אוצר לעזי רש"י, תלמוד, שבתOtzar La'azei Rashi, Talmud, Shabbat
א׳98 / (שבת ג.) / מורסא
קויטור"א / cuiture / כוויה (פצע מזוהם)
✭ burn, (infected wound)
קויטור"א / cuiture / כוויה (פצע מזוהם)
✭ burn, (infected wound)
1
ב׳99 / (שבת ו.) / בקעה
קנפני"א / chanpanie [chanpagne] / מישור, שדה פתוח, איזור של שדות
ר' מילונו של לוי (מס' 209).
✭ open fields, plains
קנפני"א / chanpanie [chanpagne] / מישור, שדה פתוח, איזור של שדות
ר' מילונו של לוי (מס' 209).
✭ open fields, plains
2
ג׳100 / (שבת ז.) / היזמי
רונצ"א / ronce / קוץ
ר' מילונו של לוי (מס' 187)
✭ thorn
רונצ"א / ronce / קוץ
ר' מילונו של לוי (מס' 187)
✭ thorn
3
ד׳101 / (שבת ז.) / היגי
איגלינטיי"ר / eglentier [auglentuer] / עץ ורד-הבר
ר' בלונדהיים ב' (ע' 63-62) ומילונו של לוי (מס' 179) והשווה להלן מס' 1825.
✭ wild rosebush
איגלינטיי"ר / eglentier [auglentuer] / עץ ורד-הבר
ר' בלונדהיים ב' (ע' 63-62) ומילונו של לוי (מס' 179) והשווה להלן מס' 1825.
✭ wild rosebush
4
ה׳102 / (שבת ח:) / רקק
גרביל"א / gravele / חול, חצץ (שנתערבו בהם מים)
ר' מילונו של לוי (מס' 499)
✭ sand, gravel (mixed with water)
גרביל"א / gravele / חול, חצץ (שנתערבו בהם מים)
ר' מילונו של לוי (מס' 499)
✭ sand, gravel (mixed with water)
5
ו׳103 / (שבת ט:) / יתעלפה
פשמי"ר / pasmer / להתעלף
ר' מילונו של לוי (מס' 784)
✭ to faint, lose consciousness
פשמי"ר / pasmer / להתעלף
ר' מילונו של לוי (מס' 784)
✭ to faint, lose consciousness
6
ז׳104 / (שבת ט:) / יקשור בין כתפיו
ריברציי"ר / rabracier / להפשיל את השרוולים
✭ rolling up the sleeves
ריברציי"ר / rabracier / להפשיל את השרוולים
✭ rolling up the sleeves
7
ח׳105 / (שבת י.) / פוזמקי
קלצונ"ש / chalcons / העלי-בד
ר' מילונו של לוי (מס' 204)
✭ cloth shoes
קלצונ"ש / chalcons / העלי-בד
ר' מילונו של לוי (מס' 204)
✭ cloth shoes
8
ט׳106 / (שבת י.) / פכר
טריציי"ר / trecier / לשלב (מלה במלה:לקלוע)
✭ to join or combine[literally: plait]
טריציי"ר / trecier / לשלב (מלה במלה:לקלוע)
✭ to join or combine[literally: plait]
9
י׳107 / (שבת י.) / לודים
קיניליב"ש / chenelevs [cheneleus] / כנענים
בלונדהיים קובע את התעתיק cheneleus; בכל אופן הכוונה ל-u חצי-עיצורית, ועד המאה הט"ז לא הבחינו בכתיבה בשפות אירופה בין u לבין v.
✭ Canaanites
קיניליב"ש / chenelevs [cheneleus] / כנענים
בלונדהיים קובע את התעתיק cheneleus; בכל אופן הכוונה ל-u חצי-עיצורית, ועד המאה הט"ז לא הבחינו בכתיבה בשפות אירופה בין u לבין v.
✭ Canaanites
10
י״א108 / (שבת יא:) / קיסם
ויר"א / wire [vire] / סרגל
✭ a ruler
ויר"א / wire [vire] / סרגל
✭ a ruler
11
י״ב109 / (שבת יא:) / סורק
פולונ"ש / folons / כובסים (הדורכים או הלוחצים או החובטים בבד כדי לאשפרו)
✭ laundry workers [fullers; cleansing and thickening clothes by pressing beating or treading.]
פולונ"ש / folons / כובסים (הדורכים או הלוחצים או החובטים בבד כדי לאשפרו)
✭ laundry workers [fullers; cleansing and thickening clothes by pressing beating or treading.]
12
י״ג110 / (שבת יא:) / קוצים
קרדונ"ש / chardons / פירות של קרדה
הקרדה היא אחד הקוצים השכיחים ביותר בצרפת, ולפעמים משתמשים בשמה כדי להצביע על קוצים סתם.
✭ fruit of a thistle
קרדונ"ש / chardons / פירות של קרדה
הקרדה היא אחד הקוצים השכיחים ביותר בצרפת, ולפעמים משתמשים בשמה כדי להצביע על קוצים סתם.
✭ fruit of a thistle
13
י״ד111 / (שבת יב.) / אפיקטויזין
וומיט"א / womite [vomite] / סם הקאה
ר' להלן מס' 831
✭ emetic medicine (drug to induce vomiting)
וומיט"א / womite [vomite] / סם הקאה
ר' להלן מס' 831
✭ emetic medicine (drug to induce vomiting)
14
ט״ו112 / (שבת יג:) / סינר
פורציינ"ט / porceint / חגורה
ר' מילונו של לוי (מס' 659/660).
✭ belt
פורציינ"ט / porceint / חגורה
ר' מילונו של לוי (מס' 659/660).
✭ belt
15
ט״ז113 / (שבת טז:) / ריתכן
שולדי"ר / solder / לרתך
ר' מילונו של לוי (מס' 743).
✭ to solder
שולדי"ר / solder / לרתך
ר' מילונו של לוי (מס' 743).
✭ to solder
16
י״ז114 / (שבת טז:) / אדמה
קרייד"א / creide / גיר
הלעז חזר בדפוסי התלמוד שלנו, אחרי "כלי אדמה".
✭ lime
קרייד"א / creide / גיר
הלעז חזר בדפוסי התלמוד שלנו, אחרי "כלי אדמה".
✭ lime
17
י״ח115 / (שבת יז:) / כרשינין
ויצי"ש / weces [veces] / בקיה (צמח ממשפחת הקטניות)
הלעז ברבים, על דרך פולים או עדשים. ר' בלונדהיים ב' (ע' 171-170).
✭ vetch [from the legume family]
ויצי"ש / weces [veces] / בקיה (צמח ממשפחת הקטניות)
הלעז ברבים, על דרך פולים או עדשים. ר' בלונדהיים ב' (ע' 171-170).
✭ vetch [from the legume family]
18
י״ט116 / (שבת יז:) / אונין
רישטי"ש / ristes / אגודות פשתן
ר' בלונדהיים ב' (ע' 168).
✭ bundles of flax
רישטי"ש / ristes / אגודות פשתן
ר' בלונדהיים ב' (ע' 168).
✭ bundles of flax
19
כ׳117 / (שבת יח.) / דה"מ גפרית
ניאילי"ר / neeler / לגפר (לגלף את המתכת באמצעות גפרית)
✭ sulfurizing (engraving metal by sulfur)
ניאילי"ר / neeler / לגפר (לגלף את המתכת באמצעות גפרית)
✭ sulfurizing (engraving metal by sulfur)
20
כ״א118 / (שבת יח.) / קילור
לוזי"א / luzie / משחה לעין חולה
אולי יש להטעים luzie. אולם, מאחר שאין כל עדות למלה הזאת חוץ מלעזי רש"י, וגם מקורה לא ברור כל צורכו, אין מקום להכריע.
✭ ointment for an infected eye
לוזי"א / luzie / משחה לעין חולה
אולי יש להטעים luzie. אולם, מאחר שאין כל עדות למלה הזאת חוץ מלעזי רש"י, וגם מקורה לא ברור כל צורכו, אין מקום להכריע.
✭ ointment for an infected eye
21
כ״ב119 / (שבת יח.) / לחי
אי"ם / aim / חכה
ליתר דיוק: הקרס שבקצה החכה. ר' בלונדהיים ב' (ע' 70-68) ומילונו של לוי (מס' 69).
✭ fishing hook (to be precise, the hook at the end of the rod)
אי"ם / aim / חכה
ליתר דיוק: הקרס שבקצה החכה. ר' בלונדהיים ב' (ע' 70-68) ומילונו של לוי (מס' 69).
✭ fishing hook (to be precise, the hook at the end of the rod)
22
כ״ג120 / (שבת יח:) / עססיות
טוברי"ש / tuvres [ ] / כמהים
לא פענחנו בלונדהיים. נמצא רק בכתב-יד אחד ולא בדפוסי התלמוד שלנו. ודאי תוספת מאוחרת. עם זאת המלה מעניינת מאוד. 1)מבחינת צורתה, אם הנחתנו נכונה (הוספנו וי"ו לגרסה שבכתב-היד:טבר"ש),יש לפנינו השלב הקדום של המלה הצרפתית truffe, שהבלשנים קבעו מכבר שמוצאה מהלטינית tuber דרך הצורה tufre. 2)מבחינת תוכנה: אין הכרח, שיהיו אלה דווקא "כמהים" ("שמרקעים"), אלא יכול להיות גם ירק אחר עגלגל הטמון באדמה, שכן למשמעות המלה היו גלגולים רבים.
✭ truffles [mushrooms]
טוברי"ש / tuvres [ ] / כמהים
לא פענחנו בלונדהיים. נמצא רק בכתב-יד אחד ולא בדפוסי התלמוד שלנו. ודאי תוספת מאוחרת. עם זאת המלה מעניינת מאוד. 1)מבחינת צורתה, אם הנחתנו נכונה (הוספנו וי"ו לגרסה שבכתב-היד:טבר"ש),יש לפנינו השלב הקדום של המלה הצרפתית truffe, שהבלשנים קבעו מכבר שמוצאה מהלטינית tuber דרך הצורה tufre. 2)מבחינת תוכנה: אין הכרח, שיהיו אלה דווקא "כמהים" ("שמרקעים"), אלא יכול להיות גם ירק אחר עגלגל הטמון באדמה, שכן למשמעות המלה היו גלגולים רבים.
✭ truffles [mushrooms]
23
כ״ד121 / (שבת יח:) / תורמסין
בלי"ץ / blez [bliz] / סלק
הלעז מצוי רק בשני כתבי-יד, ואף שם בצורה מעוותת (כליי"ן), והוא חסר בדפוסי התלמוד שלנו.
✭ beet
בלי"ץ / blez [bliz] / סלק
הלעז מצוי רק בשני כתבי-יד, ואף שם בצורה מעוותת (כליי"ן), והוא חסר בדפוסי התלמוד שלנו.
✭ beet
24
כ״ה122 / (שבת יט.) / פילגוס (אמצעיתו של ים)
פיליג"א / pelege[pelegue] / לב ים
רש"י מקשר עם המלה pelege הצרפתית את המלה התלמודית "פילגוס" (ובעירובין מא: את הפועל "והפליגה") הנראית מאותו מוצא. במילונים מוצאים רק את הצורה pelaigre (כפי הנראה בהשפעת peregrinus "צליין"), אך בפרובנסאלית יש pelec. אולי צריך להטעים pelege (ספרדית: pielago).
✭ middle of the sea
פיליג"א / pelege[pelegue] / לב ים
רש"י מקשר עם המלה pelege הצרפתית את המלה התלמודית "פילגוס" (ובעירובין מא: את הפועל "והפליגה") הנראית מאותו מוצא. במילונים מוצאים רק את הצורה pelaigre (כפי הנראה בהשפעת peregrinus "צליין"), אך בפרובנסאלית יש pelec. אולי צריך להטעים pelege (ספרדית: pielago).
✭ middle of the sea
25
כ״ו123 / (שבת יט:) / חררה
טורטי"ל / tortel / עוגה עגולה
✭ round cake
טורטי"ל / tortel / עוגה עגולה
✭ round cake
26
כ״ז124 / (שבת יט:) / יקרמו
קרושטי"ר / croster / לקרום (מדובר בשכבה החיצונית של הלחם)
✭ to form a crust, to encrust
קרושטי"ר / croster / לקרום (מדובר בשכבה החיצונית של הלחם)
✭ to form a crust, to encrust
27
כ״ח125 / (שבת כ.) / מגריפה
ודי"ל / wadil [vadil] / יעה, מרדֶה
ראה להלן מס' 1093.
✭ baker's shovel
ודי"ל / wadil [vadil] / יעה, מרדֶה
ראה להלן מס' 1093.
✭ baker's shovel
28
כ״ט126 / (שבת כ.) / עץ יחידי
צוקי"ש / coches / גדמי-עץ
בצרפתית של היום:souches.
✭ wood stumps
צוקי"ש / coches / גדמי-עץ
בצרפתית של היום:souches.
✭ wood stumps
29
ל׳127 / (שבת כ:) / גבבא
אישטובל"א / estoble / קש (הנשאר עומד בשדה אחרי הקציר)
✭ stubble (after harvest)
אישטובל"א / estoble / קש (הנשאר עומד בשדה אחרי הקציר)
✭ stubble (after harvest)
30
ל״א128 / (שבת כ:) / קש
אישטריי"ם / estreim [estraim] / קש (בעיקר המשמש למרבץ הבהמות)
ר' מילונו של לוי (מס' 435), שם יש לתקן את הכותרת ל – estraim או estrain.
✭ straw (mainly used as a resting place for animals)
אישטריי"ם / estreim [estraim] / קש (בעיקר המשמש למרבץ הבהמות)
ר' מילונו של לוי (מס' 435), שם יש לתקן את הכותרת ל – estraim או estrain.
✭ straw (mainly used as a resting place for animals)
31
ל״ב129 / (שבת כ:) / זאזא
מולש"א / molse / טחב
✭ moss
מולש"א / molse / טחב
✭ moss
32
ל״ג130 / (שבת כ:) / נפיץ
קרפי"ר / charpir / לנער (סיב מהשבבים), לפורר (סיב או אריג לחוטיו)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 147-146) ומילונו של לוי (מס' 200).
✭ to beat (a fiber from chips and splinters), to unravel (a fiber or garment into threads)
קרפי"ר / charpir / לנער (סיב מהשבבים), לפורר (סיב או אריג לחוטיו)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 147-146) ומילונו של לוי (מס' 200).
✭ to beat (a fiber from chips and splinters), to unravel (a fiber or garment into threads)
33
ל״ד131 / (שבת כ:) / גושקרא
פולצי"ל / folcel / פסולת של משי גולמי (העשוי מהחלק החיצוני של הגולם)
✭ raw silk's waste (made of the outer part of the cocoon)
פולצי"ל / folcel / פסולת של משי גולמי (העשוי מהחלק החיצוני של הגולם)
✭ raw silk's waste (made of the outer part of the cocoon)
34
ל״ה132 / (שבת כ:) / סיריקון
ייד"ש () jieds / jeds / שאריות [של משי] (מה שזורקים [jeter=לזרוק])
לא פענחו בלונדהיים. הפתרון המוצע כאן נראה הולם מאוד, חוץ מהאות d, כי העדויות האחרות כולן ב – t, וכך מסתבר גם מחוקי הלשון. אולי יש כאן תופעה מקומית ("במקומנו").
✭ leftovers [of silk] (that's thrown away) [jeter = to throw away]
ייד"ש () jieds / jeds / שאריות [של משי] (מה שזורקים [jeter=לזרוק])
לא פענחו בלונדהיים. הפתרון המוצע כאן נראה הולם מאוד, חוץ מהאות d, כי העדויות האחרות כולן ב – t, וכך מסתבר גם מחוקי הלשון. אולי יש כאן תופעה מקומית ("במקומנו").
✭ leftovers [of silk] (that's thrown away) [jeter = to throw away]
35
ל״ו133 / (שבת כ:) / שברא
אורטיא"ה / ortie / סרפד
✭ nettle, (urtica)
אורטיא"ה / ortie / סרפד
✭ nettle, (urtica)
36
ל״ז134 / (שבת כ:) / עיטרן
דיהי"ט / dehet / עטרן
מלה צ'כית, הנמצאת בהגהות הב"ח (דוהי"ט [!] בלשון "כנען"), ומובן, שהוא מייחס אותה בטעות לרש"י.
✭ tar
דיהי"ט / dehet / עטרן
מלה צ'כית, הנמצאת בהגהות הב"ח (דוהי"ט [!] בלשון "כנען"), ומובן, שהוא מייחס אותה בטעות לרש"י.
✭ tar
37
ל״ח135 / (שבת כא.) / נר
קרוישו"ל / croisol / מנורה
מעניין לציין את הפלוגתה בין הבלשנים על מוצא המלה הצרפתית. לפי אלה נגזרה מהמלה "צלב" (croix) על שם צורת המנורה, ולפי אלה מהמלה "וו" (croc), כי אפשר לתלות את המנורה בתקרה ובקיר על-ידי הוו שבה. מסתבר שרש"י, המזכיר את המלה לעתים קרובות, לא קשר אותה עם הצלב. ר' מילונו של לוי (מס' 267).
✭ lamp
קרוישו"ל / croisol / מנורה
מעניין לציין את הפלוגתה בין הבלשנים על מוצא המלה הצרפתית. לפי אלה נגזרה מהמלה "צלב" (croix) על שם צורת המנורה, ולפי אלה מהמלה "וו" (croc), כי אפשר לתלות את המנורה בתקרה ובקיר על-ידי הוו שבה. מסתבר שרש"י, המזכיר את המלה לעתים קרובות, לא קשר אותה עם הצלב. ר' מילונו של לוי (מס' 267).
✭ lamp
38
ל״ט136 / (שבת כא.) / צמר גפן
קוטו"ן / coton / כותנה
ראה לעיל מס' 26
✭ cotton
קוטו"ן / coton / כותנה
ראה לעיל מס' 26
✭ cotton
39
מ׳137 / (שבת כא.) / מסכסכת
אינמישלי"ר / enmesler / לסבך, לבלבל
✭ to confuse, complicate
אינמישלי"ר / enmesler / לסבך, לבלבל
✭ to confuse, complicate
40
מ״א138 / (שבת כא.) / מסכסכת
ברואיש"ט / broist / (הוא) צולה
הכוונה, כפי הנראה, לשרפה חיצונית בלבד, והלהבה, הקופצת מסביב לפתילה, משולה לאש בתהליך הצלייה.
✭ roasting
ברואיש"ט / broist / (הוא) צולה
הכוונה, כפי הנראה, לשרפה חיצונית בלבד, והלהבה, הקופצת מסביב לפתילה, משולה לאש בתהליך הצלייה.
✭ roasting
41
מ״ב139 / (שבת כא.) / מהותך
פונדו"ד / fondud / מומס, מותך
✭ melted
פונדו"ד / fondud / מומס, מותך
✭ melted
42
מ״ג140 / (שבת כא:) / גץ
אישטינציל"א / estencele / ניצוץ
✭ spark
אישטינציל"א / estencele / ניצוץ
✭ spark
43
מ״ד141 / (שבת כב.) / קרמים
אוברי"ץ / ovrez / מעשה אורג בעבודות מחט
✭ a needle-woven work
אוברי"ץ / ovrez / מעשה אורג בעבודות מחט
✭ a needle-woven work
44
מ״ה142 / (שבת כב:) / נרות
לוצי"ש / loces / אורות
לכאורה בא רש"י להבדיל בין "נר" שלמעלה (מס' 135), שהוא כלי קיבול, לבין "נר" זה, שהוא החומר הדולק עצמו והאור המופק ממנו. אלא שאי-אפשר לקיים פירוש זה, אם גרסת ספרינו נכונה: "נרות של זהב, שנותנין לתוכן שמן ופתילה".
✭ lights
לוצי"ש / loces / אורות
לכאורה בא רש"י להבדיל בין "נר" שלמעלה (מס' 135), שהוא כלי קיבול, לבין "נר" זה, שהוא החומר הדולק עצמו והאור המופק ממנו. אלא שאי-אפשר לקיים פירוש זה, אם גרסת ספרינו נכונה: "נרות של זהב, שנותנין לתוכן שמן ופתילה".
✭ lights
45
מ״ו143 / (שבת כג.) / עששית
לנפ"א / lanpe / בית-מנורה של זכוכית
יש מקום לעיין, למה רש"י מתרגם "עששית" פעמיים lanpe (כאן ולהלן מס' 171) ושלוש פעמים lanterne (לעיל מס' 20, 65, ולהלן מס' 939) ומה ההבדל בין שני המונחים. ובפרט שגם כאן כמה כתבי-יד והדפוסים גורסים "לנטירנ"א".
✭ lamp [the lamp's glassbox]
לנפ"א / lanpe / בית-מנורה של זכוכית
יש מקום לעיין, למה רש"י מתרגם "עששית" פעמיים lanpe (כאן ולהלן מס' 171) ושלוש פעמים lanterne (לעיל מס' 20, 65, ולהלן מס' 939) ומה ההבדל בין שני המונחים. ובפרט שגם כאן כמה כתבי-יד והדפוסים גורסים "לנטירנ"א".
✭ lamp [the lamp's glassbox]
46
מ״ז144 / (שבת כג.) / שרף
גומ"א / gome / שרף (של אילן)
ראה להלן מס' 357.
✭ sap, gum (of a tree)
גומ"א / gome / שרף (של אילן)
ראה להלן מס' 357.
✭ sap, gum (of a tree)
47
מ״ח145 / (שבת כג.) / קטף
פרוניליי"ר / prunelier / עץ שזיף-בר
✭ sloe [wild plum]
פרוניליי"ר / prunelier / עץ שזיף-בר
✭ sloe [wild plum]
48
מ״ט146 / (שבת כו.) / סולמא דצור
פו"י / pui / רמה
מלטינית podium: משמש היום בצרפתית בשמות הרים כגון: Dome Puy-de.
✭ highlands, plateau
פו"י / pui / רמה
מלטינית podium: משמש היום בצרפתית בשמות הרים כגון: Dome Puy-de.
✭ highlands, plateau
49
נ׳147 / (שבת כח.) / שזורין
ריטור"ש / retors / מפותלים
✭ curved, twisted
ריטור"ש / retors / מפותלים
✭ curved, twisted
50
נ״א148 / (שבת כט.) / רעפים
טיולי"ש / tiules / רעפים
✭ tiles, shingles
טיולי"ש / tiules / רעפים
✭ tiles, shingles
51
נ״ב149 / (שבת כט:) / מגוד
קיביל"א / chevile [cheville] / יתד, וו, זיז
✭ peg, hook, wedge
קיביל"א / chevile [cheville] / יתד, וו, זיז
✭ peg, hook, wedge
52
נ״ג150 / (שבת כט:) / נר
קרוישו"ל / croisol / מנורה
ראה עליל מס' 135. כאן בלי ספק בא רש"י להבדיל בין "המכבה את הנר", כלומר את הלהבה, ובין "כחס על הנר" כלומר על המנורה, שהוא רוצה למנוע אותה מלהתקלקל.
✭ lamp
קרוישו"ל / croisol / מנורה
ראה עליל מס' 135. כאן בלי ספק בא רש"י להבדיל בין "המכבה את הנר", כלומר את הלהבה, ובין "כחס על הנר" כלומר על המנורה, שהוא רוצה למנוע אותה מלהתקלקל.
✭ lamp
53
נ״ד151 / (שבת ל:) / צוות
שול"ץ / solaz / שעשוע
ראה לעיל מס' 3.
✭ entertainment (referring to a society that prevents people from getting bored)
שול"ץ / solaz / שעשוע
ראה לעיל מס' 3.
✭ entertainment (referring to a society that prevents people from getting bored)
54
נ״ה152 / (שבת לא.) / סגלגלות
בישלונק"ש / besloncs / מוארכים יתר על המידה
✭ overstretched
בישלונק"ש / besloncs / מוארכים יתר על המידה
✭ overstretched
55
נ״ו153 / (שבת לב.) / מחטרא
בטידור"א / batedure / הכאה
ר' מילונו של לוי (מס' 155).
✭ beating
בטידור"א / batedure / הכאה
ר' מילונו של לוי (מס' 155).
✭ beating
56
נ״ז154 / (שבת לב.) / ארנא
יפרייט"א / jafreite / ארון
כך קבע בלונדהיים את צורת המלה בצרפתית עתיקה ותרגומה. המלה אינה מופיעה במילונים. מוצאה מההולנדית schaprade, ולפי המקורות, שהביא בלונדהיים בניירותיו, משמעותה המדויקת: "מעין קיטון הנסגר בשמשה גדולה, שבה מצניעים חפצי-חן". וראה להלן מס' 155.
✭ closet
יפרייט"א / jafreite / ארון
כך קבע בלונדהיים את צורת המלה בצרפתית עתיקה ותרגומה. המלה אינה מופיעה במילונים. מוצאה מההולנדית schaprade, ולפי המקורות, שהביא בלונדהיים בניירותיו, משמעותה המדויקת: "מעין קיטון הנסגר בשמשה גדולה, שבה מצניעים חפצי-חן". וראה להלן מס' 155.
✭ closet
57
נ״ח155 / (שבת לב.) / ארנא
מישטיי"ר / mestier / מזנון, קיטון לשמירת דברי-אוכל וכלי-בית
"בלשוננו", דהיינו בלשון המדוברת במקומו של רש"י, אצל היהודים בלבדם או גם אצל הגויים, בניגוד למלה הקודמת, במס' 154, שהיא סתם צרפתית. בלונדהיים מתרגם בפשטות "ארון".
✭ a cupboard for storing food and utensils
מישטיי"ר / mestier / מזנון, קיטון לשמירת דברי-אוכל וכלי-בית
"בלשוננו", דהיינו בלשון המדוברת במקומו של רש"י, אצל היהודים בלבדם או גם אצל הגויים, בניגוד למלה הקודמת, במס' 154, שהיא סתם צרפתית. בלונדהיים מתרגם בפשטות "ארון".
✭ a cupboard for storing food and utensils
58
נ״ט156 / (שבת לג.) / תפוח
שייני"ש / seines [ ] / מוגלה
לא פענחו בלונדהיים, והוא מתרגמו כך: "מחלה (הידרוקן?), שבה העור מתנפח על הבשר וביניהם מים נקווים, כך שהמקום הפגוע נעשה רך ודומה לזכוכית". "שייני"ש" (לטינית sanies) היא הגרסה של הדפוסים, אבל גרסת כתבי-היד שונה בהרבה, והיא נקראת בערך פונדו"ש fondus "נמסים" (?).
✭ pus
שייני"ש / seines [ ] / מוגלה
לא פענחו בלונדהיים, והוא מתרגמו כך: "מחלה (הידרוקן?), שבה העור מתנפח על הבשר וביניהם מים נקווים, כך שהמקום הפגוע נעשה רך ודומה לזכוכית". "שייני"ש" (לטינית sanies) היא הגרסה של הדפוסים, אבל גרסת כתבי-היד שונה בהרבה, והיא נקראת בערך פונדו"ש fondus "נמסים" (?).
✭ pus
59
ס׳157 / (שבת לג.) / אסכרה
בו"ן מלנ"ט / bon malant / פצע חמור
ראה לעיל מס' 5.
✭ a serious wound
בו"ן מלנ"ט / bon malant / פצע חמור
ראה לעיל מס' 5.
✭ a serious wound
60
ס״א158 / (שבת לה.) / קש
אישטריי"ם / estreim [estraim] / קש
ראה לעיל מס' 128.
✭ straw
אישטריי"ם / estreim [estraim] / קש
ראה לעיל מס' 128.
✭ straw
61
ס״ב159 / (שבת לה:) / אדאני
מלו"א / malwe [malve] / חלמית (צמח בר)
בלונדהיים (פ'. ע' CX) סובר, שבחירת התרגום הלועזי הושפעה מהדמיון עם השם העברי "מלוח".
✭ common mallow, malva (plant)
מלו"א / malwe [malve] / חלמית (צמח בר)
בלונדהיים (פ'. ע' CX) סובר, שבחירת התרגום הלועזי הושפעה מהדמיון עם השם העברי "מלוח".
✭ common mallow, malva (plant)
62
ס״ג160 / (שבת לו.) / המסס
צינפיי"ל / cenpeil / המסס, הקיבה השלישית של מעלי-הגירה
במלה, שמשמעותה לפי מקורה הלטיני "מאה קרומים", רואים חוקרי הלשון מונח מיוחד לשפת היהודים בצרפת. אך אין למהר ולהסיק מסקנות מכך, שהמלה מצויה רק בכתבי היהודים, כי בזמן ההוא היקפה ותחומיה של ספרות הגויים בצרפתית היו מצומצמים ביותר, ומלה, שאינה מצויה בה, אין זה מוכיח עליה, שלא הייתה קיימת בלשון. לפי גרסאות אחדות בכתבי היד, וגם לפי מקורות חיצוניים, אולי יש לקרוא צינפוי"ל cenfoil, ואז יהיה פירוש המלה "מאה עלים".
✭ omasum; third chamber of a ruminant's stomach
צינפיי"ל / cenpeil / המסס, הקיבה השלישית של מעלי-הגירה
במלה, שמשמעותה לפי מקורה הלטיני "מאה קרומים", רואים חוקרי הלשון מונח מיוחד לשפת היהודים בצרפת. אך אין למהר ולהסיק מסקנות מכך, שהמלה מצויה רק בכתבי היהודים, כי בזמן ההוא היקפה ותחומיה של ספרות הגויים בצרפתית היו מצומצמים ביותר, ומלה, שאינה מצויה בה, אין זה מוכיח עליה, שלא הייתה קיימת בלשון. לפי גרסאות אחדות בכתבי היד, וגם לפי מקורות חיצוניים, אולי יש לקרוא צינפוי"ל cenfoil, ואז יהיה פירוש המלה "מאה עלים".
✭ omasum; third chamber of a ruminant's stomach
63
ס״ד161 / (שבת לו.) / כרס
פנצ"א / pance / בטן
כאן בהוראה מיוחדת של החלק הראשון בקיבת מעלי-הגירה.
✭ stomach [referring to the first chamber of a ruminant's stomach]
פנצ"א / pance / בטן
כאן בהוראה מיוחדת של החלק הראשון בקיבת מעלי-הגירה.
✭ stomach [referring to the first chamber of a ruminant's stomach]
64
ס״ה162 / (שבת לו.) / עובי (בית הכוסות)
דובלו"ן / doblon / פימה, קפל של שומן
בטעות נדפס הלעז במהדורות המקובלות בלי מרכאות. ר' מילונו של לוי (מס' 490)
✭ a fold of fat
דובלו"ן / doblon / פימה, קפל של שומן
בטעות נדפס הלעז במהדורות המקובלות בלי מרכאות. ר' מילונו של לוי (מס' 490)
✭ a fold of fat
65
ס״ו163 / (שבת לו:) / גבבא
אישטובל"א / estoble / קש
ראה לעיל מס' 127.
✭ stubble
אישטובל"א / estoble / קש
ראה לעיל מס' 127.
✭ stubble
66
ס״ז164 / (שבת לז.) / נעורת
ארישטי"ש / arestes / פסולת של פשתן
ר' בלונדהיים ב' (ע' 110-108) ומילונו של לוי (מס' 200).
✭ flax waste
ארישטי"ש / arestes / פסולת של פשתן
ר' בלונדהיים ב' (ע' 110-108) ומילונו של לוי (מס' 200).
✭ flax waste
67
ס״ח165 / (שבת לז:) / מצטמק
רישטריינ"ט / restreint / מתכווץ, מצטמצם
✭ shrink, reduce
רישטריינ"ט / restreint / מתכווץ, מצטמצם
✭ shrink, reduce
68
ס״ט166 / (שבת לח.) / עוזררין
קורמי"ש / cormes / פירות העוזרר (שיח בר)
ברוב הדפוסים הגרסה "עוזרד", אבל מסתבר, שאינה נכונה.
✭ fruits of the hawthorn
קורמי"ש / cormes / פירות העוזרר (שיח בר)
ברוב הדפוסים הגרסה "עוזרד", אבל מסתבר, שאינה נכונה.
✭ fruits of the hawthorn
69
ע׳167 / (שבת לט.) / קולייס האיספנין
טונינ"א / ronine / טוּנה
✭ tuna
טונינ"א / ronine / טוּנה
✭ tuna
70
ע״א168 / (שבת מ:) / אלונטית
טיול"א / tewale [tevale] / מגבת
✭ towel
טיול"א / tewale [tevale] / מגבת
✭ towel
71
ע״ב169 / (שבת מא:) / מצרף
שולדי"ר / solder / לרתך
ראה לעיל מס' 113.
✭ to solder
שולדי"ר / solder / לרתך
ראה לעיל מס' 113.
✭ to solder
72
ע״ג170 / (שבת מג.) / ארוכות
לימונ"ש / limons / יצולים
מוטות אורך בעגלה, במחרשה וכו'; כאן במיטה של פרקים.
✭ shaft, plough-shaft
לימונ"ש / limons / יצולים
מוטות אורך בעגלה, במחרשה וכו'; כאן במיטה של פרקים.
✭ shaft, plough-shaft
73
ע״ד171 / (שבת מד.) / עששית
לנפ"א / lanpe / בית-מנורה של זכוכית
✭ lamp (the lamp's glassbox)
לנפ"א / lanpe / בית-מנורה של זכוכית
✭ lamp (the lamp's glassbox)
74
ע״ה172 / (שבת מד:) / מוכני
רוד"א / rode / אופן, גלגל
חסר בדפוסים, שם ניתן פירוש עברי במקום התרגום הצרפתי.
✭ wheel
רוד"א / rode / אופן, גלגל
חסר בדפוסים, שם ניתן פירוש עברי במקום התרגום הצרפתי.
✭ wheel
75
ע״ו173 / (שבת מה.) / קרמים
אוברי"ץ / ovrez / מעשה אורג בעבודות מחט
✭ a needle-woven work
אוברי"ץ / ovrez / מעשה אורג בעבודות מחט
✭ a needle-woven work
76
ע״ז174 / (שבת מה.) / אפרסקין
פירשקי"ש / persches / אפרסקים
אותה מלה כמו בעברית; בצרפתית של היום: peches.
✭ peaches
פירשקי"ש / persches / אפרסקים
אותה מלה כמו בעברית; בצרפתית של היום: peches.
✭ peaches
77
ע״ח175 / (שבת מה.) / חבושין
קודוינ"ץ / codoinz / חבושים (פירות)
✭ quinces (fruits)
קודוינ"ץ / codoinz / חבושים (פירות)
✭ quinces (fruits)
78
ע״ט176 / (שבת מו.) / חידקי
קרינ"ש / crens / חריצים
ר' מילונו של לוי (מס' 256).
✭ slots, notches, grooves
קרינ"ש / crens / חריצים
ר' מילונו של לוי (מס' 256).
✭ slots, notches, grooves
79
פ׳177 / (שבת מז) / קשת
ארבלישט"א / arbaleste / בליסטרה
קשת משוכללת, המותקנת על כן, מיתרה מחוזק בדף-עץ ופועלת באמצעות קפיץ. ר' בלונדהיים ב' (ע' 105-103). המלה העברית והמלה הצרפתית מושאלות מאותה מלה לטינית arcuballistra.
✭ arbalest, ballista (a sophisticated crossbow)
ארבלישט"א / arbaleste / בליסטרה
קשת משוכללת, המותקנת על כן, מיתרה מחוזק בדף-עץ ופועלת באמצעות קפיץ. ר' בלונדהיים ב' (ע' 105-103). המלה העברית והמלה הצרפתית מושאלות מאותה מלה לטינית arcuballistra.
✭ arbalest, ballista (a sophisticated crossbow)
80
פ״א178 / (שבת מז:) / יתדות
קוינ"ץ / coinz / טריזים
✭ wedges
קוינ"ץ / coinz / טריזים
✭ wedges
81
פ״ב179 / (שבת מז:) / גללניתא
טורנידי"ץ / tornediz / [מיטה] מסתובבת, מתקפלת
✭ a fold-up bed (cot)
טורנידי"ץ / tornediz / [מיטה] מסתובבת, מתקפלת
✭ a fold-up bed (cot)
82
פ״ג180 / (שבת מח.) / לבדין
פילטרי"ש / feltres / לבדים (מצעים של לֶבֶד)
✭ felts (sheets)
פילטרי"ש / feltres / לבדים (מצעים של לֶבֶד)
✭ felts (sheets)
83
פ״ד181 / (שבת מח:) / רהיטני
פליינ"א / pleine [plaine] / מקצועה
בלונדהיים גורס plaine, וכן המילונים לצרפתית עתיקה של Lacurne de Sainte-Palaye (הנותן דוגמה אחת), של Gamillscheg ושל Mayer-Lubke, אבל המילון המשוכלל של Tobler-Lommatzsch גורס plane (כפי הנראה בהשאלה ישירה מהלטינית) ונותן דוגמאות הרבה. אחדות מהגרסאות שבכתבי-היד, אפשר לקרוא אותן plane, ואין צורך לייחס אותן להשפעה פרובנסאלית, כדעת בלונדהיים.
✭ plane
פליינ"א / pleine [plaine] / מקצועה
בלונדהיים גורס plaine, וכן המילונים לצרפתית עתיקה של Lacurne de Sainte-Palaye (הנותן דוגמה אחת), של Gamillscheg ושל Mayer-Lubke, אבל המילון המשוכלל של Tobler-Lommatzsch גורס plane (כפי הנראה בהשאלה ישירה מהלטינית) ונותן דוגמאות הרבה. אחדות מהגרסאות שבכתבי-היד, אפשר לקרוא אותן plane, ואין צורך לייחס אותן להשפעה פרובנסאלית, כדעת בלונדהיים.
✭ plane
84
פ״ה182 / (שבת מט.) / נעורת
ארישטי"ש / arestes / פסולת של פשתן
המלה חסרה בכתבי-היד החשובים, ויש לפקפק, שמא היא הוספה מאוחרת.
✭ flax waste
ארישטי"ש / arestes / פסולת של פשתן
המלה חסרה בכתבי-היד החשובים, ויש לפקפק, שמא היא הוספה מאוחרת.
✭ flax waste
85
פ״ו183 / (שבת מט.) / ינקרו (או: ייקדו)
פוריי"ר / forjier / לנקב
מצוי רק בשני כתבי-יד
✭ to punch a hole
פוריי"ר / forjier / לנקב
מצוי רק בשני כתבי-יד
✭ to punch a hole
86
פ״ז184 / (שבת מט.) / קסדור
מינישטרי"ל / menestrel / פקיד, שוטר
✭ policeman, official
מינישטרי"ל / menestrel / פקיד, שוטר
✭ policeman, official
87
פ״ח184א / (שבת נ.) / הפתק
ט"ש / tas / ערֵמה
✭ a heap, pile
ט"ש / tas / ערֵמה
✭ a heap, pile
88
פ״ט185 / (שבת נ.) / גרתקון
אלו"ם / alum / צָריף (אלום)
מלח גבישי המורכב בעיקר מגפרת האשלגן ומנפרת החמרן, ובימי-הביניים היו משתמשים בו שימושים רבים. ר' בלונדהיים ב' (ע' 82-81).
✭ alum [mineral]
אלו"ם / alum / צָריף (אלום)
מלח גבישי המורכב בעיקר מגפרת האשלגן ומנפרת החמרן, ובימי-הביניים היו משתמשים בו שימושים רבים. ר' בלונדהיים ב' (ע' 82-81).
✭ alum [mineral]
89
צ׳186 / (שבת נ:) / כוספא דיסמין
סנבק"ו / sanbaco / שמן ריחני המופק מפסולת של יסמין (=שומשום?)
זו מלה איטלקית; היא מופיעה רק בכתב-יד אחד, וברור, שאינה מפירושו של רש"י, ובפרט שאין רש"י משתמש באות סמ"ך בכתיבת הלעזים.
✭ scented oil derived from jasmine waste [=sesame?]
סנבק"ו / sanbaco / שמן ריחני המופק מפסולת של יסמין (=שומשום?)
זו מלה איטלקית; היא מופיעה רק בכתב-יד אחד, וברור, שאינה מפירושו של רש"י, ובפרט שאין רש"י משתמש באות סמ"ך בכתיבת הלעזים.
✭ scented oil derived from jasmine waste [=sesame?]
90
צ״א187 / (שבת נ:) / סגלי
ויאול"א / wiole [viole] / סגל, סיגלית (פרח)
✭ violet
ויאול"א / wiole [viole] / סגל, סיגלית (פרח)
✭ violet
91
צ״ב188 / (שבת נ:) / לפצוע
בליציי"ר / blecier / לחבוט, לטפח
בצרפתית של היום המלה blesser משמשת רק במובן הרגיל של "לפצוע", לגרום פצע לבעל-חיים. וע' ב"אגלי טל" (מלאכת דש, כז, ד), שלא מדובר בסחיטה ממש.
✭ beat, strike
בליציי"ר / blecier / לחבוט, לטפח
בצרפתית של היום המלה blesser משמשת רק במובן הרגיל של "לפצוע", לגרום פצע לבעל-חיים. וע' ב"אגלי טל" (מלאכת דש, כז, ד), שלא מדובר בסחיטה ממש.
✭ beat, strike
92
צ״ג189 / (שבת נא.) / גלופקרא
קו"ט / cot / שמלה, כותונת (הבגד העיקרי של גבר ואישה בימי-הביניים)
הצורה השכיחה היא (cotte) cote, ממין נקבה; כאן, כפי הנראה, צורה אחרת ממין זכר, שהיא חריגה, אף כי היא מתועדת (השווה למשל את המלה surcot, "לבוש עליון". ממין זכר).
✭ dress, gown (main clothing for men and women during Middle Ages)
קו"ט / cot / שמלה, כותונת (הבגד העיקרי של גבר ואישה בימי-הביניים)
הצורה השכיחה היא (cotte) cote, ממין נקבה; כאן, כפי הנראה, צורה אחרת ממין זכר, שהיא חריגה, אף כי היא מתועדת (השווה למשל את המלה surcot, "לבוש עליון". ממין זכר).
✭ dress, gown (main clothing for men and women during Middle Ages)
93
צ״ד190 / (שבת נא:) / ברד
גלצא / glace / קֵרָח
✭ ice
גלצא / glace / קֵרָח
✭ ice
94
צ״ה191 / (שבת נא:) / אפסר
קיבישטר"א / chevestre / אפסר
חלק מהרתמה, שבו מושכים את הבהמה או את הסוס בצווארם)
✭ halter (part of the harness around the animal's neck)
קיבישטר"א / chevestre / אפסר
חלק מהרתמה, שבו מושכים את הבהמה או את הסוס בצווארם)
✭ halter (part of the harness around the animal's neck)
95
צ״ו192 / (שבת נא:) / נאקה
דרומי"ל / dromel / גמל חד-דבשתי
המלה מופיעה במפתח מילונו של לוי במס' 688, אבל אי אפשר לאתרה לא שם, ולא במקום אחר.
✭ a one-humped camel
דרומי"ל / dromel / גמל חד-דבשתי
המלה מופיעה במפתח מילונו של לוי במס' 688, אבל אי אפשר לאתרה לא שם, ולא במקום אחר.
✭ a one-humped camel
96
צ״ז193 / (שבת נא:) / זממא
מודי"ל / mudel / זמם, מחסום (לפי כלב או שאר בעלי-חיים)
המלה אינה מצויה במילונים. נראה, שהיא צורה מקבילה ל – musel (החלק הבולט בפניה של חיה, בצרפתית של היום: museau). אבל אפשר גם לשער מלה הנגזרת מהלטינית modulus (צורה, דפוס, בצרפתית של היום: moule), מפני שהזמם מותאם לצורת פני החיה.
✭ muzzle [for a dog or other animals]
מודי"ל / mudel / זמם, מחסום (לפי כלב או שאר בעלי-חיים)
המלה אינה מצויה במילונים. נראה, שהיא צורה מקבילה ל – musel (החלק הבולט בפניה של חיה, בצרפתית של היום: museau). אבל אפשר גם לשער מלה הנגזרת מהלטינית modulus (צורה, דפוס, בצרפתית של היום: moule), מפני שהזמם מותאם לצורת פני החיה.
✭ muzzle [for a dog or other animals]
97
צ״ח194 / (שבת נא:) / פגי
פריי"ם / freim / רסן
✭ bridle rein
פריי"ם / freim / רסן
✭ bridle rein
98
צ״ט195 / (שבת נא:) / בית פגי
קיביצינ"א / chevecine / רתמת-ראש
✭ head harness
קיביצינ"א / chevecine / רתמת-ראש
✭ head harness
99
ק׳195א / (שבת נא:) / סוגר
קולא"ר / coler / קולר
כנראה קולא"ר היא מילה ארמית, אבל היא קיימת גם בצרפתית (מלטינית collare), לכן חשבוה ללעז.
✭ collar
קולא"ר / coler / קולר
כנראה קולא"ר היא מילה ארמית, אבל היא קיימת גם בצרפתית (מלטינית collare), לכן חשבוה ללעז.
✭ collar
100
ק״א196 / (שבת נב:) / דה"מ שהתקינה
בוקל"א / bocle / אבזם
✭ buckle
בוקל"א / bocle / אבזם
✭ buckle
101
ק״ב197 / (שבת נב:) / לקשור בה בין כתיפיו
ריברציי"ר / rebracier / להפשיל את השרוולים
בספרים יש גירסה לא נכונה: ברצייר"א braciere, שפירושה "חלוק-לילה".
✭ to roll one’s sleeves.
ריברציי"ר / rebracier / להפשיל את השרוולים
בספרים יש גירסה לא נכונה: ברצייר"א braciere, שפירושה "חלוק-לילה".
✭ to roll one’s sleeves.
102
ק״ג198 / (שבת נב:) / מחט (דה"מ אלא לענין שבת)
אישפינגל"א / espingle / סיכה
("שאינה נקובה", בניגוד למחט רגילה שהיא נקובה)
✭ pin (contrary to a needle, which has a needle-eye)
אישפינגל"א / espingle / סיכה
("שאינה נקובה", בניגוד למחט רגילה שהיא נקובה)
✭ pin (contrary to a needle, which has a needle-eye)
103
ק״ד199 / (שבת נב:) / עוקצה
פוינט"א / pointe / חוֹד
✭ (a needlepoint
פוינט"א / pointe / חוֹד
✭ (a needlepoint
104
ק״ה200 / (שבת נב:) / חלודה
רידויל"א / redoile [redoille] / חלודה
בצרפתית עתיקה מוצאים את הצורות ruil,roille ומשערים, שמוצאן מלטינית מאוחרת robicula במקום robigo הקלאסי. אולם הדלי"ת מופיעה ברוב גרסאות כתבי-היד ובמקומות אחרים ברש"י על התלמוד (להלן מס' 348, 721, 957, 1680, 2394) וברש"י על התנ"ך (תהלים י"ז, י"ד ומ"ט, ב').
✭ rust
רידויל"א / redoile [redoille] / חלודה
בצרפתית עתיקה מוצאים את הצורות ruil,roille ומשערים, שמוצאן מלטינית מאוחרת robicula במקום robigo הקלאסי. אולם הדלי"ת מופיעה ברוב גרסאות כתבי-היד ובמקומות אחרים ברש"י על התלמוד (להלן מס' 348, 721, 957, 1680, 2394) וברש"י על התנ"ך (תהלים י"ז, י"ד ומ"ט, ב').
✭ rust
105
ק״ו201 / (שבת נב:) / נישופת (דה"מ בשיפא)
לימיד"א / limede / פצורה, ששויפה בפצירה
חסר בדפוסים.
✭ (that was) filed by a file
לימיד"א / limede / פצורה, ששויפה בפצירה
חסר בדפוסים.
✭ (that was) filed by a file
106
ק״ז202 / (שבת נב:) / שופינא
לימ"א / lime / פצירה
✭ a file
לימ"א / lime / פצירה
✭ a file
107
ק״ח203 / (שבת נב:) / מחט (דה"מ בגלמי)
אישפינגל"א / espingle / סיכה
ראה לעיל מס' 198.
✭ a pin
אישפינגל"א / espingle / סיכה
ראה לעיל מס' 198.
✭ a pin
108
ק״ט204 / (שבת נב:) / מרדעת
בשטי"ל / bastel / אוכף
✭ saddle
בשטי"ל / bastel / אוכף
✭ saddle
109
ק״י205 / (שבת נג.) / מסריכן
פייטר"ל / peitral / סמלון (רתמת-חזה)
✭ a breast harness
פייטר"ל / peitral / סמלון (רתמת-חזה)
✭ a breast harness
110
קי״א206 / (שבת נג.) / רצועה
פושל"א / posle / רתמת-זנב
✭ a tail harness
פושל"א / posle / רתמת-זנב
✭ a tail harness
111
קי״ב207 / (שבת נג.) / זוג
אישקיליט"א / eschelete / זוג (פעמון)
✭ a bell
אישקיליט"א / eschelete / זוג (פעמון)
✭ a bell
112
קי״ג208 / (שבת נג.) / עינבל
בטיי"ל / bateil / ענבל (לשון הפעמון)
ר' מילונו של לוי (מס' 155).
✭ (a bell's) tongue
בטיי"ל / bateil / ענבל (לשון הפעמון)
ר' מילונו של לוי (מס' 155).
✭ (a bell's) tongue
113
קי״ד209 / (שבת נג:) / (ש)אחזה דם
אינפונדר"א / enfondre / שלשול, מחלת מעיים
עיין לקמן מס' 1403 (ומס' 1568).
✭ diarrhea, intestinal disease
אינפונדר"א / enfondre / שלשול, מחלת מעיים
עיין לקמן מס' 1403 (ומס' 1568).
✭ diarrhea, intestinal disease
114
קי״ה210 / (שבת נג:) / דה"מ שאכלה כרשינין
מיניישונ"ש שלשול / meneisons [menaisons]
ר' מילונו של לוי (מס' 736).
✭ diarrhea
מיניישונ"ש שלשול / meneisons [menaisons]
ר' מילונו של לוי (מס' 736).
✭ diarrhea
115
קי״ו211 / (שבת נג:) / תותרי
קופל"א / cople / צמד
✭ couple
קופל"א / cople / צמד
✭ couple
116
קי״ז212 / (שבת נד.) / כבלא
קיביל"א / chevile [cheville] / קרסול
✭ ankle
קיביל"א / chevile [cheville] / קרסול
✭ ankle
117
קי״ח213 / (שבת נד.) / (כבינתי)[כבינה]
נושק"א / mosche / סיכה, מכבנה
לוי במילונו (מס' 596) מדייק, שזו "סיכה הסוגרת את הבגד בצווארון", אך ר' להלן מס' 223.
✭ pin, clasp [a pin attaching the shirt to the collar, but see 223]
נושק"א / mosche / סיכה, מכבנה
לוי במילונו (מס' 596) מדייק, שזו "סיכה הסוגרת את הבגד בצווארון", אך ר' להלן מס' 223.
✭ pin, clasp [a pin attaching the shirt to the collar, but see 223]
118
קי״ט214 / (שבת נד.) / מטולטלת
פושל"א / posle / רתמת-זנב
✭ a tail-harness
פושל"א / posle / רתמת-זנב
✭ a tail-harness
119
ק״כ215 / (שבת נד.) / מרדעת
בשטי"ל / bastel / אוכף
המלה חסרה בדפוסים, ונמצאת רק בכתב-יד אחד. שם כתוב אחריה: קופירט"א, וזו המלה האיטלקית coperta (שמיכה לסוס), שכמובן אינה מאת רש"י.
✭ a saddle
בשטי"ל / bastel / אוכף
המלה חסרה בדפוסים, ונמצאת רק בכתב-יד אחד. שם כתוב אחריה: קופירט"א, וזו המלה האיטלקית coperta (שמיכה לסוס), שכמובן אינה מאת רש"י.
✭ a saddle
120
קכ״א216 / (שבת נד.) / (חוטרתי)[חוטרת]
חלדורב"א / haldrobe / דבשת
מלה ממוצא ערבי, שלדעת החוקרים הייתה מיוחדת לדיבור היהודים. ר' במילונו של לוי (מס' 507) ובלונדהיים פ' (ע' 53-52), ועיין גם במאמרו של לוי: The background and significance of judeo- Frence בכתב העת Modern philology שנה 45 (1947), ע' 4.
✭ (a camel's) hump
חלדורב"א / haldrobe / דבשת
מלה ממוצא ערבי, שלדעת החוקרים הייתה מיוחדת לדיבור היהודים. ר' במילונו של לוי (מס' 507) ובלונדהיים פ' (ע' 53-52), ועיין גם במאמרו של לוי: The background and significance of judeo- Frence בכתב העת Modern philology שנה 45 (1947), ע' 4.
✭ (a camel's) hump
121
קכ״ב217 / (שבת נד:) / זוג
אישקיליט"א / eschelete / זוג (פעמון)
✭ bell
אישקיליט"א / eschelete / זוג (פעמון)
✭ bell
122
קכ״ג218 / (שבת נד:) / קופר
איריצו"ן / ericon / קיפוד
ראה להלן מס' 1593 ומס' 2278, שם hericon (אותה מלה בכתיב שונה) מתרגם "ילא" ו"אנקה". ור' גם ברש"י על ויקרא י"א, ל' (אנקה=היריצו"ן). ב"ערוך" וב"דקדוקי סופרים" הגרסה היא "קופד", וזה נראה סותר את המובא במס' 69 לעיל, שקפוד הוא מרטינ"א בלעז. אולם ברש"י על ישעיה י"ד, כ"ג מוצאים כמו כאן קפד=היריצו"ן. על כל העניין ר' דוד מצגר: "קפוד-שרץ או חיה?" (המעין, כרך כ', תש"ם, גליון ג', ע' 48-44), אך אין פיתרון ברור יוצא מדבריו. אולם מסתבר, שיש גם "קפוד" שהוא עוף, כמו שרש"י מתרגם בישעיה ל"ד, י"א: קפוד-צואיט"א cuete, והוא העוף הנקרא בתלמוד קפוף (להלן מס' 2149) או קפופא (לעיל מס' 73).
✭ hedgehog
איריצו"ן / ericon / קיפוד
ראה להלן מס' 1593 ומס' 2278, שם hericon (אותה מלה בכתיב שונה) מתרגם "ילא" ו"אנקה". ור' גם ברש"י על ויקרא י"א, ל' (אנקה=היריצו"ן). ב"ערוך" וב"דקדוקי סופרים" הגרסה היא "קופד", וזה נראה סותר את המובא במס' 69 לעיל, שקפוד הוא מרטינ"א בלעז. אולם ברש"י על ישעיה י"ד, כ"ג מוצאים כמו כאן קפד=היריצו"ן. על כל העניין ר' דוד מצגר: "קפוד-שרץ או חיה?" (המעין, כרך כ', תש"ם, גליון ג', ע' 48-44), אך אין פיתרון ברור יוצא מדבריו. אולם מסתבר, שיש גם "קפוד" שהוא עוף, כמו שרש"י מתרגם בישעיה ל"ד, י"א: קפוד-צואיט"א cuete, והוא העוף הנקרא בתלמוד קפוף (להלן מס' 2149) או קפופא (לעיל מס' 73).
✭ hedgehog
123
קכ״ד219 / (שבת נד:) / לגיזרא
אינטריטייליי"ר להתנקש זו בזו (רגל ברגל) / entreteilier [entretaillier]
✭ bump one (foot) into another
אינטריטייליי"ר להתנקש זו בזו (רגל ברגל) / entreteilier [entretaillier]
✭ bump one (foot) into another
124
קכ״ה220 / (שבת נד:) / ליחמטן
בליציי"ר / blecier / לחבוט
ראה לעיל מס' 188.
✭ to strike, beat
בליציי"ר / blecier / לחבוט
ראה לעיל מס' 188.
✭ to strike, beat
125
קכ״ו221 / (שבת נד:) / יאלי
שנשואי"ש / sansues / עלוקות
נראה סותר את מס' 1593 (ילא=היריצו"ן). ר' מה שכתבתי במס' 218 לעיל.
✭ leeches, horse leeches
שנשואי"ש / sansues / עלוקות
נראה סותר את מס' 1593 (ילא=היריצו"ן). ר' מה שכתבתי במס' 218 לעיל.
✭ leeches, horse leeches
126
קכ״ז222 / (שבת נז.) / שבכה
קויפ"א / coife / שביס עשוי רשת
ר' מילונו של לוי (מס' 236).
✭ a hairnet
קויפ"א / coife / שביס עשוי רשת
ר' מילונו של לוי (מס' 236).
✭ a hairnet
127
קכ״ח223 / (שבת נז.) / עיר (של זהב)
נושק"א / nosche / סיכה, מכבנה
נראה, שזו סיכה המשמשת תכשיט, אך ראה לעיל מס' 213.
✭ pin, clasp [may have been used as a jewel; but see 213]
נושק"א / nosche / סיכה, מכבנה
נראה, שזו סיכה המשמשת תכשיט, אך ראה לעיל מס' 213.
✭ pin, clasp [may have been used as a jewel; but see 213]
128
קכ״ט224 / (שבת נז.) / דה"מ שאינה נקובה
אישפינגל"א / espingle / סיכה
ראה לעיל מס' 198.
✭ pin (contrary to needle, which has a needle-eye)
אישפינגל"א / espingle / סיכה
ראה לעיל מס' 198.
✭ pin (contrary to needle, which has a needle-eye)
129
ק״ל225 / (שבת נז.) / חבק
צינגל"א / cengle / חבק (רצועת-בטן לסוס וכיו"ב)
✭ band, girth (of a saddle)
צינגל"א / cengle / חבק (רצועת-בטן לסוס וכיו"ב)
✭ band, girth (of a saddle)
130
קל״א226 / (שבת נז:) / אפוזייני
פרונט"ל / frontal / ציץ, נזר (תכשיט המונח על המצח)
✭ diadem (an ornament placed on the forehead)
פרונט"ל / frontal / ציץ, נזר (תכשיט המונח על המצח)
✭ diadem (an ornament placed on the forehead)
131
קל״ב227 / (שבת נז:) / שבכה
קויפ"א / coife / שביס עשוי רשת
ר' מילונו של לוי (מס' 236).
✭ a hairnet
קויפ"א / coife / שביס עשוי רשת
ר' מילונו של לוי (מס' 236).
✭ a hairnet
132
קל״ג228 / (שבת נז:) / לבד
פילטר"א / feltre / (מצע-)לֶבֶד (עשוי מחומרים, שהם רק כבושים ביחד, ולא ארוגים)
✭ felt bed cover (made of unwoven pressed material)
פילטר"א / feltre / (מצע-)לֶבֶד (עשוי מחומרים, שהם רק כבושים ביחד, ולא ארוגים)
✭ felt bed cover (made of unwoven pressed material)
133
קל״ד229 / (שבת נח:) / עינבל
בטיי"ל / bateil / ענבל (לשון של פעמון)
ראה לעיל מס' 208.
✭ (a bell's) tongue
בטיי"ל / bateil / ענבל (לשון של פעמון)
ראה לעיל מס' 208.
✭ (a bell's) tongue
134
קל״ה230 / (שבת נח:) / עריסה
ברי"ץ / brez / עריסה
✭ cradle, crib
ברי"ץ / brez / עריסה
✭ cradle, crib
135
קל״ו231 / (שבת נח:) / רהיטני
פליינ"א / pleine [plaine] / מקצועה
ראה לעיל מס' 181.
✭ plane
פליינ"א / pleine [plaine] / מקצועה
ראה לעיל מס' 181.
✭ plane
136
קל״ז232 / (שבת נט:) / טס
למ"א / lame / טס
טס, להב (לוח דק של מתכת)
✭ plate, blade [a thin metal plate]
למ"א / lame / טס
טס, להב (לוח דק של מתכת)
✭ plate, blade [a thin metal plate]
137
קל״ח233 / (שבת נט:) / כלילא
פריי"ש / freis / (נזר) מקושט (בחוטי זהב)
ר' מילונו של לוי (מס' 601), שם הוא מביא פירושים אחרים למלה זו.
✭ a decorated diadem with threads of gold
פריי"ש / freis / (נזר) מקושט (בחוטי זהב)
ר' מילונו של לוי (מס' 601), שם הוא מביא פירושים אחרים למלה זו.
✭ a decorated diadem with threads of gold
138
קל״ט234 / (שבת נט:) / רסוקי
ברוש"ט-בלע"ך מגן-חזה (בגרמנית) / brust-blech
המלה נמצאת רק בפירוש רש"י שברי"ף, דפוס ונציה רפ"א-אפ"ב, וברור, שאינה מאת רש"י, כי הוא מסביר "חתיכת מעיל" ולא "חתיכת שריון". בגוף ספרו של בלונדהיים לא פוענח הלעז, אלא רק במילואים (ע' 208).
✭ a breast plate (in German)
ברוש"ט-בלע"ך מגן-חזה (בגרמנית) / brust-blech
המלה נמצאת רק בפירוש רש"י שברי"ף, דפוס ונציה רפ"א-אפ"ב, וברור, שאינה מאת רש"י, כי הוא מסביר "חתיכת מעיל" ולא "חתיכת שריון". בגוף ספרו של בלונדהיים לא פוענח הלעז, אלא רק במילואים (ע' 208).
✭ a breast plate (in German)
139
ק״מ235 / (שבת נט:) / מפרחייתא
פינדנ"ץ / pendanz / סרטים, כתפיות (להדק בגד על הגוף)
✭ shoulder bands
פינדנ"ץ / pendanz / סרטים, כתפיות (להדק בגד על הגוף)
✭ shoulder bands
140
קמ״א236 / (שבת נט:) / מנקטא פארי
מושטניצ"א לבובה (חתיכת בד המקשטת את החזה, שהיא קשורה בשרוכים ובה חוטי זהב) / mostnice
המלה אינה מופיעה במילונים לצרפתית עתיקה, ולא ברור, איפה מצאה בלונדהיים.
✭ a garment decorating the chest, tied up by golden-threaded laces
מושטניצ"א לבובה (חתיכת בד המקשטת את החזה, שהיא קשורה בשרוכים ובה חוטי זהב) / mostnice
המלה אינה מופיעה במילונים לצרפתית עתיקה, ולא ברור, איפה מצאה בלונדהיים.
✭ a garment decorating the chest, tied up by golden-threaded laces
141
קמ״ב237 / (שבת ס.) / (שליבותיו)[שליבות]
אישקילונ"ש חווקים, מדרגות (של סולם) / eschelons
חסר בדפוסים.
✭ rungs (of a ladder)
אישקילונ"ש חווקים, מדרגות (של סולם) / eschelons
חסר בדפוסים.
✭ rungs (of a ladder)
142
קמ״ג238 / (שבת ס.) / ערסה
אישתדיר"א מאזניים (באיטלקית) / estadera
המלה אינה, כפי הנראה, מאת רש"י. לכן גם לא תוקן בכתיב בתי"ו, אף שרש"י משתמש רק בטי"ת לתעתיקיו. ר' בלונדהיים פ' (ע' 26).
✭ scales [in Italian]
אישתדיר"א מאזניים (באיטלקית) / estadera
המלה אינה, כפי הנראה, מאת רש"י. לכן גם לא תוקן בכתיב בתי"ו, אף שרש"י משתמש רק בטי"ת לתעתיקיו. ר' בלונדהיים פ' (ע' 26).
✭ scales [in Italian]
143
קמ״ד239 / (שבת ס.) / קנה
יש"א / jase [jasse] / מוט, אסל של מאזניים
לפי דברי רש"י, כפי שהם נקראים בדפוסים שלנו, קשה להבין את ההבדל בין ה"קנה" ל"עץ הארוך" (ר' להלן מס' 1241).
✭ cross-bar (of scales)
יש"א / jase [jasse] / מוט, אסל של מאזניים
לפי דברי רש"י, כפי שהם נקראים בדפוסים שלנו, קשה להבין את ההבדל בין ה"קנה" ל"עץ הארוך" (ר' להלן מס' 1241).
✭ cross-bar (of scales)
144
קמ״ה240 / (שבת ס.) / העץ הארוך
פליי"ל / fleiel [flaiel] / קנה-המאזניים
✭ beam of scales (balance)
פליי"ל / fleiel [flaiel] / קנה-המאזניים
✭ beam of scales (balance)
145
קמ״ו241 / (שבת ס.) / חולקת
גריו"א / grewe [greve] / פסוקת, שביל (בשערות)
✭ parting (of hair)
גריו"א / grewe [greve] / פסוקת, שביל (בשערות)
✭ parting (of hair)
146
קמ״ז242 / (שבת ס:) / עקב
שול"א / sole / סוליה
✭ sole
שול"א / sole / סוליה
✭ sole
147
קמ״ח243 / (שבת ס:) / פנתא
אינפייני"א / enpeinie [enpeigne] / פֶנֶת (העור העליון של הנעל)
✭ vamp (upper leather part of a shoe)
אינפייני"א / enpeinie [enpeigne] / פֶנֶת (העור העליון של הנעל)
✭ vamp (upper leather part of a shoe)
148
קמ״ט244 / (שבת ס:) / תפרו
פודרי"ץ / fodrez / ממולא, מכוסה מבפנים (בשכבה של חומר אחר)
✭ stuffed, padded from the inside (with another material)
פודרי"ץ / fodrez / ממולא, מכוסה מבפנים (בשכבה של חומר אחר)
✭ stuffed, padded from the inside (with another material)
149
ק״נ245 / (שבת ס:) / כלבוס
טינפיילו"ן קרס דו-חודי / tenpeilon [tenpeillon]
מקור המלה הצרפתית לא ברור, אולי מלטינית templum, מלה נדירה המציינת יתד של עץ בשלד הגג, מריש (?).
✭ a double-pointed hook
טינפיילו"ן קרס דו-חודי / tenpeilon [tenpeillon]
מקור המלה הצרפתית לא ברור, אולי מלטינית templum, מלה נדירה המציינת יתד של עץ בשלד הגג, מריש (?).
✭ a double-pointed hook
150
קנ״א246 / (שבת סב.) / זרדא
ברוני"א / bronie [bronie] / שריון (מין כותונת מכוסה בחתיכות מתכת)
✭ armor (a coat covered by steel plates)
ברוני"א / bronie [bronie] / שריון (מין כותונת מכוסה בחתיכות מתכת)
✭ armor (a coat covered by steel plates)
151
קנ״ב247 / (שבת סב.) / פלייטון
בלשמ"א / balsme / משחה לרפואה
מלה במלה: שמן אפרסמון (אפרסמון ו-balsme הן אותה מלה). ר' בלונדהיים ב' (ע' 126-125).
✭ medical ointment [balm]
בלשמ"א / balsme / משחה לרפואה
מלה במלה: שמן אפרסמון (אפרסמון ו-balsme הן אותה מלה). ר' בלונדהיים ב' (ע' 126-125).
✭ medical ointment [balm]
152
קנ״ג248 / (שבת סב.) / קופסא
אישקרי"ן / escrin / קופסה (בעיקר לתכשיטים)
✭ (jewelry) box
אישקרי"ן / escrin / קופסה (בעיקר לתכשיטים)
✭ (jewelry) box
153
קנ״ד249 / (שבת סב.) / מכבנתא
נושק"א / nosche / סיכה, מכבנה
ראה לעיל מס' 213.
✭ pin, clasp [see 213]
נושק"א / nosche / סיכה, מכבנה
ראה לעיל מס' 213.
✭ pin, clasp [see 213]
154
קנ״ה250 / (שבת סב.) / פילון
בלשמ"ו / balsamo / שמן אפרסמון
לפי בלונדהיים (ב', ע' 124) כתב רש"י בעצמו את המלה באיטלקית "לפי מקורות כתובים". אולי רצה רש"י להצביע על משמעות שונה של המלה, שהייתה יותר שכיחה באיטלקית, שהרי במס' 247, ששם המלה מופיעה בצורתה הצרפתית, מדובר במשחה, וכאן בבושם.
✭ balsam oil
בלשמ"ו / balsamo / שמן אפרסמון
לפי בלונדהיים (ב', ע' 124) כתב רש"י בעצמו את המלה באיטלקית "לפי מקורות כתובים". אולי רצה רש"י להצביע על משמעות שונה של המלה, שהייתה יותר שכיחה באיטלקית, שהרי במס' 247, ששם המלה מופיעה בצורתה הצרפתית, מדובר במשחה, וכאן בבושם.
✭ balsam oil
155
קנ״ו251 / (שבת סב:) / צלצול
בינדי"ל / bendel / אגד, חגורה
ר' מילונו של לוי (מס' 640(.
✭ band, belt
בינדי"ל / bendel / אגד, חגורה
ר' מילונו של לוי (מס' 640(.
✭ band, belt
156
קנ״ז252 / (שבת סב:) / כיבא
קויטור"א / cuiture / כוויה (פצע מזוהם)
✭ a bum (an infected wound)
קויטור"א / cuiture / כוויה (פצע מזוהם)
✭ a bum (an infected wound)
157
קנ״ח253 / (שבת סב:) / עמילה
בריי"ד / breied / (לחם) מעוך, מעוסֶה (נלוש היטב)
✭ well-kneaded (bread)
בריי"ד / breied / (לחם) מעוך, מעוסֶה (נלוש היטב)
✭ well-kneaded (bread)
158
קנ״ט254 / (שבת סג.) / אלה
מצוג"א / macuge [macugue] / אַלָּה
ר' בלונדהיים פ' (ע' LXXXV).
✭ a club, bat
מצוג"א / macuge [macugue] / אַלָּה
ר' בלונדהיים פ' (ע' LXXXV).
✭ a club, bat
159
ק״ס255 / (שבת סג.) / קופל
מצ"א / mazza / אַלָּה (באיטלקית)
צורה זו נמצאת בכתב-יד אחד ברש"י על המשנה במקום הצורה הצרפתית (מס' 254). היא חוזרת באותו כתב-יד. בתחילת רש"י על הגמרה כאן, בדיבור, שאינו קיים במקורות אחרים: "קופל, מצ"א", המסתמך על גרסת "בקופל" במקום "בקולפא", שאף ה"ערוך" מעיד עליה.
✭ a club [in Italian]
מצ"א / mazza / אַלָּה (באיטלקית)
צורה זו נמצאת בכתב-יד אחד ברש"י על המשנה במקום הצורה הצרפתית (מס' 254). היא חוזרת באותו כתב-יד. בתחילת רש"י על הגמרה כאן, בדיבור, שאינו קיים במקורות אחרים: "קופל, מצ"א", המסתמך על גרסת "בקופל" במקום "בקולפא", שאף ה"ערוך" מעיד עליה.
✭ a club [in Italian]
160
קס״א256 / (שבת סג:) / (טיבותיך)[טיבו]
גרי"ד / gred / טובה (במשמעות של "לעשות טובה למישהו" או "בלי טובות", כלומר מעשה חסד)
✭ a favor
גרי"ד / gred / טובה (במשמעות של "לעשות טובה למישהו" או "בלי טובות", כלומר מעשה חסד)
✭ a favor
161
קס״ב257 / (שבת סד.) / קילקלי
פייטר"ל / peitral / סמלון (רתמת-חזה)
✭ a breast-harness
פייטר"ל / peitral / סמלון (רתמת-חזה)
✭ a breast-harness
162
קס״ג258 / (שבת סד.) / חבק
צינגל"א / cengle / חבק (רצועת-בטן לסוס וכיו"ב)
✭ a band, a girth (of a saddle).
צינגל"א / cengle / חבק (רצועת-בטן לסוס וכיו"ב)
✭ a band, a girth (of a saddle).
163
קס״ד259 / (שבת סד.) / משיחות
לינוי"ל / linoil [linoel] / חוט (כאן של נוצת עזים)
✭ a string, thread [here made of goat's hair]
לינוי"ל / linoil [linoel] / חוט (כאן של נוצת עזים)
✭ a string, thread [here made of goat's hair]
164
קס״ה260 / (שבת סד:) / שרק
טיפינו"ן / tifinon / אודם (לפרכוס הפנים)
לוי במילונו (מס' 126) גוזר את המלה מלטינית tiphynum, קילור עשוי מאבקת שושן או נרקיס, פרח ששמו היווני tiphuon.
✭ rouge, red cosmetics for coloring the cheeks or lips
טיפינו"ן / tifinon / אודם (לפרכוס הפנים)
לוי במילונו (מס' 126) גוזר את המלה מלטינית tiphynum, קילור עשוי מאבקת שושן או נרקיס, פרח ששמו היווני tiphuon.
✭ rouge, red cosmetics for coloring the cheeks or lips
165
קס״ו261 / (שבת סה.) / זנגבילא
יינייבר"א / jenjevre / זנגוויל
הצורות המופיעות בדפוסי התלמוד הושפעו מהאיטלקית.
✭ (zangwill) ginger
יינייבר"א / jenjevre / זנגוויל
הצורות המופיעות בדפוסי התלמוד הושפעו מהאיטלקית.
✭ (zangwill) ginger
166
קס״ז262 / (שבת סה.) / שוכתא
רודי"ל / rodil / חלודה
מדובר כאן בחמצון הכסף.
✭ rust
רודי"ל / rodil / חלודה
מדובר כאן בחמצון הכסף.
✭ rust
167
קס״ח263 / (שבת סו.) / ליוקטמין
טלימשי"א / talemasje / מסֵּכה
ר' בלונדהיים ב' (ע' 170-169).
✭ mask
טלימשי"א / talemasje / מסֵּכה
ר' בלונדהיים ב' (ע' 170-169).
✭ mask
168
קס״ט264 / (שבת סו:) / חמרא דאכפא
ארדיפיצי"א חיקוי, תחפושת, מרכוף / ardeficie [ardeficie]
רש"י אומר: "במקומנו…", אולי מפני שהצורה הרגילה היא ארטיפיצי"א arteficie ובאיזור מגוריו היו מבטאים את המלה בדלי"ת. ר' בלונדהיים ב' (ע' 108-106).
✭ an imitation, a costume, a wooden (hobby) horse
ארדיפיצי"א חיקוי, תחפושת, מרכוף / ardeficie [ardeficie]
רש"י אומר: "במקומנו…", אולי מפני שהצורה הרגילה היא ארטיפיצי"א arteficie ובאיזור מגוריו היו מבטאים את המלה בדלי"ת. ר' בלונדהיים ב' (ע' 108-106).
✭ an imitation, a costume, a wooden (hobby) horse
169
ק״ע265 / (שבת סו:) / קישורי
אישקצי"ש / eschaces / קביים
מדובר כאן בקביים (משמעות מס' 3 במילון אבן-שושן), שהם כלונסאות גבוהים, והאדם מהדק אותם לרגליו והולך במקום טיט, או משתמש בהם כדי להתנשא למעלה ולראות מרחוק. ראה גם תוספות דה"מ "קישורי".
✭ stilts
אישקצי"ש / eschaces / קביים
מדובר כאן בקביים (משמעות מס' 3 במילון אבן-שושן), שהם כלונסאות גבוהים, והאדם מהדק אותם לרגליו והולך במקום טיט, או משתמש בהם כדי להתנשא למעלה ולראות מרחוק. ראה גם תוספות דה"מ "קישורי".
✭ stilts
170
קע״א266 / (שבת סו:) / פרמי
טלימשי"א / talemasje / מסכה
ראה לעיל מס' 263.
✭ mask
טלימשי"א / talemasje / מסכה
ראה לעיל מס' 263.
✭ mask
171
קע״ב267 / (שבת סו:) / זוגין
אישקיליטי"ש / escheletes / פעמונים
בסוגייתנו הפעמונים הם לנוי, כמו במעיל הכוהן הגדול.
✭ bells
אישקיליטי"ש / escheletes / פעמונים
בסוגייתנו הפעמונים הם לנוי, כמו במעיל הכוהן הגדול.
✭ bells
172
קע״ג268 / (שבת סו:) / פואה
גרנצ"א / garance / פואה (עשב, שמשורשו מפיקים צבע אדום)
✭ rubia (plant) [an herb whose roots produce a red dye]
גרנצ"א / garance / פואה (עשב, שמשורשו מפיקים צבע אדום)
✭ rubia (plant) [an herb whose roots produce a red dye]
173
קע״ד269 / (שבת סו:) / געגועין
ברמור"ש / bramors / חשק, געגועים
מלה במלה: געיות אהבה. המלה חסרה במילונים לצרפתית עתיקה.
✭ a longing, a yearning
ברמור"ש / bramors / חשק, געגועים
מלה במלה: געיות אהבה. המלה חסרה במילונים לצרפתית עתיקה.
✭ a longing, a yearning
174
קע״ה270 / (שבת סו:) / לפופי
מיילולי"ר / meiloler [mailloler] / לחתל
ר' מילונו של לוי (מס' 375).
✭ diaper, wrap up
מיילולי"ר / meiloler [mailloler] / לחתל
ר' מילונו של לוי (מס' 375).
✭ diaper, wrap up
175
קע״ו271 / (שבת סו:) / אבן תקומה
קונטיינ"א / contiene / מעמיד (מתקן שבעזרתו מחזיקים מעמד)
אין המלה מופיעה במילונים לצרפתית עתיקה.
✭ a supporter [supporting device]
קונטיינ"א / contiene / מעמיד (מתקן שבעזרתו מחזיקים מעמד)
אין המלה מופיעה במילונים לצרפתית עתיקה.
✭ a supporter [supporting device]
176
קע״ז272 / (שבת סו:) / נירא
ליצ"א / lice / ניר (כמין עין במתקן-אריגה, שבו השתי עובר)
ר' מילונו של לוי (מס' 538).
✭ waip heddle (Brit; heald) eye, [a cord with a ring or an eye formed by two knots guiding the warp threads]
ליצ"א / lice / ניר (כמין עין במתקן-אריגה, שבו השתי עובר)
ר' מילונו של לוי (מס' 538).
✭ waip heddle (Brit; heald) eye, [a cord with a ring or an eye formed by two knots guiding the warp threads]
177
קע״ח273 / (שבת סז.) / סיכי
קיבילי"ש / cheviles [chevilles] / יתדות
✭ poles, stakes
קיבילי"ש / cheviles [chevilles] / יתדות
✭ poles, stakes
178
קע״ט274 / (שבת סז.) / אשתא צמירתא
מלויי"ד / [maleveid] malweid / מיחושים (כלומר קדחת)
נמצא ברוב כתבי-היד אך חסר בדפוסים (ראה לעיל מס' 29).
✭ aches (from fever)
מלויי"ד / [maleveid] malweid / מיחושים (כלומר קדחת)
נמצא ברוב כתבי-היד אך חסר בדפוסים (ראה לעיל מס' 29).
✭ aches (from fever)
179
ק״פ275 / (שבת סז.) / ליחרוך
אינקריני"ר / encrener / לחרוץ (חריץ)
ר' מילונו של לוי (מס' 256).
✭ to notch, to groove
אינקריני"ר / encrener / לחרוץ (חריץ)
ר' מילונו של לוי (מס' 256).
✭ to notch, to groove
180
קפ״א276 / (שבת סז.) / סימטא
קלו"ג / clog / מורסה
באחד מכתבי-היד קוראים במקום קלו"ג פלורונ"ק, היינו floronc (פורונקל בפרובנסאלית).
✭ abscess
קלו"ג / clog / מורסה
באחד מכתבי-היד קוראים במקום קלו"ג פלורונ"ק, היינו floronc (פורונקל בפרובנסאלית).
✭ abscess
181
קפ״ב277 / (שבת סז.) / כיפה
אנפולי"ש / anpoles / בועות (תפיחות בעור, מלאות נוזלים)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 96-95) ומילונו של לוי (מס' 85).
✭ blisters (sometimes filled with fluid)
אנפולי"ש / anpoles / בועות (תפיחות בעור, מלאות נוזלים)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 96-95) ומילונו של לוי (מס' 85).
✭ blisters (sometimes filled with fluid)
182
קפ״ג278 / (שבת סז:) / תות
מוריי"ר / morier / עץ-תותים
✭ mulberry tree
מוריי"ר / morier / עץ-תותים
✭ mulberry tree
183
קפ״ד279 / (שבת סח.) / סטיס
וישד"א / wesde / איסטיס, פַסטֶל (צמח, שמשורשו מפיקים צבע)
✭ pastel, isatis (plant) [A dye yielding plant]
וישד"א / wesde / איסטיס, פַסטֶל (צמח, שמשורשו מפיקים צבע)
✭ pastel, isatis (plant) [A dye yielding plant]
184
קפ״ה280 / (שבת סח.) / קוצה
ורנצ"א / warance / פואה
צורה אחרת של garance, ר' לעיל מס' 268 (גם כאן אחד מכתבי-היד גורס גרנצ"א).
✭ a rubia (plant)
ורנצ"א / warance / פואה
צורה אחרת של garance, ר' לעיל מס' 268 (גם כאן אחד מכתבי-היד גורס גרנצ"א).
✭ a rubia (plant)
185
קפ״ו281 / (שבת עג.) / מנפץ
קרפי"ר / charpir / לפורר (סיב או אריג לחוטיו)
ראה לעיל מס' 130
✭ to unravel (a fiber or garment into threads)
קרפי"ר / charpir / לפורר (סיב או אריג לחוטיו)
ראה לעיל מס' 130
✭ to unravel (a fiber or garment into threads)
186
קפ״ז282 / (שבת עג.) / מיסך
אורדי"ר / ordir / להשתות (לערוך את חוטי השתי לקראת האריגה)
✭ to warp (arranging the warp threads before weaving)
אורדי"ר / ordir / להשתות (לערוך את חוטי השתי לקראת האריגה)
✭ to warp (arranging the warp threads before weaving)
187
קפ״ח283 / (שבת עג.) / בתי נירין
ליצי"ש / lices / נירים
ראה לעיל מס' 272.
✭ warp heddle (Brit; heald) eyes, [cords with rings or eyes formed by two knots guiding the warp threads]
ליצי"ש / lices / נירים
ראה לעיל מס' 272.
✭ warp heddle (Brit; heald) eyes, [cords with rings or eyes formed by two knots guiding the warp threads]
188
קפ״ט284 / (שבת עג.) / תפירות
פוינ"ט / point / תכים
חסר בדפוסים. הצורה אינה כפי הנראה של יחיד, אלא של רבים ביחסת-הנושא.
✭ stitches
פוינ"ט / point / תכים
חסר בדפוסים. הצורה אינה כפי הנראה של יחיד, אלא של רבים ביחסת-הנושא.
✭ stitches
189
ק״צ285 / (שבת עג:) / פורק
דישיריי"ר לפרוק (בהמה ממשאה) / desjarjier [desjargier]
יש גרסאות מסוג דישקריי"ר descharjier או אפילו דישקרגיי"ר deschargier, והן כפי-הנראה תיקון לפי צורה מאוחרת יותר בצרפתית.
✭ unload
דישיריי"ר לפרוק (בהמה ממשאה) / desjarjier [desjargier]
יש גרסאות מסוג דישקריי"ר descharjier או אפילו דישקרגיי"ר deschargier, והן כפי-הנראה תיקון לפי צורה מאוחרת יותר בצרפתית.
✭ unload
190
קצ״א286 / (שבת עד:) / פרים
מינציי"ר / mincier / לקצוץ, לרסק
✭ to mince
מינציי"ר / mincier / לקצוץ, לרסק
✭ to mince
191
קצ״ב287 / (שבת עה:) / כרכר
רייו"ל / reiol [raiol] / כרכר (או כרכד)
הוא אחד מחלקי נול האורגים. משמעות המלה הצרפתית לפי גזרונה: סרגלון.
✭ spindle
רייו"ל / reiol [raiol] / כרכר (או כרכד)
הוא אחד מחלקי נול האורגים. משמעות המלה הצרפתית לפי גזרונה: סרגלון.
✭ spindle
192
קצ״ג288 / (שבת עו:) / כתית
רידוישידור"א קיהיון, פגימוּת / redoisedure [redoissedure]
✭ bluntness, defectiveness
רידוישידור"א קיהיון, פגימוּת / redoisedure [redoissedure]
✭ bluntness, defectiveness
193
קצ״ד289 / (שבת עו:) / קילור
לוזי"א / luzie / משחה לעין חולה
ראה לעיל מס' 118.
✭ ointment for an infected eye
לוזי"א / luzie / משחה לעין חולה
ראה לעיל מס' 118.
✭ ointment for an infected eye
194
קצ״ה290 / (שבת עז:) / שבלוּל
לימצ"א / limace / חילזון ערום
✭ a snail [without a shell] slug
לימצ"א / limace / חילזון ערום
✭ a snail [without a shell] slug
195
קצ״ו291 / (שבת עז:) / סממית
אירייני"א / ireinie [iraigne] / עכביש
✭ a spider
אירייני"א / ireinie [iraigne] / עכביש
✭ a spider
196
קצ״ז292 / (שבת עז:) / סנונית
ארונדיל"א / arondele / סנונית
ר' בלונדהיים ב' (ע' 115-113).
✭ a swallow
ארונדיל"א / arondele / סנונית
ר' בלונדהיים ב' (ע' 115-113).
✭ a swallow
197
קצ״ח293 / (שבת עז:) / אסיתא
מורטיי"ר / mortier / מדוכה
ר' מילונו של לוי (מס' 579).
✭ mortar
מורטיי"ר / mortier / מדוכה
ר' מילונו של לוי (מס' 579).
✭ mortar
198
קצ״ט294 / (שבת עז:) / לבושא
שרו"ק / saroc [sarroc] / מעפורת, חלוק
לוי (במילונו, מס' 786) גורס שורקו"ט surcot (בגד עליון) לפי אחד מכתבי-היד.
✭ robe
שרו"ק / saroc [sarroc] / מעפורת, חלוק
לוי (במילונו, מס' 786) גורס שורקו"ט surcot (בגד עליון) לפי אחד מכתבי-היד.
✭ robe
199
ר׳295 / (שבת עח.) / דבק
גלו"ד / glud / דבק חזק
ר' מילונו של לוי (מס' 488).
✭ a strong glue
גלו"ד / glud / דבק חזק
ר' מילונו של לוי (מס' 488).
✭ a strong glue
200
ר״א296 / (שבת עח.) / ברקית
מייל"א / meile [maille] / ברקית (מחלת עיניים)
גם כאן גם בגיטין סט. (להלן מס' 1293) גם בויקרא כ"א, כ' יש כתבי-יד הגורסים טייל"א teile (כלומר דק, כיב הקרנית) ואחרים מייל"א, כי מדובר בשתי מחלות עין הקרובות זו לזו. ר' מילונו של לוי (מס' 756, 786).
✭ glaucoma [an eye disease]
מייל"א / meile [maille] / ברקית (מחלת עיניים)
גם כאן גם בגיטין סט. (להלן מס' 1293) גם בויקרא כ"א, כ' יש כתבי-יד הגורסים טייל"א teile (כלומר דק, כיב הקרנית) ואחרים מייל"א, כי מדובר בשתי מחלות עין הקרובות זו לזו. ר' מילונו של לוי (מס' 756, 786).
✭ glaucoma [an eye disease]
201
ר״ב297 / (שבת עח.) / כרושתינא
טלפ"א / talpe / חפרפרת
ראה לעיל מס' 74.
✭ a mole
טלפ"א / talpe / חפרפרת
ראה לעיל מס' 74.
✭ a mole
202
ר״ג298 / (שבת עח:) / דבק
גלו"ד / glud / דבק חזק
✭ a strong glue
גלו"ד / glud / דבק חזק
✭ a strong glue
203
ר״ד299 / (שבת עח:) / פטפוט
טריפיי"ד / trepied / חצובה (בעלת שלוש רגליים)
✭ a tripod
טריפיי"ד / trepied / חצובה (בעלת שלוש רגליים)
✭ a tripod
204
ר״ה300 / (שבת עח:) / סיב
וידיל"א / wedile [vedille] / קנוקנת
ראה להלן מס' 627.
✭ tendril
וידיל"א / wedile [vedille] / קנוקנת
ראה להלן מס' 627.
✭ tendril
205
ר״ו301 / (שבת עח:) / משפך
אינטונידוי"ר / entonedoir / משפך
✭ a funnel
אינטונידוי"ר / entonedoir / משפך
✭ a funnel
206
ר״ז302 / (שבת עח:) / כדור
פילוט"א / pelote / כדור
ר' מילונו של לוי (מס' 632).
✭ a ball
פילוט"א / pelote / כדור
ר' מילונו של לוי (מס' 632).
✭ a ball
207
ר״ח303 / (שבת עח:) / רהיטי (מוכסא)
קוראנ"ש / corans / רצים (עובדי המכס, שתפקידם לרוץ)
גרסה מאוחרת החסרה בכל כתבי-היד, שבהם יש במקומה פירושים בארמית ("קסדורין" וכדומה). וברור, שאין זה לעז מאת רש"י (אף האלף אינה מתאימה לשיטת התעתיק של רש"י).
✭ tax enforcers who chase offenders
קוראנ"ש / corans / רצים (עובדי המכס, שתפקידם לרוץ)
גרסה מאוחרת החסרה בכל כתבי-היד, שבהם יש במקומה פירושים בארמית ("קסדורין" וכדומה). וברור, שאין זה לעז מאת רש"י (אף האלף אינה מתאימה לשיטת התעתיק של רש"י).
✭ tax enforcers who chase offenders
208
ר״ט304 / (שבת עט.) / סטיס
וישד"א / wesde / איסטיס, פַסטֶל (צמח, שמשורשו מפיקים צבע)
✭ pastel, isatis (plant) [a dye-yielding plant]
וישד"א / wesde / איסטיס, פַסטֶל (צמח, שמשורשו מפיקים צבע)
✭ pastel, isatis (plant) [a dye-yielding plant]
209
ר״י305 / (שבת עט.) / פואה
ורנצ"א / warance / פואה
ראה לעיל מס' 280. גם כאן יש גרסה אחת בגימ"ל, אבל היא משובשת.
✭ a rubia (plant)
ורנצ"א / warance / פואה
ראה לעיל מס' 280. גם כאן יש גרסה אחת בגימ"ל, אבל היא משובשת.
✭ a rubia (plant)
210
רי״א306 / (שבת עט.) / סבכה
קויפ"א / coife / שביס עשוי רשת
ראה לעיל מס' 222.
✭ a hairnet
קויפ"א / coife / שביס עשוי רשת
ראה לעיל מס' 222.
✭ a hairnet
211
רי״ב307 / (שבת עט.) / קליפת ארז
ט"ן / tan / דֶבַע (אבקה של קליפת אלון המשמשת לעיבוד עורות)
רש"י אינו מתרגם כאן את המונח של התלמוד, אלא מזכיר את החומר השונה, שמשתמשים בו בצרפת לאותה מלאכה. כפי הנראה נזקק למילה "ארז" כדי לציין עץ, שבלי ספק הוא מה שאנו קוראים "אלון", ובכל אופן אינו יכול להיות הארז המקראי, שאינו גדל בארצות מערב-אירופה.
✭ tannin [a powder from an oak's bark used to tan leather]
ט"ן / tan / דֶבַע (אבקה של קליפת אלון המשמשת לעיבוד עורות)
רש"י אינו מתרגם כאן את המונח של התלמוד, אלא מזכיר את החומר השונה, שמשתמשים בו בצרפת לאותה מלאכה. כפי הנראה נזקק למילה "ארז" כדי לציין עץ, שבלי ספק הוא מה שאנו קוראים "אלון", ובכל אופן אינו יכול להיות הארז המקראי, שאינו גדל בארצות מערב-אירופה.
✭ tannin [a powder from an oak's bark used to tan leather]
212
רי״ג308 / (שבת עט.) / דלובקאות
פלדישטו"ל / faldestol / כיסא מתקפל
✭ folding chair
פלדישטו"ל / faldestol / כיסא מתקפל
✭ folding chair
213
רי״ד309 / (שבת פ:) / צידעא
טינפל"א / tanple / צדע, רקה
✭ temple (of the forehead)
טינפל"א / tanple / צדע, רקה
✭ temple (of the forehead)
214
רי״ה310 / (שבת פ:) / (ביצת הסיד…) ביצים
מטונ"ש / matons / גושים
✭ clods, lumps
מטונ"ש / matons / גושים
✭ clods, lumps
215
רי״ו311 / (שבת פ:) / אדמה
ארזיל"א / arzile [arzille] / חומר, טין
ר' בלונדהיים ב' (ע' 117-116) ומילונו של לוי (מס' 107).
✭ clay, mud
ארזיל"א / arzile [arzille] / חומר, טין
ר' בלונדהיים ב' (ע' 117-116) ומילונו של לוי (מס' 107).
✭ clay, mud
216
רי״ז312 / (שבת פ:) / כף סיד
טרואיל"ה / truele / כף של סיידים
✭ trowel
טרואיל"ה / truele / כף של סיידים
✭ trowel
217
רי״ח313 / (שבת פא.) / תרווד
קוליי"ר / culier / כף (של סכו"ם)
✭ spoon
קוליי"ר / culier / כף (של סכו"ם)
✭ spoon
218
רי״ט314 / (שבת פא.) / חף
שירידור"א / seredure [serredure] / מנעול
חסר בדפוסים.
✭ a lock
שירידור"א / seredure [serredure] / מנעול
חסר בדפוסים.
✭ a lock
219
ר״כ315 / (שבת פא.) / כרכר
רייו"ל / reiol [raiol] / כרכר
ראה לעיל מס' 287. המלה חסרה בדפוסי התלמוד.
✭ spindle
רייו"ל / reiol [raiol] / כרכר
ראה לעיל מס' 287. המלה חסרה בדפוסי התלמוד.
✭ spindle
220
רכ״א316 / (שבת פא.) / מקורזלות
ביקודי"ש / becudes / חדות, בעלות שפה חדה
בדפוסים קוראים "ביקועו" הנראית כמלה עברית.
✭ sharp, sharp-edged
ביקודי"ש / becudes / חדות, בעלות שפה חדה
בדפוסים קוראים "ביקועו" הנראית כמלה עברית.
✭ sharp, sharp-edged
221
רכ״ב317 / (שבת פא.) / פאייס
גלישט"א / gleste / גוש אדמה
גרסת כל כתבי-היד, שהמלה מצויה בהם, היא כדלעיל, דבר הנראה מוזר, כי, לפי העדויות ולפי גזרונה, צריכה המלה להיכתב glete. יש כאן ללא כל ספק "קונטמינציה", מעין השפעת-גומלין, עם שם נרדף ל-glete, הוא bleste בלישט"א, ר' להלן מס' 1216,1708,1740.
✭ a clod of dirt
גלישט"א / gleste / גוש אדמה
גרסת כל כתבי-היד, שהמלה מצויה בהם, היא כדלעיל, דבר הנראה מוזר, כי, לפי העדויות ולפי גזרונה, צריכה המלה להיכתב glete. יש כאן ללא כל ספק "קונטמינציה", מעין השפעת-גומלין, עם שם נרדף ל-glete, הוא bleste בלישט"א, ר' להלן מס' 1216,1708,1740.
✭ a clod of dirt
222
רכ״ג318 / (שבת פא.) / תחתוניות
פיגי"ש / figes [figues] / תאנים (טחורים בצורת תאנים)
אולי יש לקרוא פיג"ש figs. ר' מילונו של לוי (מס' 460).
✭ figs (fig-shaped hemorrhoids)
פיגי"ש / figes [figues] / תאנים (טחורים בצורת תאנים)
אולי יש לקרוא פיג"ש figs. ר' מילונו של לוי (מס' 460).
✭ figs (fig-shaped hemorrhoids)
223
רכ״ד319 / (שבת פא.) / לולבי גפנים
וידילי"ש / wedilies [vedilles] / קנוקנות
ראה להלן מס' 627.
✭ sinews, tendrils
וידילי"ש / wedilies [vedilles] / קנוקנות
ראה להלן מס' 627.
✭ sinews, tendrils
224
רכ״ה320 / (שבת פא:) / מפספס
קרפי"ר / charpir / להפריד (שערות סבוכות), להתיר את הסבך
ראה לעיל מס' 130.
✭ to separate, disentangle (entangled hair), untie the entanglement
קרפי"ר / charpir / להפריד (שערות סבוכות), להתיר את הסבך
ראה לעיל מס' 130.
✭ to separate, disentangle (entangled hair), untie the entanglement
225
רכ״ו321 / (שבת פב.) / ליטרח
פרימבר"א / prembre / ללחוץ, להתאמץ
✭ to press, make an effort
פרימבר"א / prembre / ללחוץ, להתאמץ
✭ to press, make an effort
226
רכ״ז322 / (שבת פח.) / גיגית
קוב"א / cuve / גיגית, מיכל גדול ועגול
✭ a tub, a big round container
קוב"א / cuve / גיגית, מיכל גדול ועגול
✭ a tub, a big round container
227
רכ״ח323 / (שבת פט:) / סטיס
קרו"ג / crog / כרכום (קורטם?)
קשה להבין, למה רש"י מתרגם כאן ולהלן מס' 2425 crog, או (מס' 622, 1447) cro, שהוא אותו דבר, כאשר בשני מקרים קודמים, שבהם הופיע "סטיס" (מס' 279 ומס' 304) הוא תרגם wesde. במקום אחד (מס' 1008-1007) יש שתי גרסאות, crog מצד אחד ו-gesde (=wesde) מצד שני. שני הצמחים שונים בלי ספק; מקרו"ג מפיקים צבע צהוב-כתום ומוישד"א צבע כחול.
✭ saffron, crocus
קרו"ג / crog / כרכום (קורטם?)
קשה להבין, למה רש"י מתרגם כאן ולהלן מס' 2425 crog, או (מס' 622, 1447) cro, שהוא אותו דבר, כאשר בשני מקרים קודמים, שבהם הופיע "סטיס" (מס' 279 ומס' 304) הוא תרגם wesde. במקום אחד (מס' 1008-1007) יש שתי גרסאות, crog מצד אחד ו-gesde (=wesde) מצד שני. שני הצמחים שונים בלי ספק; מקרו"ג מפיקים צבע צהוב-כתום ומוישד"א צבע כחול.
✭ saffron, crocus
228
רכ״ט324 / (שבת פט:) / פואה
ורנצ"א / warance / פואה
ראה לעיל מס' 280 ומס' 305.
✭ rubia (plant)
ורנצ"א / warance / פואה
ראה לעיל מס' 280 ומס' 305.
✭ rubia (plant)
229
ר״ל325 / (שבת פט:) / נתר
ניטר"א / nitre / נתר (חנקת האשלגן)
✭ niter (Potassium Nitrate)
ניטר"א / nitre / נתר (חנקת האשלגן)
✭ niter (Potassium Nitrate)
230
רל״א326 / (שבת צ.) / חלבצין
לייטרו"ן / leitron [laiteron] / נץ-חלב (חסת-ארנבת?)
✭ "Star of Bethlehem", omithogalum [plant]
לייטרו"ן / leitron [laiteron] / נץ-חלב (חסת-ארנבת?)
✭ "Star of Bethlehem", omithogalum [plant]
231
רל״ב327 / (שבת צ.) / תורניתא
פי"ן / pin / אורן
רש"י טוען כאן, שאין לפרש תורניתא אורן!
✭ pine
פי"ן / pin / אורן
רש"י טוען כאן, שאין לפרש תורניתא אורן!
✭ pine
232
רל״ג328 / (שבת צ.) / שלוף דוץ
טראפנ"א (?) (?)…(?)tere p [ ] terepine / שרף-אלה (?),אדמת…(?)
מצוי רק בכתב-יד אחד. בלונדהיים אינו מפענח את המלה, ומסתפק בהגדרה לפי הדה"מ: "חומר (צמח?, דומם?) המשמש לכביסה, לניקיון". ניסיון הפענוח שלי הוא השערה בלבד.
✭ turpentine(?) ... earth....(?)
טראפנ"א (?) (?)…(?)tere p [ ] terepine / שרף-אלה (?),אדמת…(?)
מצוי רק בכתב-יד אחד. בלונדהיים אינו מפענח את המלה, ומסתפק בהגדרה לפי הדה"מ: "חומר (צמח?, דומם?) המשמש לכביסה, לניקיון". ניסיון הפענוח שלי הוא השערה בלבד.
✭ turpentine(?) ... earth....(?)
233
רל״ד329 / (שבת צ.) / רמצא דפרזלא
פוריידו"ר / forjedor / מקדח
ר' להלן מס' 2448, שם רש"י מפרש אותו ביטוי במלה croein (אנקול). ר' מילונו של לוי (מס' 470).
✭ drill
פוריידו"ר / forjedor / מקדח
ר' להלן מס' 2448, שם רש"י מפרש אותו ביטוי במלה croein (אנקול). ר' מילונו של לוי (מס' 470).
✭ drill
234
רל״ה330 / (שבת צ.) / מוחטין
מוקיי"ר / mochier / למחוט (נר)
היום המלה הצרפתית שגורה במשמעות של קינוח האף (בממחטה). ור' מילונו של לוי (מס' 578).
✭ to trim, clean (a candle)
מוקיי"ר / mochier / למחוט (נר)
היום המלה הצרפתית שגורה במשמעות של קינוח האף (בממחטה). ור' מילונו של לוי (מס' 578).
✭ to trim, clean (a candle)
235
רל״ו331 / (שבת צ:) / נישבין
לצי"ש / laces / חבלים, לולאות (מלכודת)
✭ ropes, loops, knots (for traps)
לצי"ש / laces / חבלים, לולאות (מלכודת)
✭ ropes, loops, knots (for traps)
236
רל״ז332 / (שבת צא:) / חלמה
שולדידור"א / soldedure / תפר
מלה במלה: ריתוך, ר' מילונו של לוי (מס' 734).
✭ to sew
שולדידור"א / soldedure / תפר
מלה במלה: ריתוך, ר' מילונו של לוי (מס' 734).
✭ to sew
237
רל״ח333 / (שבת צב.) / שנצין
אישטירלי"ש / esterles / שנצים, שרוכים
✭ laces, strings
אישטירלי"ש / esterles / שנצים, שרוכים
✭ laces, strings
238
רל״ט334 / (שבת צב.) / (מרפקו)[מרפק]
אישיל"א / aisele [aissele] / בית-שחי
ראה להלן מס' 2414.
✭ arm-pit
אישיל"א / aisele [aissele] / בית-שחי
ראה להלן מס' 2414.
✭ arm-pit
239
ר״מ335 / (שבת צב:) / מלגז
פורק"א / forche / קלשון
✭ hayfork, pitchfork
פורק"א / forche / קלשון
✭ hayfork, pitchfork
240
רמ״א336 / (שבת צג.) / פונדאות
ברידי"ש / brides / ארנקים הנסגרים בקשרי חוטים
✭ purses closed by laces
ברידי"ש / brides / ארנקים הנסגרים בקשרי חוטים
✭ purses closed by laces
241
רמ״ב337 / (שבת צה.) / סרק
טיפינו"ן / tifinon / אודם (לפרכוס הפנים)
ראה לעיל מס' 260.
✭ red make-up
טיפינו"ן / tifinon / אודם (לפרכוס הפנים)
ראה לעיל מס' 260.
✭ red make-up
242
רמ״ג338 / (שבת צה.) / דה"מ המחבץ ("כלי גמי ונותן הקפוי בתוכו ומי החלב…נוטפין")
יונקיירי"ש / jonchieres / כלי של קנים לייצור גבינה
מצוי בדפוס סונצינו, אבל לא בכתבי היד.
✭ a vessels made of sticks used in the process of cheese-making
יונקיירי"ש / jonchieres / כלי של קנים לייצור גבינה
מצוי בדפוס סונצינו, אבל לא בכתבי היד.
✭ a vessels made of sticks used in the process of cheese-making
243
רמ״ד339 / (שבת צו:) / בוכיאר
נביט"א / naveta / בוכיאר ("סירה" לאריגה)
נמצא רק בכתב-יד אחד, שיש בו השפעות איטלקיות או פרובנסאליות, וקבע בלונדהיים, שאין זו המלה הצרפתית navete, המתועדת רק מאז המאה הי"ג.
✭ a spindle shuttle
נביט"א / naveta / בוכיאר ("סירה" לאריגה)
נמצא רק בכתב-יד אחד, שיש בו השפעות איטלקיות או פרובנסאליות, וקבע בלונדהיים, שאין זו המלה הצרפתית navete, המתועדת רק מאז המאה הי"ג.
✭ a spindle shuttle
244
רמ״ה340 / (שבת צז.) / מלקט ורהיטני
פליינ"א / pleine [plaine] / מקצועה
ראה לעיל מס' 181.
✭ a plane
פליינ"א / pleine [plaine] / מקצועה
ראה לעיל מס' 181.
✭ a plane
245
רמ״ו341 / (שבת צח:) / אטבי
גלואו"ן / gloon / חתיכת-עץ כפופה בקצֶהָ
✭ a piece of wood twisted at the edges
גלואו"ן / gloon / חתיכת-עץ כפופה בקצֶהָ
✭ a piece of wood twisted at the edges
246
רמ״ז342 / (שבת ק:) / רקק
גרביל"א / gravele / חול, חצץ (שנתערבו בהם מים)
✭ sand , gravel (mixed with water)
גרביל"א / gravele / חול, חצץ (שנתערבו בהם מים)
✭ sand , gravel (mixed with water)
247
רמ״ח343 / (שבת קא.) / ביצאתה
קויי"ט / cojet / סירונת (סירה קטנה)
ר' להלן המס' 1642 ובמס2 2030 צורה יותר חדישה, eoehet (1642 אינו מרש"י, אלא מנכדו הרשב"ם, שהשלים את הפירוש על מסכת בבא בתרא, אחרי פטירת סבו). ור' מילונו של לוי (מס' 786), הגורס cafete (קפיט"א).
✭ small boat
קויי"ט / cojet / סירונת (סירה קטנה)
ר' להלן המס' 1642 ובמס2 2030 צורה יותר חדישה, eoehet (1642 אינו מרש"י, אלא מנכדו הרשב"ם, שהשלים את הפירוש על מסכת בבא בתרא, אחרי פטירת סבו). ור' מילונו של לוי (מס' 786), הגורס cafete (קפיט"א).
✭ small boat
248
רמ״ט344 / (שבת קא:) / סרבל
מנטי"ל / mantel / גלימה
✭ mantle, cloak
מנטי"ל / mantel / גלימה
✭ mantle, cloak
249
ר״נ345 / (שבת קב:) / פטיש
פיק / pic / מעדר
✭ hoe
פיק / pic / מעדר
✭ hoe
250
רנ״א346 / (שבת קב:) / סדן
אינקלומ"א / enclume / סדן
✭ anvil
אינקלומ"א / enclume / סדן
✭ anvil
251
רנ״ב347 / (שבת קב:) / קורנס
מרטי"ל / martel / פטיש
✭ hammer
מרטי"ל / martel / פטיש
✭ hammer
252
רנ״ג348 / (שבת קב:) / חלודה
רדויל"א / redoile [redoille] / חלודה
ראה לעיל מס' 200.
✭ rust
רדויל"א / redoile [redoille] / חלודה
ראה לעיל מס' 200.
✭ rust
253
רנ״ד349 / (שבת קב:) / פטפוטי
טריפיי"ד / trepied / חצובה (בעלת שלוש רגליים)
✭ tripod
טריפיי"ד / trepied / חצובה (בעלת שלוש רגליים)
✭ tripod
254
רנ״ה350 / (שבת קב:) / שופתא
קוי"ן / coin / טריז
✭ wedge
קוי"ן / coin / טריז
✭ wedge
255
רנ״ו351 / (שבת קב:) / מרא
פושיו"ר / fosoir [fossoir] / מכוש
ראה לעיל מס' 70.
✭ pick-ax
פושיו"ר / fosoir [fossoir] / מכוש
ראה לעיל מס' 70.
✭ pick-ax
256
רנ״ז352 / (שבת קג.) / עולשין
קרישפיל"א / crespele [crespele] / עולש
לא מצאנו את המלה במילונים; עם זאת ברור, שמדובר בירק "מסולסל “ (ר' לעיל מס' 84 ולהלן מס' 1206), וסביר מאוד, שהוא מה שאנו קוראים היום עולש (כך במילונו של לוי, מס' 258). בלונדהיים מתרגם "מין צמח". יש להניח, שהמלה מוטעמת על ההברה הראשונה.
✭ chicory, endive, witloof (plant)
קרישפיל"א / crespele [crespele] / עולש
לא מצאנו את המלה במילונים; עם זאת ברור, שמדובר בירק "מסולסל “ (ר' לעיל מס' 84 ולהלן מס' 1206), וסביר מאוד, שהוא מה שאנו קוראים היום עולש (כך במילונו של לוי, מס' 258). בלונדהיים מתרגם "מין צמח". יש להניח, שהמלה מוטעמת על ההברה הראשונה.
✭ chicory, endive, witloof (plant)
257
רנ״ח353 / (שבת קג:) / דה"מ כיון דאיתא
לטי"ן / latin / לטינית
✭ Latin
לטי"ן / latin / לטינית
✭ Latin
258
רנ״ט354 / (שבת קג:) / גלטורי
קלטירי"ש / calateres / סימנים (של כישוף)
כפי הנראה זו המלה characteres, שנשאלה מהיוונית ללטינית, ועד היום משמשת בהרבה שפות אירופה בשני מובנים: (א)סימני כתב, אותיות, (ב) סימני זיהוי, דהיינו אופי, אין לראות קושי בכך, שהנוסח ברש"י משובש לגבי הלטינית הנכונה כהגייתה; הרי הוא אומר בעצמו "בלטינית של גויים (בדפוסים: מינין)", כלומר בלשון המדוברת של המשכילים, שכידוע לא הייתה טהורה ביותר בימי הביניים. ובפרט שרש"י רוצה להסביר, ש-calateres ו"גלטורי" ממוצא אחד הן.
✭ signs (of magic)
קלטירי"ש / calateres / סימנים (של כישוף)
כפי הנראה זו המלה characteres, שנשאלה מהיוונית ללטינית, ועד היום משמשת בהרבה שפות אירופה בשני מובנים: (א)סימני כתב, אותיות, (ב) סימני זיהוי, דהיינו אופי, אין לראות קושי בכך, שהנוסח ברש"י משובש לגבי הלטינית הנכונה כהגייתה; הרי הוא אומר בעצמו "בלטינית של גויים (בדפוסים: מינין)", כלומר בלשון המדוברת של המשכילים, שכידוע לא הייתה טהורה ביותר בימי הביניים. ובפרט שרש"י רוצה להסביר, ש-calateres ו"גלטורי" ממוצא אחד הן.
✭ signs (of magic)
259
ר״ס355 / (שבת קד:) / סמא
אורפימינ"ט / orpiment / צבע צהוב (העשוי מזרניך גפרי)
המלה הצרפתית, לפי הרכבה, פירושה "צבע זהב". ר' להלן מס' 2220.
✭ yellow paint (made from Arsenic disulfide)
אורפימינ"ט / orpiment / צבע צהוב (העשוי מזרניך גפרי)
המלה הצרפתית, לפי הרכבה, פירושה "צבע זהב". ר' להלן מס' 2220.
✭ yellow paint (made from Arsenic disulfide)
260
רס״א356 / (שבת קד:) / סקרתא
מיני"א / minie / צבע אדום (עשוי מתחמוצת העופרת)
ראה להלן מס' 1259.
✭ red paint (made from Plumbous Oxide)
מיני"א / minie / צבע אדום (עשוי מתחמוצת העופרת)
ראה להלן מס' 1259.
✭ red paint (made from Plumbous Oxide)
261
רס״ב357 / (שבת קד:) / קומא
גומ"א / gome / שרף (של אילן)
המלה הארמית והמלה הצרפתית הן מאותו גזרון, שמוצאו כפי הנראה ממצרים העתיקה.
✭ sap, gum (of a tree)
גומ"א / gome / שרף (של אילן)
המלה הארמית והמלה הצרפתית הן מאותו גזרון, שמוצאו כפי הנראה ממצרים העתיקה.
✭ sap, gum (of a tree)
262
רס״ג358 / (שבת קד:) / חרתא
אדרימינ"ט / adrement / צבע שחור (העשוי מנחושת גפרתית)
הסבר מפורט על המלה ומשמעותה מצוי אצל בלונדהיים ב' (ע' 59-54). ועיין גם בתוספות כאן דה"מ "שיחור" ובעיקר בגיטין יט. דה"מ "קנקנתום".
✭ black paint (made from Sulfuric Copper)
אדרימינ"ט / adrement / צבע שחור (העשוי מנחושת גפרתית)
הסבר מפורט על המלה ומשמעותה מצוי אצל בלונדהיים ב' (ע' 59-54). ועיין גם בתוספות כאן דה"מ "שיחור" ובעיקר בגיטין יט. דה"מ "קנקנתום".
✭ black paint (made from Sulfuric Copper)
263
רס״ד359 / (שבת קד:) / עפצים
גלי"ש / gales / עפצים (גידולים טפיליים בעלה האלון)
✭ gall-nuts, (parasite growth on oak's leaves)
גלי"ש / gales / עפצים (גידולים טפיליים בעלה האלון)
✭ gall-nuts, (parasite growth on oak's leaves)
264
רס״ה360 / (שבת קד:) / שיחור
אדרימינ"ט / adrement / צבע שחור
ראה לעיל מס' 358.
✭ black paint (made from Sulfuric Copper)
אדרימינ"ט / adrement / צבע שחור
ראה לעיל מס' 358.
✭ black paint (made from Sulfuric Copper)
265
רס״ו361 / (שבת קה.) / נירה
ליצ"א / lice / ניר
ראה לעיל מס' 272.
✭ warp heddle (Brit; heald) eye. [a cord with a ring or an eye formed by two knots guiding the warp threads]
ליצ"א / lice / ניר
ראה לעיל מס' 272.
✭ warp heddle (Brit; heald) eye. [a cord with a ring or an eye formed by two knots guiding the warp threads]
266
רס״ז362 / (שבת קה.) / אימרא
לישט"א / liste [lista] / שפה, אמרה
המלה, המופיעה בכתב-יד אחד בלבד, ואינה נמצאת בדפוסים, אינה מרש"י, ובלונדהיים משער, שאינה צרפתית, אלא איטלקית או פרובנסאלית (lista).
✭ fringe, edge
לישט"א / liste [lista] / שפה, אמרה
המלה, המופיעה בכתב-יד אחד בלבד, ואינה נמצאת בדפוסים, אינה מרש"י, ובלונדהיים משער, שאינה צרפתית, אלא איטלקית או פרובנסאלית (lista).
✭ fringe, edge
267
רס״ח363 / (שבת קה.) / בית נירא
פייצ"א / piece / גדָד (קצה חוט השתי, הנקשר לכובד עליון של הנול)
בדפוסי התלמוד רשום כאן בטעות, המסתברת מדמיון המלים בכתיבתן, ליצ"א lice (ר' לעיל מס' 361 ולהלן מס' 364) במקום פיצ"א=פייצא. לוי במילונו (מס' 786 ור' גם מס' 631) מחזק את הגרסה lice. הוא מביא, לפי תוספות ר' שמשון משנץ, גם את הגרסה פיינ"א peine (בצרפתית של היום: penne) במשמעות קרובה, וכך אפשר לראות בגרסה פיצ"א, פייצ"א בלבול של ליצ"א עם פיינ"א.
✭ warp thrums (in weaving) [the edge of the warp string, tied to the upper loom's weight]
פייצ"א / piece / גדָד (קצה חוט השתי, הנקשר לכובד עליון של הנול)
בדפוסי התלמוד רשום כאן בטעות, המסתברת מדמיון המלים בכתיבתן, ליצ"א lice (ר' לעיל מס' 361 ולהלן מס' 364) במקום פיצ"א=פייצא. לוי במילונו (מס' 786 ור' גם מס' 631) מחזק את הגרסה lice. הוא מביא, לפי תוספות ר' שמשון משנץ, גם את הגרסה פיינ"א peine (בצרפתית של היום: penne) במשמעות קרובה, וכך אפשר לראות בגרסה פיצ"א, פייצ"א בלבול של ליצ"א עם פיינ"א.
✭ warp thrums (in weaving) [the edge of the warp string, tied to the upper loom's weight]
268
רס״ט364 / (שבת קה.) / נירא
ליצ"א / lice / ניר
ראה לעיל מס' 272.
✭ warp heddle (Brit; heald) eye. [a cord with a ring or an eye formed by two knots guiding the warp threads]
ליצ"א / lice / ניר
ראה לעיל מס' 272.
✭ warp heddle (Brit; heald) eye. [a cord with a ring or an eye formed by two knots guiding the warp threads]
269
ר״ע365 / (שבת קה.) / מצוביתא
ליאיי"ש דוושה (במתקן הטוויה של הגברים) / lieis [ ]
המלה אינה מופיעה בכתבי-היד, אלא רק במהדורת סונצינו (לימיי"ש), ומכאן שאינה מאת רש"י. בלונדהיים השאיר את המלה בסימן שאלה, אך ייתכן שמדובר ב-liais (לפי שיטת הכתיב שלי: lieis), שבלונדהיים מזכיר אותה דווקא בניירות ההכנה שלו לגבי מס' 366 שלנו, והוא מוט להפעלת מתקן האריגה, וכפי הנראה גם מתקן הטוויה.
✭ a pedal [ in the men's spinning (weaving) device]
ליאיי"ש דוושה (במתקן הטוויה של הגברים) / lieis [ ]
המלה אינה מופיעה בכתבי-היד, אלא רק במהדורת סונצינו (לימיי"ש), ומכאן שאינה מאת רש"י. בלונדהיים השאיר את המלה בסימן שאלה, אך ייתכן שמדובר ב-liais (לפי שיטת הכתיב שלי: lieis), שבלונדהיים מזכיר אותה דווקא בניירות ההכנה שלו לגבי מס' 366 שלנו, והוא מוט להפעלת מתקן האריגה, וכפי הנראה גם מתקן הטוויה.
✭ a pedal [ in the men's spinning (weaving) device]
270
רע״א366 / (שבת קה.) / דה"מ מצוביתא
פריש"א דוושה (במתקן הטוויה של הנשים) / prese [presse]
המלה אינה מופיעה בכתבי-היד, אלא רק במהדורת בומברג, ומכאן שאינה מאת רש"י.
✭ a pedal [in the women's spinning (weaving) device]
פריש"א דוושה (במתקן הטוויה של הנשים) / prese [presse]
המלה אינה מופיעה בכתבי-היד, אלא רק במהדורת בומברג, ומכאן שאינה מאת רש"י.
✭ a pedal [in the women's spinning (weaving) device]
271
רע״ב367 / (שבת קו.) / מגדל
מישטיי"ר / mestier / מזנון לשמירת אוכל
✭ a cupboard for storing food
מישטיי"ר / mestier / מזנון לשמירת אוכל
✭ a cupboard for storing food
272
רע״ג368 / (שבת קז.) / מורסא
קויטור"א / cuiture / כוויה (פצע מזוהם)
✭ bum (an infected wound)
קויטור"א / cuiture / כוויה (פצע מזוהם)
✭ bum (an infected wound)
273
רע״ד369 / (שבת קז:) / טפויין
שיירונ"ש / seirons / חרקים זעירים ביותר (אקריות הגבינה?)
מאז מהדורת סונצינו נהפכה המלה הלועזית מתוך טעות למלה העברית "שירוץ" מחמת העניין.
✭ tiny insects (cheese mites?)
שיירונ"ש / seirons / חרקים זעירים ביותר (אקריות הגבינה?)
מאז מהדורת סונצינו נהפכה המלה הלועזית מתוך טעות למלה העברית "שירוץ" מחמת העניין.
✭ tiny insects (cheese mites?)
274
רע״ה370 / (שבת קז:) / כשותא
הומלו"ן / homlon / כּשׁוּת (צמח, שממנו מכינים את הבירה)
ר' מילונו של לוי (מס' 511).
✭ hops (a plant which is one of the beer's ingredients)
הומלו"ן / homlon / כּשׁוּת (צמח, שממנו מכינים את הבירה)
ר' מילונו של לוי (מס' 511).
✭ hops (a plant which is one of the beer's ingredients)
275
רע״ו371 / (שבת קח.) / פטריות
בוליי"ץ / boleiz / פטריות
ר' בלונדהיים ב' (ע' 130-129).
✭ mushrooms
בוליי"ץ / boleiz / פטריות
ר' בלונדהיים ב' (ע' 130-129).
✭ mushrooms
276
רע״ז372 / (שבת קח.) / כנפי הגוף
פלומי"ש / plumes / נוצות (הגדולות)
להבדיל מהפלומה (מאותו גזרון!), הנוצות הקטנות המכסות את כל הגוף.
✭ (the big) feathers
פלומי"ש / plumes / נוצות (הגדולות)
להבדיל מהפלומה (מאותו גזרון!), הנוצות הקטנות המכסות את כל הגוף.
✭ (the big) feathers
277
רע״ח373 / (שבת קח.) / הילמי
שלמויר"א / salmuire / מי מלח (של שימורים)
ראה לעיל מס' 30.
✭ brine (for pickling)
שלמויר"א / salmuire / מי מלח (של שימורים)
ראה לעיל מס' 30.
✭ brine (for pickling)
278
רע״ט374 / (שבת קח:) / קילורין
לוזי"א / luzie / משחה לעין חולה
ראה לעיל מס' 118.
✭ a cream or ointment for a sick eye
לוזי"א / luzie / משחה לעין חולה
ראה לעיל מס' 118.
✭ a cream or ointment for a sick eye
279
ר״פ375 / (שבת קח:) / כוסילתא
פלימיא"ה / flemie / איזמל (להקזת דם)
✭ a surgical knife (for bloodletting)
פלימיא"ה / flemie / איזמל (להקזת דם)
✭ a surgical knife (for bloodletting)
280
רפ״א376 / (שבת קט.) / כוסברתא
אליינדר"א / aliendre [alliendre] / כוסבר
ר' בלונדהיים ב' (ע' 68-67) ומילונו של לוי (מס' 43), וכן בלונדהיים פ' (ע' 38). בלונדהיים גורס alliendre, בניגוד לרוב עדויות כתבי-היד.
✭ coriander (plant)
אליינדר"א / aliendre [alliendre] / כוסבר
ר' בלונדהיים ב' (ע' 68-67) ומילונו של לוי (מס' 43), וכן בלונדהיים פ' (ע' 38). בלונדהיים גורס alliendre, בניגוד לרוב עדויות כתבי-היד.
✭ coriander (plant)
281
רפ״ב377 / (שבת קט.) / גרגירא
אורוג"א / oruge [orugue] / אורה
צמח המובא במלכים ב' ד', ל"ט והמכונה היום בן-חרדל. בבלונדהיים א' יש לתקן כמובן orug[u]e, ור' בלונדהיים פ' (ע' LXXXV).
✭ rocket flower
אורוג"א / oruge [orugue] / אורה
צמח המובא במלכים ב' ד', ל"ט והמכונה היום בן-חרדל. בבלונדהיים א' יש לתקן כמובן orug[u]e, ור' בלונדהיים פ' (ע' LXXXV).
✭ rocket flower
282
רפ״ג378 / (שבת קט:) / חטטין
מלנ"ץ / malanz / פצעים
ראה לעיל מס' 5.
✭ wounds
מלנ"ץ / malanz / פצעים
ראה לעיל מס' 5.
✭ wounds
283
רפ״ד379 / (שבת קט:) / יועזר
פוליו"ל / poliol / סוג של נענה
✭ a type of mint
פוליו"ל / poliol / סוג של נענה
✭ a type of mint
284
רפ״ה380 / (שבת קט:) / הגים
רונצי"ש / ronces / קוצים
ראה לעיל מס' 100.
✭ thorns
רונצי"ש / ronces / קוצים
ראה לעיל מס' 100.
✭ thorns
285
רפ״ו381 / (שבת קט:) / מרוא חיורא
שלי"א / salje / מרווה (צמח)
✭ sage (plant)
שלי"א / salje / מרווה (צמח)
✭ sage (plant)
286
רפ״ז382 / (שבת קט:) / פותנק
פוליו"ל / poliol / סוג של נענה
✭ a type of mint
פוליו"ל / poliol / סוג של נענה
✭ a type of mint
287
רפ״ח383 / (שבת קט:) / רוביא
פינוגר"י / fenogre / חילבה (גרגרנית יוונית, צמח המשמש לתבלין)
✭ fenugreek (a Greek plant used for spicing)
פינוגר"י / fenogre / חילבה (גרגרנית יוונית, צמח המשמש לתבלין)
✭ fenugreek (a Greek plant used for spicing)
288
רפ״ט384 / (שבת קט:) / תחלי
קרישו"ן / creson [cresson] / שחליים
✭ garden cress, paper cress, green mustard (plant)
קרישו"ן / creson [cresson] / שחליים
✭ garden cress, paper cress, green mustard (plant)
289
ר״צ385 / (שבת קט:) / אפשיחה
אישינבריי"ר / esenbrajier / לגזום, לדלל
מלשון branje=branche, ענף, עם קדומת כפולה ונפילת n אחת מחמת דיסימילציה, רפאל לוי מסביר, למה אין כאן esbranjier כפי שאפשר היה לצפות, ר' במילונו (מס' 275).
✭ to trim, to thin out
אישינבריי"ר / esenbrajier / לגזום, לדלל
מלשון branje=branche, ענף, עם קדומת כפולה ונפילת n אחת מחמת דיסימילציה, רפאל לוי מסביר, למה אין כאן esbranjier כפי שאפשר היה לצפות, ר' במילונו (מס' 275).
✭ to trim, to thin out
290
רצ״א386 / (שבת קט:) / גובי
טרונצונ"ש / troncons / קטעים
✭ pieces, bits, parts
טרונצונ"ש / troncons / קטעים
✭ pieces, bits, parts
291
רצ״ב387 / (שבת קי.) / טבלא
אישקיליט"א / eschelete / פעמון
✭ bell
אישקיליט"א / eschelete / פעמון
✭ bell
292
רצ״ג388 / (שבת קי.) / צבתא
טינליי"ש () [tenailles] / tenalies / צבת
ההטעמה על האות a, והצירוף li הוא מעין עיצור.
✭ tongs, pliers
טינליי"ש () [tenailles] / tenalies / צבת
ההטעמה על האות a, והצירוף li הוא מעין עיצור.
✭ tongs, pliers
293
רצ״ד389 / (שבת קי.) / צלף
קפריי"ר / caprier / שיח-צלף
ר' בלונדהיים ב' (ע' 137-134).
✭ common caper bush
קפריי"ר / caprier / שיח-צלף
ר' בלונדהיים ב' (ע' 137-134).
✭ common caper bush
294
רצ״ה390 / (שבת קי.) / גביא גילא
אלו"ם / alum / צָריף
ראה לעיל מס' 185.
✭ alum
אלו"ם / alum / צָריף
ראה לעיל מס' 185.
✭ alum
295
רצ״ו391 / (שבת קי.) / כורכמא רישקא
קרו"ג אוריינטי"ל כרכום (קורטם?) מזרחי / orientel crog
✭ oriental crocus
קרו"ג אוריינטי"ל כרכום (קורטם?) מזרחי / orientel crog
✭ oriental crocus
296
רצ״ז392 / (שבת קי:) / שבלילתא
פינוגר"י / fenogre / חילבה (גרגרנית יוונית, צמח המשמש לתבלין)
✭ fenugreek, (a Greek plant used as a spice)
פינוגר"י / fenogre / חילבה (גרגרנית יוונית, צמח המשמש לתבלין)
✭ fenugreek, (a Greek plant used as a spice)
297
רצ״ח393 / (שבת קי:) / עמר גופנא
קוטו"ן / coton / כותנה
ראה לעיל מס' 26.
✭ cotton
קוטו"ן / coton / כותנה
ראה לעיל מס' 26.
✭ cotton
298
רצ״ט394 / (שבת קי:) / אהלא
אלואי"ן / aloen / אלוואי, אָהָל
ר' בלונדהיים ב' (ע' 78-77) ומילונו של לוי (מס' 60),. אלוואי היא המלה היוונית aloe, שעברה ללטינית ולצרפתית. הזיהוי הנכון של אהל המקראי ושל אלוא (אלווין, עלואין) התלמודי מציג בעיות רבות, ר' במילונים ובאנציקלופדיות למיניהם, וכן בספרי יהודה פליקס על הצומח במקרא ובתלמוד. בצרפתית של ימי-הביניים נתקלים לפעמים בערבוביה בין aloen לבין aloisne (ר' להלן מס' 630).
✭ aloe (plant)
אלואי"ן / aloen / אלוואי, אָהָל
ר' בלונדהיים ב' (ע' 78-77) ומילונו של לוי (מס' 60),. אלוואי היא המלה היוונית aloe, שעברה ללטינית ולצרפתית. הזיהוי הנכון של אהל המקראי ושל אלוא (אלווין, עלואין) התלמודי מציג בעיות רבות, ר' במילונים ובאנציקלופדיות למיניהם, וכן בספרי יהודה פליקס על הצומח במקרא ובתלמוד. בצרפתית של ימי-הביניים נתקלים לפעמים בערבוביה בין aloen לבין aloisne (ר' להלן מס' 630).
✭ aloe (plant)
299
ש׳395 / (שבת קיא.) / מרפי
דישילציי"ר / desjalcier / לחלוץ
מלה במלה: לחלוץ נעליים, אבל כאן הכוונה לרופף את החניכים, שהיו דבקים יותר מדאי בשיניים. ר' מילונו של לוי (מס' 204 – במפתח בטעות 314, המס' של בלונדהיים!).
✭ to pull out [literally: to take off shoes, but here referring to loosening the gums]
דישילציי"ר / desjalcier / לחלוץ
מלה במלה: לחלוץ נעליים, אבל כאן הכוונה לרופף את החניכים, שהיו דבקים יותר מדאי בשיניים. ר' מילונו של לוי (מס' 204 – במפתח בטעות 314, המס' של בלונדהיים!).
✭ to pull out [literally: to take off shoes, but here referring to loosening the gums]
300
ש״א396 / (שבת קיא:) / סבכה
קויפ"א / coife / שביס עשוי רשת
ראה לעיל מס' 222.
✭ a hairnet
קויפ"א / coife / שביס עשוי רשת
ראה לעיל מס' 222.
✭ a hairnet
301
ש״ב397 / (שבת קיא:) / חוטין
פינדנ"ץ / pendanz / סרטים, כתפיות (להדק בגד על הגוף)
✭ bands, shoulder straps, (to tighten the cloth to the body)
פינדנ"ץ / pendanz / סרטים, כתפיות (להדק בגד על הגוף)
✭ bands, shoulder straps, (to tighten the cloth to the body)
302
ש״ג398 / (שבת קיב.) / כף
שול"א / sole / סוליה
✭ sole (of a shoe)
שול"א / sole / סוליה
✭ sole (of a shoe)
303
ש״ד399 / (שבת קיב:) / שלאכא
ברוצו"ן / brocon / זרבובית
ר' מילונו של לוי (מס' 187).
✭ spout (of a kettle)
ברוצו"ן / brocon / זרבובית
ר' מילונו של לוי (מס' 187).
✭ spout (of a kettle)
304
ש״ה400 / (שבת קיג.) / פסיקיא
פיישול"א / feisole [faissole] / רצועה
✭ band
פיישול"א / feisole [faissole] / רצועה
✭ band
305
ש״ו401 / (שבת קיג.) / כובד עליון ותחתון
אינשובלי"ש / ensobles / כּבָדים
הכובד העליון והכובד התחתון הם הגלילים, שכורכים עליהם חוטי השתי בנול האורגים. ר' מילונו של לוי (מס' 425).
✭ weights
אינשובלי"ש / ensobles / כּבָדים
הכובד העליון והכובד התחתון הם הגלילים, שכורכים עליהם חוטי השתי בנול האורגים. ר' מילונו של לוי (מס' 425).
✭ weights
306
ש״ז402 / (שבת קיג.) / עמודים
טילייר"ש / teliers / מתקני אריגה
מלשון teile (כד).
✭ weaving devices
טילייר"ש / teliers / מתקני אריגה
מלשון teile (כד).
✭ weaving devices
307
ש״ח403 / (שבת קיג.) / עמודים
ריילי"ש / relies [reillies] / מוטות, קרשים
אחד מכתבי-היד מוסיף למס' 402 את הלעז הנ"ל בציון "ובמקומי קורין אותו…"; בכתב-יד אחר מופיעה, במקום טילייר"ש, הגרסה רילי"ש, שלכאורה מצביעה על מלתנו, אך כך צריך להניח, שכינו את מתקן האריגה הפשוט במקומות מסוימים בשם, שמשמעותו הרגילה "מוט, קרש".
✭ poles, boards (of wood)
ריילי"ש / relies [reillies] / מוטות, קרשים
אחד מכתבי-היד מוסיף למס' 402 את הלעז הנ"ל בציון "ובמקומי קורין אותו…"; בכתב-יד אחר מופיעה, במקום טילייר"ש, הגרסה רילי"ש, שלכאורה מצביעה על מלתנו, אך כך צריך להניח, שכינו את מתקן האריגה הפשוט במקומות מסוימים בשם, שמשמעותו הרגילה "מוט, קרש".
✭ poles, boards (of wood)
308
ש״ט404 / (שבת קיג:) / אדמה
ארזיל"א / arzile [arzille] / חומר, טין
ראה לעיל מס' 311.
✭ clay, mud
ארזיל"א / arzile [arzille] / חומר, טין
ראה לעיל מס' 311.
✭ clay, mud
309
ש״י405 / (שבת קטז.) / און גיליון
איונגילי"ש הברית החדשה / ewangiles [evangiles]
התרגום מלה במלה, לפי המקור היווני, הוא: הבשורות הטובות. והם ארבעת הסיפורים על חיי הנוצאי, שהם עיקר הברית החדשה, הפסקה בתלמוד, עם פירושו של רש"י עליה, הושמטה מהדפוס מחמת הצנזורה הנוצרית, ואין מוצאים אותה אלא ב"חסרונות הש"ס" המודפס לפעמים בסוף המסכת. או במהדורת השלמות. ברור, שרש"י מצביע על משחק המלים בין "און גליון" או "עון גליון" (במשמעות "גיליון – כלומר חיבור – של אוון – כלומר חמש" או "של עוון") ובין אוונגליון הגיווני, שעקבותיו ניכרים במלה הצרפתית.
✭ the new testament
איונגילי"ש הברית החדשה / ewangiles [evangiles]
התרגום מלה במלה, לפי המקור היווני, הוא: הבשורות הטובות. והם ארבעת הסיפורים על חיי הנוצאי, שהם עיקר הברית החדשה, הפסקה בתלמוד, עם פירושו של רש"י עליה, הושמטה מהדפוס מחמת הצנזורה הנוצרית, ואין מוצאים אותה אלא ב"חסרונות הש"ס" המודפס לפעמים בסוף המסכת. או במהדורת השלמות. ברור, שרש"י מצביע על משחק המלים בין "און גליון" או "עון גליון" (במשמעות "גיליון – כלומר חיבור – של אוון – כלומר חמש" או "של עוון") ובין אוונגליון הגיווני, שעקבותיו ניכרים במלה הצרפתית.
✭ the new testament
310
שי״א406 / (שבת קיח.) / לבדין
פילטרי"ש / feltres / לבדים (מצעים של לֶבֶד)
✭ felts, (felt sheets)
פילטרי"ש / feltres / לבדים (מצעים של לֶבֶד)
✭ felts, (felt sheets)
311
שי״ב407 / (שבת קיט.) / תכתקא
פלדישטו"ל / faldestol / כיסא מתקפל
✭ folding chair
פלדישטו"ל / faldestol / כיסא מתקפל
✭ folding chair
312
שי״ג408 / (שבת קכ.) / מקטורן
מנטי"ל / mantel / גלימה
✭ mantle, cloak
מנטי"ל / mantel / גלימה
✭ mantle, cloak
313
שי״ד409 / (שבת קכ.) / אונקלי
שרזינ"א / sarazine [darrazine] / לבוש רחב
כמשמעו: [לבוש] ערב, ורש"י מחזק פירוש זה בהוסיפו את השם הערבי של הלבוש, ר' בלונדהיים פ', עד 144, הערה 2. המילונים לצרפתית עתיקה אינם מכירים את השימוש הזה של התואר.
✭ wide dress, wide garment
שרזינ"א / sarazine [darrazine] / לבוש רחב
כמשמעו: [לבוש] ערב, ורש"י מחזק פירוש זה בהוסיפו את השם הערבי של הלבוש, ר' בלונדהיים פ', עד 144, הערה 2. המילונים לצרפתית עתיקה אינם מכירים את השימוש הזה של התואר.
✭ wide dress, wide garment
314
שי״ה410 / (שבת קכ.) / גלבוס
גנביי"ש / ganbeis [ganbais] / מקטורן מרופד
ראה לעיל מס' 97.
✭ an upholstered jacket
גנביי"ש / ganbeis [ganbais] / מקטורן מרופד
ראה לעיל מס' 97.
✭ an upholstered jacket
315
שי״ו411 / (שבת קכ.) / חלוק
קמיש"א / chemise / גופייה, כותונת
הבגד, שלובשים על עור הבשר; עד הדורות האחרונים היו לובשים על הגוף מעין כותונת ארוכה.
✭ an undergown
קמיש"א / chemise / גופייה, כותונת
הבגד, שלובשים על עור הבשר; עד הדורות האחרונים היו לובשים על הגוף מעין כותונת ארוכה.
✭ an undergown
316
שי״ז412 / (שבת קכ.) / ספרקין
פיישול"א / feisole [faissole] / רצועה
אולי יש לקרוא, כפי שגורסים כמה כתבי-יד, פיישולי"ש feisoles ברבים, בפרט שכאן מדובר ב"שני ספרקין", שהם כפי הנראה רצועות בד, שכורכים על הרגליים.
✭ band
פיישול"א / feisole [faissole] / רצועה
אולי יש לקרוא, כפי שגורסים כמה כתבי-יד, פיישולי"ש feisoles ברבים, בפרט שכאן מדובר ב"שני ספרקין", שהם כפי הנראה רצועות בד, שכורכים על הרגליים.
✭ band
317
שי״ח413 / (שבת קכ.) / אנפילייאות
קלצי"ש / chalces / בתי-רגליים (כמין גרביים עשויים מבד)
ר' מילונו של לוי (מס' 204).
✭ foot-covers (a type of stockings)
קלצי"ש / chalces / בתי-רגליים (כמין גרביים עשויים מבד)
ר' מילונו של לוי (מס' 204).
✭ foot-covers (a type of stockings)
318
שי״ט414 / (שבת קכ.) / פרגוד
יינוילי"ש / jenoiles [jenoilles] / בתי-ברכיים
בצורה זו ובמשמעות זו אין המלה מצויה במילונים. כי אם בצורת jenoilieres (יינויליירי"ש); מצויה במחצית כתבי-היד, ואפשר איפה להעדיף גרסה זו, ר' מילונו של לוי (מס' 786).
✭ knee-covers
יינוילי"ש / jenoiles [jenoilles] / בתי-ברכיים
בצורה זו ובמשמעות זו אין המלה מצויה במילונים. כי אם בצורת jenoilieres (יינויליירי"ש); מצויה במחצית כתבי-היד, ואפשר איפה להעדיף גרסה זו, ר' מילונו של לוי (מס' 786).
✭ knee-covers
319
ש״כ415 / (שבת קכ.) / פרגוד
קניהושי"ש / knihoses / מכנסי-ברכיים ("בלשון אשכנז")
✭ knee-pants [in Ashkenaz (German) language]
קניהושי"ש / knihoses / מכנסי-ברכיים ("בלשון אשכנז")
✭ knee-pants [in Ashkenaz (German) language]
320
שכ״א416 / (שבת קכ.) / מחרך
ריטריי"ט / retreit [retrait] / מתכווץ (או מכֻווץ)
✭ shrink, reduce
ריטריי"ט / retreit [retrait] / מתכווץ (או מכֻווץ)
✭ shrink, reduce
321
שכ״ב417 / (שבת קכ:) / נר
קרוישו"ל / croisol / מנורה
ראה לעיל מס' 135.
✭ lamp
קרוישו"ל / croisol / מנורה
ראה לעיל מס' 135.
✭ lamp
322
שכ״ג418 / (שבת קכב:) / קורנס
מרטי"ל / martel / פטיש
✭ hammer
מרטי"ל / martel / פטיש
✭ hammer
323
שכ״ד419 / (שבת קכב:) / מגריפה
ודי"ל / wadil [vadil] / יעה
ראה להלן מס' 1093.
✭ scoop, shovel
ודי"ל / wadil [vadil] / יעה
ראה להלן מס' 1093.
✭ scoop, shovel
324
שכ״ה420 / (שבת קכב:) / רחת
פיל"א / pele / את-חפירה
✭ shovel, spade (a long handle with a flat blade)
פיל"א / pele / את-חפירה
✭ shovel, spade (a long handle with a flat blade)
325
שכ״ו421 / (שבת קכב:) / מלגז
פורק"א / forche / קלשון
✭ pitchfork, hayfork
פורק"א / forche / קלשון
✭ pitchfork, hayfork
326
שכ״ז422 / (שבת קכב:) / כוש
פושי"ל / fusel / פלך
✭ distaff, spindle
פושי"ל / fusel / פלך
✭ distaff, spindle
327
שכ״ח423 / (שבת קכב:) / כרכר
רייו"ל / reiol [raiol] / כרכר
✭ peg top, spindle
רייו"ל / reiol [raiol] / כרכר
✭ peg top, spindle
328
שכ״ט424 / (שבת קכג.) / עוקצה
פוינט"א / pointe / חוֹד
✭ point
פוינט"א / pointe / חוֹד
✭ point
329
ש״ל425 / (שבת קכג:) / אפיקטויזין
ריש"ט / rest / סם הקאה
המלה מצויה רק בכתב-יד אחד, ולכאורה אינה של רש"י. אינה מופיעה במילונים הגדולים לצרפתית עתיקה, אבל בלונדהיים מצא לה סימוכין בכל מיני מקורות.
✭ emetic medicine (a drug to induce vomiting)
ריש"ט / rest / סם הקאה
המלה מצויה רק בכתב-יד אחד, ולכאורה אינה של רש"י. אינה מופיעה במילונים הגדולים לצרפתית עתיקה, אבל בלונדהיים מצא לה סימוכין בכל מיני מקורות.
✭ emetic medicine (a drug to induce vomiting)
330
של״א426 / (שבת קכג:) / יתד של מחרשה
קולטר"א / coltre / קנקן של מחרשה (היתד הפולחת את הקרקע)
ר' מילונו של לוי (מס' 252).
✭ ploughshare (the blade that slices the earth)
קולטר"א / coltre / קנקן של מחרשה (היתד הפולחת את הקרקע)
ר' מילונו של לוי (מס' 252).
✭ ploughshare (the blade that slices the earth)
331
של״ב427 / (שבת קכג:) / חצינא
דולידויר"א / doledoire / מעצד (מעין גרזן)
✭ adz (a sort of an ax) [a heavy, curved steel tool, with a broad, chisel like end mounted on a wooden handle]
דולידויר"א / doledoire / מעצד (מעין גרזן)
✭ adz (a sort of an ax) [a heavy, curved steel tool, with a broad, chisel like end mounted on a wooden handle]
332
של״ג428 / (שבת קכד:) / מר
פושוי"ר / fosoir [fossior] / מכוש
ראה לעיל מס' 70.
✭ pick-ax
פושוי"ר / fosoir [fossior] / מכוש
ראה לעיל מס' 70.
✭ pick-ax
333
של״ד429 / (שבת קכד:) / לבדין
פילטרי"ש / feltres / לבדים (מצעים של לֶבֶד)
✭ felts (felt sheets)
פילטרי"ש / feltres / לבדים (מצעים של לֶבֶד)
✭ felts (felt sheets)
334
של״ה430 / (שבת קכד:) / מכבדות
אישקובי"ש / escoves / מטאטאים
אולי צריך לקרוא escobes, ר' מילונו של לוי (מס' 413).
✭ brooms
אישקובי"ש / escoves / מטאטאים
אולי צריך לקרוא escobes, ר' מילונו של לוי (מס' 413).
✭ brooms
335
של״ו431 / (שבת קכה.) / רעפים
טיולי"ש / tiules / רעפים
✭ tiles, shingles
טיולי"ש / tiules / רעפים
✭ tiles, shingles
336
של״ז432 / (שבת קכח.) / ניניא
מינט"א / mente / נענה
✭ mint (plant)
מינט"א / mente / נענה
✭ mint (plant)
337
של״ח433 / (שבת קכח.) / פיגם (או פיגס)
רוד"א / rude / פֵיגָם (צמח)
✭ rue (plant)
רוד"א / rude / פֵיגָם (צמח)
✭ rue (plant)
338
של״ט434 / (שבת קכח.) / צתרי
שדריא"ה / sadree / צתרה (צמח)
ברור, שהמלה הארמית והמלה הצרפתית מאותו מוצא הן. בצרפתית של היום משמשת לצמח זה מלת-ההקטנה darriette.
✭ savory (plant)
שדריא"ה / sadree / צתרה (צמח)
ברור, שהמלה הארמית והמלה הצרפתית מאותו מוצא הן. בצרפתית של היום משמשת לצמח זה מלת-ההקטנה darriette.
✭ savory (plant)
339
ש״מ435 / (שבת קכח.) / צתרי
פוליו"ל / poliol / סוג של נענה
✭ a type of Mint (plant)
פוליו"ל / poliol / סוג של נענה
✭ a type of Mint (plant)
340
שמ״א436 / (שבת קכח.) / אברתא
אישב"א / esbe / איזוב (?)
זיהוי הצמח "אברתא" קשה: יש רואים בו את הגומא, הסוף, שממנו נוצר הפפירוס, ויש הרואים בו אחד ממיני האיזוב! גם תרגומו של רש"י בעייתי: בלונדהיים גזר esbe מן hyspopus ביוונית-לטינית, והיא מלה נשאלת מהעברית "איזוב", אבל גם על גזירה זו יש חולקים. ר' בלונדהיים פ' (ע' 55).
✭ hyssop, moss
אישב"א / esbe / איזוב (?)
זיהוי הצמח "אברתא" קשה: יש רואים בו את הגומא, הסוף, שממנו נוצר הפפירוס, ויש הרואים בו אחד ממיני האיזוב! גם תרגומו של רש"י בעייתי: בלונדהיים גזר esbe מן hyspopus ביוונית-לטינית, והיא מלה נשאלת מהעברית "איזוב", אבל גם על גזירה זו יש חולקים. ר' בלונדהיים פ' (ע' 55).
✭ hyssop, moss
341
שמ״ב437 / (שבת קכח) / חשי
שדריא"ה / sadree / צתרה (צמח)
ראה לעיל מס' 434.
✭ savory (plant)
שדריא"ה / sadree / צתרה (צמח)
ראה לעיל מס' 434.
✭ savory (plant)
342
שמ״ג438 / (שבת קכט.) / יונה
בוי"ש / buis / אשכרוע
ר' בלונדהיים ב' (ע' 134-132).
✭ box (wood)
בוי"ש / buis / אשכרוע
ר' בלונדהיים ב' (ע' 134-132).
✭ box (wood)
343
שמ״ד439 / (שבת קכט.) / כוסילתא
פלימיא"ה / flemie / איזמל (להקזת דם)
✭ a surgical knife (for bloodletting)
פלימיא"ה / flemie / איזמל (להקזת דם)
✭ a surgical knife (for bloodletting)
344
שמ״ה440 / (שבת קכט:) / שפמי
גירנו"ן / gernon [guernon] / שפם (כאן במובן: פרצוף של חיה)
✭ mustache (here, in the sense of an animal's face)
גירנו"ן / gernon [guernon] / שפם (כאן במובן: פרצוף של חיה)
✭ mustache (here, in the sense of an animal's face)
345
שמ״ו441 / (שבת קכט:) / מלפפין
אינמיילולי"ר / enmeiloler[enmailliler] / לחתל
ר' מילונו של לוי (מס' 357) ולהלן מס' 1224 ומס' 1533.
✭ to diaper, wrap up
אינמיילולי"ר / enmeiloler[enmailliler] / לחתל
ר' מילונו של לוי (מס' 357) ולהלן מס' 1224 ומס' 1533.
✭ to diaper, wrap up
346
שמ״ז442 / (שבת קל.) / טווסא
פגונ"י / pagone / טווס (באיטלקית)
לעז זה נמצא רק בכתב-יד אחד, וברור, שאינו מאת רש"י.
✭ peacock (in Italian)
פגונ"י / pagone / טווס (באיטלקית)
לעז זה נמצא רק בכתב-יד אחד, וברור, שאינו מאת רש"י.
✭ peacock (in Italian)
347
שמ״ח443 / (שבת קל.) / יקרו
פוריי"ר / forjier / לקדוח
ר' מילונו של לוי (מס' 470).
✭ to drill
פוריי"ר / forjier / לקדוח
ר' מילונו של לוי (מס' 470).
✭ to drill
348
שמ״ט444 / (שבת קלג:) / קלבא
רישינ"א / resine / שרף-עץ
כאן לא רק שמלה הלועזית מופיעה בתוך פירוש רש"י בלי סימן הגרשיים המציין את זרותה, שהוא דבר שכיח, אלא אפילו שולבה בטעות בתוך נוסח התלמוד.
✭ resin (of a tree)
רישינ"א / resine / שרף-עץ
כאן לא רק שמלה הלועזית מופיעה בתוך פירוש רש"י בלי סימן הגרשיים המציין את זרותה, שהוא דבר שכיח, אלא אפילו שולבה בטעות בתוך נוסח התלמוד.
✭ resin (of a tree)
349
ש״נ445 / (שבת קלד.) / חספניתא
אוביידר"א (?) [ ] / aubeidre / מין צרעת, שבה הפנים מתבקעות
בספריו לא פענח בלונדהיים את המלה, אבל בכתב-היד, שהשאיר בעזבונו, השמור בבית-הספרים הלאומי האוניברסיטאי בירושלים, הוא מביא את ההשערה aubeidre מלשון aube (לבן), כי הצרעת מלבינה את העור. בין השא הוא מצטט משפט מכתבי הסופר הלטיני אפוליאוס (Apuleius), שבו הוא קורא למחלה מסוג זה albedo (מ-albedinem אפשר לגזור בצרפתית albedre). הקושי – או אחד הקשיים – הוא, שבימי רש"י לא היינו מצפים לצורה, שבה ה – l הפכה ל – u, הנראית מאוחרת יותר.
✭ a sort of leprosy, that cracks the face
אוביידר"א (?) [ ] / aubeidre / מין צרעת, שבה הפנים מתבקעות
בספריו לא פענח בלונדהיים את המלה, אבל בכתב-היד, שהשאיר בעזבונו, השמור בבית-הספרים הלאומי האוניברסיטאי בירושלים, הוא מביא את ההשערה aubeidre מלשון aube (לבן), כי הצרעת מלבינה את העור. בין השא הוא מצטט משפט מכתבי הסופר הלטיני אפוליאוס (Apuleius), שבו הוא קורא למחלה מסוג זה albedo (מ-albedinem אפשר לגזור בצרפתית albedre). הקושי – או אחד הקשיים – הוא, שבימי רש"י לא היינו מצפים לצורה, שבה ה – l הפכה ל – u, הנראית מאוחרת יותר.
✭ a sort of leprosy, that cracks the face
350
שנ״א446 / (שבת קלד.) / גרדין
פירניי"ש / fernjes / ציציות
לא ברור לי, למה העדיף בלונדהיים את הצורה fernjes על frenjes (פריניי"ש), שהיא קרובה למלה של ימינו franges.
✭ fringes (of a garment)
פירניי"ש / fernjes / ציציות
לא ברור לי, למה העדיף בלונדהיים את הצורה fernjes על frenjes (פריניי"ש), שהיא קרובה למלה של ימינו franges.
✭ fringes (of a garment)
351
שנ״ב447 / (שבת קלד.) / זריף
אינפלי"ר / enfler / לנפח
✭ to blow, inflate
אינפלי"ר / enfler / לנפח
✭ to blow, inflate
352
שנ״ג448 / (שבת קלד.) / ניפוותא
ו"ן / wan [van] / רחת
כלי, שבו מרקידים את התבואה לנפותה, בצורת מגש גדול של נצרים בעלי שתי ידיות.
✭ winnowing shovel (a sort of tray used to winnow the wheat)
ו"ן / wan [van] / רחת
כלי, שבו מרקידים את התבואה לנפותה, בצורת מגש גדול של נצרים בעלי שתי ידיות.
✭ winnowing shovel (a sort of tray used to winnow the wheat)
353
שנ״ד449 / (שבת קלד.) / מעוי
אליני"ר / alener / לנשום
ר' בלונדהיים ב' (ע' 76-75).
✭ to breath
אליני"ר / alener / לנשום
ר' בלונדהיים ב' (ע' 76-75).
✭ to breath
354
שנ״ה450 / (שבת קלד.) / לישרקיה
אישלאוריי"ר / eslaurjier [eslorjier] / להחליק
בלונדהיים כתב eslorjier, אבל הימצאות האל"ף לפני הוי"ו בכל כתבי-היד והמקור הלטיני exlubricare מצביעים לדעתי על הדיפתונגה au (או ou), כמו בהשתלשלות forge – faurga* - fabrica. רפאל לוי, המקדיש ערך (מס' 64) לגזרון הזה, מביא מספר רב של צורות, שבהן נשארה v (במקום u), כגון loverjier.
✭ to smooth
אישלאוריי"ר / eslaurjier [eslorjier] / להחליק
בלונדהיים כתב eslorjier, אבל הימצאות האל"ף לפני הוי"ו בכל כתבי-היד והמקור הלטיני exlubricare מצביעים לדעתי על הדיפתונגה au (או ou), כמו בהשתלשלות forge – faurga* - fabrica. רפאל לוי, המקדיש ערך (מס' 64) לגזרון הזה, מביא מספר רב של צורות, שבהן נשארה v (במקום u), כגון loverjier.
✭ to smooth
355
שנ״ו451 / (שבת קלו.) / פיהק
בדייליי"ר / badeilier [badaillier] / לפהק
ר' בית יוסף על טור יורה דעה סי' קפ"ט דה"מ "ומ"ש ופירש"י כאדם…" (דף נ"ה של דפוס וילנא, תר"ס).
✭ to yawn
בדייליי"ר / badeilier [badaillier] / לפהק
ר' בית יוסף על טור יורה דעה סי' קפ"ט דה"מ "ומ"ש ופירש"י כאדם…" (דף נ"ה של דפוס וילנא, תר"ס).
✭ to yawn
356
שנ״ז452 / (שבת קלז:) / מסורבל
פילטרי"ץ / feltrez / מרופד
לשון feltrק (לֶבֶד), ר' לעיל מס' 429 ועוד.
✭ padded, matted, upholstered (felted)
פילטרי"ץ / feltrez / מרופד
לשון feltrק (לֶבֶד), ר' לעיל מס' 429 ועוד.
✭ padded, matted, upholstered (felted)
357
שנ״ח453 / (שבת קלז:) / משמרת
אישטינדר"א / estende / מסננת
בצורת בד או חומר אחר הנמתח על זרבוביתו של כלי, במילונים לצרפתית עתיקה מביאים רק את המשמעות "מיתות".
✭ filter, strainer
אישטינדר"א / estende / מסננת
בצורת בד או חומר אחר הנמתח על זרבוביתו של כלי, במילונים לצרפתית עתיקה מביאים רק את המשמעות "מיתות".
✭ filter, strainer
358
שנ״ט454 / (שבת קלח.) / כסא טרסקל
פלדישטו"ל / faldestol / כיסא מתקפל
✭ folding chair
פלדישטו"ל / faldestol / כיסא מתקפל
✭ folding chair
359
ש״ס455 / (שבת קלח:) / סייאנה
פילטרי"ן / feltrin / כובע של לֶבֶד
✭ a felt hat
פילטרי"ן / feltrin / כובע של לֶבֶד
✭ a felt hat
360
שס״א456 / (שבת קלט.) / כשותא
הומלו"ן / homlon / כשות
ראה לעיל מס' 370.
✭ hops
הומלו"ן / homlon / כשות
ראה לעיל מס' 370.
✭ hops
361
שס״ב457 / (שבת קלט:) / מטילין שכר
ברציי"ר / bracier / לבשל (שֵכר)
כלומר לשרות את השעורים במים כדי להכין את הבירה.
✭ to brew (beer)
ברציי"ר / bracier / לבשל (שֵכר)
כלומר לשרות את השעורים במים כדי להכין את הבירה.
✭ to brew (beer)
362
שס״ג458 / (שבת קלט:) / קמחים
ייני"ש / jeines [jaines] / כתמי עובש
רפאל לוי (מס' 16 במילונו), מסביר, שהמלה נגזרה מלטינית canus, "לבן", מפני שהעובש מופיע כעין פרחים לבנים קטנים. ר' גם להלן מס' 2026.
✭ mold stains
ייני"ש / jeines [jaines] / כתמי עובש
רפאל לוי (מס' 16 במילונו), מסביר, שהמלה נגזרה מלטינית canus, "לבן", מפני שהעובש מופיע כעין פרחים לבנים קטנים. ר' גם להלן מס' 2026.
✭ mold stains
363
שס״ד459 / (שבת קלט:) / אינומלין
פוישו"ן / poison / שיקוי
ראה לעיל מס' 61.
✭ a potion
פוישו"ן / poison / שיקוי
ראה לעיל מס' 61.
✭ a potion
364
שס״ה460 / (שבת קלט:) / ניצוצות
בריי"ש אגוטידור"ש / brais agotedors] breis agotedors] / שעורי-בירה, מטפטפות
מדובר, בנוזל של שעורים השרויות במים, כשהוא מטפטף בסוף העירוי מכלי אל כלי, ואז הוא נפרד מהפסולת הנשארת בכלי הראשון, ויש חשש למלאכה של בורר, בלונדהיים ב' (ע' 132-131) מתקן את הכתוב בחלק הראשון של ספרו ורואה בלעז הזה שתי מלים נפרדות: בריי"ש breis, פסולת, אגוטידורי"ש agotedures, טפטופים, לדעתי ספק, אם התיקון מוצדק.
✭ dripping beer-barleys
בריי"ש אגוטידור"ש / brais agotedors] breis agotedors] / שעורי-בירה, מטפטפות
מדובר, בנוזל של שעורים השרויות במים, כשהוא מטפטף בסוף העירוי מכלי אל כלי, ואז הוא נפרד מהפסולת הנשארת בכלי הראשון, ויש חשש למלאכה של בורר, בלונדהיים ב' (ע' 132-131) מתקן את הכתוב בחלק הראשון של ספרו ורואה בלעז הזה שתי מלים נפרדות: בריי"ש breis, פסולת, אגוטידורי"ש agotedures, טפטופים, לדעתי ספק, אם התיקון מוצדק.
✭ dripping beer-barleys
365
שס״ו461 / (שבת קמ.) / ממחו
דישטינפרי"ר / destenprer / לערבב (בנוזל)
✭ to mix (into a liquid)
דישטינפרי"ר / destenprer / לערבב (בנוזל)
✭ to mix (into a liquid)
366
שס״ז462 / (שבת קמ.) / שחליים
קרישו"ן / creson [cresson] / שחליים
✭ garden cress, paper cress, green mustard
קרישו"ן / creson [cresson] / שחליים
✭ garden cress, paper cress, green mustard
367
שס״ח463 / (שבת קמ.) / אמיתא
מינט"א / mente / נענה
✭ mint (plant)
מינט"א / mente / נענה
✭ mint (plant)
368
שס״ט464 / (שבת קמ.) / ניניא
מינט"א / mente / נענה
חסר בכמה כתבי-יד, במהדורת בומברג וברוב דפוסי התלמוד (ובאמת התרגום נראה מיותר, כי כמה שורות למעלה מזה מוסבר, ש"אמיתא" הוא mente, וכאן כתוב "מאי אמיתא? ניניא").
✭ mint (plant)
מינט"א / mente / נענה
חסר בכמה כתבי-יד, במהדורת בומברג וברוב דפוסי התלמוד (ובאמת התרגום נראה מיותר, כי כמה שורות למעלה מזה מוסבר, ש"אמיתא" הוא mente, וכאן כתוב "מאי אמיתא? ניניא").
✭ mint (plant)
369
ש״ע465 / (שבת קמ.) / חילתית
לזר"א / lazre / חלתית
חלתית היא שרף המופק משורשו של צמח, הנקרא גם הוא חלתית ובלטינית assa foetida, שריחו חריף, והיו משתמשים בו לתבלין ולרפואה.
✭ asafetida (plant), laserwort
לזר"א / lazre / חלתית
חלתית היא שרף המופק משורשו של צמח, הנקרא גם הוא חלתית ובלטינית assa foetida, שריחו חריף, והיו משתמשים בו לתבלין ולרפואה.
✭ asafetida (plant), laserwort
370
שע״א466 / (שבת קמ:) / דה"מ ירקא
צירפוי"ל / cerfoil / תּמכָא (?)
הוא צמח הדומה לפטרוסיליון, אלא שעליו יותר רחבים. אין המלה הצרפתית באה לתרגם את "ירקא", אלא לתת דוגמא של ירק הגורר את התיאבון.
✭ chervil(?)
צירפוי"ל / cerfoil / תּמכָא (?)
הוא צמח הדומה לפטרוסיליון, אלא שעליו יותר רחבים. אין המלה הצרפתית באה לתרגם את "ירקא", אלא לתת דוגמא של ירק הגורר את התיאבון.
✭ chervil(?)
371
שע״ב467 / (שבת קמ:) / ליבצע בצועי
מורשילנ"ט / morsilant [morsillant] / בכסיסה
המלה הצרפתית היא בינוני פועֵל של פועַל במשמעות "לנשוך חתיכה אחרי חתיכה". אפשר להציע במקום קריאתו זו של בלונדהיים – מאחר שרש"י אינו נוהג בדרך-כלל להביא פועַל כי אם בצורת שם הפועַל – את הקריאה מורשילונ"ש morsilons, תואר הפועל על-דרך reculons (a).
✭ gnawing, biting piece after piece
מורשילנ"ט / morsilant [morsillant] / בכסיסה
המלה הצרפתית היא בינוני פועֵל של פועַל במשמעות "לנשוך חתיכה אחרי חתיכה". אפשר להציע במקום קריאתו זו של בלונדהיים – מאחר שרש"י אינו נוהג בדרך-כלל להביא פועַל כי אם בצורת שם הפועַל – את הקריאה מורשילונ"ש morsilons, תואר הפועל על-דרך reculons (a).
✭ gnawing, biting piece after piece
372
שע״ג468 / (שבת קמא.) / מכבש
פריש"א / prese [presse] / מכבש (לגיהוץ בגדים)
✭ a press (for ironing clothes)
פריש"א / prese [presse] / מכבש (לגיהוץ בגדים)
✭ a press (for ironing clothes)
373
שע״ד469 / (שבת קמא:) / אימוס
פורמ"א / forme / צורה, תבנית
מדובר כאן בתבנית, ששמים בתוך הנעל, כדי לשמור או לתקן את צורתה; מחדשי הלשון קבעו לכלי זה את השם "אימום" לפי גרסת המשנה כלים, כ"ו, ד', ויש כאן בגמרה כפי הנראה טעות סופר. ראה מילונו של לוי (מס' 471).
✭ form used in making cloth or shoes, (shoemaker's last)
פורמ"א / forme / צורה, תבנית
מדובר כאן בתבנית, ששמים בתוך הנעל, כדי לשמור או לתקן את צורתה; מחדשי הלשון קבעו לכלי זה את השם "אימום" לפי גרסת המשנה כלים, כ"ו, ד', ויש כאן בגמרה כפי הנראה טעות סופר. ראה מילונו של לוי (מס' 471).
✭ form used in making cloth or shoes, (shoemaker's last)
374
שע״ה470 / (שבת קמג.) / אוד
פורגו"ן / forgon / שפוד חתייה
ר' מילונו של לוי (מס' 470).
✭ a spit for roasting
פורגו"ן / forgon / שפוד חתייה
ר' מילונו של לוי (מס' 470).
✭ a spit for roasting
375
שע״ו471 / (שבת קמג.) / אפונין
יישי"ש / jeses [jesses] / בקיות (סוג צמחים, הכולל את האפונה)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 162).
✭ vetches (a group of plants that includes beans or peas)
יישי"ש / jeses [jesses] / בקיות (סוג צמחים, הכולל את האפונה)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 162).
✭ vetches (a group of plants that includes beans or peas)
376
שע״ז472 / (שבת קמד:) / פגעין
פרוני"ש / prunes / שזיפים
✭ plums
פרוני"ש / prunes / שזיפים
✭ plums
377
שע״ח473 / (שבת קמד:) / פרישין
קודוינ"ץ / codoinz / חבושים (פירות)
✭ quince
קודוינ"ץ / codoinz / חבושים (פירות)
✭ quince
378
שע״ט474 / (שבת קמד:) / עוזררין
קורמי"ש / cormes / פירות העוזרר
ראה לעיל מס' 166.
✭ fruits of the hawthorn
קורמי"ש / cormes / פירות העוזרר
ראה לעיל מס' 166.
✭ fruits of the hawthorn
379
ש״פ475 / (שבת קמד:) / קוצים
ירדונ"ש / jarsons / פירות של קרדה
בכמה כתבי-יד הגרסה קרדונ"ש, דהיינו charsins (ראה לעיל מס' 110). יש כאן, כמו בהרבה מלים אחרות של רש"י, היסוס בתעתיק של ה – c, שהחלה "להתרטב", במהלך הארוך, שהביא אותה מהגייה כקו"ף להגייה כשי"ן.
✭ dispacus [plant] fruit, thistle fruit
ירדונ"ש / jarsons / פירות של קרדה
בכמה כתבי-יד הגרסה קרדונ"ש, דהיינו charsins (ראה לעיל מס' 110). יש כאן, כמו בהרבה מלים אחרות של רש"י, היסוס בתעתיק של ה – c, שהחלה "להתרטב", במהלך הארוך, שהביא אותה מהגייה כקו"ף להגייה כשי"ן.
✭ dispacus [plant] fruit, thistle fruit
380
שפ״א476 / (שבת קמה) / מפצע
בליציי"ר / blecier / לחבוט, לטפח
ראה לעיל מס' 188.
✭ beat, strike
בליציי"ר / blecier / לחבוט, לטפח
ראה לעיל מס' 188.
✭ beat, strike
381
שפ״ב477 / (שבת קמה:) / קומטין
קומטו"ן / comton / רוזן
כאן רש"י מציין בפירוש, שהמלה התלמודית היא בעצמה "לשון לעז", ואמנם הגרסה הנכונה היא בארמית "קומטין" ובצרפתית "קומטון", אלא שבדפוסים התבלבלו ביניהן: בדפוס וילנא קוראים בנוסח התלמוד "קמטון" ובדיבור המתחיל ברש"י "קומטין" והלעז עצמו הושמט. ראוי להעיר, שבני דורו של רש"י שמעו בלי ספק, במאמר התלמוד על "קומטין" ו"הגמון" – כך כפי הנראה הגרסה הנכונה – המשתלטים על טבריה, הד של מסעי הצלב, שבהם עשו הנוצרים שמות ביהודי ערי הקודש שבארץ-ישראל. ר' מילונו של לוי (מס' 239).
✭ earl, marquis, baron
קומטו"ן / comton / רוזן
כאן רש"י מציין בפירוש, שהמלה התלמודית היא בעצמה "לשון לעז", ואמנם הגרסה הנכונה היא בארמית "קומטין" ובצרפתית "קומטון", אלא שבדפוסים התבלבלו ביניהן: בדפוס וילנא קוראים בנוסח התלמוד "קמטון" ובדיבור המתחיל ברש"י "קומטין" והלעז עצמו הושמט. ראוי להעיר, שבני דורו של רש"י שמעו בלי ספק, במאמר התלמוד על "קומטין" ו"הגמון" – כך כפי הנראה הגרסה הנכונה – המשתלטים על טבריה, הד של מסעי הצלב, שבהם עשו הנוצרים שמות ביהודי ערי הקודש שבארץ-ישראל. ר' מילונו של לוי (מס' 239).
✭ earl, marquis, baron
382
שפ״ג478 / (שבת קמו.) / למיברז
פוינדר"א / poindre / לנקב
✭ to puncture
פוינדר"א / poindre / לנקב
✭ to puncture
383
שפ״ד479 / (שבת קמו:) / מחתך
רידוניי"ר / redonier [redognier] / לעַגֵל
כלומר לחדד את הקנה עד שיהיה מעוגל, כדי שייכנס בדיוק בתוך נקב החבית. אולי צריך לקרוא rosonier (ר' להלן מס' 1412).
✭ to round off, [to sharpen the stick till it becomes round]
רידוניי"ר / redonier [redognier] / לעַגֵל
כלומר לחדד את הקנה עד שיהיה מעוגל, כדי שייכנס בדיוק בתוך נקב החבית. אולי צריך לקרוא rosonier (ר' להלן מס' 1412).
✭ to round off, [to sharpen the stick till it becomes round]
384
שפ״ה480 / (שבת קמו:) / לבדין
פילטרי"ש / feltres / לבדים (מצעים של לֶבֶד)
✭ felts, (felt sheets)
פילטרי"ש / feltres / לבדים (מצעים של לֶבֶד)
✭ felts, (felt sheets)
385
שפ״ו481 / (שבת קמז.) / דה"מ כיסי בבלייתא
פרונצי"ש / fronces / קפלים
ר' מילונו של לוי (מס' 480).
✭ folds, wrinkles
פרונצי"ש / fronces / קפלים
ר' מילונו של לוי (מס' 480).
✭ folds, wrinkles
386
שפ״ז482 / (שבת קמז.) / מתגררין
גרטי"ר / grater / לגרד
בדפוסים מובא בטעות, במקום "גרטי"ר; "גרסינן"! (כפי הנראה היה נוסח מעבר: "גרסי'"). ר' מילונו של לוי (מס' 498).
✭ to scratch
גרטי"ר / grater / לגרד
בדפוסים מובא בטעות, במקום "גרטי"ר; "גרסינן"! (כפי הנראה היה נוסח מעבר: "גרסי'"). ר' מילונו של לוי (מס' 498).
✭ to scratch
387
שפ״ח483 / (שבת קמז.) / מגררת
אישטרייל"א / estreile [estreille] / קרצפת, מגרדת
✭ currycomb
אישטרייל"א / estreile [estreille] / קרצפת, מגרדת
✭ currycomb
388
שפ״ט484 / (שבת קמז.) / נפרקב
אישלוישייד"א / esloisiede / שמוטה
מדובר ביד או ברגל שנקעה, דהיינו שעצמה יצאה מפרקה.
✭ dislocated [from a sprain]
אישלוישייד"א / esloisiede / שמוטה
מדובר ביד או ברגל שנקעה, דהיינו שעצמה יצאה מפרקה.
✭ dislocated [from a sprain]
389
ש״צ485 / (שבת קמז:) / מגררת
אישטרייל"א / estreile [estreiile] / קרצפת, מגרדת
✭ currycomb
אישטרייל"א / estreile [estreiile] / קרצפת, מגרדת
✭ currycomb
390
שצ״א486 / (שבת קמז:) / לפופי
אינמיילולי"ר / enmeiloler [enmailloler] / לחתל
ראה לעיל מס' 441.
✭ to diaper
אינמיילולי"ר / enmeiloler [enmailloler] / לחתל
ראה לעיל מס' 441.
✭ to diaper
391
שצ״ב487 / (שבת קמח.) / דיילא
מינישטרי"ל / menestrel / פקיד, שוטר
✭ policeman, officer
מינישטרי"ל / menestrel / פקיד, שוטר
✭ policeman, officer
392
שצ״ג488 / (שבת קמח.) / שניא ליה (ידיה)
אישלוישיי"ר / esloisier / לשמוט
ראה לעיל מס' 484.
✭ to drop, to draw out, to dislocate [as from a sprain]
אישלוישיי"ר / esloisier / לשמוט
ראה לעיל מס' 484.
✭ to drop, to draw out, to dislocate [as from a sprain]
393
שצ״ד489 / (שבת קמט.) / מראה
מירידוי"ר / miredoir / ראי
✭ mirror
מירידוי"ר / miredoir / ראי
✭ mirror
394
שצ״ה490 / (שבת קנ.) / פקוח
דישקומברימינ"ט חילוץ / descombrement
כוונת רש"י כפי הנראה להצביע על המשותף בין השימושים השונים של הגזרון "פקח": "פיקוח נפש", "המפקח את הגל", ואולי גם "יין מפקחו". מוזר, שהגרסה, כמעט בכל כתבי-היד, שם ואף להלן מס' 744 ומס' 1138, במי"ם (כלומר deseombrement ולא desconbrement בנו"ן), בניגוד לדרך הכתיב של רש"י במלים מסוג זה (כגון לעיל מס' 243 enpeinie, מס' 277 anpoles, ולהלן מס'1601;(conplemt אולם יש גם לפנינו prembre (לעיל מס' 321). או שיש כאן תיקון מאוחר של תקופת מעבר מ-n ל-m, כשהמעבר כבר מוגשם לפני b וטרם הושלם לפני p.
✭ rescue, extrication
דישקומברימינ"ט חילוץ / descombrement
כוונת רש"י כפי הנראה להצביע על המשותף בין השימושים השונים של הגזרון "פקח": "פיקוח נפש", "המפקח את הגל", ואולי גם "יין מפקחו". מוזר, שהגרסה, כמעט בכל כתבי-היד, שם ואף להלן מס' 744 ומס' 1138, במי"ם (כלומר deseombrement ולא desconbrement בנו"ן), בניגוד לדרך הכתיב של רש"י במלים מסוג זה (כגון לעיל מס' 243 enpeinie, מס' 277 anpoles, ולהלן מס'1601;(conplemt אולם יש גם לפנינו prembre (לעיל מס' 321). או שיש כאן תיקון מאוחר של תקופת מעבר מ-n ל-m, כשהמעבר כבר מוגשם לפני b וטרם הושלם לפני p.
✭ rescue, extrication
395
שצ״ו491 / (שבת קנ:) / קש
אישטריי"ם / estreim [estraim] / קש
ראה לעיל מס' 128.
✭ straw
אישטריי"ם / estreim [estraim] / קש
ראה לעיל מס' 128.
✭ straw
396
שצ״ז492 / (שבת קנא:) / אביסנא
אינשובל"א / ensolbe / כובד
ראה לעיל מס' .401
✭ weight
אינשובל"א / ensolbe / כובד
ראה לעיל מס' .401
✭ weight
397
שצ״ח493 / (שבת קנב.) / כסלים
פלנק"ש / flancs / כסלים (השרירים הפנימיים של הירך סמוך לכליה)
עיין לקמן מס' 1477.
✭ loins, flanks, (the thigh's inner muscles next to the kidneys)
פלנק"ש / flancs / כסלים (השרירים הפנימיים של הירך סמוך לכליה)
עיין לקמן מס' 1477.
✭ loins, flanks, (the thigh's inner muscles next to the kidneys)
398
שצ״ט494 / (שבת קנב.) / חילפי
אורטיא"ש / orties / סרפדים
✭ urticaceae, nettle
אורטיא"ש / orties / סרפדים
✭ urticaceae, nettle
399
ת׳495 / (שבת קנב.) / קורקבן
צינפיי"ל / cenpeil / המסס (החלק השלישי בקיבת מעלי-הגירה)
ראה לעיל מס' 160.
✭ omasum (third part of a ruminant's stomach)
צינפיי"ל / cenpeil / המסס (החלק השלישי בקיבת מעלי-הגירה)
ראה לעיל מס' 160.
✭ omasum (third part of a ruminant's stomach)
400
ת״א496 / (שבת קנב.) / קליבוסת
הנק"א / hanche / מותן
✭ hip, waist
הנק"א / hanche / מותן
✭ hip, waist
401
ת״ב497 / (שבת קנד.) / פורסי
מינישטרי"ל / menestrel / פקיד, שוטר
✭ policeman, officer
מינישטרי"ל / menestrel / פקיד, שוטר
✭ policeman, officer
402
ת״ג498 / (שבת קנד:) / עששיות
משי"ש / mases [masses] / גושים, עשתות
✭ lumps, bars, masses
משי"ש / mases [masses] / גושים, עשתות
✭ lumps, bars, masses
403
ת״ד499 / (שבת קנד:) / כתיתא
רידוישידור"א קיהיון, פגימות / redoisedure [redoissedure]
✭ bluntness, defectiveness
רידוישידור"א קיהיון, פגימות / redoisedure [redoissedure]
✭ bluntness, defectiveness
404
ת״ה500 / (שבת קנד:) / גוולקי
טשקי"ש / tasches / שקים
✭ sacks, bags
טשקי"ש / tasches / שקים
✭ sacks, bags
405
ת״ו501 / (שבת קנד:) / חבק
צינגל"א / cengle / חבק (רצועת-בטן לסוס וכיו"ב)
✭ a girth of (a saddle), a belly band
צינגל"א / cengle / חבק (רצועת-בטן לסוס וכיו"ב)
✭ a girth of (a saddle), a belly band
406
ת״ז502 / (שבת קנה.) / יתד
קיביל"א / chevile [cheville] / יתד, וו, זיז
✭ peg, hook, wedge
קיביל"א / chevile [cheville] / יתד, וו, זיז
✭ peg, hook, wedge
407
ת״ח503 / (שבת קנו.) / פריצות
אישויי"ר / esweier / לסטות מהדרך, לחרוג מהקו, לפרוץ גדר
✭ to go astray, to deviate from the line, to break through a border
אישויי"ר / esweier / לסטות מהדרך, לחרוג מהקו, לפרוץ גדר
✭ to go astray, to deviate from the line, to break through a border
408
ת״ט504 / (שבת קנו:) / מכבנתא
אישפינגל"א / espingle / סיכה
בכמה כתבי-יד המלה חסרה, ובאחדים יש כאן מלה אחרת נושק"א nosche (ר' לעיל מס' 213, 223 ועוד).
✭ pin [see 213,223]
אישפינגל"א / espingle / סיכה
בכמה כתבי-יד המלה חסרה, ובאחדים יש כאן מלה אחרת נושק"א nosche (ר' לעיל מס' 213, 223 ועוד).
✭ pin [see 213,223]
409
ת״י505 / (שבת קנו:) / ריסתנא
אמינישטרישו"ן מנה, משאת / amenestrison [amenestraison]
ראה לעיל מס' 48 ומס' 62.
✭ present, gift, portion
אמינישטרישו"ן מנה, משאת / amenestrison [amenestraison]
ראה לעיל מס' 48 ומס' 62.
✭ present, gift, portion
410
תי״א506 / (שבת קנז.) / יתד של מחרשה
קולטר"א / coltre / קנקן של מחרשה (היתד הפולחת את הקרקע)
✭ ploughshare, (the blade that slices the earth)
קולטר"א / coltre / קנקן של מחרשה (היתד הפולחת את הקרקע)
✭ ploughshare, (the blade that slices the earth)
411