אוצר לעזי רש"י, תנ"ך, יהושעOtzar La'azei Rashi, Tanakh, Joshua

א׳3268 / (יהושע ח,ו) / התיקנו
אישפודרי"ר / esfudrer / להוציא מהנרתיק
בפירושו הראשון רש"י גוזר את "התיקנו" מלשון "תיק": להוציא את אנשי העיר מעירם, המהווה את ה"עטיפה" השומרת עליהם, והוא מרכיב, כפי הנראה, את הפועל esfudrer, מהמלה fudrer ("הדן" [החרב], בצרפתית של היום fourreau) עם הקידומת es” (לטינית ex”) המצביעה על הוצאה.
1
ב׳3269 / (יהושע ח,יח) / כידון
אישפיי"ד / espied / רומח
ר' אה"ל מס' 572 ומס' 1546. בניגוד לדעת ברנדין אין כאן המלה "חרב" (espede), אלא מלה, שהיא ביסודה של השם epieu (רומח, כידון) בצרפתית של היום.
2
ג׳3270 / (יהושע ט,ה) / נקדים
ארשי"ץ / arsez / שרופים, צלויים
רש"י גוזר "נקדים" מלשון "יקד" ("לבעור, להישרף"): הגבעונים הביאו אתם צנימים במקום לחם. בשני כתבי-יד קוראים טושט"ש tosts (השווה באנגלית toasts).
3
ד׳3271 / (יהושע יא,ב) / נפות
קונטרידי"ש / contredes / חבלי ארץ
4
ה׳3272 / (יהושע יג,ב) / גלילות
מרקי"ש / marches / אזורי גבול
5
ו׳3273 / (יהושע טו,ז) / רגל
פולו"ן / folon / כובס (הדורך את הבד כדי לאשפרו)
6
ז׳3274 / (יהושע טו,יט) / נגב
שיק"א / sechae / יבֵשָׁה
חסר בכתבי-היד. אולי נכנס לעז זה בטעות, מתוך בלבול עם התרגום הארמי של הפסוק, הגורס "אתר בית שקיא דמיא", אף כי פירוש "שקיא" דווקא רטוב.
7
ח׳3275 / (יהושע טו,מז) / גבול
אישלי"ש / isles / איים
דברי רש"י: "נסין [איים ביוונית] שבים שקוראים אישלי"ש.
8
ט׳3276 / (יהושע יז,טו) / ובראת
אישרטי"ר / esarter / לבָרֵא (להכשיר קרקע בעקירת הקוצים והסלעים)
בדפוסים הפועל מופיע פעם שנייה בצורה המוטית אישרטיר"ש esarteras ("תבָרֵא"). כתבי-היד המצויים חוזרים על הצורה הקודמת.
9
י׳3277 / (יהושע יט,יב) / כסלת
פלנק"ש / flancs / כסלים (השרירים הפנימיים של הירך סמוך לכליה)
רש"י מראה, שבעברית, כמו בצרפתית, אפשר להשתמש במלה "כסל" (flanc) לא רק לחלק מן הגוף, אלא גם לתיאור שטח הררי: "לא בגובהו ולא בשיפולו אלא בשיפועו".
10