אוצר לעזי רש"י, תלמוד, סנהדריןOtzar La'azei Rashi, Talmud, Sanhedrin
א׳1678 / (סנהדרין ב.) / ספר
מרק"א / marche / גבול, ספַר
✭ border, frontier
מרק"א / marche / גבול, ספַר
✭ border, frontier
1
ב׳1679 / (סנהדרין ה:) / בצעים
מריש"ק / maresc / בִיצה, מקווה מים רדודים
אולי יש לראות במלה צורת רבים ("ביצות"), כי ייתכן, שבהיותא ממוצא גרמני, לא הייתה לה צורת רבים ב – s.
✭ marsh, a shallow body of water
מריש"ק / maresc / בִיצה, מקווה מים רדודים
אולי יש לראות במלה צורת רבים ("ביצות"), כי ייתכן, שבהיותא ממוצא גרמני, לא הייתה לה צורת רבים ב – s.
✭ marsh, a shallow body of water
2
ג׳1680 / (סנהדרין יד:) / החלידו
רידויל"א / [redoille] redoile / חלודה
ראה לעיל מס' 200. הלעז נמצא רק בדפוסים וחסר בכתבי-היד. גם תמוה, לקרוא בלועזית שם עצם הבא לפרש פועל.
✭ rust
רידויל"א / [redoille] redoile / חלודה
ראה לעיל מס' 200. הלעז נמצא רק בדפוסים וחסר בכתבי-היד. גם תמוה, לקרוא בלועזית שם עצם הבא לפרש פועל.
✭ rust
3
ד׳1681 / (סנהדרין טו:) / ברדלס
פוטיי"ש / puteis / בואש
ראה לעיל מס' 593.
✭ skunk
פוטיי"ש / puteis / בואש
ראה לעיל מס' 593.
✭ skunk
4
ה׳1682 / (סנהדרין כ:) / עריסה
ברי"ץ / brez / עריסה
✭ cradle
ברי"ץ / brez / עריסה
✭ cradle
5
ו׳1683 / (סנהדרין כ:) / (גונדי)[גונדא]
אישפרויי"ר / [esparvier] esparwier / נץ
רק בכתב-יד אחד קוראים, אחרי הפירושים האחרים ל"גונדי": "ל"א גונדי נץ אשפרוי"ר". חסר בשאר כתבי-היד ובדפוסים.
✭ hawk
אישפרויי"ר / [esparvier] esparwier / נץ
רק בכתב-יד אחד קוראים, אחרי הפירושים האחרים ל"גונדי": "ל"א גונדי נץ אשפרוי"ר". חסר בשאר כתבי-היד ובדפוסים.
✭ hawk
6
ז׳1684 / (סנהדרין כא.) / בריה
פרי"ט / frit / מטוגן
ראה לעיל מס' 529.
✭ fried
פרי"ט / frit / מטוגן
ראה לעיל מס' 529.
✭ fried
7
ח׳1685 / (סנהדרין כא:) / אפוחי
אליני"ר / alener / להרגיע, לתת מנוחה (לתת לנשום)
חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד, שם כתוב: "אפוחי. אשלני"ר ב"ל [!], כלומר להנשים".בבלונדהיים א' לעז זה מופיע רק ב"תוספות ומילואים" (ע' 206-205).
✭ to calm, give rest (to allow breath)
אליני"ר / alener / להרגיע, לתת מנוחה (לתת לנשום)
חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד, שם כתוב: "אפוחי. אשלני"ר ב"ל [!], כלומר להנשים".בבלונדהיים א' לעז זה מופיע רק ב"תוספות ומילואים" (ע' 206-205).
✭ to calm, give rest (to allow breath)
8
ט׳1686 / (סנהדרין כא:) / דה"מ איצטבלאות
מריקלציא"ש / [mareschalcies] marechalcies / אורוות
חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד, שם כתוב: "… למדור הסוסים ובו מרקלציא"ש". כדי להבין את הנוסח הזה של רש"י, יש להניח, שהמלה הלועזית מציינת צורה מיוחדת של אורווה, למשל תא לכל סוס וסוס. בלונדהיים רשם mare[s]chalcies כדרכו לתקן את הכתיב, אבל אולי יש כאן לפנינו תכונה שכיחה בלשון האיזור של טרויש, נשירת ה – s לפני עיצור.
✭ stables
מריקלציא"ש / [mareschalcies] marechalcies / אורוות
חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד, שם כתוב: "… למדור הסוסים ובו מרקלציא"ש". כדי להבין את הנוסח הזה של רש"י, יש להניח, שהמלה הלועזית מציינת צורה מיוחדת של אורווה, למשל תא לכל סוס וסוס. בלונדהיים רשם mare[s]chalcies כדרכו לתקן את הכתיב, אבל אולי יש כאן לפנינו תכונה שכיחה בלשון האיזור של טרויש, נשירת ה – s לפני עיצור.
✭ stables
9
י׳1687 / (סנהדרין כא:) / אורוות
אישטבלי"ש / estables / תאים באורווה
חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד, רש"י מסביר: "הבדלה בין שורה לשורה על פני הבית", והכוונה כנראה למקומות עמידה). אולם, בדרך כלל השתמשו במלה בימי-הביניים בהוראת "אורוות" סתם, והיום בהוראת "רפתים".
✭ stalls in the stable
אישטבלי"ש / estables / תאים באורווה
חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד, רש"י מסביר: "הבדלה בין שורה לשורה על פני הבית", והכוונה כנראה למקומות עמידה). אולם, בדרך כלל השתמשו במלה בימי-הביניים בהוראת "אורוות" סתם, והיום בהוראת "רפתים".
✭ stalls in the stable
10
י״א1688 / (סנהדרין כה.) / ארא
אישטלו"ן / estalon / עוף פיתיון
ר' מילונו של לוי (מס' 427).
✭ a bird used as bait
אישטלו"ן / estalon / עוף פיתיון
ר' מילונו של לוי (מס' 427).
✭ a bird used as bait
11
י״ב1689 / (סנהדרין כה:) / פספסין
מירילי"ש / mereles / אסימונים למשחק
ראה לעיל מס' 1353.
✭ metal disks used in a game
מירילי"ש / mereles / אסימונים למשחק
ראה לעיל מס' 1353.
✭ metal disks used in a game
12
י״ג1690 / (סנהדרין כו.) / עקל
רידורט"א / redorte / סורג המחזיק את הזיתים תחת הקורה בבית-הבד
משובש בדפוסים.4
✭ a latticework that holds the olives under the beam in the olive-press
רידורט"א / redorte / סורג המחזיק את הזיתים תחת הקורה בבית-הבד
משובש בדפוסים.4
✭ a latticework that holds the olives under the beam in the olive-press
13
י״ד1691 / (סנהדרין ל:) / ארירן
יושרמ"א / jusarme / גרזן קרב
✭ battle-ax
יושרמ"א / jusarme / גרזן קרב
✭ battle-ax
14
ט״ו1692 / (סנהדרין לג.) / אם
מדרי"ץ / madriz / רֶחֶם
✭ womb
מדרי"ץ / madriz / רֶחֶם
✭ womb
15
ט״ז1693 / (סנהדרין לז.) / מהבהבת
פלמי"ר / flamer / להבהב, להתחיל לדלוק
ר' מילונו של לוי (מס' 344).
✭ to flicker, to start burning [a flame]
פלמי"ר / flamer / להבהב, להתחיל לדלוק
ר' מילונו של לוי (מס' 344).
✭ to flicker, to start burning [a flame]
16
י״ז1694 / (סנהדרין לט.) / בחשא
קלינ"י / caline / אפר חם (באיטלקית)
מצוי רק בדפוסים. מאז דפוס סונצינו, וברור, שאינו מאת רש"י.
✭ hot ashes (in Italian)
קלינ"י / caline / אפר חם (באיטלקית)
מצוי רק בדפוסים. מאז דפוס סונצינו, וברור, שאינו מאת רש"י.
✭ hot ashes (in Italian)
17
י״ח1695 / (סנהדרין לט.) / חבושי
קודוינ"ץ / codoinz / חבושים (פירות)
✭ quinces (fruits)
קודוינ"ץ / codoinz / חבושים (פירות)
✭ quinces (fruits)
18
י״ט1696 / (סנהדרין לט.) / ארבילא
קרובי"ל / cruvel / מסננת (בפרובנסאלית)
מצוי רק בדפוסים, מאז דפוס סונצינו, וברור, שאינו מאת רש"י. אולי אפשר גם לקרוא קרובייל"א corbeile (כלומר: סלסילה).
✭ strainer (in Provancean)
קרובי"ל / cruvel / מסננת (בפרובנסאלית)
מצוי רק בדפוסים, מאז דפוס סונצינו, וברור, שאינו מאת רש"י. אולי אפשר גם לקרוא קרובייל"א corbeile (כלומר: סלסילה).
✭ strainer (in Provancean)
19
כ׳1697 / (סנהדרין מא.) / ארירן
יושרמ"א / jusarme / גרזן קרב
✭ battle-ax
יושרמ"א / jusarme / גרזן קרב
✭ battle-ax
20
כ״א1698 / (סנהדרין מא:) / נזהא
אישגרוני"ר / esgronir / להתריס, להתקיף
אולי אפשר לקרוא גם esgruner (להזיק, להחריב).
✭ to attack, provoke
אישגרוני"ר / esgronir / להתריס, להתקיף
אולי אפשר לקרוא גם esgruner (להזיק, להחריב).
✭ to attack, provoke
21
כ״ב1699 / (סנהדרין מד.) / חילפי
אורטיא"ש / orties / סרפדים
✭ nettles, urticas
אורטיא"ש / orties / סרפדים
✭ nettles, urticas
22
כ״ג1700 / (סנהדרין מד.) / צריף
אלו"ם / alum / צָריף
ראה לעיל מס' 185.
✭ alum
אלו"ם / alum / צָריף
ראה לעיל מס' 185.
✭ alum
23
כ״ד1701 / (סנהדרין מה.) / פרק
טרונצו"ן / troncon / קֶטע
✭ part, section, piece
טרונצו"ן / troncon / קֶטע
✭ part, section, piece
24
כ״ה1702 / (סנהדרין מח:) / פודגרא
פודגר"א / podagre / צינית (שיגרון או שיגדון ברגליים)
ראה לעיל מס' 1222.
✭ podagra, gout (a rheumatic illness in the feet)
פודגר"א / podagre / צינית (שיגרון או שיגדון ברגליים)
ראה לעיל מס' 1222.
✭ podagra, gout (a rheumatic illness in the feet)
25
כ״ו1703 / (סנהדרין מט:) / נתר
ניטר"א / nitre / נתר (חנקת האשלגן)
✭ niter (potassium nitrate)
ניטר"א / nitre / נתר (חנקת האשלגן)
✭ niter (potassium nitrate)
26
כ״ז1704 / (סנהדרין מט:) / בורית
אירב"א שבונייר"א / erbe savoniere / עשב סבוני (סבונית)
✭ a soap herb (soapwart)
אירב"א שבונייר"א / erbe savoniere / עשב סבוני (סבונית)
✭ a soap herb (soapwart)
27
כ״ח1705 / (סנהדרין נא.) / זונה
אישוייד"א / [esveiede] esweiede / סוטה מהדרך, חורגת מהקו, פורצת גדר
✭ going astray, crossing the limits, breaking the barriers
אישוייד"א / [esveiede] esweiede / סוטה מהדרך, חורגת מהקו, פורצת גדר
✭ going astray, crossing the limits, breaking the barriers
28
כ״ט1706 / (סנהדרין נב.) / צבת
טינליי"ש / [tenailles] tenalies / צבת
✭ tongs, pliers
טינליי"ש / [tenailles] tenalies / צבת
✭ tongs, pliers
29
ל׳1707 / (סנהדרין סד.) / תרדין
בליד"ש / bledas / סלקים לבנים (בפרובנסאלית)
מצוי רק בדפוסים מאז מהדורת סונצינו, וברור שאינו מאת רש"י. אמנם בלונדהיים ב' (ע' 127) מעלה את האפשרות, שיש לפנינו בלידי"ש bledes, צורה צרפתית היכולה להיות מאת רש"י.
✭ nape
בליד"ש / bledas / סלקים לבנים (בפרובנסאלית)
מצוי רק בדפוסים מאז מהדורת סונצינו, וברור שאינו מאת רש"י. אמנם בלונדהיים ב' (ע' 127) מעלה את האפשרות, שיש לפנינו בלידי"ש bledes, צורה צרפתית היכולה להיות מאת רש"י.
✭ nape
30
ל״א1708 / (סנהדרין סד.) / פיסא
בלישט"א / bleste / גוש אדמה
✭ a clod of earth
בלישט"א / bleste / גוש אדמה
✭ a clod of earth
31
ל״ב1709 / (סנהדרין סה.) / שחי
אישיל"א / [aissele] aisele / בית-השחי
ראה להלן מס' 2414.
✭ arm-pit
אישיל"א / [aissele] aisele / בית-השחי
ראה להלן מס' 2414.
✭ arm-pit
32
ל״ג1710 / (סנהדרין סז:) / מנפץ
מוקיי"ר / mochier / לקנח את האף
ראה לעיל מס' 330.
✭ to blow or wipe the nose
מוקיי"ר / mochier / לקנח את האף
ראה לעיל מס' 330.
✭ to blow or wipe the nose
33
ל״ד1711 / (סנהדרין סז:) / טבלא
אישקיליט"א / eschelete / זוג (פעמון)
הלעז משובש בדפוסים.
✭ bell
אישקיליט"א / eschelete / זוג (פעמון)
הלעז משובש בדפוסים.
✭ bell
34
ל״ה1712 / (סנהדרין סח.) / כדור
פילוט"א / pelote / כדור
ראה לעיל מס' 302.
✭ ball
פילוט"א / pelote / כדור
ראה לעיל מס' 302.
✭ ball
35
ל״ו1713 / (סנהדרין עד:) / אבזרייהו
לו"ר אפרטינימינ"ט / lor apartenement / השייך להם (מלה במלה: שייכותם)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 97-96)
✭ that belongs to them (literally: their belonging)
לו"ר אפרטינימינ"ט / lor apartenement / השייך להם (מלה במלה: שייכותם)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 97-96)
✭ that belongs to them (literally: their belonging)
36
ל״ז1714 / (סנהדרין עה.) / טינא
לימו"ן / limon / טיט, בוץ
בדפוסים שלנו, בטעות: "נימוק". התיקון הוצע בידי מהרש"ל לפי שני כתבי-יד, שהיו בידו.
✭ mud, slime
לימו"ן / limon / טיט, בוץ
בדפוסים שלנו, בטעות: "נימוק". התיקון הוצע בידי מהרש"ל לפי שני כתבי-יד, שהיו בידו.
✭ mud, slime
37
ל״ח1715 / (סנהדרין עו:) / כבש
פרימבר"א / prembre / ללחוץ, לכבוש
✭ to press
פרימבר"א / prembre / ללחוץ, לכבוש
✭ to press
38
ל״ט1716 / (סנהדרין עו:) / (ד)ברזיה מיברז
פוינ"ט / point / נוקב
יש ספקות בקשר לצורה הדקדוקית: בשני המקורות (פושנ"ט בדפוס סונצינו ופונש"ט בדפוס בומברג) מופיעה אות שי"ן, שאינה הולמת את ההווה; אולי אפשר לראות כאן עבר (פוינש"ט poinst).
✭ pierces
פוינ"ט / point / נוקב
יש ספקות בקשר לצורה הדקדוקית: בשני המקורות (פושנ"ט בדפוס סונצינו ופונש"ט בדפוס בומברג) מופיעה אות שי"ן, שאינה הולמת את ההווה; אולי אפשר לראות כאן עבר (פוינש"ט poinst).
✭ pierces
39
מ׳1717 / (סנהדרין עז:) / שותת
קולי"ר / coler / לנזול
✭ to drip
קולי"ר / coler / לנזול
✭ to drip
40
מ״א1718 / (סנהדרין פא:) / חכה
אי"פ / aim / חכה (ליתר דיוק: קרס שבקצה החכה)
✭ fishing hook (to be precise, the hook at the end of the rod)
אי"פ / aim / חכה (ליתר דיוק: קרס שבקצה החכה)
✭ fishing hook (to be precise, the hook at the end of the rod)
41
מ״ב1719 / (סנהדרין פא:) / גזירין
אישטילי"ש / esteles / גזירי-עץ
ראה לעיל מס' 803.
✭ logs of wood
אישטילי"ש / esteles / גזירי-עץ
ראה לעיל מס' 803.
✭ logs of wood
42
מ״ג1720 / (סנהדרין פב:) / אגמים
אישטנ"ק / estanc / אגם, ברֵכה
בלונדהיים מטיל ספק על פענוחו, כי המקורות גורסים אשטיי"ן. הוא רואה אפשרות, שתהיה זו מלה פרובנסאלית (estain), ובפרט שאין לנו כתבי-יד על מקום זה, אלא רק דפוסים ישנים.
✭ lake, pond, pool
אישטנ"ק / estanc / אגם, ברֵכה
בלונדהיים מטיל ספק על פענוחו, כי המקורות גורסים אשטיי"ן. הוא רואה אפשרות, שתהיה זו מלה פרובנסאלית (estain), ובפרט שאין לנו כתבי-יד על מקום זה, אלא רק דפוסים ישנים.
✭ lake, pond, pool
43
מ״ד1721 / (סנהדרין צ:) / דובב
פרומיי"ר / fromier / לשרוץ, לרחוש, לגלוש
ראה לעיל מס' 1115.
✭ to swarm, stir, overflow
פרומיי"ר / fromier / לשרוץ, לרחוש, לגלוש
ראה לעיל מס' 1115.
✭ to swarm, stir, overflow
44
מ״ה1722 / (סנהדרין צא.) / עכבר
אישקורי"ל / escurel / סנאי
כאן, כמו בהרבה מקומות בפירוש רש"י, זיהוי החיה (במקרים אחרים: הצמח) שונה מהזיהוי המקובל אצלנו. הפירוש על פרק "חלק" הוא מחתנו ריב"ן.
✭ squirrel
אישקורי"ל / escurel / סנאי
כאן, כמו בהרבה מקומות בפירוש רש"י, זיהוי החיה (במקרים אחרים: הצמח) שונה מהזיהוי המקובל אצלנו. הפירוש על פרק "חלק" הוא מחתנו ריב"ן.
✭ squirrel
45
מ״ו1723 / (סנהדרין צג:) / ריבדא
פוינטור"א / pointure / דקירה
ראה לעיל מס' 1147.
✭ prick, puncture
פוינטור"א / pointure / דקירה
ראה לעיל מס' 1147.
✭ prick, puncture
46
מ״ז1724 / (סנהדרין צג:) / כוסילתא
פלימיא"ה / flemie / איזמל (להקזת דם)
✭ a surgical knife (for bloodletting)
פלימיא"ה / flemie / איזמל (להקזת דם)
✭ a surgical knife (for bloodletting)
47
מ״ח1725 / (סנהדרין צד:) / משק
שו"ן / son / צליל, רעש
ר' פירוש רש"י על ישעיה ל"ג, ד'. פירושו של רש"י כאן אינו הולם את הלעז, כי הוא גוזר לכאורה את "משק" מלשון "השקאה" של מים. כפי הנראה הלעז שייך להסבר נוסף, שהושמט מהכתוב.
✭ sound, noise
שו"ן / son / צליל, רעש
ר' פירוש רש"י על ישעיה ל"ג, ד'. פירושו של רש"י כאן אינו הולם את הלעז, כי הוא גוזר לכאורה את "משק" מלשון "השקאה" של מים. כפי הנראה הלעז שייך להסבר נוסף, שהושמט מהכתוב.
✭ sound, noise
48
מ״ט1726 / (סנהדרין צה.) / בסתרקי
טפי"ד / tapid / שטיח
✭ carpet
טפי"ד / tapid / שטיח
✭ carpet
49
נ׳1727 / (סנהדרין צו.) / בצעי מים
מריש"ק / maresc / בִיצה, מקווה מים רדודים
✭ marsh, a shallow body of water
מריש"ק / maresc / בִיצה, מקווה מים רדודים
✭ marsh, a shallow body of water
50
נ״א1728 / (סנהדרין צח:) / עטלף
קלב"א שורי"ץ / chalve soriz / עטלף
ראה לעיל מס' 843.
✭ bat
קלב"א שורי"ץ / chalve soriz / עטלף
ראה לעיל מס' 843.
✭ bat
51
נ״ב1729 / (סנהדרין ק.) / מגדים
דיינטייר"ש / deintiers / מטעמים
הכתיב השכיח: dainties, מלטינית dignitates (כיבודים). ההוראות המצויות: נכסים, מטעמים, הנאות, ערכים.
✭ delicacies
דיינטייר"ש / deintiers / מטעמים
הכתיב השכיח: dainties, מלטינית dignitates (כיבודים). ההוראות המצויות: נכסים, מטעמים, הנאות, ערכים.
✭ delicacies
52
נ״ג1730 / (סנהדרין קא.) / צמחין
מלנ"ץ / malanz / פצעים
ראה לעיל מס' 5.
✭ wounds
מלנ"ץ / malanz / פצעים
ראה לעיל מס' 5.
✭ wounds
53
נ״ד1731 / (סנהדרין קג.) / חרולים
אורטיא"ש / orties / סרפדים
✭ nettles, urticas
אורטיא"ש / orties / סרפדים
✭ nettles, urticas
54
נ״ה1732 / (סנהדרין קד.) / משקה
אישקנצו"ן מלצר, שר המשקים / eschancon
חסר בדפוסינו ומצוי רק בדפוס סונצינו. אצלנו גם אין המלה "משקה" אלא "השקתה" בלבד (בדה"מ "ומשמש עליו" וכן "אשתו השקתה עליהם").
✭ waiter, chief cup bearer, chief butler
אישקנצו"ן מלצר, שר המשקים / eschancon
חסר בדפוסינו ומצוי רק בדפוס סונצינו. אצלנו גם אין המלה "משקה" אלא "השקתה" בלבד (בדה"מ "ומשמש עליו" וכן "אשתו השקתה עליהם").
✭ waiter, chief cup bearer, chief butler
55
נ״ו1733 / (סנהדרין קד:) / קלסתר
אישקנצו"ן / eschancon / מלצר
ראה לעיל מס' 1732. המלה, שריב"ן מפרש, חסרה בדפוסינו; היא שייכת לסוף הסיפור של שני השבויים (ע' חסרונות הש"ס), שהושמט (אולי מטעמי צנזורה), אבל היה קיים לפני רש"י ולפני בעל ה"ערוך" (ר' על כך REJ XI, 215, במאמר של ישראל לוי על "סיפורים יהודיים"). גם המלה גם תרגומה מציגים בעיות קשות (ר' שם). ברור, שאין זאת המלה "קלסתר" הרגילה. י' לוי מציע לקרוא "סלטר" – רקדן, וזה מתאים לעצם הסיפור. אבל הלעז קשור אולי עם סוף הסיפור, שבו מגישים לשבויים יין, ובו רמז לבגידת אם השבאי בבעלה. ז'סטרו במילונו גורס "קלסתא"
✭ waiter
אישקנצו"ן / eschancon / מלצר
ראה לעיל מס' 1732. המלה, שריב"ן מפרש, חסרה בדפוסינו; היא שייכת לסוף הסיפור של שני השבויים (ע' חסרונות הש"ס), שהושמט (אולי מטעמי צנזורה), אבל היה קיים לפני רש"י ולפני בעל ה"ערוך" (ר' על כך REJ XI, 215, במאמר של ישראל לוי על "סיפורים יהודיים"). גם המלה גם תרגומה מציגים בעיות קשות (ר' שם). ברור, שאין זאת המלה "קלסתר" הרגילה. י' לוי מציע לקרוא "סלטר" – רקדן, וזה מתאים לעצם הסיפור. אבל הלעז קשור אולי עם סוף הסיפור, שבו מגישים לשבויים יין, ובו רמז לבגידת אם השבאי בבעלה. ז'סטרו במילונו גורס "קלסתא"
✭ waiter
56
נ״ז1734 / (סנהדרין קה:) / כרבלתא
קוישט"א / creste / כרבולת
✭ crest, cock's comb
קוישט"א / creste / כרבולת
✭ crest, cock's comb
57
נ״ח1735 / (סנהדרין קז:) / שואבת
ימנ"ט / jamant / אבן-שואבת, מגנט
הלעז משובש בדפוסינו, האותיות הראשונות (קל) כפי הנראה בהשפעת האיטלקית calamita. יש להעיר שהצורה jamant שווה היא למלה diamant (יהלום), אלא שהיא נגזרה לפי הכללים הרגילים (jour מ – diurnum למשל), ו – diamant בכוח השפעות צדדיות. עובדה היא, שאותו מונח יווני – לטיני משמש גם ליהלום גם למגנט.
✭ magnet, loadstone
ימנ"ט / jamant / אבן-שואבת, מגנט
הלעז משובש בדפוסינו, האותיות הראשונות (קל) כפי הנראה בהשפעת האיטלקית calamita. יש להעיר שהצורה jamant שווה היא למלה diamant (יהלום), אלא שהיא נגזרה לפי הכללים הרגילים (jour מ – diurnum למשל), ו – diamant בכוח השפעות צדדיות. עובדה היא, שאותו מונח יווני – לטיני משמש גם ליהלום גם למגנט.
✭ magnet, loadstone
58
נ״ט1736 / (סנהדרין קח.) / מהמהם
אישטר"א (?) הוויה, מהות, ישות / [] estre
המלה, שריב"ן מסביר בזה, שייכת לפסוק שבספר יחזקאל (ז', י"א). שם רש"י נותן שני פירושים: א) כמו "מהם" (לעיל, באותו פסוק) בכפילות אותיות; ב) מלשון "המה" (לשאוף, לכמוה), והכוונה בשניהם: "מבניהם" (לפי התרגום). בלונדהיים התייאש מפענוח הלעז, אך ציין, לפי דברי ריב"ן בדה"מ הקודם "לא מהם": "… ולא במשאם", כי הוראתו "משא", דבר שאין לו זכר בפירוש רש"י על יחזקאל. אני משער, שמדובר כאן בפועל estre (להיות) בשימושו כשם עצם במשמעות "הוויה, ישות, מהות". ואם כן אולי צריך לקרוא, במקום "במשאם", "במשהם"= במה שהם (השווה "משהו"), לוי במילונו (מס' 430) גורס אישטורדיא"ה estordie (המומה).
✭ essence, being, entity
אישטר"א (?) הוויה, מהות, ישות / [] estre
המלה, שריב"ן מסביר בזה, שייכת לפסוק שבספר יחזקאל (ז', י"א). שם רש"י נותן שני פירושים: א) כמו "מהם" (לעיל, באותו פסוק) בכפילות אותיות; ב) מלשון "המה" (לשאוף, לכמוה), והכוונה בשניהם: "מבניהם" (לפי התרגום). בלונדהיים התייאש מפענוח הלעז, אך ציין, לפי דברי ריב"ן בדה"מ הקודם "לא מהם": "… ולא במשאם", כי הוראתו "משא", דבר שאין לו זכר בפירוש רש"י על יחזקאל. אני משער, שמדובר כאן בפועל estre (להיות) בשימושו כשם עצם במשמעות "הוויה, ישות, מהות". ואם כן אולי צריך לקרוא, במקום "במשאם", "במשהם"= במה שהם (השווה "משהו"), לוי במילונו (מס' 430) גורס אישטורדיא"ה estordie (המומה).
✭ essence, being, entity
59
ס׳1737 / (סנהדרין קט.) / שאפי
אשקר"ן - [] / בור ריק ממים (?)
חסר בדפוסינו ולא פוענח. אולי אפשר להציע שיקיצ"א (sechece, יובש), אבל גרסה זו רחוקה מהמקור היחיד, הוא דפוס סונצינו.
✭ an empty well, pit
אשקר"ן - [] / בור ריק ממים (?)
חסר בדפוסינו ולא פוענח. אולי אפשר להציע שיקיצ"א (sechece, יובש), אבל גרסה זו רחוקה מהמקור היחיד, הוא דפוס סונצינו.
✭ an empty well, pit
60
ס״א1738 / (סנהדרין קט.) / גר
קורנ"ט / corant / זרם
✭ current
קורנ"ט / corant / זרם
✭ current
61
ס״ב1739 / (סנהדרין קט:) / פצע
נפרדור"א / nafradura / פציעה (בפרובנסאלית)
אם יש לקרוא כך, ברור, שאין הלעז מאת ריב"ן. אולם ייתכן, שצריך לגרוס נברידור"א navredure, ואז אין סיבה לפקפק במקוריותו.
✭ wound (in Provencean) mas
נפרדור"א / nafradura / פציעה (בפרובנסאלית)
אם יש לקרוא כך, ברור, שאין הלעז מאת ריב"ן. אולם ייתכן, שצריך לגרוס נברידור"א navredure, ואז אין סיבה לפקפק במקוריותו.
✭ wound (in Provencean) mas
62