אוצר לעזי רש"י, תנ"ך, יחזקאלOtzar La'azei Rashi, Tanakh, Ezekiel

א׳3734 / (יחזקאל א,ג) / יד
דישטריצ"א / destrece / כפייה
1
ב׳3735 / (יחזקאל א,ז) / נצצים
אישטינצילנ"ט / estencelant / נוצץ
חסר בדפוסים. צורת היחיד תמוהה, אך אין בכתבי-היד גרסה, שבה צד"י סופית, כפי שהיה צפוי.
2
ג׳3736 / (יחזקאל א,יג) / ברק
פלנדור"ש / plandurs / ברקים
להפך מהלעז הקודם יש כאן צורת רבים, הנראית בלתי-סבירה לגמרי.
3
ד׳3737 / (יחזקאל א,יד) / הבזק
די"ל אישטינציל"א / de lestencele / של הניצוץ
חסר בכתבי-היד, וכן חסרים כל הלעזים שבדפוסים מכאן עד פרק ד'.
4
ה׳3738 / (יחזקאל א,טז) / תרשיש
קרישט"ל / cristal / בדולח
5
ו׳3739 / (יחזקאל א,יח) / וגבתם
א"י לו"ר שורציל"ש / e lor sorcils / וגבות עיניהם
6
ז׳3740 / (יחזקאל א,כב) / הקרח הנורא
ייליד"א פור"ט / jelede fort / כפור חזק
בדפוסים (כזכור, אין בכתבי-היד) קוראים גליא"ה, וזה אולי כתיב מאוחר של jelede, כלומר gelee (ואם כך הגימ"ל הוא חיקוי של ה – g האטימולוגי בצרפתית), אולם קיימת גם אפשרות לתקן ל – גלצ"א glace ("קרח").
7
ח׳3741 / (יחזקאל ב,ב) / מדבר
פורפרלנ"ץ / porparlanz / מדבר עם עצמו
8
ט׳3742 / (יחזקאל ב,ו) / עקרבים
איגלינטייר"ש / eglentiers / עצי ורד-הבר
עד כאן חסרים בכתבי-היד כל הלעזים מפסוק א,יד ואילך. ועל הלעז הזה ר' לעיל מס' 3388.
9
י׳3743 / (יחזקאל ד,א) / לבנה
טיול"א / tiule / רע,
10
י״א3744 / (יחזקאל ד,ב) / דיק
מנגוני"ל / mangonel / בליסטרה
11
י״ב3745 / (יחזקאל ד,ב) / סללה
בשטיו"ן / bastion / מבצר
12
י״ג3746 / (יחזקאל ד,ט) / דחן וכסמים
פני"ץ א"י אישפילט"א / paniz e espelte / פנג וכוסמת
חסר בכתבי-היד.
13
י״ד3747 / (יחזקאל ד,טז) / מטה לחם
פייצ"א ד"י פ"ן / piece de pan / חתיכה של לחם
חסר בכתבי-היד, ואינו מתאים להסברו של רש"י ("משען לחם"). אולי צריך לראות כאן תיקון של מעתיק, שלא הבין את הלעז אישפוי"ל (משען) ד"י פ"ן espoial de pan, והחליף במלה שגורה בפי כל piece de pan.
14
ט״ו3748 / (יחזקאל ד,טז) / דאגה
אינש"א / ainse / דאגה
15
ט״ז3749 / (יחזקאל ד,טז) / דאגה
דובטו"ר / dobtor / ספק
"בלשוננו" (כלומר בדיבור המקומי) בניגוד ללעז הקודם, שהוא לשון צרפת הרגילה. ובדפוסים יש במקומו מלה אחרת:טרוא"ר. אולי צריך לקרוא אותה טרימו"ר tremor ("רעדה").
16
י״ז3750 / (יחזקאל ה,א) / גלבים
פרקמיניי"ר / parchaminier / מוכר קלף
חסר בכתבי-היד.
17
י״ח3751 / (יחזקאל ה,יד) / חרפה
דישטורבי"ר / destorber / לקלקל
ר' לעיל מס' 3497. גם כאן, כמו שם, שתי האפשרויות, שאינן משביעות רצון.
18
י״ט3752 / (יחזקאל ו,ט) / ונקטו
דימוני"ר / demonir / להתמוטט
19
כ׳3753 / (יחזקאל ו,יג) / אלה
פלנצו"ן / plancon / שתיל
חסר בכתבי-היד.
20
כ״א3754 / (יחזקאל ח,ג) / ציצת
פלוצי"ל / flocel / קווצה
חסר בכתבי-היד.
21
כ״ב3755 / (יחזקאל ח,ה) / בבאה
א"ל אינטריא"ה / a l’entree / בכניסה
חסר בכתבי-היד.
22
כ״ג3756 / (יחזקאל ח,יד) / מבכות את התמוז
פיישנ"ט פלורי"ד לישקלפי"ד / feisant plorer l eschalfed / גורמות שיבכה המחומם
חסר בכתבי-היד. א' ההסבר בפירוש של רש"י. הגרסה שבדפוסים מסתיימת בצד"י, לכן צריך אולי לקרוא לי"ש קלפי"ץ les chalfez, אבל קשה להבין את הרבים.
23
כ״ד3757 / (יחזקאל י,יב) / (ידיהם)[ידים]
בויי"ל / boiel / מעי
כאן, כפי הנראה, במשמעות של החלק הפנימי, כלומר הטבור של הגלגל. אולי יש כאן השפעה של המלה moiol הדומה, שמשמעותה דווקא טבור של גלגל (ר' אה"ל מס' 1881).
24
כ״ה3758 / (יחזקאל יא,ה) / רוחכם
וושטר"א טלינ"ט / wostre talent / רצונכם
חסר בכתבי-היד.
25
כ״ו3759 / (יחזקאל יב,ג) / יראו
אפירציברונ"ט / apercevront / יבחינו
חסר בכתבי-היד.
26
כ״ז3760 / (יחזקאל יב,ד) / (כמוצאי)[כמוצאים]
קומ"א אישואי"ש / come isues / כמו יציאות
חסר בכתבי-היד.
27
כ״ח3761 / (יחזקאל יב,יד) / אזרה
אישפנדרי"י / espandrei / אפזר
חסר בכתבי-היד.
28
כ״ט3762 / (יחזקאל יב,כ) / נושבות
אשייאיידי"ש / aseijedes / מיושבות, מכוננות
חסר בכתבי-היד, והגרסה שבדפוסים אשייא"ש נראית מאוחרת, משהו כמו asiees (השווה הפועל בצרפתית של ימינו asseoir) האל"ף שבתוך הלעז בא כנראה כדי לאפשר כתיבת ארבע יודי"ן רצופות.
29
ל׳3763 / (יחזקאל יב,כד) / מקסם חלק
דיבינייל"א / devineile / ניחוש
חסר בכתבי-היד.
30
ל״א3764 / (יחזקאל יב,כה) / תמשך
שיר"א אלונגייד"א / sera alongiede / תהיה מוארכת
חסר בכתבי-היד. גם כאן הסיומת שבדפוסים מצביעה על צורה מאוחרת (אלונגי"א).
31
ל״ב3765 / (יחזקאל יג,ו) / ויחלו
א"י קוידירונ"ט / e cuideront / ויחשבו
חסר בכתבי-היד.
32
ל״ג3766 / (יחזקאל יג,י) / תפל
איושטימינ"ט / ajostement / תוספת
חסר בכתבי-היד.
33
ל״ד3767 / (יחזקאל יג,יח) / מתפרות
קושנ"ץ / cosanz / תופרות
חסר בכתבי-היד. הצורה שבדפוסים (קוטבא"ש) משובשת, ויש לבחור בין גרסת הגלוסר מפריז cosanz ובין הגרסה של הגלוסר מבזל קושירישי"ש cosereses, הראשונה בינוני פועל, והשנייה מקצוע – בעצם באותו מובן.
34
ל״ה3768 / (יחזקאל יג,יח) / (אצילי)[אצילים]
אישילי"ש / aiseles / בתי-שחי
35
ל״ו3769 / (יחזקאל יג,יח) / המספחות
לי"ש איושטימינ"ץ / les ajostemenz / התוספות
חסר בכתבי-היד. הלעז שבדפוסים משובש: לישאגמנ"ץ.
36
ל״ז3770 / (יחזקאל יג,יח) / מספחות
פלטריי"ש / faltrajes / מיני שטיחים
חסר בכתבי-היד.
37
ל״ח3771 / (יחזקאל יג,יט) / (בשעלי)[בשעלים]
אי"ן גלוניא"ש / en gelonedes / בגלונים (מידת-הלח)
חסר בכתבי-היד. הגרסה שבדפוסים אונגיאלוני"ש יכולה גם להתפרש אינגלוניא"ש en galonees, צורה חילופית של אותה המלה (לעז מאוחר במקום גילונידי"ש – גלונידי"ש galonedes, gelonedes).
38
ל״ט3772 / (יחזקאל יג,יט) / (ובפתותי)[ובפתותים]
א"י אי"ן פייצי"ש / e en pieces / ובחתיכות
חסר בכתבי-היד.
39
מ׳3773 / (יחזקאל יד,ד) / נעניתי
שייא"ש ריפונדו"ץ / seies repoduz / שתקבל תשובה, שתיענה
חסר בכתבי-היד, ומוזר, שצורת מדבר הפכה לצורת נוכח. אולי נכתב קודם שיי"א ריפונדנ"ץ seie repondanz ("שאהיה עונה") ותוקן לאחר זמן. אף דרך המגמה (סוביונקטי"ב) לא כל-כך ברורה כאן, אולי מפני שזה דיבור עקיף, מה שהקב"ה מצווה את הנביא לומר. הגרסה שויי"ש שבדפוסים מתאימה לצורה המאוחרת soies.
40
מ״א3775 / (יחזקאל יד,ח) / פני
מי"ש אירי"ש / mes ires / כעסיי
חסר בכתבי-היד.
41
מ״ב3776 / (יחזקאל יד,כא) / שפטי
מי"ש יושטיצי"ש / mes justices / עונשיי
חסר בכתבי-הדי. בגרסת הדפוסים מופיעה, במקום היו"ד העיצורית, גימ"ל: חיקוי של הכתב הצרפתי המשתמש ב – g גם ב – dateau (גטו) גם ב – gentil (ז'נטי).
42
מ״ג3777 / (יחזקאל יד,כב) / נותרה
איריט רימנש"א / eret remanse / הייתה נשארת
חסר בכתבי-היד. בגרסת הדפוסים אין סיומת האל"ף של הנקבה. שמא צריך לקרוא רימנ"ש remans בזכר, בהתאם למלה צרפתית ממין זכר, תרגום של "פלטה".
43
מ״ד3778 / (יחזקאל טו,ד) / לאכלה
אדיוורי"ר / a deworer / לבלוע
חסר בכתבי-היד.
44
מ״ה3779 / (יחזקאל טו,ד) / נחר
ברואי"ר / bruir / לחרוך
45
מ״ו3780 / (יחזקאל טו,ד) / לחרוך
אישר"ט / esart / מובער לחלוטין
חסר בכתבי-היד. קשה לדעת, למה, בלעז הקודם, יש לפנינו שם – פועל וכאן בינוני פעול. האל"ף, גם היא מקורית, מצביעה על הרכב המלה: es” (לטינית- ex, במובן של ביטול) והפועל ardre (להבעיר).
46
מ״ז3781 / (יחזקאל טז,ב) / הודע
פיי"ש שבוי"ר / feis savoir / הודע (תן לדעת)
47
מ״ח3782 / (יחזקאל טז,ד) / הולדת אותך
פו"ש ניא"ה / fun nee / הולדת (היית נולדת)
חדסר בכתבי-היד.
48
מ״ט3783 / (יחזקאל טז,ד) / למשעי
אאפלנישימינ"ט / a aplanisement / בהחלקה
חסר בכתבי-היד. בדפוסים הגרסה אפלצמנ"ט היא כפי הנראה רק שריד מהלעז המקורי.
49
נ׳3784 / (יחזקאל טז,ה) / געל
אבורישימינ"ט / aborisement / תועבה
חסר בכתבי-היד. קוראים בדפוסים: אנבורישמנ"ט, ואולי זה תרגום של "בגעל": אי"ן אבורישימינ"ט en aborisement. ייתכן גם, שהייתה המלה שגורה בהשמטת ההברה הראשונה: אי"ן בורישימינ"ט en borisement.
50
נ״א3785 / (יחזקאל טז,ו) / מתבוססת
שוילייד"א / doiliede / מטונפת
חסר בכתבי-היד. וכמו כל הלעזים האלה המאוחרים כבר נאלמה ה – d (בדפוסים: שוייליא"ה).
51
נ״ב3786 / (יחזקאל טז,ז) / בעדי עדיים
איניושק"א שייגל"א / enjusca siegle / עד עולם
חסר בכתבי-היד. בגרסה שבדפוסים: אנגוק"א אשיגל"א, אני רואה בגימ"ל תחליף של היו"ד (ר' לעיל מס' 3776).
52
נ״ג3787 / (יחזקאל טז,ז) / נכנו
פורינ"ט אפייטיידי"ש / furent afeitiedes / היו נכונות
חסר בכתבי-היד. המשמעות ברורה: הגיעו למצבן המושלם. כמו בכל הלעזים המאוחרים הקריאה כאן: אפייטיא"ש (הדל"ת כבר נאלמת). אשר לצורת הנקבה, יש לשייך אותה לתרגום – שאינו מופיע בלעז – של "שדים": mameles.
53
נ״ד3788 / (יחזקאל טז,ח) / דדים
אמישטיי"ד / amistied / ידידות
חסר בכתבי-היד ומופיע בדפוסים בצורה מאוחרת אמיטיא"ש.
54
נ״ה3789 / (יחזקאל טז,י) / ואנעלך תחש
א"י קלצי"י ט"י טיישו"ן / e chalcei tei teison / והנעלתי אותך עור
חסר בכתבי-היד.
55
נ״ו3790 / (יחזקאל טז,י) / ואחבשך
א"י פוציילי"ש טי"י / e focielis tei / ועטפתי אותך
חסר בכתבי-היד ומובא כהשערה שלי בלבד. בדפוסים: איפוציינישטוי"י, ואני משער, שהנו"ן באה בטעות במקום למ"ד (הכתיב טוי"י, גם בלעז הקודם מצביע על המעבר בין tei ל – toi). גם את הפועל focielir לא מצאתי במילונים, אבל הוא נגזר בקלות מהשם focel ("עטיפה").
56
נ״ז3791 / (יחזקאל טז,י) / משי
שייד"א / seide / משי
חסר בכתבי-היד. בגרסת הדפוסים: שווייא"ה יש סימן גם להאלמת הדל"ת (ר' בפסוקים הקודמים).
57
נ״ח3793 / (יחזקאל טז,יד) / כליל
קורונ"א / corone / כתר
חסר בכתבי-היד.
58
נ״ט3794 / (יחזקאל טז,טז) / טלאות
פלשטרידי"ש / palastrdes / מטולאות
חסר בכתבי-היד. הגרסה שבדפוסים: פלטריא"ש היא צורה מאוחרת (palatrees?). הבעיה היא במשמעות המלה, כי כאן "טלאות" אמור להיות כליל היופי. ייתכן, שכמו במקור, ה"טלאי" הובן כמעשה אומנות של שיבוצי חתיכות מצבעים שונים. והתוצאה למופת.
59
ס׳3795 / (יחזקאל טז,טז) / לא באות ולא יהיה
א"י נו"ן אביני"ר אינו"ן ייר"ט / e non avenir e non iret / לא לבוא ולא יהיה
חסר בכתבי-היד. כפי הנראה המתרגם הבין את הפסוק: "[דברים] שלא היו צריכים להתרחש" ומצא ביטוי צרפתי כפול המתאים למקור העברי. הגרסה שבדפוסים: נו"ן אבני"ר אינו"ן אייטר"א (אולי תיקון, שנעשה בזמן שכבר לא הבינו את העתיד העתיק ורצו לקרוא א"י נו"ן אאי[ש]טר"א e non a e[s]tre).
60
ס״א3796 / (יחזקאל טז,כה) / ותפשקי
א"י אקלבייש"ש / e achalveisas / ופישקת
חסר בכתבי-היד. הפענוח לפי הגלוסרים של בזל ושל פריז, כי לפנינו רק: איאקיישמ"ש.
61
ס״ב3797 / (יחזקאל טז,כח) / ותזנים
א"י אינשיר"ש אאיל"ש / e enseras a els / וסגרת אותם
חסר בכתבי-היד. כאן "לסגור" במובן "להתעות, להביך" (ר' שמות יד,ג: "נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר").
62
ס״ג3798 / (יחזקאל טז,לא) / (ל)קלס
פרלידי"ץ / parlediz / דיבור, רכילות
חסר בכתבי-היד.
63
ס״ד3799 / (יחזקאל טז,לא) / אתנן
לויאי"ר / loier / שכר
חסר בכתבי-היד. ובדפוסים קוראים: לויאי"ץ Joiiz אולי הייתה קיימת צורה כזאת של השם. הגלוסרים נותנים צורה, שהיא בצרפתית של היום douaire "מוהר").
64
ס״ה3800 / (יחזקאל טז,לו) / (נחשתך)[נחשת]
פונ"ץ / fonz / קרקעית (כאן במשמעות: תחת)
65
ס״ו3801 / (יחזקאל טז,לז) / ערבת
מיל"ש / melas / ערבבת
חסר בכתבי-היד, והצורה נראית מאוחרת, בפרט לפי הכתיב שלפנינו מאלא"ש.
66
ס״ז3802 / (יחזקאל טז,מ) / ובתקוך
א"י טרישפירצירונ"ט טי"י / e trespercerint tei / ודקרו אותך
חסר בכתבי-היד.
67
ס״ח3803 / (יחזקאל טז,מז) / ולא
א"י פליאו"ט / e pleut / ומי יתן
חסר בכתבי-היד. רש"י מפרש: "הלואי" כמו "ולוא" ומביא את התרגום הצרפתי מהפועל plaire ("למצוא חן"), המשמש עד היום במשמעות זו, בדרך כלל בתוספת הזכרת ה': plaise, plut au ciel וכדומה.
68
ס״ט3804 / (יחזקאל טז,מז) / קט
פיקו"ט / pichot / קטן
חסר בכתבי-היד. זו מילת הקטנה מלשון דרום – צרפת.
69
ע׳3805 / (יחזקאל טז,סא) / (בריתך)[ברית]
פטרימוני"א / patremonie / נחלת אבות
חסר בכתבי-היד.
70
ע״א3806 / (יחזקאל יז,ג) / כנ,
איל"א / ele / כנף
חסר בכתבי-היד.
71
ע״ב3807 / (יחזקאל יז,ג) / צמרת
צימ"א / cime / צמרת
72
ע״ג3808 / (יחזקאל יז,ה) / צפצפה
שלק"א / salche / ערבה
חסר בכתבי-היד. הצורה רגילה היא salz,sals אבל סביר להניח, שאף הצורה הנ"ל קיימת, שכן ה – ch מופיע בכמה מלים נגזרות.
73
ע״ד3809 / (יחזקאל יז,ז) / כפנה
אמש"א / amasa / קיבץ
חסר בכתבי-היד.
74
ע״ה3810 / (יחזקאל יז,ט) / (טרפי)[טרפים]
פואיילי"א / fueilie / עלֶה
חסר בכתבי-היד.
75
ע״ו3811 / (יחזקאל יז,כא) / יפרשו
שירונ"ט אישפנדו"ץ / seront espanduz / יהיו מפוזרים
חסר בכתבי-היד.
76
ע״ז3812 / (יחזקאל יז,כב) / רך
גרייפ"א / greife / חוטר (שמרכיבים אותו באילן אחר)
בכמה כתבי-יד הגרסה גרפי"א (או כדומה) grafie (ר' אה"ל מס' 1352, שם במשמעות אחרת).
77
ע״ח3813 / (יחזקאל יז,כב) / תלול
אמונציליד / amonceled / מגובב
78
ע״ט3814 / (יחזקאל יח,ב) / משלים
אישנפלנ"ץ / esenplanz / מספרים משלים
חסר בכתבי-היד.
79
פ׳3815 / (יחזקאל יח,ב) / בסר
ויריו"ץ / werjuz / יין-בוסר
חסר בכתבי-היד, ובדפוסים קוראים ביירגו"ץ, מתוך החלפת וי"ו בבי"ת ויו"ד בגימ"ל.
80
פ״א3816 / (יחזקאל יח,ב) / תקהינה
אגצירונ"ט / agaceront / יגָרו
חסר בכתבי-היד. היינו מצפים לצורה סבילה, ולא פעילה כמו זו. גם הפועל במובן זה הוא כפי הנראה מאוחר, ויש מקום להטיל ספק במקוריות הלעז.
81
פ״ב3817 / (יחזקאל יח,יד) / וירא
א"י אפירצו"ט / e apercut / והבחין
חסר בכתבי-היד.
82
פ״ג3818 / (יחזקאל יח,כט) / יתכן
אפייטיי"ד / afeitied / מסודר, מוכן
חסר בכתבי-היד. יש להניח, שהושמט החלק הראשון של הלעז [sera] afeitied והמשמעות "יסתדר, יתאמת".
83
פ״ד3819 / (יחזקאל יח,ל) / שובו
ריטורני"ר / retorner / לשוב
חסר בכתבי-היד.
84
פ״ה3820 / (יחזקאל כא,ג) / ונצרבו
ריטרייר"א / retreire / להתכווץ
85
פ״ו3821 / (יחזקאל כא,יד) / מרוטה
פורביד"א / forbide / מצוחצחת
86
פ״ז3822 / (יחזקאל כא,טו) / ברק
פלנדור"ש / plandurs / ברקים
ר' לעיל מס' 3736.
87
פ״ח3823 / (יחזקאל כא,כ) / (אבחת)[אבחה]
גלפישמינ"ט / glapisment / נביחה, צעקב
"אבחת חרב" לפי רש"י מציינת את צעקת החללים שפגעה בהם החרב.
88
פ״ט3824 / (יחזקאל כא,כד) / בָרֵא
אישרטי"ר / esarter / לבָרֵא (להכשיר קרקע בעקירת הקוצים והסלעים)
89
צ׳3825 / (יחזקאל כא,כד) / בָרֵא
לישנ"ט / lisant / בוחר
חסר בכתבי-היד. לעז זה מפתיע משתי סיבות: א) במשמעות זו שכיחים פעלים מורכבים בקידומת (כגון אישליר"א eslire). ב) צורת הבינוני הפועל (אף אם יש לתרגם "בבחרו") אינה נראית מתאימה כאן, ובפרט אם נשווה ללעז הקודם המופיע בכתבי-היד.
90
צ״א3826 / (יחזקאל כא,כו) / אם הדרך
קרפו"ר / carfor / צומת
חסר בכתבי-היד.
91
צ״ב3827 / (יחזקאל כא,כו) / קלקל
טראיש"ט / traist / משך
חסר בכתבי-היד.
92
צ״ג3828 / (יחזקאל כב,ד) / קלסה
פרלידי"ץ / parlediz / דיבה, רכילות
93
צ״ד3829 / (יחזקאל כג,ג) / עשו
אטינבירינ"ט / atenvirent / הֵדֵקוּ
חסר בכתבי-היד. כאן במובן של מעיכה. הגלוסרים נותנים צורות מהפועל esachier ("לשבור, למעך").
94
צ״ה3830 / (יחזקאל כג,ה) / ותעגב
אישויי"ר / esweier / לסטות מן הדרך
95
צ״ו3831 / (יחזקאל כג,ה) / ותעגב
דישירי"ר / desirer / להתאוות
חסר בכתבי-היד.
96
צ״ז3832 / (יחזקאל כג,י) / שפוטים
יושטיצי"ש / justices / עונשים
חסר בכתבי-היד.
97
צ״ח3833 / (יחזקאל כג,יא) / (עגבתה)[עגבה]
וייניטי"ד / weineted / תורפה
98
צ״ט3834 / (יחזקאל כג,יז) / ותקע
אישלוקיי"ר / eslochier / לנקוע
99
ק׳3835 / (יחזקאל כג,כג) / קרואים
שימונ"ץ / semonz / מוזעקים
חסר בכתבי-היד.
100
ק״א3836 / (יחזקאל כג,ל) / עשה
פיישנ"ט / feisant / בעשותם
ר' לעיל מס' 3209.
101
ק״ב3837 / (יחזקאל כג,לד) / ומצית
א"י שוציר"ש / e suceras / ותמצצי
חסר בכתבי-היד.
102
ק״ג3839 / (יחזקאל כג,מ) / לאשר
א"ל לו"א / al lue / למקום
חסר בכתבי-היד.
103
ק״ד3840 / (יחזקאל כג,מ) / כחול
קוליר"א / colire / משחה לעיניים
חסר בכתבי-היד, ובדפוסים: אוקליר"א (?). אולי צריך לקרוא אקולירי"ר acolirer ("לצבוע במשחת כחול").
104
ק״ה3841 / (יחזקאל כג,מא) / כבודה
פריד"א / parede / מקושטת
105
ק״ו3842 / (יחזקאל כד,ו) / חלאתה
אישקומ"א / escume / קצף
106
ק״ז3843 / (יחזקאל כד,ט) / מדורה
פואיד"ה / foede / אח,מדורה
חסר בכתבי-היד. בדפוסים מופיעה הצורה המאוחרת פואי"ה foee.
107
ק״ח3844 / (יחזקאל כד,י) / הרקח
אדורשי"ר / adorser / לתת (את התבשילים) להישרף ולדבוק בסיר
108
ק״ט3845 / (יחזקאל כד,יז) / האנק
שייא"ש דימוני"ץ / seies demoniz / הֶיֵה מתמוטט
109
ק״י3846 / (יחזקאל כד,כב) / שפם
גרינו"ן / grenon / שפם
חסר בכתבי-היד. הצורה שלפניו קיימת ליד gernon.
110
קי״א3847 / (יחזקאל כד,כג) / ונמקתם
א"י שירי"ץ דימוני"ץ / e serez demoniz / ותתמוטטו
111
קי״ב3848 / (יחזקאל כה,ו) / (שאטך)[שאט]
גולושימינ"ט / golosement / שאיפה, תאווה
כפי הנראה יש לקרוא בפירושו של רש"י: "לשון שאף" במקום "שטף".
112
קי״ג3849 / (יחזאל כה,טז) / חוף
מרק"א / marche / גבול, ספר
חסר בכתבי-היד.
113
קי״ד3850 / (יחזקאל כו,ט) / ומחי קבלו
אי ל"א קוליד"א ד"י ש"א פירייר"א / e la colede de sa periere / והמכה של בליסטרתו
חסר בכתבי-היד, ובדפוסים, כרגיל, צורה מאוחרת colee בלי דלי"ת. פירייר"א מודפס פעם שנייה בסוף הפירוש.
114
קי״ה3852 / (יחזקאל כו,י) / משפעת
ד"י ל"א פוישו"ן / de la foison / מהשפע
חסר בכתבי-היד.
115
קי״ו3853 / (יחזקאל כו,יז) / חתיתם
לו"ר דיפרייניימינ"ט / lor defreiniement / שבירתם
חסר בכתבי-היד. הצורה המצויה בדפוסים לורדפריימנ"ט קשה לפענוח. "שבירתם" מתאים לגזרון של "חתיתם", אך לא כל כך למשמעות הפסוק. יש אפשרות אחרת: לו"ר אישפריימינ"ט esfreement lor "פחדם".
116
קי״ז3854 / (יחזקאל כז,ג) / מבואת ים
פור"ט / port / נמל
חסר בכתבי-היד.
117
קי״ח3855 / (יחזקאל כז,ה) / מפרש
וייל"א / weile / מִפרָשֹ
118
קי״ט3856 / (יחזקאל כז,ה) / תרן
מש"ט / mast / תורן
119
ק״כ3857 / (יחזקאל כז,ו) / קלונים
קישנ"א / chesne / אלון
120
קכ״א3858 / (יחזקאל כז,ו) / (משוטיך)[משוטים]
ריימ"ש / reims / משוטים
121
קכ״ב3859 / (יחזקאל כז,ו) / (קרשך)[קרש]
גובירניי"ל / governeil / הגה (של ספינה)
122
קכ״ג3860 / (יחזקאל כז,ז) / (מפרשך)[מפרש]
שיג"ל / segel / מִפרָשֹ (בגרמנית)
123
קכ״ד3861 / (יחזקאל כז,ז) / (מפרשך)[מפרש]
וייל"א / weile / מִפרָשֹ
124
קכ״ה3862 / (יחזקאל כז,ז) / נס
פירק"א / perche / מוט
125
קכ״ו3863 / (יחזקאל כז,ט) / מחזיקי בדקך
אפייטיאנ"ט ט"א קרויצ"א / afeitiant ta crewace / מתקנים בקעך
חסר בכתבי-היד. ובדפוסים: אפייטיאנ"ט טאקראוצ"א.
126
קכ״ז3864 / (יחזקאל כז,ט) / (מערבך)[מערב]
גרנטיא"ה / garantie / עֲרֵבוּת
127
קכ״ח3865 / (יחזקאל כז,יא) / גמדים
אנדוי"ש(?) / andois(?) / בני אמה אחת
חסר בכתבי-היד. ולא מצאתי כמלה הזאת במילונים. ההשערה היא, שלפנינו אלנידי"ש alnedis, תואר נגזר מהשם alne ("אמה", כלומר "גומד").
128
קכ״ט3866 / (יחזקאל כז,יא) / (שלטיהם)[שלטים]
קויברינ"ש / cuivrins / אשפות (לחיצים)
חסר בכתבי-היד.
129
ק״ל3867 / (יחזקאל כז,יב) / בדיל
אישטיי"ן / estein / בדיל
חסר בכתבי-היד.
130
קל״א3868 / (יחזקאל כז,טו) / הבנים
פאו"ן / paon / טווס
131
קל״ב3869 / (יחזקאל כז,טז) / נפך
אישקרבונקל"א / escharboncle / אודם (אבן יקרה)
חסר בכתבי-היד. ר' באה"ל מס' 1645 את הצורה המקבילה charboncle. מניחים, שהקידומת es- נדבקה בטעות בגלל שכיחות היידוע les,des לפני המלה.
132
קל״ג3870 / (יחזקאל כז,יז) / מנית
טרוק"א / troche / ענף, אגודה
לפי פירוש זה "חטי מנית" הן חיטה הצומחת בקבוצות שיבלים ענפות.
133
קל״ד3871 / (יחזקאל כז,יז) / פנג
בלשמ"א / balsme / אפרסמון
חסר בכתבי-היד. ר' אה"ל מס' 247.
134
קל״ה3872 / (יחזקאל כז,יט) / עשות
משי"ש / mases / גושים, עשתות
135
קל״ו3873 / (יחזקאל כז,כד) / מכללים
פרימינ"ט / parement / קישוט
רק בכתב-יד אחד מוצאים את הרבים פרימינ"ץ paremenz.
136
קל״ז3874 / (יחזקאל כז,כד) / (גנזי)[גנזים]
אישקרי"ן / escrin / קופסה (בעיקר לתכשיטים)
137
קל״ח3875 / (יחזקאל כז,כד) / מגדלי (בתרגום ארמי)
יפרייטי"ש / jafreites / ארונות
ר' אה"ל מס' 154. הגרסה שבדפוסים: שיפרייט"ש מושפעת כפי הנראה מההגייה המאוחרת של השי"ן (בגרמנית?). ר' בהקדמה. בכתבי-יד מצוין, שהמלה גרמנית. אבל, כפי הנראה, היא נתקבלה כבר בצרפתית, אלא שבסביבתו של רש"י המשתמשו במלה אחרת, ר' בלעז הבא.
138
קל״ט3876 / (יחזקא כז,כד) / מגדלי (בתרגום ארמי)
ארמייש"א / armeise / ארון
צורה מקבילה של armeire (היום: armoire), נמצאת רק באחד מכתבי-היד, אחרי המלה: "ובלשוננו".
139
ק״מ3877 / (יחזקאל כז,לו) / שרקו
שיבלי"ר / sibler / לשרוק
140
קמ״א3878 / (יחזקא כח,יב) / תכנית
פיינטור"א / peinture / תמונה
חסר בכתבי-היד.
141
קמ״ב3879 / (יחזקאל כח,כד) / ממאיר
פוינינ"ט / poiniant / נוקב, עוקץ
142
קמ״ג3880 / (יחזקאל כט,ד) / חחים
אינ"ש / ains / קרסים
חסר בכתבי-היד. צורה מקבילה ל – aim (אי"ם) באה"ל מס' 119 ועוד.
143
קמ״ד3881 / (יחזקאל כט,ד) / בקשקשתיך
אי"ן טי"ש אישקרדי"ש / en tes eschardes / בקשקשותיך
חסר בכתבי-היד. בדפוסים שלפנינו: אינטישאיקרטי"ש en tes echartes (או טעות או צורה מקבילה, מאוחרת).
144
קמ״ה3882 / (יחזקאל כט,ה) / ונטשתיך
א"י איטינדרי"י טו"י / e etendrei toi / ואשטח אותך
חסר בכתבי-היד. הצורות נראות מאוחרת, כי בלעזים של רש"י היינו קרואים כפי הנראה א"י אישטינדרי"י טי"י e estendrei tei.
145
קמ״ו3883 / (יחזקאל כט,יא) / תשב
שיר"א אשייאייד"א / sera aseijede / תהיה מיושבת
חסר בכתבי-היד. לפנינו הדפוסים: אשיגיא"ה (מאוחר).
146
קמ״ז3884 / (יחזקאל כט,יח) / מקרח
קלב"א / chalve / קֵרֵח
חסר בכתבי-היד.
147
קמ״ח3885 / (יחזקאל כט,יח) / מרוטה
פיליד"א / pelede / מקולפת
חסר בכתבי-היד. בדפוסים: פליא"ה (מאוחר).
148
קמ״ט3886 / (יחזקאל ל,ה) / ערב
גרנטיא"ה / garantie / עֲרֵבוּת
ר' לעיל מס' 3386.
149
ק״נ3887 / (יחזקאל לא,ג) / (צמרתו)[צמרת]
צימ"א / cime / צמרת
150
קנ״א3888 / (יחזקאל לא,ד) / (תעלתיה)[תעלות]
פושי"ץ / fosez / חפירות
151
קנ״ב3889 / (יחזקאל לא,ז) / דליותיו
שי"ש טריילי"ש / ses treiles / הדליות שלו
152
קנ״ג3890 / (יחזקאל לא,ח) / ערמנים
קשטינייר"ש / chasteniers / עצי ערמון
153
קנ״ד3891 / (יחזקאל לא,טו) / עלפה
פשמי"ר / pasmer / להתעלף
154
קנ״ה3892 / (יחזקאל לב,ו) / צפתך
טו"ן פלוטימינ"ט / ton flotement / צפותך (העובדה, שאתה צף)
חסר בכתבי-היד. בדפוסים קוראים: "טונפורטמנ"ט" [צ"ל: טו"ן פורטימינ"ט]. אולי: נשיאתך (העובדה, שאתה נושא), אבל אין זה מתקבל על הדעת, לכן תיקנתי לפי הגלוסרים של בזל ושל פריז.
155
קנ״ו3893 / (יחזקאל לב,ו) / אפקים
ריוייר"ש / riwiers / נחלים
ר' אה"ל מס' 941, שם ריביירי"ש, ומכאן שלא הבחינו הבחנה חמורה בין בי"ת לא דגושה לבין וי"ו בתעתיק המלים הצרפתיות.
156
קנ״ז3894 / (יחזקאל לב,י) / איש לנפשו
ש"י מאישמי"ש / sei meismes / את עצמו
חסר בכתבי-היד.
157
קנ״ח3895 / (יחזקאל לג,ב) / צפה
בדיט"א / badete / משקיף
ר' לעיל מס' 3337.
158
קנ״ט3896 / (יחזקאל לד,ד) / נחלות
דולורושי"ש / doloroses / כואבות
159
ק״ס3897 / (יחזקאל לד,כ) / רזה
מייגר"א / meigre / רזה
חסר בכתבי-היד.
160
קס״א3898 / (יחזקאל לו,ג) / (דבת)[דבה]
פרלימינ"ט / parlement / דיבור
161
קס״ב3899 / (יחזקאל לו,לא) / ונקטתם
דימוני"ר / demonir / להתמוטט
162
קס״ג3900 / (יחזקאל לז,ו) / וקרמתי
א"י קרושטיר"י / e crosterei / ואקרום, ואעלה גלד
163
קס״ד3901 / (יחזקאל לח,ד) / ושובבתיך
אינויישיי"ר / enwoisier / להשטות (מן הדרך הטובה)
164
קס״ה3902 / (יחזקאל לח,ט) / שואה
ברואינ"א / cruine / ערפל
ר' להלן מס' 4293.
165
קס״ו3903 / (יחזקאל לח,כ) / מדרגות
אישקילונ"ש / eschelons / מדרגות
בכמה כתבי-יד קוראים אישקלייר"ש eschaliers , מקבילה פרובנסאלית.
166
קס״ז3904 / (יחזקאל לט,ט) / בנשק
אי"ן ארמורי"ש / en armures / בכלי נשק
חסר בכתבי-יד. הצורה מאוחרת במקום ארמידורי"ש armedures.
167
קס״ח3905 / (יחזקאל לט,כא) / (משפטי)[משפט]
יושטיצ"א / justice / עונש
168
קס״ט3906 / (יחזקאל מ,ז) / תא
אפינדי"ץ / apendiz / יציע
ר' אה"ל מס' 590.
169
ק״ע3907 / (יחזקאל מ,ט) / ואיליו
א"י שי"ש לטי"ש / e ses lates / ומערכות הנסרים שלה
חסר בכתבי-היד. התיקון מגרסת הדפוסים (אשישלטינ"ץ) אינו משביע רצון כל כך ואולי יש למלה לטנ"ץ latanz (מלה נגזרת מ – lates כמו latiz) משמעות יותר סבירה.
170
קע״א3908 / (יחזקאל מ,יב) / גבול
אשומיי"ל / asomeil / גבול
ר' לעיל מס' 3066.
171
קע״ב3909 / (יחזקאל מ,טז) / תמרים
פומיל"ש / pomels / כותרות
חסר בכתבי-היד, ולפי ההסבר של רש"י היינו מצפים יותר למלה נגזרת מ"דקל" (פלמ"א palme).
172
קע״ג3910 / (יחזקאל מ,יז) / רצפה
פלנקיי"ר / planchier / רצפת-קרשים
חסר בכתבי-היד, ובדפוסים קוראים: פלנקי"ץ.
173
קע״ד3911 / (יחזקאל מ,יז) / לשכות
קנברי"ש / chanbres / חדרים
חסר בכתבי-היד.
174
קע״ה3912 / (יחזקאל מ,ל) / אלמות
ארוולו"ץ / arwoluz / קמרונות
חסר בכתבי-היד ואין תרגום למלה בגלוסרים של פריז ושל בזל. את גרסת הדפוסים (ארבו"ץ) קשה להעמיד.
175
קע״ו3913 / (יחזקאל מ,לז) / (איליו)[אילים]
מיישילינ"ש / meiselins / חנויות
את המלה לא מצאתי במילונים, אבל היא נגזרת בקלות מהמלה meisel ("אטליז") ואפשר להניח, שהיא מציינת צורת בנייה בקשתות, כפי שהיו בונים חנויות בימי-הביניים. אולי בגלל נדירות המונח הדפוסים מקדימים לעז אחר: אשישפיארקא"ש, קרי: א"י שי"ש פורקי"ש e ses porches ("ופרוזדוריו").
176
קע״ז3914 / (יחזקאל מא,ה) / צלע
אפינדי"ץ / apendiz / יציע
חסר בכתבי-היד.
177
קע״ח3915 / (יחזקאל מא,ו) / אחוזים
פורפרי"ש / porpris / מוחזקים
חסר בכתבי-היד.
178
קע״ט3916 / (יחזקאל מא,ז) / דה"מ ונסבה
וי"ץ / wiz / מדרגות לולייניות
179
ק״פ3917 / (יחזקאל מא,ז) / דה"מ ונסבה
וינדילשטיי"ן / wendelstein / מדרגות לולייניות (בגרמנית)
גם כאן תוקן בדפוסים לצורה שווינדי"ל שטי"ג schwindelsteg (ר' לעיל מס' 3369-3368).
180
קפ״א3918 / (יחזקאל מא,טו) / אתיקים
פילייר"ש / piliers / אומנות (עמודים תומכים)
אולי יש לקרוא כמו באה"ל מס' 512 פיליר"ש pilers (באותה משמעות).
181
קפ״ב3919 / (יחזקאל מא,כה) / עב
טרי"ף / tref / קורה
חסר בכתבי-היד. ור' באה"ל מס' 785 ולהלן מס' 4381 צורה מקבילה trev.
182
קפ״ג3920 / (יחזקאל מב,א) / לשכה
קנברידי"ץ / chanbrediz / איזור הלשכות
הלעז תואם כנראה את פירושו של רש"י "מקום הלשכות", כלומר מכלול הלשכות (השווה אירבידי"ץ erbediz, לעיל מס' 3003).
183
קפ״ד3921 / (יחזקאל מד,יא) / פקדות
קומנדיא"ש / comandies / משמרות
חסר בכתבי-היד.
184
קפ״ה3922 / (יחזקאל מד,טו) / בתעות
קנ"ט איגרירינ"ט / cant egarerent / כאשר תעו
חסר בכתבי-היד, והגרסות שבדפוסים נראות משובשות: קנאושאד"ר, קאנדילשארינ"ע…
185
קפ״ו3923 / (יחזקאל מד,יח) / (פארי)[פארים]
קפיל"ש / chapels / כובעים
חסר בכתבי-היד.
186
קפ״ז3924 / (יחזקאל מד,יח) / ביזע
אי"ן ל"א שוייר"א / en la suiere / בזיעה
חסר בכתבי-היד. היינו מצפים למלה sudor ולא suiere, שמשמעותה בדרך כלל "סמרטוט, ספוג[=ספונג'ידור]", אלא מסתבר, שהיה טשטוש מסוים בין שתי המלים.
187
קפ״ח3925 / (יחזקאל מד,כ) / כסום
אמולי"ר / amoler / לספר את השער לפי מידה שווה
מלשון modle, mole, "תבנית", וזה בעצם כפי שאנחנו מסתפרים, וכן רש"י אומר: לא גידול ולא גזיזה. כתב-יד אחד גורס אמודלי"ר amodler (צורה ישנה) ואחרים אמוללי"ר amoller, אך הרוב כפי שנרשם כאן.
188
קפ״ט3925א / (יחזקאל מד,ל) / להניח
אפושי"ר / aposer / להניח
חסר בכתבי-היד.
189
ק״צ3925ב / (יחזקאל מה,יא) / בת
מו"י / mui / חבית גדולה (מידת הלח)
חסר בכתבי-היד. מידה זו הייתה בשימוש בצרפת עד המהפכה באזורים אחדים, בדרך כלל בכתיב muid.
190
קצ״א3925ג / (יחזקאל מה,יב) / המנה
ל"ו צינ"ט / lo cent / המאה (משקל מאה שקלים)
חסר בכתבי-היד.
191
קצ״ב3926 / (יחזקאל מה,יד) / עשרת הבתים
די"ץ מישורי"ש / diz nesures / עשר מידות
מצוי רק בכתב-יד אחד (דיצמדור"א).
192
קצ״ג3927 / (יחזקאל מה,טו) / אחתך
ל"ו מיילו"ר / lo meilor / הטוב ביותר
חסר בכתבי-היד.
193
קצ״ד3928 / (יחזקאל מו,יד) / לרס
אישפרישי"ר / espreser / ללחוץ בחוזקה, לבלול
חסר בכתבי-היד. הגרסה שבדפוסים אילפרישי"ר ודאי משובשת.
194
קצ״ה3929 / (יחזקאל מו,יד) / לרס
אישמיילי"ר / esmieler / לכתת
חסר בכתבי היד. בדפוסים קוראים: אימללי"ר.
195
קצ״ו3930 / (יחזקאל מו,כא) / (מקצועי)[מקצועים]
אנגלי"ש / angles / זויות
חסר בכתבי-היד.
196
קצ״ז3931 / (יחזקאל מז,ב) / מפכים
בוילינ"ט / boilent / רותחים
גרסות כתבי-היד: בוייאונ"ט, בוייאנ"ט מצביעותלכאורה על המסת האות l, שלפי המקובל נמסה רק במאה הי"ט!
197
קצ״ח3932 / (יחזקאל מז,ג) / אפסים
קיבילי"ש / cheviles / קרסוליים
198
קצ״ט3933 / (יחזקאל מז,ה) / שחו
נואי"ר / noer / לשחות
"מי-שחו" הם מים, שאי-אפשר לעבור בהם בהליכה, אלא רק בשחייה. באחד מכתבי-היד קרואים נודי"ר noder, צורה ישנה, שבה טרם נאלמה ה – d.
199
ר׳3934 / (יחזקאל מז,ח) / הגלילה
מריש"ק / maresc / בִּיצה, מקווה מים רדודים
בדפוסים: לאמרק"א la marche ("הגבול, הספר"), וזה מתאים הרבה יותר טוב לתרגם "הגלילה". לכן יש לשער, שהוחלפה כאן מלה במלה או בגלל דמיון הצלילים או בגלל הלעז הבא.
200
ר״א3935 / (יחזקאל מז,יא) / (בצאתו)[בצות]
מריש"ק / maresc / בִּיצה, מקווה מים רדודים
חסר בכתבי-היד.
201
ר״ב3936 / (יחזקל מח,יח) / לעובדי העיר
א"ש שירבנ"ץ / as servanz / למשרתים
חסר בכתבי-היד. את הגרסה שלפנינו: אישארבנ"ט קשה להעמיד בלי תיקונים.
202
ר״ג3937 / (יחזקאל מח,כ) / (אחזת)[אחזה]
פורפרי"ש / porpris / פרוור
שכונה, ש"נאחזה" לעיר.
203