אוצר לעזי רש"י, תלמוד, עבודה זרהOtzar La'azei Rashi, Talmud, Avodah Zarah

א׳1764 / (עבודה זרה ב:) / גיגית
קוב"א / cuve / גיגית, מיכל גדול ועגול
✭ a tub, a large round container
1
ב׳1765 / (עבודה זרה ג:) / ביצי כינים
לינטרי"ש / lentres / ביצי-כינים
בדפוסים רשום לפני הלעז: "אינב"א בלשון ארמית"; ברור, שהגרשיים נדפסו בטעות.
✭ nits
2
ג׳1766 / (עבודה זרה ד.) / פיד של תרנגולת
ביקידור"א / bechedure / ניקור, דקירה
ראה לעיל מס' 1383.
✭ a prick, pecking
3
ד׳1767 / (עבודה זרה ד:) / סורייקי
טקי"ש / taches / כתמים
✭ stains
4
ה׳1768 / (עבודה זרה ה:) / דוקין
טייל"א / teile / תבלול (כתם בעין המצמצם את הראייה)
לפי כתב-היד היה אפשרי לגרוס טיילי"ש (teiles, ברבים), אבל בלונדהיים קבע צורת יחיד בהתאם להופעות רבות של "דוקין" בלע"ז, שבהן אין כל סימן של ריבוי. ראה לעיל מס' 675.
✭ cataract (a spot in the eye that reduces eyesight)
5
ו׳1769 / (עבודה זרה ז:) / שבת
אניי"ד / aneid / שֶבֵת (צמח ריחני)
✭ dill, anise (aromatic plant)
6
ז׳1770 / (עבודה זרה ז:) / שבת
אניט"ו / aneto / שֶבֶת (באיטלקית)
מצוי רק בדפוסים מדפוס סונצינו ואילך, ואינו מאת רש"י. ר' בלונדהיים ב' (ע' 95).
✭ dill, anise (in Italian)
7
ח׳1771 / (עבודה זרה ז:) / זירין
טודיל"ש / tudels / צינורות
כאן במובן של גבעולים (ר' לעיל מס' 722). הגרסה שבדפוסים משובשת מתוך הכפלת אותיות.
✭ tubes [stems, stalks]
8
ט׳1772 / (עבודה זרה ח:) / אינך
קרבונקל"א אודם (אבן יקרה בעלת צבע אדום כהה ומבריקה ביותר) / charboncle
ראה לעיל מס' 1645.
✭ ruby (a priceless gem with a shining deep red color)
9
י׳1773 / (עבודה זרה י.) / דה"מ כתב ולשון
פאולו"ש / Paulus / פאולוס (שאול השליח, ה'קדוש' של הכנסייה הנוצרית)
בדפוסים הישנים של "עין יעקב" קוראים: "כתב ולשון של רומי מאומה אחרת בא להם, אחרי' תקנו להם כל ספרי טעותם, יוחנן פאולוס פיטרו', והם יהודים היו: לשון הוא גראמטיקא הוא הלטין שמדברים בו הגלחים, הם שנו ועמקו [צ"ל: ועקמו] הלשון ועשו להם הבל לחשבם בפני עצמם ולסלקם מעל ישראל ולא שכפרו כי לטובתן של ישראל נתכוונו, אלא מפני שראו ישראל בצער ובדוחק מתרמיתי ישו עשו עצמם כאילו הם עמו בקדישות וצוו עליהם הכל כמפורש בסיפור תליית ישו ע"כ פירש"י", כלומר שליחי הנצרות הביאו את כתבי-הקודש לרומאים. אבל בצורה מסולפת, כדי למנוע את התערבותם בעם ישראל. – השם רשום בצורתו הלטינית.
✭ Paul (the Apostle, Saul of Tarsus, a Christian ’saint1)
10
י״א1774 / (עבודה זרה י.) / דה"מ כתב ולשון
פיטרו"ש / Petrus / פטרוס (שמעון כיפא השליח, ה'קדוש' של הכנסייה הנוצרית)
גם שם זה רשום בצורתו הלטינית (ר' לעיל מס' 1773).
✭ Peter (the Apostle, Simon, a Christian ’saint’)
11
י״ב1775 / (עבודה זרה י.) / דה"מ כתב ולשון
גרמטיק"א / [grammatica] gramatica / דקדוק (בלטינית או באיטלקית)
המשמעות כאן: השפה הלטינית. גם מלה זו שייכת לתוספת הפירוש שבדפוסים ישנים של "עין יעקב".
✭ grammar (in Latin or Italian)
12
י״ג1776 / (עבודה זרה י.) / דה"מ כתב ולשון
לטי"ן / latin / לטינית
עיין לעיל בשלושת המספרים הקודמים.
✭ Latin
13
י״ד1777 / (עבודה זרה י:) / גרגירא
אורוג"א / [orugue] oruge / אורה (צמח)
ראה לעיל מס' 377.
✭ rocket (plant)
14
ט״ו1778 / (עבודה זרה י:) / כוסברתא
אליינדר"א / [aillendre] aliendre / כוסבר
ראה לעיל מס' 376.
✭ coriander (plant)
15
ט״ז1779 / (עבודה זרה י:) / כרתי
פוריל"ש / porels / כרשים (ירק מאכל)
✭ leeks (vegetable used as food)
16
י״ז1780 / (עבודה זרה י:) / חסא
לייטוג"א / [laitugue] leituge / חסה
ראה לעיל מס' 624.
✭ lettuce
17
י״ח1781 / (עבודה זרה יא.) / חזרת
לייטוג"א / [laitugue] leituge / חסה
כנ"ל.
✭ lettuce
18
י״ט1782 / (עבודה זרה יא.) / צנון
רפנ"א / rafne / צנון
✭ radish
19
כ׳1783 / (עבודה זרה יא.) / עוקרין
אישיריטי"ר לכרות את מיתרי הברך / esjareter
כך קבע בלונדהיים לפי העניין, אף שבגרסת כתב-היד וגרסת הדפוסים אינן מכוונות לכך דווקא.
✭ to cut the knee sinew
20
כ״א1784 / (עבודה זרה יא:) / בלורית
אפובליי"ל / [] afubleil / צמה מכובנת
בלונדהיים השאיר את הלעז ללא פתרון. הרשיתי לעצמי לשער את הפתרון הנ"ל, ההולם את הגרסאות (אפוריי"ל, אפורליי"ץ בכתבי-היד, אפודלי"ץ בדפוסים מאז סונצינו) ואת המשמעות (יש עדות ל – afublail בהוראת שמלה מכובנת ול – afublement, afubleure בהוראת צמה מכובנת).
✭ a clasped plait of hair
21
כ״ב1785 / (עבודה זרה יא:) / חגתא
קונפרידריא"ה (חגיגת ה)חברה / confredrie
ה – confredrie היא אגודת-אחים של בעלי מקצוע אחד, ושיא פעולותם השנתית הוא משתה גדול. באחד מכתבי-היד יש גרסה מוזרה: קטלומפרידיא"ה. אפשר להניח, שרצה המעתיק להפגין ברמזו לגזרון "קטל" את ריחוקו ממסיבות כאלה, שבהן הייתה שכיחה השכרות, ומכאן קטטות ורציחות (אולי תכופות היו הקרבנות יהודים).
✭ the fraternity's (festival)
22
כ״ג1786 / (עבודה זרה יב.) / עלוקה
שנשוא"ה / sansue / עלוקה
גם ברי"ף על המשך הסוגיה (דף יב:) הנמצא במסכת ‏שבת‏ ‏(דפוס וילנא דף מ.) צורף הלעז שנשוא"ה למלה "עלוקה", שבה מסביר רש"י את "נימא".
✭ leech
23
כ״ד1787 / (עבודה זרה יב:) / חלא
איגר"א / [aigre] egre / חומץ
ראה לעיל מס' 1169.
✭ vinegar
24
כ״ה1788 / (עבודה זרה יד.) / פירי דארזא
גלנ"ט / glant / בלוטים
ראה לעיל מס' 932.
✭ acorns
25
כ״ו1789 / (עבודה זרה יד.) / טווזיג
קומפרי"א / [comparage] comparaje / סעודת-רעים
✭ a social meal, feast
26
כ״ז1790 / (עבודה זרה יד:) / מיבק אביק ביה
אינלציי"ר / enlacier / לקשור
חסר בדפוסים. הכוונה לאדם קשור (בלשון רש"י: "אדוק") לעבודת כוכבים, אבל לא מתוך אמונה, כי אם מתוך אינטרס.
✭ to tie
27
כ״ח1791 / (עבודה זרה טו:) / מזרה
פיל"א / pele / את-חפירה (כלומר כף שטוחה בעלת ידית ארוכה)
✭ shovel, spade (that is, a flat blade and a long handle)
28
כ״ט1792 / (עבודה זרה טו:) / דקר
פושוי"ר / [fossoir] fosoir / מכוש
ראה לעיל מס' 70.
✭ pick-ax
29
ל׳1793 / (עבודה זרה טו:) / סדן
שטו"ק / stok / סד (בגרמנית)
✭ stock (for locking prisoners' feet) (in German)
30
ל״א1794 / (עבודה זרה טו:) / סדן
צי"ף / cep / סד (שבו נעלו רגלי האסירים)
בדפוס סונצינו הלעז כתוב בפ"א עגולה, אבל ספק, אם נהגו כבר כבימינו להבדיל בין פ"א סופית, שהיא f, לפ"א עגולה, שהיא p. ר' מילונו של לוי (מס' 196).
✭ stock (for locking prisoners' feet)
31
ל״ב1795 / (עבודה זרה טו:) / כבלים
בויא"ש / buies / כבלים
ר' מילונו של לוי (מס' 189).
✭ cables, chains
32
ל״ג1796 / (עבודה זרה טו:) / שלשלאות
פיריי"ש / [ferges] ferjes / שרשרות ברזל, אזיקים
✭ iron chains, handcuffs
33
ל״ד1797 / (עבודה זרה טז.) / עששיות
משי"ש / [masses] mases / גושים, עשתות
✭ lumps, bars, masses
34
ל״ה1798 / (עבודה זרה טז.) / מרי
פושוי"ר / [fossoir] fosoir / מכוש
ראה לעיל מס' 70. צורת היחיד תמוהה.
✭ pick-ax
35
ל״ו1799 / (עבודה זרה טז.) / חציני
דולידויר"א / doledoire / מעצד (מעין גרזן)
✭ adz (a sort of ax) [a heavy, curved steel tool, with a broad, chisellike end mounted on a wooden handle]
36
ל״ז1800 / (עבודה זרה טז.) / סחופי
אדינטי"ר / adenter / להפיל אפיים ארצה
✭ to knock down
37
ל״ח1801 / (עבודה זרה טז.) / בימה
אלמינבר"א / almenbre / בימה
ר' לעיל מס' 837. אולם כאן אין השימוש במלה לענייני קודש (בימה בבית-הכנסת), אלא בענייני חול (סתם בימה). אך אולי רצה רש"י להשוות סתם בימה לבימה בבית-הכנסת ("ואנו קורין אותו…").
✭ platform (at the center of the synagogue)
38
ל״ט1802 / (עבודה זרה טז.) / בימוסיאות
אלטי"ר / alter / מזבח
ר' בלונדהיים ב' (ע' 81-80) ובלונדהיים פ' (ע' 25). כתיב השם הפרטי "אלתר" בתי"ו נועד כנראה למנוע את הדמיון עם כלי הפולחן הזר.
✭ altar
39
מ׳1803 / (עבודה זרה טז.) / כיפה
אר"ק וולו"ד / [arc volud] arc wolud / קמרון
✭ vault, arch (dome)
40
מ״א1804 / (עבודה זרה יז:) / קיבורי
לימוישיל"ש / lemoisels [lemoissels] / פקעות (של חוט)
✭ balls (of thread)
41
מ״ב1805 / (עבודה זרה יח:) / זקיפא
פורקי"ש / forches / קלשונים
ה"קלשונים" הם עץ-התלייה, כי המתקן הקמאי היה עשוי משני קלשונים נטועים באדמה ועליהם מוט מאוזן (בצרפתית: fourches patibulaires. כלומר "קלשונים תלייתיים").
✭ hayforks, pitchforks
42
מ״ג1806 / (עבודה זרה יח:) / מזבלים
אמשי"ר / [amasser] amaser / להקהיל
גרסת הדפוסים מצביעה יותר על אמיישניי"ר ameisnier (להכניס [הביתה]), אבל ר' בלונדהיים ב' (ע' 84).
✭ to assemble, to gather (people)
43
מ״ד1807 / (עבודה זרה כ:) / שחת
פירי"א / [ferrage] feraje / חציר

✭ hay
44
מ״ה1808 / (עבודה זרה כב:) / מכתבא
גרפי"א / [grafie] grafie / מַכתֵּב, חרט
ראה לעיל מס' 1352.
✭ stylus, engraving tool, writing instrument
45
מ״ו1809 / (עבודה זרה כד.) / קילעא
פורק"א / porche / פרוזדור (מבנה הבולט החוצה, ובו פתח הבית)
✭ porch, antechamber, entrance hall
46
מ״ז1810 / (עבודה זרה כה) / עורף
הטירי"ל / haterel / עורף
✭ neck, nape
47
מ״ח1811 / (עבודה זרה כה.) / שופי
פולפ"א / polpe / הבשר שעל עצם הירך
✭ the flesh covering the thigh bone
48
מ״ט1812 / (עבודה זרה כו.) / אופיא
אישקומ"א / escume / קצף
ראה לעיל מס' 884.
✭ foam
49
נ׳1813 / (עבודה זרה כז.) / ריבדא
פוינטור"א / pointure / דקירה
ראה לעיל מס' 1147.
✭ prick, puncture
50
נ״א1814 / (עבודה זרה כח.) / אישתא צמירתא
מלויי"ד מיחושים (כלומר קדחת) / [maleveid] malweid
ראה לעיל מס' 29.
✭ aches, (from fever)
51
נ״ב1815 / (עבודה זרה כח.) / ככי
יינציבי"ש / jencives / חניכיים
✭ gums
52
נ״ג1816 / (עבודה זרה כח.) / צפידנא
מושג"א / [musgue] musge / פַּטֶרֶת (מחלת הפה)
ראה לעיל מס' 541.
✭ aphtha, thrush
53
נ״ד1817 / (עבודה זרה כח.) / מרא
פושוי"ר / [fossoir] fosoir / מכוש
ראה לעיל מס' 70.
✭ pick-ax
54
נ״ה1818 / (עבודה זרה כח.) / תחלי
קרישו"ן / [cresson] creson / שחליים
✭ cresses, garden cresses, paper cresses, (green mustards)
55
נ״ו1819 / (עבודה זרה כח.) / עינבתא
בו"ן מלנ"ט / bon malant / פצע חמור
ראה לעיל מס' 5. בדפוסים רק המלה השנייה מפיעה, אבל יש עדויות על מציאות שתי המלים במקור.
✭ a severe wound
56
נ״ז1820 / (עבודה זרה כח.) / טיגנא
רוד"א / rude / פֵּיגָם (צמח)
✭ rue (plant)
57
נ״ח1821 / (עבודה זרה כח) / כרפסא
אפי"א / [apie] apie / כרפס
ראה לעיל מס' 829.
✭ celery
58
נ״ט1822 / (עבודה זרה כח.) / סימטא
קלו"ג / clog / מורסה
✭ abscess
59
ס׳1823 / (עבודה זרה כח:) / פיקעא
פיג"א / fige [figue] / תאנה (טחור בצורת תאנה)
ר' לעיל מס' 318; גם כאן יש אפשרות לקרוא פי"ג fig. בלונדהיים מתרגם, בניגוד לתרגומו שם, "פי הטבעת", בהתאם לפירוש רש"י כלשונו בספרינו. אבל קשה לקבל גלגול זה של המלה. וכמדומני יש דרך להבין את רש"י גם לפי הפירוש "טחור": "רבי יעקב חש בפקעא. [בחולי של] פי טבעת…", אף אם פירוש של "פקעא" הוא באמת "פי הטבעת", הלעז יכול בכל זאת להתייחס למחלה.
✭ a fig (a fig shaped hemorrhoid)
60
ס״א1824 / (עבודה זרה כח:) / נירא ברקא
ליצ"א / lice / ניר
ראה לעיל מס' 272.
✭ warp heddle {Brit: heald) eye.[a cord with a ring or an eye formed by two knots guiding the warp thread]
61
ס״ב1825 / (עבודה זרה כח:) / פרי הסנה
בוטונ"ש / botons / פירות ורד-הבר
בדפוסים, בטעות: "בוטנים". נדמה לי, שטעה בלונדהיים בתרגומו "ניצנים". לפנינו הוראה אחרת של אותה מלה ("כפתור" במקורה), והיא "פרי ורד-הבר" (בגרמנית Buttle). ר' מילונו של לוי (מס' 179) וכן בלונדהיים ב' (ע' 63-62).
✭ fruit of a wild rose
62
ס״ג1826 / (עבודה זרה כח:) / משקדי חלזוני
לימ"ץ / limaz / חילזון ערום
לגבי לעז זה יש אצל בלונדהיים בלבול, שקשה להבינו, כשיודעים, באיזו דייקנות עבד החוקר. הוא מתרגם "מחלת העין", ובאמת בבכורות לח. (מס' 643b, להלן מס' 2327א), חלזון=limaz=מחלת העין. אבל פה מדובר בקונכיית החילזון (שהתלמוד מציע להשתמש בה לריפוי הטחורים), ואין זה יכול להתייחס אלא לחיה עצמה. אם כן את מס' 643a היה צריך לקרב למס' 640 (limace) ולהבדיל ממס' 643b, לפחות בתרגומו.
✭ a slug
63
ס״ד1827 / (עבודה זרה כח:) / עמר גופנא
קוטו"ן / coton / כותנה
ראה לעיל מס' 26. חסר בדפוסים.
✭ cotton
64
ס״ה1828 / (עבודה זרה כח:) / חיפושתא
אישקרבו"ט / escharbot / חיפושית
✭ beetle, bug
65
ס״ו1829 / (עבודה זרה כח:) / חיפושתא
/ [] / חיפושית (בסלאווית)
יד מאוחרת הוסיפה בדפוסים "בלשון כנען קרוקי"ס" (דפוס סונצינו: קרקו"ס). ברוסית של היום קוראים לחיפושית kapa?y3?k’b (קאראפוזיק), ואולי יש קשר עם הלעז, או שהגרסה משובשת וצריך לקרוא קו"ק chue (kyk? ז'וק).
✭ beetle, bug (in Slavian)
66
ס״ז1830 / (עבודה זרה כח:) / גמלניתא
הניטו"ן / haneton / שחרורית (מין חיפושית)
✭ May beetle, June bug (a large dark-colored bug)
67
ס״ח1831 / (עבודה זרה כח:) / ברקא
ליצ"א / lice / ניר
ראה לעיל מס' 272.
✭ warp's heddle (Brit: heald) eye. [a cord with a ring or an eye formed by two knots guiding the warp threads]
68
ס״ט1832 / (עבודה זרה כח:) / נדא
פויליי"ד / [foillied] foilied / צבוע בצבע מסוים (סגול?)
ראה לעיל מס' 1263: fueil, שממנו נגזר foilied. לפי זה יש להוסיף אצל בלונדהיים: "teint avec une teinture…".
✭ colored in some color (purple?)
69
ע׳1833 / (עבודה זרה כח:) / מלחא גללניתא
שי"ל יימ"א / sel jeme [sel geme] / מלח הסלע (כגון מלח סדומית)
✭ rock salt (such as Sodom salt, salt extracted from the Dead sea area)
70
ע״א1834 / (עבודה זרה כח:) / (ש)מרדה
אישפוינטי"ש / espointes / כאבים נוקבים
חסר בדפוסים. בלונדהיים כתב את התרגום בסימן שאלה, כפי הנראה מפני שמצפים כאן לפועל, ולא לשם עצם. ואולי מותר לקרוא (דווקא בכתב-היד נגרסה אישפוניי"ט) אישפוינ"ט espoint, כלומר "נוקב" (כשמדובר בכאב).
✭ piercing pains
71
ע״ב1835 / (עבודה זרה כח:) / קדחא
אישקלפי"ר / eschalfer / להתחמם, ללקות בדלקת
✭ to heat up, suffer from fever and infection
72
ע״ג1836 / (עבודה זרה כח:) / רירא
קציד"א / chacide / ליחת העיניים
✭ eye fluid
73
ע״ד1837 / (עבודה זרה כח:) / דיצא
אישפוינטי"ש / espointes / כאבים נוקבים
ראה לעיל מס' 1834.
✭ piercing pains
74
ע״ה1838 / (עבודה זרה כח:) / דמא
שנקטירו"ד ’] sancterud / [sancterud / רווי-דם
ראה לעיל מס' 682. איננו ברש"י שלנו, שאינו מפרש בכלל את המלה "דמא", אלא רי"ף מצטט את הפסקה הזאת במסכת שבת, פרק י"ד, ושם יש פירוש רש"י על "דמא" עם הלעז.
✭ bloodsoaked
75
ע״ו1839 / (עבודה זרה כח:) / סימטא
קלו"ג / clog / מורסה
גם כאן קוראים בכתב-היד את המלה הפרובנסאלית פלורונ"ק floronc (ר' לעיל מס' 276).
✭ abscess
76
ע״ז1840 / (עבודה זרה כח:) / דה"מ חמימי לסילוא
אישטוב"א / estuve / אמבטיה
איננו בדפוסים. בכתב-היד היחיד כתוב: "…שמחמם כל גופו, כעין אשטוב"א".
✭ bathtub
77
ע״ח1841 / (עבודה זרה כט.) / איסתומכא דליבא
ליול"א / leule / ענבל (שבגרון)
כך פירושו של בלונדהיים. וקשה לקבלו, כי אין דברי רש"י מתפרשים אלא לאיבר שבתוך הגוף "כנגד הלב", וגם הקשר של גרסת כתב-היד ליבול"א ושל הדפוסים ניבל"א עם הצרפתית luette (כלומר l’uette, מלטינית מאוחרת uvitta, "הענב הקטן") מפוקפק. לי נראה, שיש לחפש בכיוון היוונית pleura (צרפתית plevra, הקרום שמסביב לריאות) או בכיוון nombril (בגרמנית Nabel, טבור). המעבר מלמ"ד לנו"ן יכול להסתבר בהשמטת היידוע le ובצירוף היידוע un לפני המלה המתחילה בתנועה.
✭ uvula
78
ע״ט1842 / (עבודה זרה כט.) / דה"מ כמונא ברייא
איגרו"ם / [aigrum] egrum / חמיצות
ראה לעיל מס' 522. הגרסה שבדפוסים "כעין כף אגרוף" היא שיבוש במקום "כמון מלא אגרו"ם" שבכתב-היד.
✭ sourness, acidness
79
פ׳1843 / (עבודה זרה כט.) / ניניא
מינט"א / mente / נענה
✭ mint (plant)
80
פ״א1844 / (עבודה זרה כט.) / אגדנא
מרובי"א / marubie [marrubie] / מרוביון (מין צמח)
ראה לעיל מס' 626.
✭ horehound, marrubium (plant)
81
פ״ב1845 / (עבודה זרה כט.) / ציתרי
שדריא"ה / sadree / צתרה (צמח)
ראה לעיל מס' 434.
✭ savory (plant)
82
פ״ג1846 / (עבודה זרה כט.) / סיסין
פוליו"ל / poliol / סוג של נענה
✭ a type of mint (plant)
83
פ״ד1847 / (עבודה זרה כט.) / יותרת הכבד
איברי"ש / ebres / סרעפת
ראה להלן מס' 2084.
✭ diaphragm
84
פ״ה1848 / (עבודה זרה כט.) / מראה
מירידוי"ר / miredoir / ראי
✭ mirror
85
פ״ו1849 / (עבודה זרה כט:) / שורף
הומי"ר / humer / לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה)
ראה לעיל מס' 92.
✭ to swallow while inhaling
86
פ״ז1850 / (עבודה זרה ל.) / אלונתית
פוישו"ן / poison / שיקוי
ראה לעיל מס' 61.
✭ potion
87
פ״ח1851 / (עבודה זרה ל.) / כובא
קוב"א / cuve / גיגית, מיכל גדול ועגול
ברור, שרש"י רצה להצביע על הדמיון בין המלה הארמית לצרפתית.
✭ a tub, a large round container
88
פ״ט1852 / (עבודה זרה ל.) / אפסינתין
אלוישנ"א / aloisne / לענה
ר' בלונדהיים ב' (ע' 80-78).
✭ wormwood (plant)
89
צ׳1853 / (עבודה זרה ל:) / שחלים
קרישו"ן / [cresson] creson / שחליים
✭ cresses, garden cresses, paper cresses, (green mustards)
90
צ״א1854 / (עבודה זרה ל:) / נסיובי דחלבא
מישג"א / [mesgue] mesge / מי-גבינה, נסיוב החלב
✭ whey, milk curds
91
צ״ב1855 / (עבודה זרה ל:) / ניקורי
פיקידור"א / pikedure / הכשה
חסר בדפוסים. מאחר שיש רק כתב-יד אחד, מותר לשער, שאולי אין כאן אלא שיבוש קל של ביקידור"א bechedure, שהוראתו שווה (ר' לעיל מס' 1383 ובפרט מס' 1766, שם רוב המקורות גורסים דווקא פיקידור"א או כדומה).
✭ a (poisonous) bite
92
צ״ג1856 / (עבודה זרה ל:) / אבטיח
בודיק"א / bodeke / אבטיח
ראה לעיל מס' 1369. בדפוסים: מלו"ן [צ"ל: מילון] melon (בעברית של היום: מלון; המלה קשורה עם מלפפון שבלשון המשנה, שאינו המלפפון שלנו, אלא מלון). בלונדהיים מניח, שגרסת הדפוסים הושפעה מהאיטלקית. בכתב-היד היחיד, שיש בידנו, קוראים: אלבודיק"א, והוא albodeca שבפרובנסאלית (עם סימן היידוע של הערבית).
✭ watermelon
93
צ״ד1857 / (עבודה זרה ל:) / רומני דאפי
פומיל"ש / pomels / בליטות הלחיים
✭ the bulgings of the cheeks
94
צ״ה1858 / (עבודה זרה לב.) / שטיחין
בשטיל"ש / bastels / אוכפים
מדובר בחתיכות עור, עשויות מנוד שנקרע, ומניחים אותן על גב החמור כדי לרכב עליו. הקרבה עם המשמעות של "שטיח" בעברית של ימינו ברורה.
✭ saddles
95
צ״ו1859 / (עבודה זרה לב.) / גלדי
קרושט"א / croste / גלד (בעור, אחרי פצע)
המלה העברית היא "קורט", וייתכן, שכוונת רש"י להצביע על הדמיון בין "קורט" לקרושט"א (שבו ה – s כבר לא הייתה נשמעת או כמעט שלא).
✭ a scab (incrustration of a wound)
96
צ״ז1860 / (עבודה זרה לג:) / צריף
אלו"ם / alum / צָריף
ראה לעיל מס' 185.
✭ alum
97
צ״ח1861 / (עבודה זרה לג:) / צריף
בייס"א / beize / צָריף (בגרמנית)
המלה מופיעה בשלושה מקומות בפירוש רש"י על התלמוד, ושם בסך-הכול בשבעה מקורות באות סמ"ך, בשישה (כולם במקומנו בעבודה זרה) באות שי"ן, ובאחד באות צד"י. הכתיב בצד"י, הנראה לנו הסביר ביותר, אין לו עדות מספיקה. באשר לסמ"ך, שרש"י אינו משתמש בה בלעזים הצרפתיים, אולי הוא נוהג אחרת בקשר לגרמנית.
✭ alum (in German)
98
צ״ט1862 / (עבודה זרה לג:) / שחימי
רוש"א / [rosse] rose / (קרקע) אדומה
✭ red (earth, soil)
99
ק׳1863 / (עבודה זרה לג:) / קוניא
פלומי"ר / plomer / לכסות, למשוח בעופרת
ראה לעיל מס' 606.
✭ to cover, smear with lead
100
ק״א1864 / (עבודה זרה לד:) / אבטא
בוט"ץ / botz / נוד, קנקן
בלונדהיים ציין לעז זה בסימן שאלה, ומניח, שהוא אולי פורבנסאלי. יש לפנינו רק מקור אחד, דפוס סונצינו, ושָם בוטי"ן. לעניות דעתי אפשר לגרוס בו"ט bot או בוט"א bote באותה הוראה בצרפתית של ימי-הביניים, או אולי בוטי"ן botin (הקטנה של bot – אשר ממנה נגזר המונח של ימינו bouteille "בקבוק").
✭ pot, pitcher, leather bag
101
ק״ב1865 / (עבודה זרה לד:) / נמילא
פור"ט / port / נמל
✭ port, seaport
102
ק״ג1866 / (עבודה זרה לה.) / מפקפקין
פוריי"ר / forjier / לנבור
ראה לעיל מס' 1394.
✭ to peck, gnaw, nibble
103
ק״ד1867 / (עבודה זרה לה.) / נסיובי דחלבא
מישג"א / [mesgue] mesge / מי-גבינה, נסיוב החלב
✭ whey, milk curds
104
ק״ה1868 / (עבודה זרה לה.) / חלתית
לזר"א / lazre / חלתית
ראה לעיל מס' 465.
✭ laserwort, asafedita (plant)
105
ק״ו1869 / (עבודה זרה לה:) / נסיובי
מישג"א / [mesgue] mesge / מי-גבינה, נסיוב החלב
✭ whey, milk curds
106
ק״ז1870 / (עבודה זרה לו:) / עריסה
ברי"ץ / brez / עריסה
✭ cradle
107
ק״ח1871 / (עבודה זרה לח.) / ארדי
בוליי"ץ / boleiz / פטריות
ראה לעיל מס' 371.
✭ mushrooms
108
ק״ט1872 / (עבודה זרה לח.) / סיכתא
קיביל"א / [cheville] chevile / יתד, וו, זיז
✭ peg, hook, wedge
109
ק״י1873 / (עבודה זרה לח:) / שבלילתא
פינוגר"י / fenogre / חילבה (גרגרנית יוונית, צמח המשמש לתבלין)
✭ fenugreek (a Greek trefoil used as spice)
110
קי״א1874 / (עבודה זרה לח:) / גרגישתא
ארזיל"א / [arzille] arzile / חומר, טין
ראה לעיל מס' 311.
✭ clay, mud
111
קי״ב1875 / (עבודה זרה לט.) / רדיפי
רבדי"ש / rabdes / (מים) סוערים
ר' מילונו של לוי (מס' 704).
✭ raging or stormy (water)
112
קי״ג1876 / (עבודה זרה לט.) / צלופתא
אנגיל"א / [anguille] angile / צלופח (דג טמא)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 95).
✭ eel (a non-kosher fish)
113
קי״ד1877 / (עבודה זרה לט:) / מלח סלקונדרית
שלמויר"א מי-מלח (של שימורים) / salmuire
חסר בדפוסים. ומצוי בכתבי-היד בסוף הפירוש דה"מ "אוכלין אותה" (ראה לעיל מס' 30).
✭ brine (for pickling)
114
קי״ה1878 / (עבודה זרה לט:) / מגולגלין
מול"ש / mols / רכים (מרוככים מרוב שרייה בשמנם)
✭ soft (softened by being soaked in their oil)
115
קי״ו1879 / (עבודה זרה מ.) / כד
פלט"א / plate / שטוחה
הסיומת אל"ף של צורת הנקבה קיימת בכל הגרסאות. אולי כתב רש"י כך מפני שבצרפתית המלה "ראש" (teste) לשון נקבה היא.
✭ flat
116
קי״ז1880 / (עבודה זרה מ.) / חלבון
אלבו"ם / album / חלבון (הביצה)
אפשר גם (ואולי מוטב) לגרוס אלבו"ן album (ר' בלונדהיים ב', ע' 74-72).
✭ albumen (white of an egg)
117
קי״ח1881 / (עבודה זרה מ.) / חלמון
מויו"ל / moiol / חלמון (הביצה)
הוראת המלה הצרפתית: "תווך" (השווה בצרפתית ךשל היום moyeu, טבור של גלגל), ולפי הסבר התלמוד היא מתאימה רק לביצה טהורה!
✭ yolk (of an egg)
118
קי״ט1882 / (עבודה זרה מ.) / צב
בוטירי"ל / boterel / קרפדה קטנה
ברש"י על מסכת נידה (להלן מס' 2438) ועל ויקרא, י"א, כ"ט יש שם אחר לקרפדה: פרוי"ט froit. כפי הנראה מדובר בשני מיני קרפדות. הגרסה שבדפוסים כוכורי"ל מושפעת מהאיטלקית coccodrillo (תנין).
✭ a little toad
119
ק״כ1883 / (עבודה זרה מ:) / שילפוחא
וישיא"ה / [vessie] wesie / שלפוחית
✭ bladder
120
קכ״א1884 / (עבודה זרה מ:) / (ד)רפי טובא
מול"ש / mols / רכים (מרוככים מרוב שרייה בשמנם)
✭ soft (softened by being soaked in their oil)
121
קכ״ב1885 / (עבודה זרה מ:) / הפתק
פיל"א / pile / עֲרֵמָה
✭ pile
122
קכ״ג1886 / (עבודה זרה מ:) / כדור
פילוט"א / pelote / כדור
ראה לעיל מס' 302.
✭ ball
123
קכ״ד1887 / (עבודה זרה מז.) / חלילין
ילימיל"ש / jalemels / חליליות
ר' מילונו של לוי (מס' 516).
✭ flutes, pipes
124
קכ״ה1888 / (עבודה זרה מז.) / פארות
קורדי"ש / cordes / מיתרים (של כלי נגינה)
✭ cords, strings (of musical instruments)
125
קכ״ו1889 / (עבודה זרה מח:) / חזירין
לייטוג"א / [laitugue] laituge / חסה
ראה לעיל מס' 624.
✭ lettuce
126
קכ״ז1890 / (עבודה זרה מט:) / כרכור
רייו"ל / [raiol] reiol / כרכר
ראה לעיל מס' 287.
✭ spindle
127
קכ״ח1891 / (עבודה זרה נ.) / כלי
יליצ"א / jalice / גביע (של כנסייה)
חסר בדפוסים. בכמה כתבי-יד יש פירוש רש"י על המשפט "אין לה בטילה לעולם" (בין דה"מ "מנין לתקרובה וכו'" ובין דה"מ "כעין פנים"), ובסופו כתוב: "וכן כלי שקורי' גליצ"א אין משמשין בו לע"ז [לעבודה זרה]". מדובר בגביע המשמש בפולחן בענסיות, הנקרא עד היום בשם דומה לזה (calico). ונראה הדבר, שזוהי הוספה של פסק-דין למעשה, ואינה של רש"י. בעניין הגימ"ל (במקורות קוראים "גליצ"א", כלומר galice), שלדעתי באה במקום יו"ד, ר' לעיל מס' 641.
✭ chalice
128
קכ״ט1892 / (עבודה זרה נ.) / מחתה
צינשיי"ר / censier / מחתת קטורת
חסר בדפוסים, והוא המשך פסק-הדין המוזכר בערך הקודם (מס' 1891), בלשון זה: כלי מחתה שקורי' שנצי"ו [ברש"י על הרי"ף שנשי"ר, ושניהם משובשים] אסור משום משמשי ע"ז [עבודה זרה]". גם פה מדובר בכלי המשמש עד היום בכנסיות נוצריות (השם בצרפתית של היום encensoir).
✭ incense bowl
129
ק״ל1893 / (עבודה זרה נא.) / דוקין
טייל"א / teile / תבלול (כתם בעיין המצמצם את הראייה)
ראה לעיל מס' 675.
✭ cataract (a spot in the eye reducing eyesight)
130
קל״א1894 / (עבודה זרה נא:) / מקופלת
פלייד"א / pleiede / מקופלת
✭ folded up
131
קל״ב1895 / (עבודה זרה נא:) / משכילתא
אוקרי"ן / okrin / גיגית
ראה לעיל מס' 1551. בדפוסים כתוב: "אוקדו"ן בלשון כנען [כלומר בסלאווית]" וזאת אישר בלונדהיים [פ', ע' LXXV), אבל בכתב-היד רשום, שהלעז גרמני.
✭ tub
132
קל״ג1896 / (עבודה זרה נד.) / גיר
גרישל"א / gresle / ברד
ראה לעיל מס' 1613. לפי פירוש זה הפסוק בישעיהו כ"ז, ט' מתאר מזבח העשוי מהמון אבנים קטנות, כמו פתותי ברד.
✭ hail
133
קל״ד1897 / (עבודה זרה נד:) / סלע
קוי"ן / coin / חרט (לטביעת מטבע)
הקב"ה שותף בבריאת הילד עם אביו ואמו (נידה לא.), וכאשר ילד נולד מניאוף – כאילו גנבו ההורים את החתימה של השותף השלישי. וההשוואה עם טביעת המטבע הולמת ביותר את העניין, כי בימי קדם שליטים, שהיו ראויים שיסמכו עליהם, יכלו לטבוע מטבע של ממש, אבל מי שגנב את החרט המיוחד לשליש וטבע מטבעות, קשה היה להכיר בזיוף.
✭ engraved stamp for coining money
134
קל״ה1898 / (עבודה זרה נה.) / עדשים של גת
מיי"ט / [mait] meit / עֲרֵבָה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים)
ראה לעיל מס' 597.
✭ tub, container (the part of the wine-press where the grapes are laid)
135
קל״ו1899 / (עבודה זרה נה.) / תפוח
ש"ק / sac / שק (כמות של ענבים או של זיתים, שהיו מכניסים בבת אחת בגת או בבית-הבד)
ראה לעיל מס' 1577.
✭ a sack (the amount of grapes or olives laid at once in the olive-press or wine-press)
136
קל״ז1900 / (עבודה זרה נז.) / קנה
פיי"ל / []peil / מוט
לא פענחו בלונדהיים. מדובר במוט, שמכניסים לתוך מיכל כדי למדוד את כמות היין שתוכו. שני המקורות גורסים פייל"א. סביר ביותר, המלה הצרפתית היא נגזרת מהלטינית palum (מוט, יתד), בצרפתית של היום pieu (כפי הנראה דרך הצורה הפירקדית piel במקום pel שבצרפתית המרכזית). אך מתקבל על הדעת, שלפנינו צורה של ניב המדובר בשמפניא, איזור טרויש, peil. לוי במילונו (מס' 786) גורס פיל"א pile, והוא מתרגם: קנה המשמש למדידת כמות היין בכלי. הוא מזכיר גם את הגרסה פישל"א fesle (ר' שם).
✭ pole, bar
137
קל״ח1901 / (עבודה זרה נט:) / דודורין
טוניל"ש / tonels / חביות
✭ barrels
138
קל״ט1902 / (עבודה זרה נט:) / ברזא
דוישי"ל / doisil / חור בחבית, ברז
ראה לעיל מס' 1503.
✭ a hole in a barrel, a tap, a faucet
139
ק״מ1903 / (עבודה זרה ס.) / גלגל
וי"ץ / [viz] wiz / בורג (של הגת)
ראה לעיל מס' 1633.
✭ screw (of the wine-press)
140
קמ״א1904 / (עבודה זרה ס.) / גלגל
אישפינל"א בורג של גת (בגרמנית) / espinle
כפי הנראה היא Spindel בגרמנית של היום.
✭ the screw of the wine-press (in German)
141
קמ״ב1905 / (עבודה זרה סח:) / עכבר
אישקורי"ל / escurel / סנאי
כאן, בניגוד לסנהדרין צא. (לעיל מס' 1722), לא מדובר בסתם עכבר, אלא בעכבר השדה. אבל גם עכבר השדה שונה מהסנאי שלנו.
✭ squirrel
142
קמ״ג1906 / (עבודה זרה סט.) / דולבקי
מישטיי"ר / mestier / מזנון לשמירת אוכל
ראה לעיל מס' 155.
✭ a cupboard for storing food
143
קמ״ד1907 / (עבודה זרה סט:) / חלים
שולדי"ר / solder / לרתך, לסתום חור
ראה לעיל מס' 1356. מדובר בחבית, שהיה בה חור ונסתם.
✭ to solder, close up a hole
144
קמ״ה1908 / (עבודה זרה סט:) / שייכא
שושפיריי"ל / sospiriel / פתח אוורור
חסר בדפוסים. הכוונה היא לנקב קטן במגופת החבית, המאפשר להריח את היין. המלה, הנגזרת מ – sospirer (soupirer היום) "להיאנח, לנשום ארוכות", קיימת עד היום בהוראת "חלון קטן של מרתף" (soupirail).
✭ an air hole, a vent
145
קמ״ו1909 / (עבודה זרה ע:) / אופיא
אישקומ"א / escume / קֶצֶף
ראה לעיל מס' 884.
✭ foam
146
קמ״ז1910 / (עבודה זרה ע:) / אמצרי קמצרנא
אישטינדייליי"ר להתמתח, להשתרע / [estendeillier] estendeilier
הלעז בא אחרי "לשון אחר: מתמוגג", והכוונה לתנועות האדם השוכב בעצלתיים וממתח את גפיו להנאתו. כתב-היד גורס "מתמודד", שאפשר לפרש אותו גם כן "מתמתח", כלומר להאריך את הגפיים לכל אורכם. נוסף לכך רש"י מביא גרסה נוספת "אימצודי קא ממצדנא", כנראה "אני מסתובב על הצד", ואף זה מצביע על תנועה לא מכוונת של הגפיים.
✭ to stretch
147
קמ״ח1911 / (עבודה זרה עב.) / משפך
אינטונידוי"ר / entonedoir / משפך
גרסת הדפוסים טרייטו"ר מושפעת אולי מגרמנית Trichter. ר' מילונו של לוי (מס' 786).
✭ funnel
148
קמ״ט1912 / (עבודה זרה עב:) / קנישקנין
קרול"א / carole / מחול
מכאן מעגל של עמודים, ומכאן מערכת צינורות מסביב למיכל, המאפשרת לכמה בני-אדם לשתות ביחד ממנו.
✭ a dance (in a circle)
149
ק״נ1913 / (עבודה זרה עה.) / גורגי
רידורט"א / redorte / סורג המחזיק את הזיתים תחת הקורה בבית-הבד
משובש בדפוסים.
✭ a latticework holding the olives under the beam in the oil-press
150
קנ״א1914 / (עבודה זרה עה.) / לולבין
אישקוב"א / escove / מטאטא
ראה לעיל מס' 430.
✭ broom
151
קנ״ב1915 / (עבודה זרה עה.) / עדשים
מיי"ט / [mait] meit / עֲרֵבָה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים)
ראה לעיל מס' 597.
✭ tub, container (the part of the wine-press where the grapes are laid)
152
קנ״ג1916 / (עבודה זרה עה.) / בצבוץ
קיניב"ץ / chenevaz / (אריג)קנבוס
ראה לעיל מס' 1516. בפירוש שלפנינו השיבוש בין העברית ללועזית הוחמר, מפני שליד "קיניב"ץ בלע"ז" יש לנו "קינבוס בלעי", לא רק מלה אחת, אלא שתי מלים, הנראות כהעתקה כפולה.
✭ a hemp (garment)
153
קנ״ד1917 / (עבודה זרה עה.) / שיפא
פויי"ל / paweil [paveil] / סוג של גומא (חזרן?)
ראה לעיל מס' 733.
✭ a type of papyrus (bamboo?)
154
קנ״ה1918 / (עבודה זרה עה.) / גמי
יונ"ק / jonc / סוּף
✭ rush, reed
155
קנ״ו1919 / (עבודה זרה עה.) / חולטן
אישקלדי"ר / eschalder / לחלוט, לשטוף במים רותחים
ר' מילונו של לוי (מס' 328).
✭ to blanch, scald, to wash with boiling water
156
קנ״ז1920 / (עבודה זרה עה.) / רודפין
רבדי"ש / rabdes / (מים סוערים)
ראה לעיל מס' 1875.
✭ stormy, raging (water)
157
קנ״ח1921 / (עבודה זרה עה:) / צבתא
לישק"א / lesche / כריך (צמח)
ראה לעיל מס' 773.
✭ sedge (plant)
158
קנ״ט1922 / (עבודה זרה עה:) / אסכלא
גרדיל"א / [gradille] gradile / אסכלה
צורת הנקבה gradile תמוהה, כי הצורה השכיחה היא הזכר gradil (לעיל מס' 576 ועוד).
✭ grill, roasting jack
159
ק״ס1923 / (עבודה זרה עה:) / אבן של נפחים
מול"א / mole / אבן משחזת
ר' מילונו של לוי (מס' 752).
✭ a sharpening stone
160
קס״א1924 / (עבודה זרה עה:) / שפה
לימי"ר / limer / לפצור
✭ to file
161
קס״ב1925 / (עבודה זרה עה:) / קוניא
פלומי"ר / plomer / לכסות, למשוח בעופרת
ראה לעיל מס' 606.
✭ to cover, smear upon with lead
162
קס״ג1926 / (עבודה זרה עו.) / נדבקת
טרישטריש"ט / trestrest / מחלחל
ראה לעיל מס' 608.
✭ to penetrate, infiltrate
163