אוצר לעזי רש"י, תנ"ך, בראשיתOtzar La'azei Rashi, Tanakh, Genesis
א׳3001 / (בראשית א,ב) / תהו
אישטורדישו"ן / estordison / עילפון, הלם, מבוכה
ר' אה"ל 549 ועוד.
אישטורדישו"ן / estordison / עילפון, הלם, מבוכה
ר' אה"ל 549 ועוד.
1
ב׳3002 / (בראשית א,ב) / מרחפת
אקוביטי"ר / acoveter / לכסות
אקוביטי"ר / acoveter / לכסות
2
ג׳3003 / (בראשית א,יא) / דשא
אירבידי"ץ / erbediz / מעשב, מכלול העשבים
אירבידי"ץ / erbediz / מעשב, מכלול העשבים
3
ד׳3004 / (בראשית א,כד) / רמש ושרץ
קונמוברי"ש / conmovres / רוחשים
בשום אופן אין לקבל את פירושו של ברנדין conbres, "אפעים". לפנינו צורה קשורה עם הפועל conmovres (ר' אה"ל 914), המצביע על תנועה פנימית, בלתי-נראית לעין, אלא שקשה לזהות את הצורה הדקדוקית, אולי קונמוביאור"ש conmoverus?
קונמוברי"ש / conmovres / רוחשים
בשום אופן אין לקבל את פירושו של ברנדין conbres, "אפעים". לפנינו צורה קשורה עם הפועל conmovres (ר' אה"ל 914), המצביע על תנועה פנימית, בלתי-נראית לעין, אלא שקשה לזהות את הצורה הדקדוקית, אולי קונמוביאור"ש conmoverus?
4
ה׳3005 / (בראשית א,כז) / צלם
קוי"ן / coin / מטבע (הצורה הטבועה באסימון)
בדרך כלל, המלה מציינת את החרט, שבו טובעים את המטבע.
קוי"ן / coin / מטבע (הצורה הטבועה באסימון)
בדרך כלל, המלה מציינת את החרט, שבו טובעים את המטבע.
5
ו׳3006 / (בראשית ג,כד) / להט
למ"א / lame / להב
למ"א / lame / להב
6
ז׳3007 / (בראשית ד,יח) / ילד
ניישטר"א / neistre / להיוולד (גם ללדת)
ניישטר"א / neistre / להיוולד (גם ללדת)
7
ח׳3008 / (בראשית ד,יח) / זריעת האיש
איניינדרי"ר / enjendrer / להוליד
הלע"ז מופיע פעמיים בפסקה.
איניינדרי"ר / enjendrer / להוליד
הלע"ז מופיע פעמיים בפסקה.
8
ט׳3009 / (בראשית ד,כג) / (פצעי) [פצע]
נברידור"א / navredure / פצע
בדפוסים "מקאדורה", שהוא ודאי שיבוש. ואולי יש ליישב מציידור"א maciedure (מעיכה), ור' גם להלן (בראשית מ"ט, ה'). שם רש"י מביא את המלה היוונית מכייר"א ("סיף").
נברידור"א / navredure / פצע
בדפוסים "מקאדורה", שהוא ודאי שיבוש. ואולי יש ליישב מציידור"א maciedure (מעיכה), ור' גם להלן (בראשית מ"ט, ה'). שם רש"י מביא את המלה היוונית מכייר"א ("סיף").
9
י׳3010 / (בראשית יא,ג) / הבה
אפרייליי"ר / apareilier / להיכון
אפרייליי"ר / apareilier / להיכון
10
י״א3011 / (בראשית יא,ג) / לבנים
טיולי"ש / tiules / רעפים
טיולי"ש / tiules / רעפים
11
י״ב3012 / (בראשית יד,יד) / וירק
ארמי"ר / armer / לצייד בנשק
חסר בדפוסים הרגילים, אבל נמצא בכתבי-היד ובדפוס הראשון.
ארמי"ר / armer / לצייד בנשק
חסר בדפוסים הרגילים, אבל נמצא בכתבי-היד ובדפוס הראשון.
12
י״ג3013 / (בראשית יד,יד) / חניכיו
איניציי"ר / inicier / לחנוך
רש"י אינו מתרגם את "חניכיו" אלא את הפועל שבשורשו. דרמסטטר-ברנדין מפענחים: אנציניי"ר ancinier, שהיה צריך להיות אינשיניי"ר ensenier ("ללמד"). אולם אין בכתבי-היד השי"ן המתבקשת (s). גם יש ב – inicier שני המובנים של "לחנוך" ו"לחנך". כתבי-יד אחדים כנראה כותבים אישטריני"ר estrener "להשתמש בפעם הראשונה".
איניציי"ר / inicier / לחנוך
רש"י אינו מתרגם את "חניכיו" אלא את הפועל שבשורשו. דרמסטטר-ברנדין מפענחים: אנציניי"ר ancinier, שהיה צריך להיות אינשיניי"ר ensenier ("ללמד"). אולם אין בכתבי-היד השי"ן המתבקשת (s). גם יש ב – inicier שני המובנים של "לחנוך" ו"לחנך". כתבי-יד אחדים כנראה כותבים אישטריני"ר estrener "להשתמש בפעם הראשונה".
13
י״ד3014 / (בראשית טו,ב) / ערירי
דישאנפנטי"ץ / desanfantez / חסר-ילדים
האל"ף מציינת מעין התחלת מלה, כי היה ברור לכותבים הרכב המלה:des- קידומת השלילה ו – enfant "ילד". הסיומת ב – z היא לשון רבים או לשון יחיד ביחסת הנושא.
דישאנפנטי"ץ / desanfantez / חסר-ילדים
האל"ף מציינת מעין התחלת מלה, כי היה ברור לכותבים הרכב המלה:des- קידומת השלילה ו – enfant "ילד". הסיומת ב – z היא לשון רבים או לשון יחיד ביחסת הנושא.
14
ט״ו3015 / (בראשית יט,יז) / המלט
אישמוציי"ר / esmucier / להיחבא, להינצל
אישמוציי"ר / esmucier / להיחבא, להינצל
15
ט״ז3016 / (בראשית יט,כח) / קיטר
טורק"א / torche / לפיד, אבוקה
טורק"א / torche / לפיד, אבוקה
16
י״ז3017 / (בראשית כ,טז) / ונכחת
אישפרובי"ר / esprover / לבחון
אישפרובי"ר / esprover / לבחון
17
י״ח3018 / (בראשית כב,ג) / ויבקע
פינדר"א / fendre / לחטוב, לבקע
פינדר"א / fendre / לחטוב, לבקע
18
י״ט3019 / (בראשית כג,יג) / נתתי
דונא"י / donai / נתתי
כוונתו של רש"י היא כפי הנראה להראות, שבצרפתית כמו בלשון המקרא אפשר לבטא בעבר פעולה, שטרם התקיימה, אבל נחשבת כאילו התקיימה כבר. שלושה כתבי-יד מראים את הצורה ב – ai. ברוב האחרים יש צורה ב – a, אך קשה להסביר אותה.
דונא"י / donai / נתתי
כוונתו של רש"י היא כפי הנראה להראות, שבצרפתית כמו בלשון המקרא אפשר לבטא בעבר פעולה, שטרם התקיימה, אבל נחשבת כאילו התקיימה כבר. שלושה כתבי-יד מראים את הצורה ב – ai. ברוב האחרים יש צורה ב – a, אך קשה להסביר אותה.
19
כ׳3020 / (בראשית כג,טז) / קנטרין
צינטינייר"ש / centeniers / משקלים של מאה מידות, מטבעות של מאה
רש"י מסביר את המלה מן המדרש של הפסוק, כי עפרון דרש מטבעות בעלות ערך גדול.
צינטינייר"ש / centeniers / משקלים של מאה מידות, מטבעות של מאה
רש"י מסביר את המלה מן המדרש של הפסוק, כי עפרון דרש מטבעות בעלות ערך גדול.
20
כ״א3021 / (בראשית כד,יד) / הכחת
אפרובי"ר / aprover / להראות בבירור
רש"י רוצה לקרב בתרגומו את המשמעויות השונות של השורש "וכח". ר' לעיל (מס' 3017) "ונכחת" esprover. וע' באה"ל מס' 1080.
אפרובי"ר / aprover / להראות בבירור
רש"י רוצה לקרב בתרגומו את המשמעויות השונות של השורש "וכח". ר' לעיל (מס' 3017) "ונכחת" esprover. וע' באה"ל מס' 1080.
21
כ״ב3022 / (בראשית כד,יז) / הגמיאיני
הומי"ר / humer / לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה)
ר' אה"ל מס' 92.
הומי"ר / humer / לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה)
ר' אה"ל מס' 92.
22
כ״ג3023 / (בראשית כה,כא) / ויעתר
אינקריישמיני"ט / encreisement / ריבוי
רש"י מסתמך על שתי המשמעויות של הפועל הצרפתי encreistre, גם "לגדול, לרבות" גם "להתל, להפריע, להימאס" (ר' אה"ל מס' 2422) ומסביר כאן להרבות עד לזרא", כלומר להפציר בכל הכוח.
אינקריישמיני"ט / encreisement / ריבוי
רש"י מסתמך על שתי המשמעויות של הפועל הצרפתי encreistre, גם "לגדול, לרבות" גם "להתל, להפריע, להימאס" (ר' אה"ל מס' 2422) ומסביר כאן להרבות עד לזרא", כלומר להפציר בכל הכוח.
23
כ״ד3024 / (בראשית כה,כה) / אדרת
פלוקייד"א / flocheide / אריג צמרי
פלוקייד"א / flocheide / אריג צמרי
24
כ״ה3025 / (בראשית כו,יד) / עבדה
אובריינ"א / ovreine / מכלול העבודות
כדברי רש"י: "עבודה משמע עבודה אחת, עבודה משמע פעולה רבה". במלה הצרפתית הוא רואה אפוא שם קיבוצי לעומת oevre, שהיא "עבודה אחת".
אובריינ"א / ovreine / מכלול העבודות
כדברי רש"י: "עבודה משמע עבודה אחת, עבודה משמע פעולה רבה". במלה הצרפתית הוא רואה אפוא שם קיבוצי לעומת oevre, שהיא "עבודה אחת".
25
כ״ו3026 / (בראשית כו,כא) / שטנה
נוישימינ"ט / nuisement / נזק
נוישימינ"ט / nuisement / נזק
26
כ״ז3027 / (בראשית ל,כ) / יזבלני
הירבירייריא"ה / אירוח, לינה / herberjerie
הירבירייריא"ה / אירוח, לינה / herberjerie
27
כ״ח3028 / (בראשית ל,לב) / נקד
פוינטור"א / pointure / ניקוד
ייתכן, שרש"י מתכוון לתרגם לא את התואר "נקוד" שבמקרא, אלא את השם "נקודות" שבפירושו, והלעז הוא שם קיבוצי המצביע על הרבה נקודות המצויות במקום אחד.
פוינטור"א / pointure / ניקוד
ייתכן, שרש"י מתכוון לתרגם לא את התואר "נקוד" שבמקרא, אלא את השם "נקודות" שבפירושו, והלעז הוא שם קיבוצי המצביע על הרבה נקודות המצויות במקום אחד.
28
כ״ט3029 / (בראשית ל,לב) / חום
רו"ש / ros / אדום
רו"ש / ros / אדום
29
ל׳3030 / (בראשית ל,לז) / לבנה
טרינבל"א / trenble / צפצפה רעדנית
רש"י מזהה את הלבנה עם הצפצפה הרעדנית (tremble), הנושאת המון פרחים לבנים. בעברית של היום מזהים את הלבנה עם עץ, שקליפתו לבנה (bouleau).
טרינבל"א / trenble / צפצפה רעדנית
רש"י מזהה את הלבנה עם הצפצפה הרעדנית (tremble), הנושאת המון פרחים לבנים. בעברית של היום מזהים את הלבנה עם עץ, שקליפתו לבנה (bouleau).
30
ל״א3031 / (בראשיתך ל,לז) / לוז
קולדר"א / coldre / אלסר
"עץ שגדלים בו אגוזים דקים", כדברי רש"י, אולי העניין קשור עם שם הפרי בצרפתית של היום noisette, כלומר "אגוז קטן"; יכול להיותף שכבר בימי רש"י היו משתמשים בכינוי זה, ליד השם הרשמי coldre. בכמה כתבי-יד יש גרסאות הקרובות למלה noisette, שאין עדות ידועה עליה לפני 1280.
קולדר"א / coldre / אלסר
"עץ שגדלים בו אגוזים דקים", כדברי רש"י, אולי העניין קשור עם שם הפרי בצרפתית של היום noisette, כלומר "אגוז קטן"; יכול להיותף שכבר בימי רש"י היו משתמשים בכינוי זה, ליד השם הרשמי coldre. בכמה כתבי-יד יש גרסאות הקרובות למלה noisette, שאין עדות ידועה עליה לפני 1280.
31
ל״ב3032 / (בראשית ל,לז) / ערמון
קשטיניי"ר / chastenier / עץ ערמון
קשטיניי"ר / chastenier / עץ ערמון
32
ל״ג3033 / (בראשית לא,י) / ברדים
פיישי"ד / peised / מנומש
מלשון (pois) peis "אפונה", כלומר שיש בו כתמים בצורת אפונה. אלא שפירושו של רש"י, שהוא ממילא קשה להבנה, עולה בקושי בקנה אחד עם הלעז. אין לקבל את הגזרון (poix) peiz "זפת" ולדבר על מעין כתמי זפת, כי יש שי"ן ולא צד"י בכל הגרסאות.
פיישי"ד / peised / מנומש
מלשון (pois) peis "אפונה", כלומר שיש בו כתמים בצורת אפונה. אלא שפירושו של רש"י, שהוא ממילא קשה להבנה, עולה בקושי בקנה אחד עם הלעז. אין לקבל את הגזרון (poix) peiz "זפת" ולדבר על מעין כתמי זפת, כי יש שי"ן ולא צד"י בכל הגרסאות.
33
ל״ד3034 / (בראשית לא,לד) / כר
בשטי"ל / bastel / אוכף
כך כתוב ברוב כתבי-היד. באחדים מהם קוראים את הצורה הקרובה בש"ט ואין הבדל ביניהם (אולי bast יותר גדול מ – bastel).
בשטי"ל / bastel / אוכף
כך כתוב ברוב כתבי-היד. באחדים מהם קוראים את הצורה הקרובה בש"ט ואין הבדל ביניהם (אולי bast יותר גדול מ – bastel).
34
ל״ה3035 / (בראשית לא,לז) / ויוכיחו
אפרובי"ר / aprover / לברר
ר' לעיל מס' 3021.
אפרובי"ר / aprover / לברר
ר' לעיל מס' 3021.
35
ל״ו3036 / (בראשית לג,י) / ותרצני
אפיימינ"ט / apeiement / פיוס
אפיימינ"ט / apeiement / פיוס
36
ל״ז3037 / (בראשית לג,יא) / ברכתי
שלודי"ר / saluder / לשאול בשלום
שלודי"ר / saluder / לשאול בשלום
37
ל״ח3038 / (בראשית לג,יא) / ברכתי
מו"ן שלו"ד / mon salud / שאילת שלומי
רש"י רואה ב"מנחה" הזאת רק אות לברכת שלום והוא מתרגם קודם את המושג ואחר-כך את המלה שבפסוק.
מו"ן שלו"ד / mon salud / שאילת שלומי
רש"י רואה ב"מנחה" הזאת רק אות לברכת שלום והוא מתרגם קודם את המושג ואחר-כך את המלה שבפסוק.
38
ל״ט3039 / (בראשית לג,יג) / עלות
אינפנטיי"ש / enfanteis / שיש להן ולדות
כפי הנראה תואר (מלטינית *infantix או כדומה), המציין את החיה, היולדת ולדות.
אינפנטיי"ש / enfanteis / שיש להן ולדות
כפי הנראה תואר (מלטינית *infantix או כדומה), המציין את החיה, היולדת ולדות.
39
מ׳3040 / (בראשית לז,ב) / (דבתם)[דבה]
פרלידי"ץ / parlediz / דיבה, רכילות
מלשון parler "לדבר" עם סיומת קיבוצית: "מכלול דיבורים", ובריבוי יש מן השלילה.
פרלידי"ץ / parlediz / דיבה, רכילות
מלשון parler "לדבר" עם סיומת קיבוצית: "מכלול דיבורים", ובריבוי יש מן השלילה.
40
מ״א3041 / (בראשית לח,טז) / ויט
דישטולי"ר / destolir / לסטות
בכתב-יד אחד: דישטורני"ר destorner.
דישטולי"ר / destolir / לסטות
בכתב-יד אחד: דישטורני"ר destorner.
41
מ״ב3042 / (בראשית מ,א) / אפה
פישטו"ר / pestor / אופה (המייצר פת)
פישטו"ר / pestor / אופה (המייצר פת)
42
מ״ג3043 / (בראשית מ,י) / שריגם
וידי"ץ / wediz / ענף גפן
באה"ל הייתה לנו הצורה wedile (מס' 67 ועוד), "קנוקנת", שהיא מילת הקטנה של wediz.
וידי"ץ / wediz / ענף גפן
באה"ל הייתה לנו הצורה wedile (מס' 67 ועוד), "קנוקנת", שהיא מילת הקטנה של wediz.
43
מ״ד3044 / (בראשית מ,י) / סמדר
אישפני"ר / espanir / להנץ, להתפתח
רש"י מתאר את התפתחות הצמח מפרח לפרי. לשם כך הוא משתמש במלה "סמדר" משיר השירים (ב', י"ג וט"ו; ז', י"ג) ובצרפתית espanir, להיפתח לגמרי.
אישפני"ר / espanir / להנץ, להתפתח
רש"י מתאר את התפתחות הצמח מפרח לפרי. לשם כך הוא משתמש במלה "סמדר" משיר השירים (ב', י"ג וט"ו; ז', י"ג) ובצרפתית espanir, להיפתח לגמרי.
44
מ״ה3045 / (בראשית מ,טז) / פת כסנין
אובלידי"ש / obledes / רקיקים
עוגות של בצק עדין. מעניין, שרש"י אינו מסביר כאן שום מלה מן הפסוק, אלא, כדי להורות על צורת הסלים שבפסוק, מביא עובדה מחיי יום-יום בצרפת, והלעז שייך לסיפור הזה.
אובלידי"ש / obledes / רקיקים
עוגות של בצק עדין. מעניין, שרש"י אינו מסביר כאן שום מלה מן הפסוק, אלא, כדי להורות על צורת הסלים שבפסוק, מביא עובדה מחיי יום-יום בצרפת, והלעז שייך לסיפור הזה.
45
מ״ו3046 / (בראשית מא,ב) / אחו
מריש"ק / maresc / בִיצה
מריש"ק / maresc / בִיצה
46
מ״ז3047 / (בראשית מא,ג) / דקות
טינבי"ש / tenves / דקות
טינבי"ש / tenves / דקות
47
מ״ח3048 / (בראשית מא,ה) / קנה
טודי"ל / tudel / צינור, גבעול
טודי"ל / tudel / צינור, גבעול
48
מ״ט3049 / (בראשית מא,ה) / בריאות
שייני"ש / seines / בריאות
שייני"ש / seines / בריאות
49
נ׳3050 / (בראשית מא,ו) / שדופת
השלידי"ש / hasledes / שרופות, מיובשות, שזופות
השלידי"ש / hasledes / שרופות, מיובשות, שזופות
50
נ״א3051 / (בראשית מא,ו) / קדים
ביש"א / bise / רוח חזקה, קרה ויבשה
ביש"א / bise / רוח חזקה, קרה ויבשה
51
נ״ב3052 / (בראשית מא,ז) / בריאות
שייני"ש / seines / בריאות
חזרה על מה שכתוב כבר בפסוק ה'. כפי הנראה להעז לא הופיע בכל כתבי-היד באותו מקום, באלה בפסוק ה' ובאלה בפסוק ז'.
שייני"ש / seines / בריאות
חזרה על מה שכתוב כבר בפסוק ה'. כפי הנראה להעז לא הופיע בכל כתבי-היד באותו מקום, באלה בפסוק ה' ובאלה בפסוק ז'.
52
נ״ג3053 / (בראשית מא,יד) / בור
פוש"א / fose / חפירה
פוש"א / fose / חפירה
53
נ״ד3055 / (בראשית מא,יט) / רקות בשר
בלושי"ש / bloses / מחוסרות
התואר blos ממוצא גרמני (bloss, ערום, גרוד, חסר) לא השאיר שרידים בצרפתית של היום. מעניין, שבגרמנית bloss הוא גם תואר הפועל במשמעות "רק".
בלושי"ש / bloses / מחוסרות
התואר blos ממוצא גרמני (bloss, ערום, גרוד, חסר) לא השאיר שרידים בצרפתית של היום. מעניין, שבגרמנית bloss הוא גם תואר הפועל במשמעות "רק".
54
נ״ה3056 / (בראשית מא,מ) / ישק
גרנישו"ן / garnison / ציוד, צידה, אספקה
המשמעות של המלה בצרפתית של היום "חיל-מצב" היא התפתחות בכיוון אחר של "ציוד, מצודה".
גרנישו"ן / garnison / ציוד, צידה, אספקה
המשמעות של המלה בצרפתית של היום "חיל-מצב" היא התפתחות בכיוון אחר של "ציוד, מצודה".
55
נ״ו3057 / (בראשית מג,טז) / צהרים
דישני"ר / disner / ארוחת-צהריים
בעקבות שינויים בהרגלי האכילה של תושבי צרפת, disner הוא היום (מאז המאה הי"ט, עם הבדלים בין איזור לאיזור) ארוחת-הערב.
דישני"ר / disner / ארוחת-צהריים
בעקבות שינויים בהרגלי האכילה של תושבי צרפת, disner הוא היום (מאז המאה הי"ט, עם הבדלים בין איזור לאיזור) ארוחת-הערב.
56
נ״ז3058 / (בראשית מד,ב) / (גביעי)[גביע]
מדירנ"א / maderne / כוס ארוכה עשויה עץ משויש (כוס הדורה)
ר' אה"ל מס' 1166.
מדירנ"א / maderne / כוס ארוכה עשויה עץ משויש (כוס הדורה)
ר' אה"ל מס' 1166.
57
נ״ח3059 / (בראשית מה,ב) / בית
מיישניד"א / meisnede / בני הבית
כמובן לא הבית עצמו (maison, meison) שמע על התרגשות יוסף, אלא "התכולה האנושית" של הבית.
מיישניד"א / meisnede / בני הבית
כמובן לא הבית עצמו (maison, meison) שמע על התרגשות יוסף, אלא "התכולה האנושית" של הבית.
58
נ״ט3060 / (בראשית מז,ז) / ויברך
שלודי"ר / saluder / לשאול בשלום
בניגוד לברכה של פסוק י' (מס' 3037), שהיא באמת ברכה.
שלודי"ר / saluder / לשאול בשלום
בניגוד לברכה של פסוק י' (מס' 3037), שהיא באמת ברכה.
59
ס׳3061 / (בראשית מח,ז) / כברת ארץ
קרואיד"א / charuede / מלוא מחרשה (מה שמחרשה מספיקה לחרוש במשך יום)
קרואיד"א / charuede / מלוא מחרשה (מה שמחרשה מספיקה לחרוש במשך יום)
60
ס״א3062 / (בראשית מט,ו) / עקרו
אישיריטי"ר / esjareter / לכרות את גידי השוק
אישיריטי"ר / esjareter / לכרות את גידי השוק
61
ס״ב3063 / (בראשית מט,יא) / שרקה
קורייד"א / corjede / עריס (שורה של גפנים המודלות על גדר והן יוצרות מעין סוכה)
קורייד"א / corjede / עריס (שורה של גפנים המודלות על גדר והן יוצרות מעין סוכה)
62
ס״ג3064 / (בראשית מט,יג) / חוף
מרק"א / marche / גבול, ספר
מרק"א / marche / גבול, ספר
63
ס״ד3065 / (בראשית מט,יט) / עקב
טרצי"ש / traces / עקבות
גדודי גד יחזרו אחרי המלחמה על עקבותיהם, כי לא ימותו ולא יילכדו.
טרצי"ש / traces / עקבות
גדודי גד יחזרו אחרי המלחמה על עקבותיהם, כי לא ימותו ולא יילכדו.
64
ס״ה3066 / (בראשית מט,כו) / תאות
אשומיי"ל / asomeil / גבול
המלה, שמוצאה מהגזרון הלטיני summa ("שיא"), כפי הנראה מהמלה *assumaculum, מצויה רק במקורות יהודיים (ר' מילונו של לוי, מס' 121).
אשומיי"ל / asomeil / גבול
המלה, שמוצאה מהגזרון הלטיני summa ("שיא"), כפי הנראה מהמלה *assumaculum, מצויה רק במקורות יהודיים (ר' מילונו של לוי, מס' 121).
65