס, פַּסטֶל (צמח, שמשורשו מפיקים צבע)
איננו ברוב המקורות, בהם "סטיס" מפורש crog, אלא רק בפירוש רש"י שברי"ף (ר' לעיל מס' 323, שם הצגנו את הבעיה של התרגומים השונים ל"סטיס"). כמובן הצורה gesde שווה לצורה wesde (ר' לעיל מס' 279 ועוד), כי כל אחת מייצגת שלב במעבר מה-w הגרמני לg- הרומני (דרך gu-wu). ר' בעניין לעיל מס' 870.
✭ isatis, pastel (a plant with dye- yielding roots)
גישד"א / gesde [guesde] / איסטיס, פַּסטֶל (צמח, שמשורשו מפיקים צבע)
איננו ברוב המקורות, בהם "סטיס" מפורש crog, אלא רק בפירוש רש"י שברי"ף (ר' לעיל מס' 323, שם הצגנו את הבעיה של התרגומים השונים ל"סטיס"). כמובן הצורה gesde שווה לצורה wesde (ר' לעיל מס' 279 ועוד), כי כל אחת מייצגת שלב במעבר מה-w הגרמני לg- הרומני (דרך gu-wu). ר' בעניין לעיל מס' 870.
✭ isatis, pastel (a plant with dye- yielding roots)
16
י״ז1009 / (מגילה כד:) / קוצה
גרנצ"א / garance / פואה (עשב, שמשורשו מפיקים צבע אדום)
איננו בכתבי-היד ולא בדפוסים, אלא רק ברש"י שברי"ף על המקום (ר' במסורת הש"ס על הדף). גם כאן יש בלבול בין המלים העבריות ובין הלעזים הבאים לפרש אותן. כי "קוצה" במקום אחר (לעיל מס' 663 ולהלן מס' 1448 ומס' 2426) מתורגם gesde או wesde. מאידך (=garance) warance מתרגם הן "פואה" (לעיל מס' 305, 324) הן "קוצה" (לעיל מס' 280).
✭ rubia (an herb whose roots produce a red dye)
גרנצ"א / garance / פואה (עשב, שמשורשו מפיקים צבע אדום)
איננו בכתבי-היד ולא בדפוסים, אלא רק ברש"י שברי"ף על המקום (ר' במסורת הש"ס על הדף). גם כאן יש בלבול בין המלים העבריות ובין הלעזים הבאים לפרש אותן. כי "קוצה" במקום אחר (לעיל מס' 663 ולהלן מס' 1448 ומס' 2426) מתורגם gesde או wesde. מאידך (=garance) warance מתרגם הן "פואה" (לעיל מס' 305, 324) הן "קוצה" (לעיל מס' 280).
✭ rubia (an herb whose roots produce a red dye)
17
י״ח1010 / (מגילה כד:) / גובה של יד
ברדו"ן / bradon / חלק (של הזרוע) שהוא מלא בשר
ראה לעיל מס' 9. מצוי רק ברש"י שברי"ף בצורת ברצו"ן.
✭ the part (of the arm) that's full of flesh, biceps
ברדו"ן / bradon / חלק (של הזרוע) שהוא מלא בשר
ראה לעיל מס' 9. מצוי רק ברש"י שברי"ף בצורת ברצו"ן.
✭ the part (of the arm) that's full of flesh, biceps
18
י״ט1011 / (מגילה כה.) / מרזפתא
מרטי"ל / martel / פטיש
גרסה אחרת של הדה"מ: "ארזפתא".
✭ hammer
מרטי"ל / martel / פטיש
גרסה אחרת של הדה"מ: "ארזפתא".
✭ hammer
19
כ׳1012 / (מגילה כו:) / דלוסקמי
טשק"א / tasche / שק
חסר בדפוסים.
✭ sack, bag
טשק"א / tasche / שק
חסר בדפוסים.
✭ sack, bag
20
כ״א1013 / (מגילה כו:) / כורסיא
אלמינבר"א / almenbre / בימה (באמצע בית-הכנסת)
חסר בדפוסים. בדבר מוצא המלה ר' לעיל מס' 837.
✭ platform (at the center of the synagogue)
אלמינבר"א / almenbre / בימה (באמצע בית-הכנסת)
חסר בדפוסים. בדבר מוצא המלה ר' לעיל מס' 837.
✭ platform (at the center of the synagogue)
21
כ״ב1014 / (מגילה כו:) / קמטרא
אישקרי"ן / escrin / קופסה (בעיקר לתכשיטים)
✭ (jewelry) box
אישקרי"ן / escrin / קופסה (בעיקר לתכשיטים)
✭ (jewelry) box
22
כ״ג1015 / (מגילה כח.) / מרא
פושוי"ר / [fossoir] fosoir / מכוש
ראה לעיל מס' 70.
✭ pick-ax
פושוי"ר / [fossoir] fosoir / מכוש
ראה לעיל מס' 70.
✭ pick-ax
23
כ״ד1016 / (מגילה כח:) / מטיילין
אישבניי"ר (אולי ) esbaneier / esbanier / להתבדר
ר' לעיל מס' 711. חסר בדפוסים (מקומו בדה"מ "ואין ניאותין"). ר' מילונו של לוי (מס' 786), הגורס, לפי אחד מכתבי-היד, אישפציי"ר espacier (לטייל, השווה בגרמנית spazieren).
✭ to be entertained, amused
אישבניי"ר (אולי ) esbaneier / esbanier / להתבדר
ר' לעיל מס' 711. חסר בדפוסים (מקומו בדה"מ "ואין ניאותין"). ר' מילונו של לוי (מס' 786), הגורס, לפי אחד מכתבי-היד, אישפציי"ר espacier (לטייל, השווה בגרמנית spazieren).
✭ to be entertained, amused
24
כ״ה1017 / (מגילה כח:) / זילחא דמיטרא
אונדיד"א / ondede / גשם שוטף, שבר-ענן
חסר בדפוסים.
✭ torrential rain, downpour
אונדיד"א / ondede / גשם שוטף, שבר-ענן
חסר בדפוסים.
✭ torrential rain, downpour
25
כ״ו1018 / (מועד קטן ב.) / חוטטין, מנקרין
קורי"ר / curer / לנקות
בדפוס פאס השמור בספריית קמבריג' שבאנגליה קוראים פירוש רש"י, שאינו קיים בדפוסים שלנו. וזה לשונו: "מתקני' קלקולי המים. מים המכונסין בגומות לשתות מהן ונמשכין לתוכן זבילי רשות הרבים ומקלקלין אותן המים, מתקנין וסותמין אותן החריצין שבהן הולך הזבל לבור וחוטטין אותן, מנקרין כעין שעושין לבור קוריי"ר בלע"ז, שמוציאין מתוכן צרורות וקסמים ועפרות שנפלו לתוכן".
✭ to clean
קורי"ר / curer / לנקות
בדפוס פאס השמור בספריית קמבריג' שבאנגליה קוראים פירוש רש"י, שאינו קיים בדפוסים שלנו. וזה לשונו: "מתקני' קלקולי המים. מים המכונסין בגומות לשתות מהן ונמשכין לתוכן זבילי רשות הרבים ומקלקלין אותן המים, מתקנין וסותמין אותן החריצין שבהן הולך הזבל לבור וחוטטין אותן, מנקרין כעין שעושין לבור קוריי"ר בלע"ז, שמוציאין מתוכן צרורות וקסמים ועפרות שנפלו לתוכן".
✭ to clean
26