אוצר לעזי רש"י, תנ"ך, שמותOtzar La'azei Rashi, Tanakh, Exodus
א׳3067 / (שמות ב,ג) / גמא
יונ"ק / jonc / גומא
יונ"ק / jonc / גומא
1
ב׳3068 / (שמות ב,ג) / סוף
רושיל / rosel / סוף
דברי רש"י "הוא לשון אגם" קשים לפענוח, בעיקר לאור הלעז וגם לאור הפסוק של ישעיה, שהוא מביא, אבל יש גם במקרא "אגם" במשמעות צמח (ירמיה נ"א, ל"ב).
רושיל / rosel / סוף
דברי רש"י "הוא לשון אגם" קשים לפענוח, בעיקר לאור הלעז וגם לאור הפסוק של ישעיה, שהוא מביא, אבל יש גם במקרא "אגם" במשמעות צמח (ירמיה נ"א, ל"ב).
2
ג׳3069 / (שמות ד,י) / כבד פה
בלב"א / balbe / עילג, מגמגם
בהרבה כתבי-יד קוראים בלב"ו balbo (איטלקית?), אולי מפני שבצרפתית נעלמה המלה במשך ימי-הביניים הוחלפה ב – begue.
בלב"א / balbe / עילג, מגמגם
בהרבה כתבי-יד קוראים בלב"ו balbo (איטלקית?), אולי מפני שבצרפתית נעלמה המלה במשך ימי-הביניים הוחלפה ב – begue.
3
ד׳3070 / (שמות ה,ז) / תבן
אישטובל"א / estoble / קש (הנשאר בשדה אחרי הקציר)
בצרפתית של היום eteule, באנגלית stubble, בגרמנית Stoppel.
אישטובל"א / estoble / קש (הנשאר בשדה אחרי הקציר)
בצרפתית של היום eteule, באנגלית stubble, בגרמנית Stoppel.
4
ה׳3071 / (שמות ה,ז) / לבנים
טיולי"ש / tiules / רעפים
טיולי"ש / tiules / רעפים
5
ו׳3072 / (שמות ה,ח) / נרפים
ריטריי"ט / retreit / הימנעות
היינו מצפים לצורת הבינוני של הפועל, אך בכתבי-היד נותנים retreit או ריטריי"ש retreis ולא retreiz, וקשה לקבוע תרגום מתאים. לכן אני מציע לראות בלעז שם-עצם, המוסר את משמעות העניין.
ריטריי"ט / retreit / הימנעות
היינו מצפים לצורת הבינוני של הפועל, אך בכתבי-היד נותנים retreit או ריטריי"ש retreis ולא retreiz, וקשה לקבוע תרגום מתאים. לכן אני מציע לראות בלעז שם-עצם, המוסר את משמעות העניין.
6
ז׳3073 / (שמות ז,א) / (נביאך)[נביא]
פריידוי"ר / preideor / פרקליט
לפי ברנדין, המסתמך על רוב הגרסאות, preideor היא צורה חילופית של pleideor, "הטוען לפני בית-הדין". לפחות כתב-יד אחד כותב פרקייר"א [-פריקייר"א] prechire, "מליץ ומטיף" (ביחסת הנושא), וזה מתאים יותר לדברי הפירוש: "המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחה". הגרסה "פרידיג"ר". שבחומשים (פרידגי"ר באחד מכתבי-היד) מושפעת מהגרמנית (Prediger).
פריידוי"ר / preideor / פרקליט
לפי ברנדין, המסתמך על רוב הגרסאות, preideor היא צורה חילופית של pleideor, "הטוען לפני בית-הדין". לפחות כתב-יד אחד כותב פרקייר"א [-פריקייר"א] prechire, "מליץ ומטיף" (ביחסת הנושא), וזה מתאים יותר לדברי הפירוש: "המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחה". הגרסה "פרידיג"ר". שבחומשים (פרידגי"ר באחד מכתבי-היד) מושפעת מהגרמנית (Prediger).
7
ח׳3074 / (שמות ז,יט) / (אגמיהם)[אגם]
אישטנ"ק / estanc / אגם
אישטנ"ק / estanc / אגם
8
ט׳3075 / (שמות ח,ב) / כנם
פידולייר"א / pedoliere / קבוצת כינים
שייך להלן ח,יג ומובא כאן לדוגמה של שם קבוצתי ביחיד המצביע על מכלול חיות מסוימות.
פידולייר"א / pedoliere / קבוצת כינים
שייך להלן ח,יג ומובא כאן לדוגמה של שם קבוצתי ביחיד המצביע על מכלול חיות מסוימות.
9
י׳3076 / (שמות ח,ב) / צפרדע
גרינוילייר"א / greinoiliere / קבוצת צפרדעים
בהרבה כתבי-יד יש דלי"ת במקום הרי"ש (אותיות המתחלפות תכופות בכתיבה) ולפי זה גרס דרמסטטר (או ברנדין) גרינויליד"א greinoilede, באותה משמעות. אך נראה יותר להתאים את שתי הדוגמאות, הלעז הזה והלעז הקודם. בכתבי-יד אחדים מביאים צורה נגזרת מהלטינית rana ("צפרדע") ריינולייר"א reinoliere וכדומה.
גרינוילייר"א / greinoiliere / קבוצת צפרדעים
בהרבה כתבי-יד יש דלי"ת במקום הרי"ש (אותיות המתחלפות תכופות בכתיבה) ולפי זה גרס דרמסטטר (או ברנדין) גרינויליד"א greinoilede, באותה משמעות. אך נראה יותר להתאים את שתי הדוגמאות, הלעז הזה והלעז הקודם. בכתבי-יד אחדים מביאים צורה נגזרת מהלטינית rana ("צפרדע") ריינולייר"א reinoliere וכדומה.
10
י״א3077 / (שמות ח,ה) / התפאר
ונטי"ר / wanter / להתפאר, להשתבח
ההבדל בין wanter ל - porwanter הוא, כפי הנראה, שהראשון מצביע על התפארות בלי סיבה סבירה, והשני התפארות, שיש לה על מה לסמוך.
ונטי"ר / wanter / להתפאר, להשתבח
ההבדל בין wanter ל - porwanter הוא, כפי הנראה, שהראשון מצביע על התפארות בלי סיבה סבירה, והשני התפארות, שיש לה על מה לסמוך.
11
י״ב3078 / (שמות ח,יג) / כנם
פידולייר"א / pedoliere / קבוצת כינים
ר' לעיל מס' 3075. למרות שרוב הגרסאות ב – r, ברנדין קורא כאן, בניגוד לשם, פידויליד"א pedoilede כמו שכתב לעיל grenoilede גרינויליד"א.
פידולייר"א / pedoliere / קבוצת כינים
ר' לעיל מס' 3075. למרות שרוב הגרסאות ב – r, ברנדין קורא כאן, בניגוד לשם, פידויליד"א pedoilede כמו שכתב לעיל grenoilede גרינויליד"א.
12
י״ג3079 / (שמות ח,יז) / משליח
אינטיציי"ר / enticier / לדרבן, לשסות
אינטיציי"ר / enticier / לדרבן, לשסות
13
י״ד3080 / (שמות ט,ח) / (חפניכם)[חפנים]
יילוני"ש / jelones / גלונים (מידות היובש)
בין המון הגרסאות בולטות האותיות המכַוונות לפענוח הנ"ל (או למלה קרובה כגון יילונ"ש, גלונ"ש, galons, jelons [כמו השם העברי]). שונה לגמרי הוא הנוסח פויי"ל שבארבעה כתבי-יד; כפי הנראה רצו לקרב את הלעז לגזרון poing ("אגרוף"), אבל מלה כמו poiel אינה ידועה. ייתכן שרש"י הסתפק בהצבעה על מידה גדולה.
יילוני"ש / jelones / גלונים (מידות היובש)
בין המון הגרסאות בולטות האותיות המכַוונות לפענוח הנ"ל (או למלה קרובה כגון יילונ"ש, גלונ"ש, galons, jelons [כמו השם העברי]). שונה לגמרי הוא הנוסח פויי"ל שבארבעה כתבי-יד; כפי הנראה רצו לקרב את הלעז לגזרון poing ("אגרוף"), אבל מלה כמו poiel אינה ידועה. ייתכן שרש"י הסתפק בהצבעה על מידה גדולה.
14
ט״ו3081 / (שמות ט,ח) / פיח
אולבי"ש / olves / גחלים
שני הלעזים האחרונים אין להם עדויות ברורות וחד משמעיות, אך שניהם מופיעים במקום זה בגלוסר של פריז, שיצא לאור בעריכת מ' למבר ול' ברנדין.
אולבי"ש / olves / גחלים
שני הלעזים האחרונים אין להם עדויות ברורות וחד משמעיות, אך שניהם מופיעים במקום זה בגלוסר של פריז, שיצא לאור בעריכת מ' למבר ול' ברנדין.
15
ט״ז3082 / (שמות ט,יז) / מסתולל
קלקיי"ר / chalchier / לכבוש
משמעות ראשונית של מלה: "לדרוך, לרמוס" ובהשאלה "לדכא, לרדוף".
קלקיי"ר / chalchier / לכבוש
משמעות ראשונית של מלה: "לדרוך, לרמוס" ובהשאלה "לדכא, לרדוף".
16
י״ז3083 / (שמות י,טו) / ירק
וירדור"א / werdure / ירק (צמחייה ירוקה)
וירדור"א / werdure / ירק (צמחייה ירוקה)
17
י״ח3084 / (שמות י,כב) / שלשת
טירציינ"א / terceine / קבוצה של שלושה
טירציינ"א / terceine / קבוצה של שלושה
18
י״ט3085 / (שמות י,כב) / שבעת
שייטיינ"א / seiteine / קבוצה של שבעה
המלה העברית אינה מופיעה כאן במקרא (אלא ר' להלן מס' 3089); היא ניתנת לדוגמא מקבילה ל"שלשת".
שייטיינ"א / seiteine / קבוצה של שבעה
המלה העברית אינה מופיעה כאן במקרא (אלא ר' להלן מס' 3089); היא ניתנת לדוגמא מקבילה ל"שלשת".
19
כ׳3086 / (שמות י,כו) / פרסה
פלנט"א / plante / כף רגל
פלנט"א / plante / כף רגל
20
כ״א3087 / (שמות יב,ז) / משקוף
לינטיי"ר / lintier / משקוף
בצרפתית של היום linteau (החלפת הסיומת).
לינטיי"ר / lintier / משקוף
בצרפתית של היום linteau (החלפת הסיומת).
21
כ״ב3088 / (שמות יב,יא) / פסח
פשק"א / paske / פסח
אפשר גם לקרוא פשק"א pasche, אך גברה בצרפתית הצורה paske, או בכתב המקובל pasque, בגלל השפעות צדדיות. רש"י רומז כפי הנראה לפועל הצרפתי passer ("לעבור") או לשם passage ("מעבר"), שמשמעותם תואמת את הסברו האטימולוגי, כמו "פסח" ו"פסע" בעברית.
פשק"א / paske / פסח
אפשר גם לקרוא פשק"א pasche, אך גברה בצרפתית הצורה paske, או בכתב המקובל pasque, בגלל השפעות צדדיות. רש"י רומז כפי הנראה לפועל הצרפתי passer ("לעבור") או לשם passage ("מעבר"), שמשמעותם תואמת את הסברו האטימולוגי, כמו "פסח" ו"פסע" בעברית.
22
כ״ג3089 / (שמות יב,טו) / שבעת
שייטיינ"א / seiteine / קבוצה של שבעה
ר' לעיל מס' 3085.
שייטיינ"א / seiteine / קבוצה של שבעה
ר' לעיל מס' 3085.
23
כ״ד3090 / (שמות יד,ג) / נבכים
שירי"ץ / serez / לחוצים, דחוסים
שירי"ץ / serez / לחוצים, דחוסים
24
כ״ה3091 / (שמות יד,יא) / המבלי אין קברים
ש"י פו"ר פיילנצ"א ד"י נו"ן פןשי"ש / se por feilance de non foses / האם בגלל מחסור של לא קברים
לעז זה, הארוך מכל הלעזים שבפירוש רש"י על התורה, ואולי בכל פירושי רש"י, מיועד להסביר חריג תחבירי: השימוש בשתי שלילות, המחזקות, ולא מבטלות, זו את זו. כפי שבעברית יש לנו "מבלי" ו"אין", היה אפשרי בצרפתית, כפי הנראה, לומר "מחסור של לא" במקום "מחסור" סתם.
ש"י פו"ר פיילנצ"א ד"י נו"ן פןשי"ש / se por feilance de non foses / האם בגלל מחסור של לא קברים
לעז זה, הארוך מכל הלעזים שבפירוש רש"י על התורה, ואולי בכל פירושי רש"י, מיועד להסביר חריג תחבירי: השימוש בשתי שלילות, המחזקות, ולא מבטלות, זו את זו. כפי שבעברית יש לנו "מבלי" ו"אין", היה אפשרי בצרפתית, כפי הנראה, לומר "מחסור של לא" במקום "מחסור" סתם.
25
כ״ו3092 / (שמות יד,כד) / מהומה
אישטורדישו"ן / estordison / מבוכה, הלם
רש"י אינו מתרגם את הפועל שבפסוק (ויהם), אלא מתרגם את הסברו שלו: "לשון מהומה".
אישטורדישו"ן / estordison / מבוכה, הלם
רש"י אינו מתרגם את הפועל שבפסוק (ויהם), אלא מתרגם את הסברו שלו: "לשון מהומה".
26
כ״ז3093 / (שמות טו,י) / עופרת
פלו"ם / plom / עופרת
פלו"ם / plom / עופרת
27
כ״ח3094 / (שמות טו,כד) / וילנו
decompleinst sei / דיקומפליינש"ט שי"י / התלונן (מלה במלה: קונן על עצמו)
צורת היחיד לפי הנושא: "העם". רש"י מסביר, שהנפעל משמעותו חוזרת, כלומר: הנושא מפעיל את עצמו. אינני יודע, מה מוסיפה הקידומת de-.
decompleinst sei / דיקומפליינש"ט שי"י / התלונן (מלה במלה: קונן על עצמו)
צורת היחיד לפי הנושא: "העם". רש"י מסביר, שהנפעל משמעותו חוזרת, כלומר: הנושא מפעיל את עצמו. אינני יודע, מה מוסיפה הקידומת de-.
28
כ״ט3095 / (שמות טז,ה) / ברכה
פוישו"ן / foison / שפע
רש"י מסביר "לקטו לחם משנה": "בלקיטתו היה נמצא לחם משנה", לא שלקטו יותר, אלא שהקב"ה השרה "ברכה" על מה שלקטו.
פוישו"ן / foison / שפע
רש"י מסביר "לקטו לחם משנה": "בלקיטתו היה נמצא לחם משנה", לא שלקטו יותר, אלא שהקב"ה השרה "ברכה" על מה שלקטו.
29
ל׳3096 / (שמות טז,יד) / כפר
ייליד"א / jelede / (שכבה)קפואה
ייליד"א / jelede / (שכבה)קפואה
30
ל״א3097 / (שמות טז,יד) / דק
טינבי"ש / tenves / דק
אין מקום כאן לרבים, ואולי לפנינו יחסת-נושא.
טינבי"ש / tenves / דק
אין מקום כאן לרבים, ואולי לפנינו יחסת-נושא.
31
ל״ב3098 / (שמות טז,כא) / ונמס
destemprer / דישטימפרי"ר / למתן, להפשיר
destemprer / דישטימפרי"ר / למתן, להפשיר
32
ל״ג3099 / (שמות טז,לא) / גד
אליינדר"א / aliendre / כוסבר
אליינדר"א / aliendre / כוסבר
33
ל״ד3100 / (שמות יח,יח) / תבל
פלישטרי"ר / fleistrir / לכמוש, לנבול
פלישטרי"ר / fleistrir / לכמוש, לנבול
34
ל״ה3101 / (שמות כ,ה) / קנא
אינפרינמינ"ט / enprenment / חרון-אף
הלעז אינו מתרגם את קנא, אלא את מושג הקנאות: "כל לשון קנא אינפרינמינ"ט בלע"ז". ראה להלן מס' 3217.
אינפרינמינ"ט / enprenment / חרון-אף
הלעז אינו מתרגם את קנא, אלא את מושג הקנאות: "כל לשון קנא אינפרינמינ"ט בלע"ז". ראה להלן מס' 3217.
35
ל״ו3102 / (שמות כ,כג) / מעלת
אישקילונ"ש / eschelons / מדרגות
אישקילונ"ש / eschelons / מדרגות
36
ל״ז3103 / (שמות כא,כה) / פצע
נברדור"א / navredure / פציעה
כתבנו בלי יו"ד לפני הדל"ת, כי כך הוא בכל הגרסאות. וייתכן, שלא היה מקום ל – e, כי ה – d בצרפתית הייתה אילמת בתקופה ההיא או כמעט אילמת.
נברדור"א / navredure / פציעה
כתבנו בלי יו"ד לפני הדל"ת, כי כך הוא בכל הגרסאות. וייתכן, שלא היה מקום ל – e, כי ה – d בצרפתית הייתה אילמת בתקופה ההיא או כמעט אילמת.
37
ל״ח3104 / (שמות כא,כה) / חבורה
טי"א / taje / כתם
טי"א / taje / כתם
38
ל״ט3105 / (שמות כא,כה) / חבטה
בטדור"א / batdure / מכה
ר' מה שנאמר לגבי navrdure באותו פסוק לעיל (מס' 3103). אבל כאן כתב-יד אחד נותן בטידור"א batedure. רש"י מסביר פעמיים את המלה "חבורה" אחת לפי העברית ("כתם") ואחת לפי תרגום אונקלוס ("משקופי").
בטדור"א / batdure / מכה
ר' מה שנאמר לגבי navrdure באותו פסוק לעיל (מס' 3103). אבל כאן כתב-יד אחד נותן בטידור"א batedure. רש"י מסביר פעמיים את המלה "חבורה" אחת לפי העברית ("כתם") ואחת לפי תרגום אונקלוס ("משקופי").
39
מ׳3106 / (שמות כב,ה) / קצים
קרדונ"ש / chardons / פירות של קרדה (=קוץ).
ר' אה"ל מס' 110.
קרדונ"ש / chardons / פירות של קרדה (=קוץ).
ר' אה"ל מס' 110.
40
מ״א3107 / (שמות כב,כ) / תונה
קונטרליי"ר / contralier / לקנטר
ר' אה"ל מס' 671. בלעז שלפנינו חלה דיסימילציה (בידול) לעומת contrarier.
קונטרליי"ר / contralier / לקנטר
ר' אה"ל מס' 671. בלעז שלפנינו חלה דיסימילציה (בידול) לעומת contrarier.
41
מ״ב3108 / (שמות כה,ב) / ידבנו
פרישנ"ט / presant / מתנה
פרישנ"ט / presant / מתנה
42
מ״ג3109 / (שמות כה,י) / ארגז
אישקרי"ן / escrin / קופסה
"יושב על שוליו", כלומר בלי רגליים.
אישקרי"ן / escrin / קופסה
"יושב על שוליו", כלומר בלי רגליים.
43
מ״ד3110 / (שמות כה,יח) / מעשה צורפים
שולדי"ץ / soldez / מולחמים
רש"י מסביר קודם, כיצד לא נעשתה המלאכה: על-ידי הלחמה.
שולדי"ץ / soldez / מולחמים
רש"י מסביר קודם, כיצד לא נעשתה המלאכה: על-ידי הלחמה.
44
מ״ה3111 / (שמות כה,יח) / מקשה
בטידי"ץ / batediz / עשוי בהכאה
כפי שנאמר לעיל, אפשר לכתוב גם batdiz (בטדי"ץ) כרוב כתבי-היד, משום אילמותה של ה – d.
בטידי"ץ / batediz / עשוי בהכאה
כפי שנאמר לעיל, אפשר לכתוב גם batdiz (בטדי"ץ) כרוב כתבי-היד, משום אילמותה של ה – d.
45
מ״ו3112 / (שמות כה,לא) / דרך הצורפים
שולדי"ר / solder / להלחים
ר' לעיל מס' 3110.
שולדי"ר / solder / להלחים
ר' לעיל מס' 3110.
46
מ״ז3113 / (שמות כה,לא) / מקשה
בטידי"ץ / batediz / עשוי בהכאה
ר' לעיל מס' 3111.
בטידי"ץ / batediz / עשוי בהכאה
ר' לעיל מס' 3111.
47
מ״ח3114 / (שמות כה,לא) / (גביעיה)[גביעים]
מדרינ"ש / madrins / גביעים
בעצם כוסות ארוכות וצרות (ר' אה"ל מס' 1166). אפשר גם לקרוא מדירני"ש madernes.
מדרינ"ש / madrins / גביעים
בעצם כוסות ארוכות וצרות (ר' אה"ל מס' 1166). אפשר גם לקרוא מדירני"ש madernes.
48
מ״ט3115 / (שמות כה,לא) / (כפתריה)[כפתורים]
פומיל"ש / pomels / כפתורים (כדורים לנוי מסביב לקנה)
רש"י מתאר את הכפתורים "כמין תפוחים" ומתרגם בהתאם, כי pomels מוצאו מהמלה pome(pomme) "תפוח".
פומיל"ש / pomels / כפתורים (כדורים לנוי מסביב לקנה)
רש"י מתאר את הכפתורים "כמין תפוחים" ומתרגם בהתאם, כי pomels מוצאו מהמלה pome(pomme) "תפוח".
49
נ׳3116 / (שמות כה,לג) / משקדים
ניילי"ר / neeler / לגפר (לבצע תצריב באמצעות גפרית)
ניילי"ר / neeler / לגפר (לבצע תצריב באמצעות גפרית)
50
נ״א3117 / (שמות כה,לח) / (מלקחיה)[מלקחים]
טינליי"א / tenalie / צבת
יש גרסאות עם סימן ריבוי: טיניילי"ש tenalies.
טינליי"א / tenalie / צבת
יש גרסאות עם סימן ריבוי: טיניילי"ש tenalies.
51
נ״ב3118 / (שמות כה,לח) / (מחתתיה)[מחתות]
פוישידויר"א / puisedoire / דלי, כלי שאיבה
מסתבר, שכך המשמעות המקורית של המלה, המציינת כאן "מחתה", כלומר כלי לחתות גחלים ולנקות את האפר. האל"ף מופיעה בכל הגרסאות.
פוישידויר"א / puisedoire / דלי, כלי שאיבה
מסתבר, שכך המשמעות המקורית של המלה, המציינת כאן "מחתה", כלומר כלי לחתות גחלים ולנקות את האפר. האל"ף מופיעה בכל הגרסאות.
52
נ״ג3119 / (שמות כו,א) / חגורות של משי
פיישי"ש / feises / פסים, רצועות
רש"י מסביר את "מעשה חושב" של יריעות המשכן: "אריגה בשני כותלים, פרצוף אחד מכאן ופרצוף אחד מכאן" בהצבעה על חגורות של משי, שהיו מייצרים בזמנו בשיטה דומה.
פיישי"ש / feises / פסים, רצועות
רש"י מסביר את "מעשה חושב" של יריעות המשכן: "אריגה בשני כותלים, פרצוף אחד מכאן ופרצוף אחד מכאן" בהצבעה על חגורות של משי, שהיו מייצרים בזמנו בשיטה דומה.
53
נ״ד3120 / (שמות כו,ד) / ללאת
לצול"ש / lacols / שרוכים, לולאות
לצול"ש / lacols / שרוכים, לולאות
54
נ״ה3121 / (שמות כו,ו) / קרסים
פירמייל"ץ / fermeilz / סגרים
ר' אה"ל מס' 1758.
פירמייל"ץ / fermeilz / סגרים
ר' אה"ל מס' 1758.
55
נ״ו3122 / (שמות כו,טו) / עמדים
אישטנטיבי"ש / estantives / עומדות, ערוכות בעמידה
צורת הנקבה, כפי הנראה, בהתאם לתרגום הצרפתי של "קרשים" planches.
אישטנטיבי"ש / estantives / עומדות, ערוכות בעמידה
צורת הנקבה, כפי הנראה, בהתאם לתרגום הצרפתי של "קרשים" planches.
56
נ״ז3123 / (שמות כו,כו) / בריחם
אישבר"ש / esbars / מוטות
אישבר"ש / esbars / מוטות
57
נ״ח3124 / (שמות כז,ג) / לדשנו
אישצינדרי"ר / escendrer / לפנות את האפר
לפי כמה גרסאות אפשר גם לקרוא דישצינדרי"ר descendrer באותה משמעות.
אישצינדרי"ר / escendrer / לפנות את האפר
לפי כמה גרסאות אפשר גם לקרוא דישצינדרי"ר descendrer באותה משמעות.
58
נ״ט3125 / (שמות כז,ג) / (יעיו)[יעים]
ודי"ל / wadil / יעה, מגרפה
ודי"ל / wadil / יעה, מגרפה
59
ס׳3126 / (שמות כז,ג) / (מזלגתיו)[מזלגות]
קרוצינ"ש / crocins / ווים, אנקולים
קרוצינ"ש / crocins / ווים, אנקולים
60
ס״א3127 / (שמות כז,ד) / מכבר
קריבל"א / crible / כברה
קריבל"א / crible / כברה
61
ס״ב3128 / (שמות כז,י) / קונדסין
פל"ש / pals / יתדות, כלונסאות
פל"ש / pals / יתדות, כלונסאות
62
ס״ג3129 / (שמות כז,י) / אונקליות
גונ"ש / gons / צירים
גונ"ש / gons / צירים
63
ס״ד3130 / (שמות כח,ג) / כהונה
שיריינטריא"ה / serjentrie / שירות
שיריינטריא"ה / serjentrie / שירות
64
ס״ה3131 / (שמות כח,ד) / סינר
פורציינ"ט / porceint / חגורה
פורציינ"ט / porceint / חגורה
65
ס״ו3132 / (שמות כח,ד) / תשבץ
קשטונ"ש / chastons / משבצות
קשטונ"ש / chastons / משבצות
66
ס״ז3133 / (שמות כח,ד) / מצנפת
קרויפ"א / coife / שביס עשוי רשת
קרויפ"א / coife / שביס עשוי רשת
67
ס״ח3134 / (שמות כח,ז) / אצילים
קודי"ש / codes / מרפקים
ר' אה"ל מס' 2414.
קודי"ש / codes / מרפקים
ר' אה"ל מס' 2414.
68
ס״ט3135 / (שמות כח,יד) / דה"מ שרשרת
אינצינשייר"ש / encensieres / מחתות (מיכלים לקטורת)
הלעז אינו בא לתרגם את המלה "שרשרת", אלא, כדברי הפירוש: שלשלאות "מעשה עבות, מעשה קליעת חוטין… כאותן שעושים לערדסקאות שקורין אנצינשייר"ש בלע"ז" בניגוד לשרשרות של דליים, שבן "מעשה נקבים וכפלים".
אינצינשייר"ש / encensieres / מחתות (מיכלים לקטורת)
הלעז אינו בא לתרגם את המלה "שרשרת", אלא, כדברי הפירוש: שלשלאות "מעשה עבות, מעשה קליעת חוטין… כאותן שעושים לערדסקאות שקורין אנצינשייר"ש בלע"ז" בניגוד לשרשרות של דליים, שבן "מעשה נקבים וכפלים".
69
ע׳3136 / (שמות כח,טו) / משפט
דיריישנימינ"ט / dereisnement / הוכחה
לפי דברי רש"י "נשפט" מצביע כאן על כך, שבחושן מבהיר את הצדק בין שני בעלי-דינים וכדומה. במשמעות זו היינו מצפים לצורה דישריישנימינ"ט desreisnement, אך כפי הנראה נפלה השי"ן (מחמת דיסימילציה?).
דיריישנימינ"ט / dereisnement / הוכחה
לפי דברי רש"י "נשפט" מצביע כאן על כך, שבחושן מבהיר את הצדק בין שני בעלי-דינים וכדומה. במשמעות זו היינו מצפים לצורה דישריישנימינ"ט desreisnement, אך כפי הנראה נפלה השי"ן (מחמת דיסימילציה?).
70
ע״א3137 / (שמות כח,כב) / גבול
אשומיי"ל / asomeil / גבול, קצה
אשומיי"ל / asomeil / גבול, קצה
71
ע״ב3138 / (שמות כח,מא) / דה"מ ומלאת
גנ"ט / gant / כפפה
"ובלשון לעז כשממנין אדם על פקידת דבר נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין גנ"ט בלע"ז. [וקורין לאותה מסירה ריוישטי"ר]" (מה שבאריחיים חסר בדפוס ראשון של פירוש רש"י).
גנ"ט / gant / כפפה
"ובלשון לעז כשממנין אדם על פקידת דבר נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין גנ"ט בלע"ז. [וקורין לאותה מסירה ריוישטי"ר]" (מה שבאריחיים חסר בדפוס ראשון של פירוש רש"י).
72
ע״ג3139 / (שמות כח,מא) / דה"מ ומלאת
ריוישטי"ר / rewestir / להלביש, להסמיך
בשני כתבי-יד יש גרסה הקרובה לצורה אינוישטי"ר inwestir, שהוא המונח המקובל עד היום להסמכה חגיגית.
ריוישטי"ר / rewestir / להלביש, להסמיך
בשני כתבי-יד יש גרסה הקרובה לצורה אינוישטי"ר inwestir, שהוא המונח המקובל עד היום להסמכה חגיגית.
73
ע״ד3140 / (שמות כט,יג) / (ה)חלב המכסה את הקרב
טייל"א / teile / קרום
טייל"א / teile / קרום
74
ע״ה3141 / (שמות כט,יג) / (ה)יתרת על הכבד
איבדי"ש / ebdes / סרעפת
ר' אה"ל מס' 2084.
איבדי"ש / ebdes / סרעפת
ר' אה"ל מס' 2084.
75
ע״ו3142 / (שמות כט,כ) / תנוך
טינרו"ם / tenrum / חסחוס (שבאוזן)
הכוונה לחסחוס מכוסה עור, ולדברי רש"י מדובר ב"אמצעי".
טינרו"ם / tenrum / חסחוס (שבאוזן)
הכוונה לחסחוס מכוסה עור, ולדברי רש"י מדובר ב"אמצעי".
76
ע״ז3143 / (שמות כט,כז) / תנופה
וינטילי"ר / wenteler / להניף
וינטילי"ר / wenteler / להניף
77
ע״ח3144 / (שמות ל,ז) / נרת
לוצי"ש / loces / מנורות
הכלים, שבהם שמים את השמן, להבדיל מן הלהבות עצמן. חסר בדפוס ראשון.
לוצי"ש / loces / מנורות
הכלים, שבהם שמים את השמן, להבדיל מן הלהבות עצמן. חסר בדפוס ראשון.
78
ע״ט3145 / (שמות ל,לד) / נטף
גומ"א / gome / שרף (של אילן)
גומ"א / gome / שרף (של אילן)
79
פ׳3146 / (שמות ל,לד) / נטף
תירייק"א / theriake / תריאקה
תרופה, שהייתה עשויה כפי הנראה משרף-עץ, אך בזיהוי הזה יש הרבה ספקות, גם מבחינה בלשנית גם מבחינת המשמעות. ר' אה"ל מס' 1194.
תירייק"א / theriake / תריאקה
תרופה, שהייתה עשויה כפי הנראה משרף-עץ, אך בזיהוי הזה יש הרבה ספקות, גם מבחינה בלשנית גם מבחינת המשמעות. ר' אה"ל מס' 1194.
80
פ״א3147 / (שמות לא,י) / שרד
לצידי"ץ / lacediz / רשת
בגדי כהונה "היו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים", כלומר מעין תחרים.
לצידי"ץ / lacediz / רשת
בגדי כהונה "היו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים", כלומר מעין תחרים.
81
פ״ב3148 / (שמות לב,ג) / ויתפרקו
דישקריי"ר / descharjier / לפרוק
דישקריי"ר / descharjier / לפרוק
82
פ״ג3149 / (שמות לב,ד) / דה"מ בחרט
ניאי"ל / neel / תצריב שחור
ניאי"ל / neel / תצריב שחור
83
פ״ד3150 / (שמות לב,טז) / חרות
אנטייליי"ר / enteilier / לחתוך, לפסול
אנטייליי"ר / enteilier / לחתוך, לפסול
84
פ״ה3151 / (שמות לה,יד) / (נרתיה)[נרות]
לוצי"ש / loces / מנורות
ר' לעיל מס' 3144, וכאן רש"י אומר בפירוש: "בזיכין שהשמן והפתילות נתונין בהן".
לוצי"ש / loces / מנורות
ר' לעיל מס' 3144, וכאן רש"י אומר בפירוש: "בזיכין שהשמן והפתילות נתונין בהן".
85
פ״ו3152 / (שמות לח,ח) / מראת
מירידויר"ש / miredoirs / מראות
מירידויר"ש / miredoirs / מראות
86
פ״ז3153 / (שמות לט,ג) / וירקעו
אישטינדר"א / estendre / למתוח
יש גרסה אחת בכתבי-יד, אטאנבי"ר, ולפיה מופיע בדפוס ראשון: אטינבי"ר; אם זו הגרסה הנכונה, יש לקרוא atenvir ("להדק").
אישטינדר"א / estendre / למתוח
יש גרסה אחת בכתבי-יד, אטאנבי"ר, ולפיה מופיע בדפוס ראשון: אטינבי"ר; אם זו הגרסה הנכונה, יש לקרוא atenvir ("להדק").
87