אוצר לעזי רש"י, תנ"ך, במדברOtzar La'azei Rashi, Tanakh, Numbers
א׳3206 / (במדבר ב,יז) / על ידו
אי"ן שו"ן איש"א / en son aise / ברווחתו
התרגום המוצע מתאים למשמעות המלה aise בצרפתית של היום. רש"י כפי הנראה הרגיש במשמעות זו: היא נובעת ממקור המלה (לטינית adjacens, "המונח ליד"), אבל המלה עברה לציין את כל החלל הנמצא בצד האדם, שידו מגעת אליו, ומכאן את יכולתו לנוע בתוכו בחופשיות. לכן רש"י משתמש בפירושו בביטויים: "מקומו", "רוח של צדו", "סמוכה לו לכל הושטת ידו".
אי"ן שו"ן איש"א / en son aise / ברווחתו
התרגום המוצע מתאים למשמעות המלה aise בצרפתית של היום. רש"י כפי הנראה הרגיש במשמעות זו: היא נובעת ממקור המלה (לטינית adjacens, "המונח ליד"), אבל המלה עברה לציין את כל החלל הנמצא בצד האדם, שידו מגעת אליו, ומכאן את יכולתו לנוע בתוכו בחופשיות. לכן רש"י משתמש בפירושו בביטויים: "מקומו", "רוח של צדו", "סמוכה לו לכל הושטת ידו".
1
ב׳3207 / (במדבר ד,ט) / (נרתיה)[נרות]
לוצי"ש / loces / מנורות
כפי שרש"י מדגיש בשמות לה,יד מדובר כאן בכלי הקיבול של השמן (ראה לעיל מס' 3144 וכן מס' 3151).
לוצי"ש / loces / מנורות
כפי שרש"י מדגיש בשמות לה,יד מדובר כאן בכלי הקיבול של השמן (ראה לעיל מס' 3144 וכן מס' 3151).
2
ג׳3208 / (במדבר ד,יד) / יעים
ודי"ל / wadil / יעה, מגרפה
ר' תיאורים נוספים של הכלי ברש"י על שמות כז,ג ועל חגיגה כ. (אה"ל מס' 1093).
ודי"ל / wadil / יעה, מגרפה
ר' תיאורים נוספים של הכלי ברש"י על שמות כז,ג ועל חגיגה כ. (אה"ל מס' 1093).
3
ד׳3209 / (במדבר ו,כג) / אמור
דישנ"ט / disant / באמרכם
כמו בהרבה מקומות אחרים, רש"י מבחין הבחנה חמורה בין הציווי הרגיל לבין צורת המקור, כמו כאן, שמסבירים אותה בדרך כלל כציווי חגיגי ומוחלט. אולם תרגומו הקבוע של צורה זו בפועל בעל סיומת –ant’, וכן פירושו "לשון הווה" (למשל דברים א,טז) אינם מאשרים דעה זו. השערתי היא, שרש"י רואה בצורות אלה מה שקוראים בדקדוק הצרפתי gerondif. כלומר פעולה משנית המלווה פעולה עיקרית ("בעשותו"). כך "זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבוד", משמעו: "בזכרך את יום השבת… תעבוד" וזה מה שאמרו חז"ל, שהמצווה "זכור" שייכת לכל ימי השבוע. וגם כאן: "כה תברכו את בני ישראל אמור [היינו: באמרכם] להם"
דישנ"ט / disant / באמרכם
כמו בהרבה מקומות אחרים, רש"י מבחין הבחנה חמורה בין הציווי הרגיל לבין צורת המקור, כמו כאן, שמסבירים אותה בדרך כלל כציווי חגיגי ומוחלט. אולם תרגומו הקבוע של צורה זו בפועל בעל סיומת –ant’, וכן פירושו "לשון הווה" (למשל דברים א,טז) אינם מאשרים דעה זו. השערתי היא, שרש"י רואה בצורות אלה מה שקוראים בדקדוק הצרפתי gerondif. כלומר פעולה משנית המלווה פעולה עיקרית ("בעשותו"). כך "זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבוד", משמעו: "בזכרך את יום השבת… תעבוד" וזה מה שאמרו חז"ל, שהמצווה "זכור" שייכת לכל ימי השבוע. וגם כאן: "כה תברכו את בני ישראל אמור [היינו: באמרכם] להם"
4
ה׳3210 / (במדבר ח,ד) / מקשה
בטידי"ץ / batediz / מיועד להקשה
תיאור עיבוד המתכת לעשיית המנורה, בלי כל חיבור והרכבה, אלא בעיצוב עשת הזהב במכות קורנס (ולפי חז"ל אף בחיתוך החומר העודף).
בטידי"ץ / batediz / מיועד להקשה
תיאור עיבוד המתכת לעשיית המנורה, בלי כל חיבור והרכבה, אלא בעיצוב עשת הזהב במכות קורנס (ולפי חז"ל אף בחיתוך החומר העודף).
5
ו׳3211 / (במדבר יא,ה) / קשאיםף
קוקומברי"ש / cocombres / קישואי גינה (בלשון הדיבור: מלפפונים)
קוקומברי"ש / cocombres / קישואי גינה (בלשון הדיבור: מלפפונים)
6
ז׳3212 / (במדבר יא,ה) / אבטחים
בודיקי"ש / bodekes / אבטיחים
כפי שציינתי (אה"ל מס' 1396) המלה הצרפתית והמלה העברית שייכות לאותו מקור.
בודיקי"ש / bodekes / אבטיחים
כפי שציינתי (אה"ל מס' 1396) המלה הצרפתית והמלה העברית שייכות לאותו מקור.
7
ח׳3213 / (במדבר יא,ה) / חציר
פוריל"ש / porels / כרשים (ירק מאכל)
פוריל"ש / porels / כרשים (ירק מאכל)
8
ט׳3214 / (במדבר יא,ז) / גד
אליינדר"א / aliendre / כוסבר
אליינדר"א / aliendre / כוסבר
9
י׳3215 / (במדבר יא,ז) / בדלח
קרישט"ל / cristal / בדולח
חסר בדפוסים המדעיים (בולינר, שעוועל).
קרישט"ל / cristal / בדולח
חסר בדפוסים המדעיים (בולינר, שעוועל).
10
י״א3216 / (במדבר יא,ח) / שטו
אישבניי"ר / esbaneier (אולי esbanier) / להתבדר
כוונת רש"י לפרשך "לטייל להנאתו", כי לא היה שום טורח בלקיטת המן. כהרגלו רש"י נמנע מלתרגם את צורת הפועל אלא מתרגם את שם הפועל. אי-אפשר להכריע בין שתי הצורות (esbaneier או esbanier), כי אין רש"י כותב בתעתיקיו יותר משתי יודי"ן רצופות.
אישבניי"ר / esbaneier (אולי esbanier) / להתבדר
כוונת רש"י לפרשך "לטייל להנאתו", כי לא היה שום טורח בלקיטת המן. כהרגלו רש"י נמנע מלתרגם את צורת הפועל אלא מתרגם את שם הפועל. אי-אפשר להכריע בין שתי הצורות (esbaneier או esbanier), כי אין רש"י כותב בתעתיקיו יותר משתי יודי"ן רצופות.
11
י״ב3127 / (במדבר יא,כט) / המקנא אתה לי
אינפרינמינ"ט / enprenment / חרון-אף
שם הפעולה של הפועל enprendre, שאחד ממובניו הוא "להתלקח (אש)". אולם נראה, שרש"י תופש לשון אחרת, באמרו "אוחז בעובי המשא", אולי "לקחת [חלק] בתוך [עניין]", ובהשאלה "להתערב במרץ".
אינפרינמינ"ט / enprenment / חרון-אף
שם הפעולה של הפועל enprendre, שאחד ממובניו הוא "להתלקח (אש)". אולם נראה, שרש"י תופש לשון אחרת, באמרו "אוחז בעובי המשא", אולי "לקחת [חלק] בתוך [עניין]", ובהשאלה "להתערב במרץ".
12
י״ג3218 / (במדבר יד,לו) / דבה
פרלידי"ץ / parlediz / דיבור, רכילות
פרלידי"ץ / parlediz / דיבור, רכילות
13
י״ד3219 / (במדבר יד,מד) / ויעפלו
אינגרי"ש / engres / עזי-רוח
משמעות הלעז ברורה והולמת את העניין. רק קשה להתאים את התרגום, שהוא תואר, למקור, שהוא פועל. אולי יש מקום לראות כאן רמז למלה engres אחרת, מלטינית ingressus, במובן "נכנס".
אינגרי"ש / engres / עזי-רוח
משמעות הלעז ברורה והולמת את העניין. רק קשה להתאים את התרגום, שהוא תואר, למקור, שהוא פועל. אולי יש מקום לראות כאן רמז למלה engres אחרת, מלטינית ingressus, במובן "נכנס".
14
ט״ו3220 / (במדבר טו,כ) / חלה
טורטי"ל / tortel / עוגה עגולה
טורטי"ל / tortel / עוגה עגולה
15
ט״ז3221 / (במדבר טו,לה) / דה"מ רגום
פיישנ"ט / feisant / בעשותו
פיישנ"ט / feisant / בעשותו
16
י״ז3222 / (במדבר טו,לה) / דה"מ רגום
אלנ"ט / alant / בלכתו
בשני הלעזים הנ"ל אין בכלל תרגום הדיבור המתחיל, אלא ציון צורתו הדקדוקית. ר' לעיל מס' 3209.
אלנ"ט / alant / בלכתו
בשני הלעזים הנ"ל אין בכלל תרגום הדיבור המתחיל, אלא ציון צורתו הדקדוקית. ר' לעיל מס' 3209.
17
י״ח3223 / (במדבר יז,ג) / מרודדים
טינבי"ש / tenves / דקים
טינבי"ש / tenves / דקים
18
י״ט3224 / (במדבר יז,ד) / וירקעום
אטינבירינ"ט / atenvirent / הֵדֵקו
אטינבירינ"ט / atenvirent / הֵדֵקו
19
כ׳3225 / (במדבר יז,כה) / (תלונתם)[תלונות]
מורמורדי"ץ / murmurdiz / קול תלונות
רש"י רואה כנראה ב"תלונתם" שם קיבוצי המורה על תלונות הרבה בלשון יחיד, בניגוד ל"תלונתם" ול"תלונותיהם".
מורמורדי"ץ / murmurdiz / קול תלונות
רש"י רואה כנראה ב"תלונתם" שם קיבוצי המורה על תלונות הרבה בלשון יחיד, בניגוד ל"תלונתם" ול"תלונותיהם".
20
כ״א3226 / (במדבר כא,ד) / ותקצר נפש העם
אינקרו"ט לו"ר / encrot lor / נמאס להם
חסר בדפוס ראשון.
אינקרו"ט לו"ר / encrot lor / נמאס להם
חסר בדפוס ראשון.
21
כ״ב3227 / (במדבר כא,ה) / קצה
אינקרייש"ט / encreist / מואסת, בוחלת
חסר בדפוסים המדעיים. ר' לעיל מס' 3023 ולהלן מס' 4188.
אינקרייש"ט / encreist / מואסת, בוחלת
חסר בדפוסים המדעיים. ר' לעיל מס' 3023 ולהלן מס' 4188.
22
כ״ג3228 / (במדבר כא,ח) / נס
פירק"א / perche / מוט
פירק"א / perche / מוט
23
כ״ד3229 / (במדבר כג,כז) / וקבתו
מלדיר"ש לו"י / maldiras lui / תקלל אותו
רש"י רוצה להבדיל בין "וקבנו לי" (לעיל, פסוק יג) לבין "וקבתו לי", בקבעו, שהראשון ציווי והשני עתיד.
מלדיר"ש לו"י / maldiras lui / תקלל אותו
רש"י רוצה להבדיל בין "וקבנו לי" (לעיל, פסוק יג) לבין "וקבתו לי", בקבעו, שהראשון ציווי והשני עתיד.
24
כ״ה3230 / (במדבר כד,יז) / דרך
דישטינ"ט / destent / מזנק
אחרי שנמתחה (tendre) הקשת, המיתר משתחרר והחץ נורה: זו הפעולה שרש"י, כפי הנראה, מתכוון לתאר.
דישטינ"ט / destent / מזנק
אחרי שנמתחה (tendre) הקשת, המיתר משתחרר והחץ נורה: זו הפעולה שרש"י, כפי הנראה, מתכוון לתאר.
25
כ״ו3231 / (במדבר כד,יז) / וקרקר
פוריי"ר / forjier / לנקב, לקדוח
רש"י קושר את הפועל "קרקר" עם השורש "נקר" (לעשות חור), ובכך לקלקל ולהשחית אדם או חפץ.
פוריי"ר / forjier / לנקב, לקדוח
רש"י קושר את הפועל "קרקר" עם השורש "נקר" (לעשות חור), ובכך לקלקל ולהשחית אדם או חפץ.
26
כ״ז3232 / (במדבר כה,יא) / (קנאתי) [קנאה]
אינפרינמינט / enprenment / חרון אף
ר' לעיל מס' 3217.
אינפרינמינט / enprenment / חרון אף
ר' לעיל מס' 3217.
27
כ״ח3233 / (במדבר לד,ו) / איים
אישלי"ש / isles / איים
בדפוסים קוראים צורה משוחזרת לפי הלטינית (insulas).
אישלי"ש / isles / איים
בדפוסים קוראים צורה משוחזרת לפי הלטינית (insulas).
28
כ״ט3234 / (במדבר לד,ז) / תא
אפינדי"ץ / apendiz / יציע
רש"י מסביר את הפועל "תתאו" המצוי רק כאן בפסוקים ז' וח' ולא בשום מקום אחר במקרא, על-פי שם-העצם "תא", הוא המשך הבניין הראשי, אבל אחרי שבירת הקווים הישרים לצדדים ובשיפוע. כן "תתאו" מורה על שבירת קו הגבול לצדדים.
אפינדי"ץ / apendiz / יציע
רש"י מסביר את הפועל "תתאו" המצוי רק כאן בפסוקים ז' וח' ולא בשום מקום אחר במקרא, על-פי שם-העצם "תא", הוא המשך הבניין הראשי, אבל אחרי שבירת הקווים הישרים לצדדים ובשיפוע. כן "תתאו" מורה על שבירת קו הגבול לצדדים.
29