אוצר לעזי רש"י, תנ"ך, איובOtzar La'azei Rashi, Tanakh, Job

א׳4197 / (איוב א,ה) / וברכו
ביניישטר"א / beneistre / לברך
הגרסה "ביניישטר"א" (של כתב-יד פריז) תמוהה, כי היינו מצפים להסברר, שכאן מדובר על קללה. לכן עדיפה גרסת כתב-יד פרמא: בלשטנייר"ט (קרי: בלשטניירינ"ט blastanjierent) "גידפו".
1
ב׳4198 / (איוב א,ח) / תם
אנטייר"ש / antiers / ישר, הגון
חסר בדפוסים. ה – s הסופית היא אולי סימן יחסת-הנושא.
2
ג׳4199 / (איוב א,יד) / על ידיהם
אמיי"ן טיננ"ט / a mein tenant / ניצב ליד
חסר בדפוסים. הפענוח השערה בלבד (גרסת כתבי-היד; אמונישטנמנ"ט, אמטונמנ"ט, אמונטמונ"ט, אמנממינ"ט, אמובמנ"ט).
3
ד׳4200 / (איוב א,יז) / ואמלטה
אישקמוציי"ר / eschamucier / להיחבא
חסר בדפוסים.
4
ה׳4201 / (איוב ב,ג) / ותסיתני
אמיטר"א / ametre / למשוך, לפתות
חסר בדפוסים.
5
ו׳4202 / (איוב ב,ח) / להתגרד
גרטי"ר / grater / לגרד
חסר בדפוסים.
6
ז׳4203 / (איוב ב,ח) / גרר
טראיני"ר / trainer / לסחוב
חסר בדפוסים.
7
ח׳4204 / (איוב ב,יא) / לנוד
קונפליינדר"א / conpleindre / לקונן
חסר בדפוסים.
8
ט׳4205 / (איוב ג,ט) / (עפעפי)[עפעפים]
אישפלנדור"ש / esplandors / מראות זוהר
חסר בדפוסים.
9
י׳4206 / (איוב ג,כד) / ויתכו
פוישונדרינ"ט / foisonerent / שפעו
חסר בדפוסים. קשור עם הפירוש השני של רש"י לפנינו: "ל' אבייה".
10
י״א4207 / (איוב ד,טו) / תסמר
היריציי"ר / hericier / לסמר
חסר בדפוסים.
11
י״ב4208 / (איוב ה,כג) / חית השדה
גרוב"א / garove / זאב ערבות
זו אחת הגרסאות, העדיפה לפי ברנדין. רש"י מצביע על חיה מפחידה. המלה הצרפתית (ממוצא גרמני: "אדם-זאב") מתייחסת לאגדות-עם על בני-אדם, שהפכו לזאבים.
12
י״ג4209 / (איוב ו,ד) / חמתם
אינטוישיי"ר / entoisier / להרעיל
חסר בדפוסים. הלעז אינו מתרגם מלה מסוימת, אלא מצביע על המנהג למשוח את החיצים ברעל.
13
י״ד4210 / (איוב ו,יז) / נצמתו
ריטריינ"ט / retreient / מתכווצים
14
ט״ו4211 / (איוב ז,ה) / רגע
פרונצי"ר / froncir / להתקמט
חסר בדפוסים. ברנדין מייחס את הלעז לפסוק ט"ז של פרק ה' ואינו מציין מה הוא בא לתרגם.
15
ט״ז4212 / (איוב ז,יט) / תשעה
רקריידר"א / recreidre / להתייאש, לחדול
חסר בדפוסים.
16
י״ז4213 / (איוב ח,יא) / בצה
מריש"ק / maresc / בִּיצה, מקווה מים רדודים
17
י״ח4214 / (איוב ט,יז) / (פצעי)[פצע]
נברידור"א / navredure / פצע
חסר בדפוסים. רק באחד מכתבי-היד יש סימן של רבים.
18
י״ט4215 / (איוב ט,לג) / מוכיח
דיריישניי"ר / dereisnier / לטעון
19
כ׳4216 / (איוב י,טו) / ראה
בדנ"ץ / badanz / מסתכל
רש"י אומר: "אין זה ציווי אלא… כמו רואה". הפירוש של ברנדין אינו סביר כלל (צורה חריגה של vois donc).
20
כ״א4217 / (איוב יג,יב) / חמר
אדו"ש / a dos / לגב
חסר בדפוסים. גם כאן אין פירושו של ברנדין (צורה עתיקה של ardoise) מתקבל על הדעת. אני משער, שהלעז מתייחס למלה הקודמת "לגבי" ומתרגם אותה מלה במלה. משמעות הפסוק: גבכם נמשל לגב של חומר, כלומר של טיט.
21
כ״ב4218 / (איוב יג,טו) / אוכיח
דיריישנימינ"ט / dereisnement / הוכחה
חסר בדפוסים.
22
כ״ג4219 / (איוב יג,כז) / סד
צי"ף / cep / סד (שבו נעלו רגלי האסירים)
חסר בדפוסים.
23
כ״ד4220 / (איוב יג,כז) / סד
אישטו"ק / estoc / גזע עץ (במשמעות של סד)
"בלשון יווני" בדפוסים, אבל בכתבי-היד "בלשון אשכנז" (בשני כתבי-היד, שבהם הלעז מופיע).
24
כ״ה4221 / (איוב יג,כז) / תתחקה
אפיקי"ש / afiches / (אתה) קובע
חסר בדפוסים.
25
כ״ו4222 / (איוב יג,כז) / דה"מ תתחקה
אפיק"ל / afichal / קביעה, סגר
26
כ״ז4223 / (איוב טו,ח) / תגרע
פוישוני"ר / foisoner / להשפיע
חסר בדפוסים.
27
כ״ח4224 / (איוב טו,כז) / פימה
לימ"א / lime / פצירה
רש"י מסביר, שהמלה "פימה" נגזרת מ"פה", כמו "פים" (שמואל א' יג,כא).
28
כ״ט4225 / (איוב טז,י) / פערו
בדי"ר / bader / לפתוח לרווחה
חסר בדפוסים.
29
ל׳4226 / (איוב טז,טז) / חמרמרו
ריטריירינ"ט / retreirent / התכווצו
חסר בדפוסים.
30
ל״א4227 / (איוב יח,ה) / שביב
אישטינציל"א / estencele / ניצוץ
31
ל״ב4228 / (איוב יח,ח) / שבכה
קויפ"א / coife / שביס עשוי רשת
בפסוק שלנו לא מדובר בשביס, אלא ברשת, שההולך עליו מסתכן, אך רש"י משווה את המבנה הרופף של קרשים מצטלבים לאריג המרושת של כסויי הראש לנשים.
32
ל״ג4229 / (איוב כ,כה) / ברק
פלנדור"ש / plandurs / ברקים
ר' לעיל מס' 3625.
33
ל״ד4230 / (איוב כ,כה) / דה"מ ברק
פורבי"ר / forbir / לצחצח
34
ל״ה4231 / (איוב כ,כו) / (צפוניו)[צפונים]
אישטויי"ץ / estuiez / צרורים, שמורים בכיסוים
חסר בדפוסים.
35
ל״ו4232 / (איוב כא,יב) / עוגב
אישבניימינ"ט / esbaneiementאו esbaniement / בידור
רש"י דוחה את הפירוש הרגיל של "עוגב" = כלי נגינה וגוזר אותו מלשון "עגבות" (אהבהבים, תענוגות).
36
ל״ז4233 / (איוב כא,כא) / חושש
ש"י קליי"ר / se chaleir / לדאוג, להיות איכפת
חסר בכתבי-היד. הפענוח משוער לפי גרסת דפוס "מקראות גדולות" שקלירי"ר. אחת הבעיות היא: כלום יש שימוש בפועל chaleir עם כינוי חוזר?
37
ל״ח4234 / (איוב כא,לג) / (רגבי)[רגבים]
גלישטי"ש / glestes / גושי אדמה
ר' אה"ל מס' 317. כאן רוב כתבי-היד גורסים בלישטי"ש blestes.
38
ל״ט4235 / (איוב כב,יד) / חוג
קונפ"ש / conpas / מחוגה
שניים מארבעה כתבי-היד נותנים קומפ"ש compas (ר' במבוא של אה"ל, מהד' מתוקנת תשמ"ח, ע' 15).
39
מ׳4236 / (איוב כד,ו) / ילקשו
אישפרויירונ"ט / esfrojeront / יקטפו
אחרי הקידומת es- (במובן של עקירה, לקיחה) שורש הנגזר מ"פרי" fruit (frojier "לתת פירות"). גרסאות כתבי-היד שונות ומשונות, אך סביר להניח, שהן נובעות מהגרסה הנ"ל.
40
מ״א4237 / (איוב כד,ח) / ירטבו
מוישט"א / moiste / לח, רטוב
חסר בכתבי-היד.
41
מ״ב4238 / (איוב כו,י) / חג
צירני"ר / cerner / להקיף בעיגול
בדפוסים קוראים לעז שונה: קונפ"ש conpas ("מחוגה"). מתקבל על הדעת, שלעז אחרון זה אינו בא לתרגם את הפועל "חג" אלא את השם "חק", הנחשב לתחליף של "חוג".
42
מ״ג4239 / (איוב ל,ג) / שואה
ברואינ"א / bruine / ערפל
זה הלעז המקובל לתרגום "שואה". אולם נשאלת השאלה, אם אין כאן (ובמקומות האחרים הדומים) טעות, והמלה הנכונה היא רואינ"א ruine ("התמוטטות, הרס").
43
מ״ד4240 / (איוב ל,ד) / מלוח
קקול"י / /
"בל' ארמי". נחשב בטעות ללעז (ר' אה"ל מס' 522א).
44
מ״ה4241 / (איוב ל,ד) / מלוח
מוש"א / mose / טחב
הלעז משובש בדפוסים (מצו"ש). אחד מכתבי-היד גורס נייבר"א, כפי הנראה במקום יינייבר"א jeneivre ("ערער"), שבגלוסר של פריז הוא התרגום של "רתמים" בהמשך הפסוק.
45
מ״ו4242 / (איוב ל,ו) / נחלים
פרייטייניי"ש / freiteinies / חורים, שברים
חסר בדפוסים. ר' לעיל מס' 3969. ברוב כתבי-היד יש סיומת שונה, משהו כמו פרייטיצי"ש freitices, כפי הנראה באותה משמעות.
46
מ״ז4243 / (איוב ל,ו) / נחלים
ולידי"ש / waledes / גאיות
חסר בדפוסים.
47
מ״ח4244 / (איוב ל ,ז) / חרול
אורטיא"ש / orties / סרפדים
48
מ״ט4245 / (איוב ל,יז) / נקר
פוריי"ר / forjier / לנקב
49
נ׳4246 / (איוב ל,ל) / חרה
איישר"ש / eisars / שרוף לגמרי
חסר בדפוסים. מכתבי-יד השונים קשה להסיק, איזו צורה של הפועל כתב כאן רש"י.
50
נ״א4247 / (איובל א,ח) / ישרשו
דישרציני"ר / desraciner / לעקור
חסר בדפוסים.
51
נ״ב4248 / (איוב לא,כב) / (שכמה)[שכם]
אישפלדו"ן / espaldon / עצם השכם
חסר בדפוסים.
52
נ״ג4249 / (איוב לא,כב) / קנה
פישטי"ל / pestel / עצם הזרוע
חסר בדפוסים. בחלק מכתבי-היד הלעז הוא רידונדי"ל redondel, שהוא בדרך כלל "עצם הירך", אבל יכול להתאים לכל עצם מעוגלת.
53
נ״ד4250 / (איוב לג,כה) / רטפש
אישקוש"א / escose / מנוערת
חסר בכתבי-היד. צורת הנקבה כנראה בהשפעת המלה הצרפתית "לבשר" (charn ?).
54
נ״ה4251 / (איוב לד,לז) / יספוק
דיבטר"א / debatra / יתפלמס
חסר בדפוסים.
55
נ״ו4252 / (איוב לו,ח) / (חבלי)[חבלים]
קורדי"ש / / חבלים (לקשירה)
56
נ״ז4253 / (איוב לז,ד) / קול
אישלוידי"ש / esloides / ברקים
חסר בדפוסים. באחדים מכתבי-היד: פלנדור"ש plandurs (אותה משמעות).
57
נ״ח4254 / (איוב לז,ד) / יעקבם
אישטלוני"ר / estaloner / לרדוף, להשמיד
חסר בדפוסים.
58
נ״ט4255 / (איוב לז,יח) / ראי
מירידוי"ר / miredoir / ראי
חסר בדפוסים.
59
ס׳4256 / (איוב לז,יח) / מוצק
טרישייטי"ר / tresjeter / להתיך
60
ס״א4257 / (איוב לח,י) / שברים
פושי"ץ / fosez / חפירות
חסר בדפוסים.
61
ס״ב4258 / (איוב לח,כט) / כפר
גרישל"א / gresle / ברד
ר' אה"ל מס' 1613.
62
ס״ג4259 / (איוב לח,ל) / יתלכדו
אישטרל"ש / ? /
חסר בדפוסים. פענוחו של ברנדין אישטר"א לי"ש estre lis ("להיות חָלָק"), אינו מתקבל על הדעת וסביר הרבה יותר אישטר"א ליאי"ץ estre liez (להיות מאוגדים). אולם יש שי"ן סופית בכל הגרסאות. אולי אישטר"א לי"ש estre les ("להיות בצד") במובן "להיות כל חלק לצד חברו" כלומר "צפוף".
63
ס״ד4260 / (איוב לט,יח) / תמריא
אישוייר"ש / esweier / תסטה מהדרך, תחרוג מהקו, תפרוץ גדר
חסר בדפוסים.
64
ס״ה4261 / (איוב מ,יז) / ישרגו
אינטרילציי"ר / entrelacier / לשלב, לשזור
חסר בדפוסים.
65
ס״ו4262 / (איוב מ,לא) / צלצל
אמבורי"ץ / / ?
חסר בכתבי-היד וקשה לפענוח. מצאתי רק השערה זו: אמברו"ץ ambruz (כמו lambris) כיסוי תקרה, ספין, אך אין זה מתאים לעניין.
66
ס״ז4263 / (איוב מ,לב) / תוסף
ריקריישטר"ש / recreistras / תוסיף
חסר בכתבי-היד.
67
ס״ח4265 / (איוב מב,יא) / וינדו
קונפליינט"א / conpleinte / קינה
חסר בכתבי-היד.
68