אוצר לעזי רש"י, תנ"ך, ישעיהוOtzar La'azei Rashi, Tanakh, Isaiah
א׳3422 / (ישעיה א,ד) / כבד
פישנ"ט / pesant / כבד
פישנ"ט / pesant / כבד
1
ב׳3423 / (ישעיה א,ד) / כבד
פישנטומ"א / pesantume / כבדות
רש"י מסביר, שהצירוף "כבד-עוון" הוא ביטוי שמני, כלומר "עם של כבדות עוונות", היינו שרובצים עליו עוונות רבים.
פישנטומ"א / pesantume / כבדות
רש"י מסביר, שהצירוף "כבד-עוון" הוא ביטוי שמני, כלומר "עם של כבדות עוונות", היינו שרובצים עליו עוונות רבים.
2
ג׳3424 / (ישעיה א,ו) / טריה
דימצייד"א / demaciede / הלומה, כתושה
דימצייד"א / demaciede / הלומה, כתושה
3
ד׳3425 / (ישעיה א,ו) / טריה
מוישט"א / moiste / רטובה
חסר בכתבי-היד.
מוישט"א / moiste / רטובה
חסר בכתבי-היד.
4
ה׳3426 / (ישיעה א,כה) / בר
שבו"ן / savon / סבון
שבו"ן / savon / סבון
5
ו׳3427 / (ישעיה א,כה) / (בדיליך)[בדילים]
אישטיי"ן / estein / בדיל
כמעט בכל כתבי-היד המלה נגמרת במי"ם ולא בנו"ן (אישטיי"ם esteim).
אישטיי"ן / estein / בדיל
כמעט בכל כתבי-היד המלה נגמרת במי"ם ולא בנו"ן (אישטיי"ם esteim).
6
ז׳3428 / (ישעיה א,כט) / אילים
אולמ"א / olme / בוקיצה (עץ נוי)
כרגיל זיהה רש"י עצים המוזכרים בתנ"ך עם עצים הצומחים באיזור מגוריו, אף שלפעמים אינם מצויים בארצות המקרא.
אולמ"א / olme / בוקיצה (עץ נוי)
כרגיל זיהה רש"י עצים המוזכרים בתנ"ך עם עצים הצומחים באיזור מגוריו, אף שלפעמים אינם מצויים בארצות המקרא.
7
ח׳3429 / (ישעיה א,ל) / נבלת
פלטישנ"ט / flatisant / מפיל
הגרסה של כמה כתבי-יד נוטה יותר לפענוח פליישטרישנ"ט fleistrisant ("נובל"); שני השורשים התמזגו במשך הדורות.
פלטישנ"ט / flatisant / מפיל
הגרסה של כמה כתבי-יד נוטה יותר לפענוח פליישטרישנ"ט fleistrisant ("נובל"); שני השורשים התמזגו במשך הדורות.
8
ט׳3430 / (ישעיה א,לא) / ניצוץ
אישטינציל"א / estencele / ניצוץ
אישטינציל"א / estencele / ניצוץ
9
י׳3431 / (ישעיה ב,ד) / אתים
קולטרי"ש / coltres / קנקנים של מחרשות (היתדות הפולחות את הקרקע)
קולטרי"ש / coltres / קנקנים של מחרשות (היתדות הפולחות את הקרקע)
10
י״א3432 / (ישעיה ב,ד) / מזמרות
שרפי"ש / sarpes / מגלים, מזמרות
שרפי"ש / sarpes / מגלים, מזמרות
11
י״ב3433 / (ישעיה ב,ו) / שפק
דיבטימינ"ט / debatement / מאבק, טרדה
רש"י מפרש, שלחוטאים תהיינה בעיות עם הילדים, שיוולדו להם מנשים נכריות, והלעז מתייחס לשם עצם "שפק" שבאיוב (לו,יח), שבו רש"י מסביר את הפועל שלפנינו "ישפיקו".
דיבטימינ"ט / debatement / מאבק, טרדה
רש"י מפרש, שלחוטאים תהיינה בעיות עם הילדים, שיוולדו להם מנשים נכריות, והלעז מתייחס לשם עצם "שפק" שבאיוב (לו,יח), שבו רש"י מסביר את הפועל שלפנינו "ישפיקו".
12
י״ג3434 / (ישעיה ב,כ) / חפר פרות
טלפי"ש / talpes / חפרפרות
טלפי"ש / talpes / חפרפרות
13
י״ד3435 / (ישעיה ב,כ) / עטלפים
קלב"א שורי"ץ / chalve soriz / עטלפים
נראה, שרש"י ראה בהרכב זה (מילולית: "עכברים קרחים") מלה אחת, ולכן אין סימן הריבוי ברכיב הראשון chalve.
קלב"א שורי"ץ / chalve soriz / עטלפים
נראה, שרש"י ראה בהרכב זה (מילולית: "עכברים קרחים") מלה אחת, ולכן אין סימן הריבוי ברכיב הראשון chalve.
14
ט״ו3436 / (ישעיה ג,ו) / מכשלה
פיילנצ"א / feilance / מחסור, משגה
פיילנצ"א / feilance / מחסור, משגה
15
ט״ז3437 / (ישעיה ג,יט) / נטפות
מושטניצי"ש / mostnices / שרשרות
לדברי רש"י: "כמין מרגליות נקובות וחרוזות בחוט… שתלויות על הצואר ונוטפות על החזה". ר' אה"ל מס' 1346.
מושטניצי"ש / mostnices / שרשרות
לדברי רש"י: "כמין מרגליות נקובות וחרוזות בחוט… שתלויות על הצואר ונוטפות על החזה". ר' אה"ל מס' 1346.
16
י״ז3438 / (ישעיה ג,כ) / קשרים
אורפריי"ש / orfreis / רצועות רקמת זהב
כמה כתבי-יד והדפוסים גורסים פריי"ס freis בלבד, ואין הבדל במשמעות.
אורפריי"ש / orfreis / רצועות רקמת זהב
כמה כתבי-יד והדפוסים גורסים פריי"ס freis בלבד, ואין הבדל במשמעות.
17
י״ח3439 / (ישעיה ג,כ) / בתי-הנפש
נושקי"ש / nosches / סיכות, מכבנות
כפי הנראה כאן סיכה "הסוגרת את הבגד בצווארון" (ר' אה"ל מס' 213).
נושקי"ש / nosches / סיכות, מכבנות
כפי הנראה כאן סיכה "הסוגרת את הבגד בצווארון" (ר' אה"ל מס' 213).
18
י״ט3440 / (ישעיה ג,כג) / גלינים
מירידויר"ש / miredoirs / ראיים, מראות
הדפוסים נותנים את המלה האיטלקית ספיקיי"ו (specchio).
מירידויר"ש / miredoirs / ראיים, מראות
הדפוסים נותנים את המלה האיטלקית ספיקיי"ו (specchio).
19
כ׳3441 / (ישעיה ג,כג) / צניפות
מוליקי"ן / molekin / "עור-חפרפרת" (אריג יקר)
המילונים מציינים, שהמלה נתקבלה בצרפתית (מן האנגלית) רק באמצע המאה הי"ט בצורת moleskine. אך עובדה היא, שהיא מופיעה כאן אצל רש"י, ואין ספק, שמדובר באותה מלה.
מוליקי"ן / molekin / "עור-חפרפרת" (אריג יקר)
המילונים מציינים, שהמלה נתקבלה בצרפתית (מן האנגלית) רק באמצע המאה הי"ט בצורת moleskine. אך עובדה היא, שהיא מופיעה כאן אצל רש"י, ואין ספק, שמדובר באותה מלה.
20
כ״א3442 / (ישעיה ג,כג) / רדידים
פירמייל"ץ / fermeilz / סגרים
פירמייל"ץ / fermeilz / סגרים
21
כ״ב3443 / (ישעיה ג,כד) / מקשה
בטידי"ץ / batediz / עשוי בהכאה
או בטדי"ץ batdiz, ר' מס' 3111.
בטידי"ץ / batediz / עשוי בהכאה
או בטדי"ץ batdiz, ר' מס' 3111.
22
כ״ג3444 / (ישעיה ד,ד) / רוח
טלינ"ט / talent / רצון
טלינ"ט / talent / רצון
23
כ״ד3445 / (ישעיה ד,ד) / בער
דישקומברימינ"ט / descombrement / חילוץ
כאן במשמעות פינוי של ירושלים מתועבותיה.
דישקומברימינ"ט / descombrement / חילוץ
כאן במשמעות פינוי של ירושלים מתועבותיה.
24
כ״ה3446 / (ישעיה ה,ב) / באשים
לנברוישי"ש / lanbruises / ענבי-בר
לנברוישי"ש / lanbruises / ענבי-בר
25
כ״ו3447 / (ישעיה ה,י) / (צמדי)[צמד]
ארפינ"ט / arpent / מידת-שטח (שניים עד חמישה דונמים לפי המקומות)
ארפינ"ט / arpent / מידת-שטח (שניים עד חמישה דונמים לפי המקומות)
26
כ״ז3448 / (ישעיה ה,יב) / חליל
קלימי"ל / chalemel / חליל (כלי נגינה)
קלימי"ל / chalemel / חליל (כלי נגינה)
27
כ״ח3449 / (ישעיה ה,טז) / משפט
יושטיצ"א / justice / עונשים
זה אחד של המובנים של justice, והוא מתאים לדברי רש"י: "כשיעשה משפטים בהם".
יושטיצ"א / justice / עונשים
זה אחד של המובנים של justice, והוא מתאים לדברי רש"י: "כשיעשה משפטים בהם".
28
כ״ט3450 / (ישעיה ה,כו) / נס
פירק"א / perche / מוט
כאן רש"י מתאר באריכות, מהו נס: "הוא כמו כלונס ארוך ונותנין בראשו בגד ועולין בראש הר גבוה ורואין אותו מרחוק והוא סימן לקיבוץ בני אדם".
פירק"א / perche / מוט
כאן רש"י מתאר באריכות, מהו נס: "הוא כמו כלונס ארוך ונותנין בראשו בגד ועולין בראש הר גבוה ורואין אותו מרחוק והוא סימן לקיבוץ בני אדם".
29
ל׳3451 / (ישעיה ה,כו) / ושרק
שיבלי"ר / sibler / לשרוק
שיבלי"ר / sibler / לשרוק
30
ל״א3452 / (ישעיה ה,כט) / ויפליט
אישמוציי"ר / esmucier / להחביא
במס' 3015 תורגמה המלה "להיחבא". כנראה יש לפועל משמעות סבילה וגם משמעות פעילה כמו כאן, שהאריה מבריח את הבאים להציל את טרפו מידו.
אישמוציי"ר / esmucier / להחביא
במס' 3015 תורגמה המלה "להיחבא". כנראה יש לפועל משמעות סבילה וגם משמעות פעילה כמו כאן, שהאריה מבריח את הבאים להציל את טרפו מידו.
31
ל״ב3453 / (ישעיה ה,ל) / ונבט
איר"ט אישגרדי"ד / יהיה נבחן (=ייבחן) / ert esgarded
רש"י מבקש לתרגם את הנפעל של המקור בצורה מקבילה בצרפתית. אך קשה, מפני של"נבט" יש כאן משמעות פשוטה ("יסתכל" או כדומה). וצריך להסביר, בערך, שתהיה הסתכלות ממנו לכיוון הארץ וכו'.
איר"ט אישגרדי"ד / יהיה נבחן (=ייבחן) / ert esgarded
רש"י מבקש לתרגם את הנפעל של המקור בצורה מקבילה בצרפתית. אך קשה, מפני של"נבט" יש כאן משמעות פשוטה ("יסתכל" או כדומה). וצריך להסביר, בערך, שתהיה הסתכלות ממנו לכיוון הארץ וכו'.
32
ל״ג3454 / (ישעיה ו,י) / השמן
אינגריישנ"ט / engreisant / משמין
רש"י מייחס לבינוני צרפתי זה, המתרגם שם-פועל עברי, מובן של פעולה מודרגת, כלומר: "[לב העם הזה] הולך ומשין".
אינגריישנ"ט / engreisant / משמין
רש"י מייחס לבינוני צרפתי זה, המתרגם שם-פועל עברי, מובן של פעולה מודרגת, כלומר: "[לב העם הזה] הולך ומשין".
33
ל״ד3455 / (ישעיה ז,ב) / נחה
פוש"ד / posad / נח, נשען
שלא כרגיל יש כאן תרגום של צורה מוטית של הפועל, אולי כדי למנוע הבנה של "נחה" כהווה.
פוש"ד / posad / נח, נשען
שלא כרגיל יש כאן תרגום של צורה מוטית של הפועל, אולי כדי למנוע הבנה של "נחה" כהווה.
34
ל״ה3456 / (ישעיה ז,ג) / (תעלת)[תעלה]
פושי"ד / fosed / חפיר, תעלה
פושי"ד / fosed / חפיר, תעלה
35
ל״ו3457 / (ישעיה ז,ד) / אודים
טישונ"ש / tisons / אודים, עצים חרוכים
טישונ"ש / tisons / אודים, עצים חרוכים
36
ל״ז3458 / (ישעיה ז,יט) / נעצוצים
ברוצי"ש / broces / סבכי יער
ברוצי"ש / broces / סבכי יער
37
ל״ח3459 / (ישעיה ז,כה) / מעדר
פושוי"ר / fosoir / מכוש
פושוי"ר / fosoir / מכוש
38
ל״ט3460 / (ישעיה ט,יג) / כפה
אר"ק וולו"ד / arc wolud / קמרון
ר' אה"ע מס' 1109.
אר"ק וולו"ד / arc wolud / קמרון
ר' אה"ע מס' 1109.
39
מ׳3461 / (ישעיה י,ז) / ידמה
קוידי"ר / cuider / להאמין
קוידי"ר / cuider / להאמין
40
מ״א3462 / (ישעיה י,יב) / פרי גדל
קריישמינ"ט ד"י גרנדיצ"א / ניפוח גדולה / Creisment de grandece
קריישמינ"ט ד"י גרנדיצ"א / ניפוח גדולה / Creisment de grandece
41
מ״ב3463 / (ישעיה י,יב) / תפארת
ונטנצ"א / wantance / התפארות
ונטנצ"א / wantance / התפארות
42
מ״ג3464 / (ישעיה י,יג) / כאביר
פלושור"ש / plusors / רבים
פלושור"ש / plusors / רבים
43
מ״ד3465 / (ישעיה י,טו) / גרזן
דולידויר"א / doledoire / מעצד (מין גרזן)
דולידויר"א / doledoire / מעצד (מין גרזן)
44
מ״ה3466 / (ישעיה י,טו) / משור
שיר"א / sere / משור
שיר"א / sere / משור
45
מ״ו3467 / (ישעיה י,לד) / ונקף
אישברניי"ר / esbranjier / לסעף, לגזום
חסר בדפוסים.
אישברניי"ר / esbranjier / לסעף, לגזום
חסר בדפוסים.
46
מ״ז3468 / (ישעיה יא,ג) / והריחו
אי"ד אינושמיר"א לו"י / וימלא אותו רוח (או: ריח) /
ed enosmera lui הפועל enosmer מורכב מהפועל osmer ("להריח") ומהקידומת "en ("בתוך").
אי"ד אינושמיר"א לו"י / וימלא אותו רוח (או: ריח) /
ed enosmera lui הפועל enosmer מורכב מהפועל osmer ("להריח") ומהקידומת "en ("בתוך").
47
מ״ח3469 / (ישעיה יא,ח) / חר
קרו"ט / crot / חור
ר' אה"ל מס' 2046.
קרו"ט / crot / חור
ר' אה"ל מס' 2046.
48
מ״ט3470 / (ישעיה יא,יב) / נס
פירק"א / perche / מוט
ר' לעיל מס' 3450.
פירק"א / perche / מוט
ר' לעיל מס' 3450.
49
נ׳3471 / (ישעיה יג,טו) / נספה
אקוילי"ד / acoilid / נקלט
אקוילי"ד / acoilid / נקלט
50
נ״א3472 / (ישעיה יג,כא) / ציים
מרטרינ"ש / martrins / סמורים, דלקים
מרטרינ"ש / martrins / סמורים, דלקים
51
נ״ב3473 / (ישעיה יד,טז) / ישגיחו
אבואטי"ר / aboater / להציץ
אבואטי"ר / aboater / להציץ
52
נ״ג3474 / (ישעיה יד,טז) / יתבוננו
פורפנשי"ר / porpanser / לחשוב, להרהר
פורפנשי"ר / porpanser / לחשוב, להרהר
53
נ״ד3475 / (ישעיה יד,כג) / קפד
היריצו"ן / hericon / קיפוד
ר' אה"ל מס' 218.
היריצו"ן / hericon / קיפוד
ר' אה"ל מס' 218.
54
נ״ה3476 / (ישעיה יד,כג) / וטאטאתיה
אישקובי"ר / escover / לטאטא
אישקובי"ר / escover / לטאטא
55
נ״ו3478 / (ישעיה יז,יג) / גלגל
קרדונ"ש / chardons / פירות של קרדה (=קוץ)
ר' אה"ל מס' 110.
קרדונ"ש / chardons / פירות של קרדה (=קוץ)
ר' אה"ל מס' 110.
56
נ״ז3479 / (ישעיה יח,ה) / מזמרות
שרפי"ש / sarpes / מגלים, מזמרות
שרפי"ש / sarpes / מגלים, מזמרות
57
נ״ח3480 / (ישעיה יח,ה) / נטישות
ציפו"ש / ceps / גזעי גפן
מכאן המשמעות המושאלת של סד, מכשיר עינויים (ר' אה"ל מס' 23 ומס' 1794).
ציפו"ש / ceps / גזעי גפן
מכאן המשמעות המושאלת של סד, מכשיר עינויים (ר' אה"ל מס' 23 ומס' 1794).
58
נ״ט3481 / (ישעיה יט,ח) / חכה
אי"ם / Aim / חכה
ר' אה"ל מס' 119.
אי"ם / Aim / חכה
ר' אה"ל מס' 119.
59
ס׳3482 / (ישעיה יט,י) / שכר
אישקלוש"א / escluse / סכר
אחד מכתבי-היד מביא לעז גם ל"מדכאים" הסמוך": אישמינוישיי"ץ esmenuisiez "מרותתים".
אישקלוש"א / escluse / סכר
אחד מכתבי-היד מביא לעז גם ל"מדכאים" הסמוך": אישמינוישיי"ץ esmenuisiez "מרותתים".
60
ס״א3483 / (ישעיה כ,ה) / (תפארתם)[תפארת]
ונטנצ"א / wantance / התפארות
האותיות בלט"ש, המופיעות בדפוסים אחרי גרסת הלעז שלהם וונט"ש, יכולות להיות שיבוש של הצירוף בלע"ז.
ונטנצ"א / wantance / התפארות
האותיות בלט"ש, המופיעות בדפוסים אחרי גרסת הלעז שלהם וונט"ש, יכולות להיות שיבוש של הצירוף בלע"ז.
61
ס״ב3484 / (ישעיה כא,ב) / אנחתה
שושפירדי"ץ / sospirdiz / מכלול האנחות
שושפירדי"ץ / sospirdiz / מכלול האנחות
62
ס״ג3486 / (ישעיה כב,יח) / כדור
פילוט"א / pelote / כדור
פילוט"א / pelote / כדור
63
ס״ד3487 / (ישעיה כג,יג) / (בחוניו)[בחונים]
בירפרי"ד / berfred / מגדל הסתערות
בשפה מאוחרת יותר beffroi ("מגדל העיר").
בירפרי"ד / berfred / מגדל הסתערות
בשפה מאוחרת יותר beffroi ("מגדל העיר").
64
ס״ה3488 / (ישעיה כה,א) / אמן
אביירימינ"ט / aveirement / אישור
אביירימינ"ט / aveirement / אישור
65
ס״ו3489 / (ישעיה כו,ז) / פילוס
קונטריפיי"ש / contrepeis / איזון
רש"י מסביר את שם הפעולה "פילוס" במקום בפועל "תפלס" שבפסוקנו.
קונטריפיי"ש / contrepeis / איזון
רש"י מסביר את שם הפעולה "פילוס" במקום בפועל "תפלס" שבפסוקנו.
66
ס״ז3490 / (ישעיה כז,ב) / חמר
וינו"ש / winos / ייני (עשיר ביין)
וינו"ש / winos / ייני (עשיר ביין)
67
ס״ח3491 / (ישעיה כח,טו) / חזה
אשומיי"ל / asomeil / גבול
ר' מס' 3066.
אשומיי"ל / asomeil / גבול
ר' מס' 3066.
68
ס״ט3492 / (ישעיה כח,יז) / משפט
יושטיצ"א / justice / עונשים
יושטיצ"א / justice / עונשים
69
ע׳3493 / (ישעיה כח,כ) / השתרע
אישטינדייליי"ר / estendeilier / להתמתח
אישטינדייליי"ר / estendeilier / להתמתח
70
ע״א3494 / (ישעיה כח,כא) / לעבד
לבורי"ר / laborer / לעבוד (בעיקר את האדמה)
לבורי"ר / laborer / לעבוד (בעיקר את האדמה)
71
ע״ב3495 / (ישעיה כט,ז) / מצב
צינבי"ל / cenbel / גדוד בעל משימה מיוחדת (בעצם: קומנדו)
רש"י מביר את שם העצם "מצב", שאינו נמצא בפסוק, כדי להבהיר את הביטוי "וכל צֹבֶיהָ".
צינבי"ל / cenbel / גדוד בעל משימה מיוחדת (בעצם: קומנדו)
רש"י מביר את שם העצם "מצב", שאינו נמצא בפסוק, כדי להבהיר את הביטוי "וכל צֹבֶיהָ".
72
ע״ג3496 / (ישעיה ל,ב) / לחסת
אבריאי"ר / abrier / לחסות
אבריאי"ר / abrier / לחסות
73
ע״ד3497 / (ישעיה ל,ב) / חרפה
דישטורבי"ר / destorber / לקלקל
ברנדין גורס דישטרבי"ר destraver [=דישטרוי"ר destrawer] ("להרוס"). אף אחד משני הפתרונים אינו מספק, מפני שאינם מתאימים לפירוש העברי של רש"י ("גידוף") לא מבחינת המובן ולא מבחינת הצורה (כי היינו מצפים לשם עצם ולא לפועל).
דישטורבי"ר / destorber / לקלקל
ברנדין גורס דישטרבי"ר destraver [=דישטרוי"ר destrawer] ("להרוס"). אף אחד משני הפתרונים אינו מספק, מפני שאינם מתאימים לפירוש העברי של רש"י ("גידוף") לא מבחינת המובן ולא מבחינת הצורה (כי היינו מצפים לשם עצם ולא לפועל).
74
ע״ה3498 / (ישעיה ל,ו) / דבשת
חלדרוב"א / haldrobe / דבשת
חלדרוב"א / haldrobe / דבשת
75
ע״ו3499 / (ישעיה ל,יד) / לחשף
אישפוישיי"ר / espuisier / לדלות
אישפוישיי"ר / espuisier / לדלות
76
ע״ז3500 / (ישעיה ל,יז) / תרן
מש"ט / mast / תורן
מש"ט / mast / תורן
77
ע״ח3502 / (ישעיה ל,כד) / מזרה
ו"ן / wan / רחת
ר' אה"ל מס' 448.
ו"ן / wan / רחת
ר' אה"ל מס' 448.
78
ע״ט3503 / (ישעיה ל,כח) / הנפה
וני"ר / waner / לזרות
וני"ר / waner / לזרות
79
פ׳3504 / (ישעיה ל,כח) / רדסן
פריי"ן / frein / רסן
חסר בכתבי-היד. הלעז רשום בדפוסים פרינ"ק, אולי כדי להצביע על האנפוף של התנועה. לפניו קוראים פרומבי"א, אולם הגרשיים הם טעות, כי זהו תרגום ארמי.
פריי"ן / frein / רסן
חסר בכתבי-היד. הלעז רשום בדפוסים פרינ"ק, אולי כדי להצביע על האנפוף של התנועה. לפניו קוראים פרומבי"א, אולם הגרשיים הם טעות, כי זהו תרגום ארמי.
80
פ״א3505 / (ישעיה ל,ל) / נחת
פושימינ"ט / posement / שימה
רש"י רוצה להדגיש, שכאן אין "נחת" במשמעות של "מנוחה, הנאה", אלא מעין שם-פועל של "להניח", ודווקא באופן קשה.
פושימינ"ט / posement / שימה
רש"י רוצה להדגיש, שכאן אין "נחת" במשמעות של "מנוחה, הנאה", אלא מעין שם-פועל של "להניח", ודווקא באופן קשה.
81
פ״ב3506 / (ישעיה לא,ה) / והמליט
אישמוציי"ר / esmucier / להחביא, להציל
אישמוציי"ר / esmucier / להחביא, להציל
82
פ״ג3507 / (ישעיה לב,ז) / משפט
דיריישנימינ"ט / הוכחה, טענה / dereisnement
דיריישנימינ"ט / הוכחה, טענה / dereisnement
83
פ״ד3508 / (ישעיה לב,ז) / משפט
יויימינ"ט / jutement / גזר-דין
יויימינ"ט / jutement / גזר-דין
84
פ״ה3509 / (ישעיה לב,ז) / משפט
יושטיצ"א / justice / עונשים
יושטיצ"א / justice / עונשים
85
פ״ו3510 / (ישעיה לג,טו) / נער
אישקו"ט / escot / מנער
אישקו"ט / escot / מנער
86
פ״ז3511 / (ישעיה לג,כ) / צעננים
קומבי"ש / combes / בקעות
בדפוסים קוראים פושי"ץ fosez ("חפירות"). רש"י בא להסביר את הביטוי "בל יצען" ולשם כך מביא את המלה "צעננים" שבשופטים ד,יא (ר' לעיל מס' 3287), אבל מתרגם אותה אחרת.
קומבי"ש / combes / בקעות
בדפוסים קוראים פושי"ץ fosez ("חפירות"). רש"י בא להסביר את הביטוי "בל יצען" ולשם כך מביא את המלה "צעננים" שבשופטים ד,יא (ר' לעיל מס' 3287), אבל מתרגם אותה אחרת.
87
פ״ח3512 / (ישעיה לד,יא) / קפד
צואיט"ה / cuete / כוס (עוף לילי)
ר' אה"ל מס' 218.
צואיט"ה / cuete / כוס (עוף לילי)
ר' אה"ל מס' 218.
88
פ״ט3513 / (ישעיה לד,יג) / סירים
אורטיא"ש / orties / סרפדים
אורטיא"ש / orties / סרפדים
89
צ׳3514 / (ישעיה לד,יד) / ציים
מרטרינ"ש / martrins / סמורים, דלקים
מרטרינ"ש / martrins / סמורים, דלקים
90
צ״א3515 / (ישעיה לד,טו) / ודגרה
קלוציי"ר / clocier / לקרקר
קלוציי"ר / clocier / לקרקר
91
צ״ב3516 / (ישעיה לד,טו) / דיות
וולטויר"ש / wolltoirs / עזניות
בחלק מכתבי-היד יש גרסה בלי יו"ד: וולטור"ש woltors.
וולטויר"ש / wolltoirs / עזניות
בחלק מכתבי-היד יש גרסה בלי יו"ד: וולטור"ש woltors.
92
צ״ג3517 / (ישעיה לו,ב) / (תעלת)[תעלה]
פושי"ד / fosed / חפיר, תעלה
פושי"ד / fosed / חפיר, תעלה
93
צ״ד3518 / (ישעיה לו,ב) / (מסלת)[מסלה]
קימי"ן / chemin / דרך, כביש
בשני כתבי-יד קוראים יימי"ן jemin. ר' בעניין זה בסוף המבוא לאה"ל, סעיף א.
קימי"ן / chemin / דרך, כביש
בשני כתבי-יד קוראים יימי"ן jemin. ר' בעניין זה בסוף המבוא לאה"ל, סעיף א.
94
צ״ה3519 / (ישעיה לו,ח) / התערב
גיי"ר / gajer / להמר
גיי"ר / gajer / להמר
95
צ״ו3520 / (ישעיה לו,יא) / שמעים
אינטינדונ"ש / entendons / אנו מבינים
סביר להניח, שכך יש לתקן את הגרסה אינטינדינ"ץ של אחד מטובי כתבי-היד. אך כל היתר נותנים אינטינדנ"ט entendant ("שומעים", בינוני פועל) או אינטינדר"א entendre (שם הפועל).
אינטינדונ"ש / entendons / אנו מבינים
סביר להניח, שכך יש לתקן את הגרסה אינטינדינ"ץ של אחד מטובי כתבי-היד. אך כל היתר נותנים אינטינדנ"ט entendant ("שומעים", בינוני פועל) או אינטינדר"א entendre (שם הפועל).
96
צ״ז3521 / (ישעיה לו,יב) / חלחולת
טבחי"א / tabahie / פי-הטבעת
המלה חלחולת שייכת לפירוש שבדפוסים על הקרי-כתיב צואתם-חראיהם. ר' אה"ל מס' 95.
טבחי"א / tabahie / פי-הטבעת
המלה חלחולת שייכת לפירוש שבדפוסים על הקרי-כתיב צואתם-חראיהם. ר' אה"ל מס' 95.
97
צ״ח3522 / (ישעיה לו,טז) / ברכה
שלו"ד / salud / ברכת שלום
שלו"ד / salud / ברכת שלום
98
צ״ט3523 / (ישעיה לז,ג) / תוכחה
אישפרובימינ"ט / esprovement / מבחן
אישפרובימינ"ט / esprovement / מבחן
99
ק׳3524 / (ישעיה לז,ד) / ובוכיח
אישפרובי"ר / esprover / לבחון, להפגין, להתרברב
אישפרובי"ר / esprover / לבחון, להפגין, להתרברב
100
ק״א3525 / (ישעיה לז,יט) / ונתן
דוננ"ט / donant / בתתו
ר' מס' 3209.
דוננ"ט / donant / בתתו
ר' מס' 3209.
101
ק״ב3526 / (ישעיה לז,כז) / שדמה
אישטובל"א / estoble / קש (הנשאר עומד בשדה אחרי הקציר)
אישטובל"א / estoble / קש (הנשאר עומד בשדה אחרי הקציר)
102
ק״ג3527 / (ישעיה לז,לג) / סללה
פידרייר"א / pedriere / בליסטרה
רש"י סותר פירוש זה.
פידרייר"א / pedriere / בליסטרה
רש"י סותר פירוש זה.
103
ק״ד3528 / (ישעיה לח,יד) / ערבות
גרנטיא"ה / garantie / ערבות
גרנטיא"ה / garantie / ערבות
104
ק״ה3529 / (ישעיה לח,יט) / יודיע
אינשיניי"ר / ensenier / ללמד
הלעז משובש בדפוסים.
אינשיניי"ר / ensenier / ללמד
הלעז משובש בדפוסים.
105
ק״ו3530 / (ישעיה מ,ד) / בקעה
קנפני"א / chanpanie / מישור, איזור של שדות
קנפני"א / chanpanie / מישור, איזור של שדות
106
ק״ז3531 / (ישעיה מ,יב) / תכן
אמול"ד / amolas / מדד
או, לפי גרסאות אחרות, אמולי"ר amoler ("למדוד"), מלטינית modulus ("מידה").
אמול"ד / amolas / מדד
או, לפי גרסאות אחרות, אמולי"ר amoler ("למדוד"), מלטינית modulus ("מידה").
107
ק״ח3532 / (ישעיה מ,טו) / מר מדלי
לימוניד"א / limonede / משקע בוץ
לימוניד"א / limonede / משקע בוץ
108
ק״ט3533 / (ישעיה מ,כב) / חוג
קומפ"ש / compas / מחוגה
בקצת כתבי-יד קונפ"ש.
קומפ"ש / compas / מחוגה
בקצת כתבי-יד קונפ"ש.
109
ק״י3534 / (ישעיה מ,כב) / דק
טייל"א / teile / אריג, קרום
טייל"א / teile / אריג, קרום
110
קי״א3535 / (ישעיה מ,כד) / שרש
אינרציננ"ט / enracinant / משתרש
רש"י מצביע על ההבדל בין השם שורש ובין הפועל שרש הנמצא כאן.
אינרציננ"ט / enracinant / משתרש
רש"י מצביע על ההבדל בין השם שורש ובין הפועל שרש הנמצא כאן.
111
קי״ב3536 / (ישעיה מא,ז) / דבק
שולדידור"א / soldedure / תפר, ריתוך
שולדידור"א / soldedure / תפר, ריתוך
112
קי״ג3537 / (ישעיה מא,יד) / תולעת
וירמינייר"ש / werminiers / דומים לתולעת
כך יוצא מהגרסאות השונות, אך אין עדות לצורה הנ"ל ואולי בשל כך קוראים בדפוסים דבר יותר קרוב ל"וירמינ"א" wermine ("מכלול התולעים").
וירמינייר"ש / werminiers / דומים לתולעת
כך יוצא מהגרסאות השונות, אך אין עדות לצורה הנ"ל ואולי בשל כך קוראים בדפוסים דבר יותר קרוב ל"וירמינ"א" wermine ("מכלול התולעים").
113
קי״ד3538 / (ישעיה מא,טו) / דה"מ מורג
לימ"א / lime / פצירה
רש"י אינו מתרגם את "מורג" בלעז זה, אלא אומר, שמורג כלי עץ, הדומה ל"לימ"א" של ברזל.
לימ"א / lime / פצירה
רש"י אינו מתרגם את "מורג" בלעז זה, אלא אומר, שמורג כלי עץ, הדומה ל"לימ"א" של ברזל.
114
קי״ה3539 / (ישעיה מא,טו) / מורג
טרוי"ל / troil / מסחטה
הלעז הזה, החסר בדפוסים, מציג בעיות. הצורה פחות או יותר ודאית (כתבי-היד: טרי"ל, טריי"ל, טרואי"ל, ובגלוסר של בזל אטרוי"ל). משמעות המלה: "גת" ואולי "מסחטה". אולי אפשר לראות כאן מלה קרובה ל – trou ("חור") או לקרוא טרי"ל tarel ("מקדח").
טרוי"ל / troil / מסחטה
הלעז הזה, החסר בדפוסים, מציג בעיות. הצורה פחות או יותר ודאית (כתבי-היד: טרי"ל, טריי"ל, טרואי"ל, ובגלוסר של בזל אטרוי"ל). משמעות המלה: "גת" ואולי "מסחטה". אולי אפשר לראות כאן מלה קרובה ל – trou ("חור") או לקרוא טרי"ל tarel ("מקדח").
115
קי״ו3540 / (ישעיה מב,י) / דה"מ יורדי הים ומלאו
ויניז"א / Wenize / ונציה
רש"י מזכיר את העיר ונציה כדי להמחיש את הקטע "יורדי הים ומלאו" והוא אומר: "[האנשים] הקבועים בים ולא באיים אלא בתוך המים, שופכים עפר כל אחד ואחד כדי בית והולכים מבית לבית בספינה כגון עיר ויניז"א". מעניין, שונציה קיימת רק מסביבות המאה השביעית לספירתם, והייתה אפוא תופעה חדשה למדאי בימי רש"י. בכתבי-היד יש גם גסאות כמו וניצ"א הקרובה ל – Venice באנגלית וגם ויניציא"ה שהוא Venezia האיטלקית.
ויניז"א / Wenize / ונציה
רש"י מזכיר את העיר ונציה כדי להמחיש את הקטע "יורדי הים ומלאו" והוא אומר: "[האנשים] הקבועים בים ולא באיים אלא בתוך המים, שופכים עפר כל אחד ואחד כדי בית והולכים מבית לבית בספינה כגון עיר ויניז"א". מעניין, שונציה קיימת רק מסביבות המאה השביעית לספירתם, והייתה אפוא תופעה חדשה למדאי בימי רש"י. בכתבי-היד יש גם גסאות כמו וניצ"א הקרובה ל – Venice באנגלית וגם ויניציא"ה שהוא Venezia האיטלקית.
116
קי״ז3541 / (ישעיה מד,יב) / פחם
קרבו"ן / charbon / פחם
קרבו"ן / charbon / פחם
117
קי״ח3542 / (ישעיה מד,יב) / מקבות
מרטי"ל / martel / פטיש
מרטי"ל / martel / פטיש
118
קי״ט3543 / (ישעיה מד,יג) / שרד
דולידויר"א / soledoire / מעצד (מעין גרזן)
דולידויר"א / soledoire / מעצד (מעין גרזן)
119
ק״כ3544 / (ישעיה מד,יג) / מחוגה
קומפ"ש / compas / מחוגה
גם כאן יש גרסאות קונפ"ש conpas.
קומפ"ש / compas / מחוגה
גם כאן יש גרסאות קונפ"ש conpas.
120
קכ״א3545 / (ישעיה מד,יד) / אורן
פלנצו"ן / plancon / שתיל
רש"י אינו רואה כאן במלה "אורן" שם של עץ מסוים, אלא מונח כללי: "שתיל" של העצים הנזכרים לעיל ("ארזים… תרזה ואלון").
פלנצו"ן / plancon / שתיל
רש"י אינו רואה כאן במלה "אורן" שם של עץ מסוים, אלא מונח כללי: "שתיל" של העצים הנזכרים לעיל ("ארזים… תרזה ואלון").
121
קכ״ב3546 / (ישעיה מה,כה) / ויתהללו
פורונטרונ"ט / porwantront / ישתבחו
פורונטרונ"ט / porwantront / ישתבחו
122
קכ״ג3547 / (ישעיה מו,א) / כרע… קרס
אקרופי"ד שי"י… קונקיא"ד שי"י / acropid sei…conchiad sei / כרע על ברכיו…עשה את צרכיו
הפסוק מתאר את האלילים במצב מביש של עושים צורכיהם, אך במקום שהמקור מצביע רק על תנוחה מסוימת של הגוף, רש"י מביא בפועל השני את הפעולה הפיסיולוגית בפירוש.
אקרופי"ד שי"י… קונקיא"ד שי"י / acropid sei…conchiad sei / כרע על ברכיו…עשה את צרכיו
הפסוק מתאר את האלילים במצב מביש של עושים צורכיהם, אך במקום שהמקור מצביע רק על תנוחה מסוימת של הגוף, רש"י מביא בפועל השני את הפעולה הפיסיולוגית בפירוש.
123
קכ״ד3549 / (ישעיה מז,י) / (שובבתך)[שןבבה]
אינוישייד"א / enweisiede / הוללה
אינוישייד"א / enweisiede / הוללה
124
קכ״ה3550 / (ישעיה מט,ב) / ברור
קלי"ר / cler / מבריק
זה אחד המובנים של cler, ליד "בהיר, צלול". ואולי יש קשר עם הביטוי הקיים עד היום בצרפתית au clair sabre, כלומר "סיף שלוף".
קלי"ר / cler / מבריק
זה אחד המובנים של cler, ליד "בהיר, צלול". ואולי יש קשר עם הביטוי הקיים עד היום בצרפתית au clair sabre, כלומר "סיף שלוף".
125
קכ״ו3551 / (ישעיה מט,ב) / (אשפתו)[אשפה]
קויבר"א / cuivre / אשפה, תלי (לחיצים)
קויבר"א / cuivre / אשפה, תלי (לחיצים)
126
קכ״ז3552 / (ישעיה מט,כא) / גלמודה
שוליט"א / solete / לבדה, בודדת
שוליט"א / solete / לבדה, בודדת
127
קכ״ח3553 / (ישעיה מט,כב) / (נסי)[נס]
פירק"א / perche / מוט
כתב-יד אחד גורס שיינייר"א seiniere ("רצועה, דגל").
פירק"א / perche / מוט
כתב-יד אחד גורס שיינייר"א seiniere ("רצועה, דגל").
128
קכ״ט3554 / (ישעיה מט,כב) / חצן
אישיל"א / aisele / חיק
ר' אה"ל מס' 2414, שם מובאים התרגומים "בית-שחי" ו"מרפק". אולם כאן ברור, שהמובן יותר כללי. וארשה לעצמי לשער, שרש"י קשר את המלה aisele עם aise ("רווחה, תנוחה נוחה"), ר' לעיל מס' 3206.
אישיל"א / aisele / חיק
ר' אה"ל מס' 2414, שם מובאים התרגומים "בית-שחי" ו"מרפק". אולם כאן ברור, שהמובן יותר כללי. וארשה לעצמי לשער, שרש"י קשר את המלה aisele עם aise ("רווחה, תנוחה נוחה"), ר' לעיל מס' 3206.
129
ק״ל3555 / (ישעיה נא,ה) / ישפטו
יושטיצ"א / justice / עונשים
הלעז אינו מתרגם את הדיבור המתחיל, כי אם את שם המושג שבפועל.
יושטיצ"א / justice / עונשים
הלעז אינו מתרגם את הדיבור המתחיל, כי אם את שם המושג שבפועל.
130
קל״א3557 / (ישעיה נא,יז) / תרעלה
אינטומישמינ"ט / entomisment / בהלה, תרדמה, סחרחורת
אינטומישמינ"ט / entomisment / בהלה, תרדמה, סחרחורת
131
קל״ב3558 / (ישעיה נא,יז) / מצית
אגוטי"ר / agoter / לנקז (לרוקן עד הטיפה האחרונה)
אגוטי"ר / agoter / לנקז (לרוקן עד הטיפה האחרונה)
132
קל״ג3559 / (ישעיה נא,כ) / עלפו
פשמי"ר / pasmer / להתעלף
פשמי"ר / pasmer / להתעלף
133
קל״ד3560 / (ישעיה נא,כג) / מוגיך
קרושלי"ר / crosler / למוטט
צורת הפועל הרגילה היא קרולי"ר croler, אבל יש עדויות על הוספת ה – s באמצע המלה.
קרושלי"ר / crosler / למוטט
צורת הפועל הרגילה היא קרולי"ר croler, אבל יש עדויות על הוספת ה – s באמצע המלה.
134
קל״ה3561 / (ישעיה נב,ב) / התנערי
אישקודר"א / escodre / לנער
אישקודר"א / escodre / לנער
135
קל״ו3562 / (ישעיה נב,ב) / (מוסרי)[מוסרים]
קוניונגלי"ש / conjongles / חיבורים, כבלים
הלעז המסובך הזה הכשיל את רוב המעתיקים והגרסאות רבות ומשונות, את אחת מהן צינגל"ש אפשר לקרוא צינגלי"ש cengles "חבקים", אבל סביר יותר לראות גם בה שיבוש של קוניונגלי"ש.
קוניונגלי"ש / conjongles / חיבורים, כבלים
הלעז המסובך הזה הכשיל את רוב המעתיקים והגרסאות רבות ומשונות, את אחת מהן צינגל"ש אפשר לקרוא צינגלי"ש cengles "חבקים", אבל סביר יותר לראות גם בה שיבוש של קוניונגלי"ש.
136
קל״ז3563 / (ישעיה נג,ו) / הפגיע
אישפריאי"ר / esprier / להיעתר לתפילה
אישפריאי"ר / esprier / להיעתר לתפילה
137
קל״ח3564 / (ישעיה נג,ז) / נענה
שורפרלי"ץ / sorparlez / נגער
המילונים נותנים רק את המשמעויות: "לדבר בהתרברבות, לפטפט", אבל מתקבל על הדעת, שגם "לעור" הוא דיבור מלמעלה למטה, המתאים לםפועל sor-parler ("לדבר מגבוה"). היינו מצפים לצורה שורפרלי"ד sorparled, אולי לפנינו יחסת-הנושא.
שורפרלי"ץ / sorparlez / נגער
המילונים נותנים רק את המשמעויות: "לדבר בהתרברבות, לפטפט", אבל מתקבל על הדעת, שגם "לעור" הוא דיבור מלמעלה למטה, המתאים לםפועל sor-parler ("לדבר מגבוה"). היינו מצפים לצורה שורפרלי"ד sorparled, אולי לפנינו יחסת-הנושא.
138
קל״ט3565 / (ישעיה נג,י) / אשם
אמינד"א / amende / תיקון (הנפש), כפרה
אמינד"א / amende / תיקון (הנפש), כפרה
139
ק״מ3566 / (ישעיה נד,ב) / (יתדתיך)[יתדות]
קיבילי"ש / cheviles / יתדות
קיבילי"ש / cheviles / יתדות
140
קמ״א3568 / (ישעיה נו,יא) / עזי נפש
אינגרי"ש טלינ"ט / engres talent / עזי רצון
הקשר התחבירי בין שתי המלים הצרפתיות לא ברור. אולי לפנינו "תצלום" של הביטוי העברי. בדפוסים הושמטה המלה השנייה של הלעז.
אינגרי"ש טלינ"ט / engres talent / עזי רצון
הקשר התחבירי בין שתי המלים הצרפתיות לא ברור. אולי לפנינו "תצלום" של הביטוי העברי. בדפוסים הושמטה המלה השנייה של הלעז.
141
קמ״ב3569 / (ישעיה נז,ח) / יד
איש"א / aise / רווחה, מקום נוח
איש"א / aise / רווחה, מקום נוח
142
קמ״ג3570 / (ישעיה נז,יא) / כזב
פיילנ"ץ / feilanz / חסר, לקוי, מזניח
לפי צורת הלעז בכתבי-היד השונים מסתבר, שרש"י מתרגם כאן את "כוזב", שהוא מצטט מתהלים קטז,יא.
פיילנ"ץ / feilanz / חסר, לקוי, מזניח
לפי צורת הלעז בכתבי-היד השונים מסתבר, שרש"י מתרגם כאן את "כוזב", שהוא מצטט מתהלים קטז,יא.
143
קמ״ד3571 / (ישעיה נח,ה) / אגמן
אי"ם / aim / קרס )שבקצה החכה)
אי"ם / aim / קרס )שבקצה החכה)
144
קמ״ה3572 / (ישעיה נט,ה) / בקעו
אישקלוטרינ"ט / בקעו (מקליפתם) / esclotrent
אישקלוטרינ"ט / בקעו (מקליפתם) / esclotrent
145
קמ״ו3573 / (ישעיה נט,ה) / עכביש
אירייני"א / ireinie / עכביש
אירייני"א / ireinie / עכביש
146
קמ״ז3574 / (ישעיה נט,ה) / (קורי)[קורים]
אורטוירי"ש / ortoires / מנורי אורגים
לפי רש"י "קורי עכביש" הם "כלי האורג שהשתי מוסך בהן", ולא, כפי שאנו מבינים, המסכת היוצאת מהם.
אורטוירי"ש / ortoires / מנורי אורגים
לפי רש"י "קורי עכביש" הם "כלי האורג שהשתי מוסך בהן", ולא, כפי שאנו מבינים, המסכת היוצאת מהם.
147
קמ״ח3575 / (ישעיה נט,ה) / זורה
קובי"ר / cover / לדגור
הכוונה כפי הנראה "אחרי שדגרו עליהן…".
קובי"ר / cover / לדגור
הכוונה כפי הנראה "אחרי שדגרו עליהן…".
148
קמ״ט3576 / (ישעיה נט,יז) / קנאה
אינפרינמינ"ט / enprenment / חרון-אף
אינפרינמינ"ט / enprenment / חרון-אף
149
ק״נ3577 / (ישעיה ס,י) / ברצוני
אי"ן מו"ן אפיימינ"ט / בפיוסי / en mon apeiement
אי"ן מו"ן אפיימינ"ט / בפיוסי / en mon apeiement
150
קנ״א3578 / (ישעיה ס,יא) / ופתחו
טרישאובירט"ש / tresoverts / פתוחים לרווחה
tres משמש כאן קידומת ולא תואר הפועל.
טרישאובירט"ש / tresoverts / פתוחים לרווחה
tres משמש כאן קידומת ולא תואר הפועל.
151
קנ״ב3579 / (ישעיה ס,כא) / להתפאר
פורונטי"ר / porwanter / להשתבח
פורונטי"ר / porwanter / להשתבח
152
קנ״ג3580 / (ישעיה סב,י) / סלו המסלה
בטי"ץ לוקמי"ן / batez lochmin / כבשו את הדרך
מאחר שאין יו"ד אחרי הקו"ף בשום כתב-יד, ייתכן, שאחרי ה"א הידיעה (lo) הושמטה התנועה, כמו שהיום בצרפתית אומרים une fenetre ב – e נשמעת, אבל la fenetre ב – e נאלמת (la fnetre).
בטי"ץ לוקמי"ן / batez lochmin / כבשו את הדרך
מאחר שאין יו"ד אחרי הקו"ף בשום כתב-יד, ייתכן, שאחרי ה"א הידיעה (lo) הושמטה התנועה, כמו שהיום בצרפתית אומרים une fenetre ב – e נשמעת, אבל la fenetre ב – e נאלמת (la fnetre).
153
קנ״ד3581 / (ישעיה סב,י) / סקלו מאבן
אישפידרי"ץ / espedrez / סקלו
אישפידרי"ץ / espedrez / סקלו
154
קנ״ה3582 / (ישעיה סב,י) / נס
פירק"א / perche / מוט
פירק"א / perche / מוט
155
קנ״ו3583 / (ישעיה סג,יד) / בקעה
קנפני"א / chanpanie / מישור, איזור של שדות
קנפני"א / chanpanie / מישור, איזור של שדות
156
קנ״ז3584 / (ישעיה סד,ה) / ונבל
פליישטר"א / fleistre / לנבול
כך הקריאה המתקבלת ממקומות אחרים. הגרסאות כאן נוטות יותר למשהו כמו פלישטי"ר flestir, פועל אחר, במשמעות של "לנבול", שתתמזג במידה מסוימת עם fleistre.
פליישטר"א / fleistre / לנבול
כך הקריאה המתקבלת ממקומות אחרים. הגרסאות כאן נוטות יותר למשהו כמו פלישטי"ר flestir, פועל אחר, במשמעות של "לנבול", שתתמזג במידה מסוימת עם fleistre.
157
קנ״ח3585 / (ישעיה סו,ז) / והמליטה
אישמוציי"ר / esmucier / להוציא מהמחבוא
"כל יציאת דבר בלוע קרוי המלטה". כאן מדובר בהוצאת הוולד ממעי אמו.
אישמוציי"ר / esmucier / להוציא מהמחבוא
"כל יציאת דבר בלוע קרוי המלטה". כאן מדובר בהוצאת הוולד ממעי אמו.
158
קנ״ט3586 / (ישעיה סו,יא) / תינקו
שוציי"ר / sucier / למצוץ
יותר סביר אפוא לייחס הלעז ל"תמצו" כפי שמצוי בדפוסים.
שוציי"ר / sucier / למצוץ
יותר סביר אפוא לייחס הלעז ל"תמצו" כפי שמצוי בדפוסים.
159
ק״ס3587 / (ישעיה סו,יא) / זיז
אישמובימינ"ט / esmovement / התנועעות
רש"י מסביר: "הזז וממשמש לבוא".
אישמובימינ"ט / esmovement / התנועעות
רש"י מסביר: "הזז וממשמש לבוא".
160
קס״א3588 / (ישעיה סו,יב) / תשעשעו
אישביניי"ר / esbaneier(אולי esbanier) / להתבדר
ר' אה"ל מס' 711.
אישביניי"ר / esbaneier(אולי esbanier) / להתבדר
ר' אה"ל מס' 711.
161
קס״ב3589 / (ישעיה סו,טז) / נשפט
דיריישניי"ר / dereisnier / להתווכח
דיריישניי"ר / dereisnier / להתווכח
162
קס״ג3590 / (ישעיה סו,כ) / כרכרות
טריפי"ר / treper / לרקוד
רש"י מקשר את המלה עם הפועל "לכרכר" (שמואל ב' ו,יד וטז), ולא כמו רוב הפרשנים הרואים ב"כרכרות" סוג של גמלים או של עגלות.
טריפי"ר / treper / לרקוד
רש"י מקשר את המלה עם הפועל "לכרכר" (שמואל ב' ו,יד וטז), ולא כמו רוב הפרשנים הרואים ב"כרכרות" סוג של גמלים או של עגלות.
163