אוצר לעזי רש"י, תלמוד, קידושיןOtzar La'azei Rashi, Talmud, Kiddushin
א׳1344 / (קידושין ט.) / חומרי
בוטונ"ש / botons / כפתורים
גם כאן מדובר בכפתורים לנוי, אבל הפעם, לדברי רש"י, של בדיל או של זכוכית, לא של זהב כמו לעיל (מס' 1229, 1323). הצורה boton המודפסת אצל בלונדהיים היא ללא ספק טעות דפוס.
✭ buttons
בוטונ"ש / botons / כפתורים
גם כאן מדובר בכפתורים לנוי, אבל הפעם, לדברי רש"י, של בדיל או של זכוכית, לא של זהב כמו לעיל (מס' 1229, 1323). הצורה boton המודפסת אצל בלונדהיים היא ללא ספק טעות דפוס.
✭ buttons
1
ב׳1345 / (קידושין ט.) / חומרי
פיוילי"ש / fiweles [fiveles] / סגרים, מכבנות
גם אלה בעיקר לנוי (מלטינית fibuls). אין כמעט ספק, שההטעמה חלה על ההברה הראשונה. יש גם אפשרות לקרוא את הלעז פיולי"ש fioles, ואז יהיה פירושו "צלוחיות קטנות", כמין כדורים קטנים, שהנשים מתקשטות בהם ובתוכם בושם (ר' פירוש רש"י דה"מ "חומרתא דפילון" גיטין סט:)
✭ [decorative] hairpins, clasps
פיוילי"ש / fiweles [fiveles] / סגרים, מכבנות
גם אלה בעיקר לנוי (מלטינית fibuls). אין כמעט ספק, שההטעמה חלה על ההברה הראשונה. יש גם אפשרות לקרוא את הלעז פיולי"ש fioles, ואז יהיה פירושו "צלוחיות קטנות", כמין כדורים קטנים, שהנשים מתקשטות בהם ובתוכם בושם (ר' פירוש רש"י דה"מ "חומרתא דפילון" גיטין סט:)
✭ [decorative] hairpins, clasps
2
ג׳1346 / (קידושין ט.) / דה"מ חומרי
מושטניצי"ש ענקים, שרשרות / mostnices
כך נתן כאן בלונדהיים הוראה אחרת למלה מאשר לעיל (מס' 236). שם מדובר ב"לבובה", מין בגד, שקושרים לצוואר. אמנם קשה לתאם את דברי רש"י עם הפירוש "לבובות", אבל גם עם הפירוש "ענקים" אין תיאום מושלם, כי לכאורה mostnices צריך להיות שם נרדף ל – fiweles. בכל אופן יש לשאול, מה הכוונה ב"לשון רבותינו"? אולי בלשון היהודים בחבל הריין, ששם למד רש"י בישיבות וורמס ומיינץ?
✭ necklaces, chains
מושטניצי"ש ענקים, שרשרות / mostnices
כך נתן כאן בלונדהיים הוראה אחרת למלה מאשר לעיל (מס' 236). שם מדובר ב"לבובה", מין בגד, שקושרים לצוואר. אמנם קשה לתאם את דברי רש"י עם הפירוש "לבובות", אבל גם עם הפירוש "ענקים" אין תיאום מושלם, כי לכאורה mostnices צריך להיות שם נרדף ל – fiweles. בכל אופן יש לשאול, מה הכוונה ב"לשון רבותינו"? אולי בלשון היהודים בחבל הריין, ששם למד רש"י בישיבות וורמס ומיינץ?
✭ necklaces, chains
3
ד׳1347 / (קידושין יג.) / וורשכי
בינדיל"ש / bendels [bendel] / אגדים, חגורות
ראה לעיל מס' 251. לא הבנתי, למה רשם בלונדהיים בינדי"ל bendel (אגד, חגורה) ביחיד ולא ברבים, כפי שמסתבר מהדה"מ ומגרסאות רוב כתבי-היד.
✭ bands, belts
בינדיל"ש / bendels [bendel] / אגדים, חגורות
ראה לעיל מס' 251. לא הבנתי, למה רשם בלונדהיים בינדי"ל bendel (אגד, חגורה) ביחיד ולא ברבים, כפי שמסתבר מהדה"מ ומגרסאות רוב כתבי-היד.
✭ bands, belts
4
ה׳1348 / (קידושין יד:) / עקב
שול"א / sole / סוליה
✭ sole
שול"א / sole / סוליה
✭ sole
5
ו׳1349 / (קידושין טז:) / שומא
וירוא"ה / [verrue] werue / יבלת
✭ wart
וירוא"ה / [verrue] werue / יבלת
✭ wart
6
ז׳1350 / (קידושין כא:) / סול
ברוק"א / broche / שפוד, קנה עץ מחודד
ר' מילונו של לוי (מס' 187).
✭ a spit, a sharpened stick
ברוק"א / broche / שפוד, קנה עץ מחודד
ר' מילונו של לוי (מס' 187).
✭ a spit, a sharpened stick
7
ח׳1351 / (קידושין כא:) / מקדח
טריידר"א / tariedre / מַקדֵחַ
בכמה כתבי-יד קוראים את המלה האיטלקית טריביל"א trivella או את המלה הפרובנסאלית טרוול"א travela.
✭ drill
טריידר"א / tariedre / מַקדֵחַ
בכמה כתבי-יד קוראים את המלה האיטלקית טריביל"א trivella או את המלה הפרובנסאלית טרוול"א travela.
✭ drill
8
ט׳1352 / (קידושין כא:) / מכתב
גרפי"א / [grafie] grafie / מַכתֵּב, חרט
המלה הצרפתית מוטעמת על ההברה הראשונה. ר' בלונדהיים פ' (ע' 51).
✭ stylus, engraving tool, writing instrument
גרפי"א / [grafie] grafie / מַכתֵּב, חרט
המלה הצרפתית מוטעמת על ההברה הראשונה. ר' בלונדהיים פ' (ע' 51).
✭ stylus, engraving tool, writing instrument
9
י׳1353 / (קידושין כא:) / איסקונדרי
מירילי"ש / mereles / אסימונים, אבנים או כלים קטנים, שמניעים אותם על לוח המשחק
בצרפתית של היום המלה marelle מורה על משחק "ארץ" ("קלס", "שמים"), שבו מניעים אבן ממשבצת למשבצת מתוך דילוג על רגל אחת בתבנית המצויירת על גבי הקרקע.
✭ stones or little vessels that are moved on the game board
מירילי"ש / mereles / אסימונים, אבנים או כלים קטנים, שמניעים אותם על לוח המשחק
בצרפתית של היום המלה marelle מורה על משחק "ארץ" ("קלס", "שמים"), שבו מניעים אבן ממשבצת למשבצת מתוך דילוג על רגל אחת בתבנית המצויירת על גבי הקרקע.
✭ stones or little vessels that are moved on the game board
10
י״א1354 / (קידושין כב.) / תמותות
אמורטידי"ש / amortides / גוססות
ר' בלונדהיים ב' (ע' 91-89) ואולי גם בלונדהיים פ' (ע' 80, amortadir).
✭ dying
אמורטידי"ש / amortides / גוססות
ר' בלונדהיים ב' (ע' 91-89) ואולי גם בלונדהיים פ' (ע' 80, amortadir).
✭ dying
11
י״ב1355 / (קידושין כב:) / גרדו
גרטי"ר / grater / לגרד
ר' מילונו של לוי (מס' 498).
✭ to scratch
גרטי"ר / grater / לגרד
ר' מילונו של לוי (מס' 498).
✭ to scratch
12
י״ג1356 / (קידושין כה.) / חלים
שולדי"ר / solder / ללחוץ בחוזקה
מכאן המשמעות "לרתך" (לעיל מס' 113 ומס' 169).
✭ to press firmly
שולדי"ר / solder / ללחוץ בחוזקה
מכאן המשמעות "לרתך" (לעיל מס' 113 ומס' 169).
✭ to press firmly
13
י״ד1357 / (קידושין כז.) / אפסר
קיבישטר"א / chevestre / אפסר (חלק מהרתמה, שבו מושכים את הבהמה או את הסוס בצווארם)
כאן בהוראה מושאלת: מסמך, שהשדה קשור בו, וכשנמסר לקונה, כאילו נמסר השדה עצמו.
✭ halter (part of the harness around the animal's neck)
קיבישטר"א / chevestre / אפסר (חלק מהרתמה, שבו מושכים את הבהמה או את הסוס בצווארם)
כאן בהוראה מושאלת: מסמך, שהשדה קשור בו, וכשנמסר לקונה, כאילו נמסר השדה עצמו.
✭ halter (part of the harness around the animal's neck)
14
ט״ו1358 / (קידושין כז:) / סדנא
טרונ"ק / tronc / גזע, גוש, יסוד
✭ trunk, lump, base
טרונ"ק / tronc / גזע, גוש, יסוד
✭ trunk, lump, base
15
ט״ז1359 / (קידושין ל:) / נומי
בורבולי"ש / borboles / אבעבועות, כיבים
ר' מילונו של לוי (מס' 175).
✭ blisters
בורבולי"ש / borboles / אבעבועות, כיבים
ר' מילונו של לוי (מס' 175).
✭ blisters
16
י״ז1360 / (קידושין לא.) / סירקון
צינדי"ר / cender / מין משי
ראה לעיל מס' 1091.
✭ a type of silk
צינדי"ר / cender / מין משי
ראה לעיל מס' 1091.
✭ a type of silk
17
י״ח1361 / (קידושין לג.) / גיסי
פריבי"ץ / privez / חופשיים
ראה לעיל מס' 544.
✭ familiar [see 544]
פריבי"ץ / privez / חופשיים
ראה לעיל מס' 544.
✭ familiar [see 544]
18
י״ט1362 / (קידושין לד.) / כמהין ופטריות
בוליי"ץ / boleiz / פטריות
ראה לעיל מס' 371. חסר בדפוסים (חוץ ממהדורת ספרד, רמ"ה בערך). אולי הלעז מתייחס ל"פטריות" בלבד.
✭ mushrooms
בוליי"ץ / boleiz / פטריות
ראה לעיל מס' 371. חסר בדפוסים (חוץ ממהדורת ספרד, רמ"ה בערך). אולי הלעז מתייחס ל"פטריות" בלבד.
✭ mushrooms
19
כ׳1363 / (קידושין לה:) / מלקט
פליינ"א / [plaine] pleine / מקצועה
ראה לעיל מס' 181 ולהלן מס' 1364.
✭ plane
פליינ"א / [plaine] pleine / מקצועה
ראה לעיל מס' 181 ולהלן מס' 1364.
✭ plane
20
כ״א1364 / (קידושין לה:) / רהיטני
פליינ"א / [plaine] pleine / מקצועה
ראה לעיל מס' 1363. רש"י מבחין בין שני מיני מקצועות "של מצחצחי חרבות, שמחליקים בו את תיק הסייף" ("מלקט"), ו"של עושי תריסין [כלומר מגנים]". וכן בעקביות הוא מפרש (לעיל מס' 340) את כל הביטוי "מלקט רהיטני" בפליינ"א. בכל המקומות הנוספים, שבהם הלעז מופיע, הוא מפרש את "רהיטני" בלבד.
✭ plane
פליינ"א / [plaine] pleine / מקצועה
ראה לעיל מס' 1363. רש"י מבחין בין שני מיני מקצועות "של מצחצחי חרבות, שמחליקים בו את תיק הסייף" ("מלקט"), ו"של עושי תריסין [כלומר מגנים]". וכן בעקביות הוא מפרש (לעיל מס' 340) את כל הביטוי "מלקט רהיטני" בפליינ"א. בכל המקומות הנוספים, שבהם הלעז מופיע, הוא מפרש את "רהיטני" בלבד.
✭ plane
21
כ״ב1365 / (קידושין לה:) / גדידה
אישגרטיניי"ר / [esgratignier] esgratinier / לסרוט
✭ to scratch
אישגרטיניי"ר / [esgratignier] esgratinier / לסרוט
✭ to scratch
22
כ״ג1366 / (קידושין מ:) / מדרגה
אישילייר"א / esjaliere / מדרגה
✭ step, stair
אישילייר"א / esjaliere / מדרגה
✭ step, stair
23
כ״ד1367 / (קידושין מד.) / כרוכיא
גרוא"ה / grue / עגור
ר' רש"י על "סיס" (ירמיהו ח', ז').
✭ crane (bird)
גרוא"ה / grue / עגור
ר' רש"י על "סיס" (ירמיהו ח', ז').
✭ crane (bird)
24
כ״ה1368 / (קידושין מד.) / טגני
פרי"ט / frit / מטוגן
ראה לעיל מס' 529.
✭ frietff
פרי"ט / frit / מטוגן
ראה לעיל מס' 529.
✭ frietff
25
כ״ו1369 / (קידושין מו:) / אבטיח
בודיק"א / bodeke / אבטיח
ר' בלונדהיים ב' (ע' 129-128) ומילונו של לוי (מס' 180). וכן בלונדהיים פ' (ע' 32-31, 144-143). המלה הצרפתית, גם בצורתה העתיקה כאן גם בצורתה החדישה pasteque, מוצאה מהמלה העברית (או מוצא משותף להן), והיא נתקבלה בצרפתית דרך הערבית והפורטוגלית.
✭ watermelon
בודיק"א / bodeke / אבטיח
ר' בלונדהיים ב' (ע' 129-128) ומילונו של לוי (מס' 180). וכן בלונדהיים פ' (ע' 32-31, 144-143). המלה הצרפתית, גם בצורתה העתיקה כאן גם בצורתה החדישה pasteque, מוצאה מהמלה העברית (או מוצא משותף להן), והיא נתקבלה בצרפתית דרך הערבית והפורטוגלית.
✭ watermelon
26
כ״ז1370 / (קידושין מז.) / אלון
גלנ"ט / glant / בלוט
ראה לעיל מס' 932.
✭ acom
גלנ"ט / glant / בלוט
ראה לעיל מס' 932.
✭ acom
27
כ״ח1371 / (קידושין מז.) / אלון
אייכ"ל / eichel / בלוט (בגרמנית)
אינוי מצוי בכתבי-היד, וברור שאינו מאת רש"י. ר' בלונדהיים ב' (ע' 154).
✭ acom [in German]
אייכ"ל / eichel / בלוט (בגרמנית)
אינוי מצוי בכתבי-היד, וברור שאינו מאת רש"י. ר' בלונדהיים ב' (ע' 154).
✭ acom [in German]
28
כ״ט1372 / (קידושין נ.) / דלוסקמא
טשק"א / tasche / שק
✭ sack, bag
טשק"א / tasche / שק
✭ sack, bag
29
ל׳1373 / (קידושין נב.) / בצלים
אישקלויני"ש "שומי-אשקלון", בצלצולים / eschaloines
הלעז מצוי (בדה"מ "ה"ג ההוא אריסא דקדיש במוזא דשמכי") בשני כתבי-יד ובמהדורת התלמוד מספרד (רמ"ה בערך). רש"י ראה כנראה צורך להסביר, שיש גם בצלים קטנים, שאפשר לקחת מהם "מלוא היד", כמו שומי-אשקלון. (המלה הצרפתית eschaloine, בצרפתית של היום echalote, נגזרת באמת משם העיר אשקלון, שמשם הביאו מאכל זה לראשונה).
✭ "Ashkelon-garlic", small onions
אישקלויני"ש "שומי-אשקלון", בצלצולים / eschaloines
הלעז מצוי (בדה"מ "ה"ג ההוא אריסא דקדיש במוזא דשמכי") בשני כתבי-יד ובמהדורת התלמוד מספרד (רמ"ה בערך). רש"י ראה כנראה צורך להסביר, שיש גם בצלים קטנים, שאפשר לקחת מהם "מלוא היד", כמו שומי-אשקלון. (המלה הצרפתית eschaloine, בצרפתית של היום echalote, נגזרת באמת משם העיר אשקלון, שמשם הביאו מאכל זה לראשונה).
✭ "Ashkelon-garlic", small onions
30
ל״א1374 / (קידושין נד:) / סמדר
אישפיני"ר / espenie / פיתוח (הפרי)
מצוי רק בשני כתבי-יד וחסר בדפוסים. ר' לעיל מס' 652. גם כאן יכול להיות, שהלעז מתייחס לכל המשפט "כשהענבים ניכרים לאחר שנפל הפרח".
✭ development (of the fruit)
אישפיני"ר / espenie / פיתוח (הפרי)
מצוי רק בשני כתבי-יד וחסר בדפוסים. ר' לעיל מס' 652. גם כאן יכול להיות, שהלעז מתייחס לכל המשפט "כשהענבים ניכרים לאחר שנפל הפרח".
✭ development (of the fruit)
31
ל״ב1375 / (קידושין סב.) / תאכלו
אינמניי"ד / enmanjied [enmangied] / שֹבֵעִים
חסר בדפוסים ובחלק מכתבי-היד (מקומו בסוף הפירוש הראשון של רש"י בדף, דה"מ "חרב תאכלו"). ברור, שהתלמוד מפרש כאן "חרב" לשון יובש ולא כפשוטו.
✭ satiated
אינמניי"ד / enmanjied [enmangied] / שֹבֵעִים
חסר בדפוסים ובחלק מכתבי-היד (מקומו בסוף הפירוש הראשון של רש"י בדף, דה"מ "חרב תאכלו"). ברור, שהתלמוד מפרש כאן "חרב" לשון יובש ולא כפשוטו.
✭ satiated
32
ל״ג1376 / (קידושין סג.) / צוותא
שול"ץ / solaz / שעשוע (כלומר חברה, המונעת מהאדם החי בתוכה מלהשתעמם)
ראה לעיל מס' 3, חסר בדפוסים.
✭ entertainment (referring to a society that prevents people from getting bored)
שול"ץ / solaz / שעשוע (כלומר חברה, המונעת מהאדם החי בתוכה מלהשתעמם)
ראה לעיל מס' 3, חסר בדפוסים.
✭ entertainment (referring to a society that prevents people from getting bored)
33
ל״ד1377 / (קידושין עא.) / דה"מ עיסה
רומ"א / Rome / רומא (בירת איטליה)
✭ Rome (Italy's capital)
רומ"א / Rome / רומא (בירת איטליה)
✭ Rome (Italy's capital)
34
ל״ה1378 / (קידושין עא.) / נעימה
טרופ"א / trope / ניגון
כפי הנראה מלטינית-יוונית tropus (אופן, קצב), אולם יש גם אפשרות, שהמלה קשורה עם stropha (בית [בשיר]), ואולי עם השורש הפרובנסאלי trobar (troubadour, trouvere). "לחבר שירים ולנגן טרו"ף trop כמו באחד מכתבי-היד. המלה נשמרת ביידיש לציין את טעמי המקרא.
✭ tune, melody
טרופ"א / trope / ניגון
כפי הנראה מלטינית-יוונית tropus (אופן, קצב), אולם יש גם אפשרות, שהמלה קשורה עם stropha (בית [בשיר]), ואולי עם השורש הפרובנסאלי trobar (troubadour, trouvere). "לחבר שירים ולנגן טרו"ף trop כמו באחד מכתבי-היד. המלה נשמרת ביידיש לציין את טעמי המקרא.
✭ tune, melody
35
ל״ו1379 / (קידושין עב.) / ארבא
אושיריי"ד / osereid / שדה ערבות
ראה לעיל מס' 1228. יש להעיר: א) באחד מכתבי-היד ובמהדורת התלמוד מספרד (רמ"ה בערך), קוראים לעז אחר, שאפשר לפענחו שלציי"ד salceid, כלומר שדה ערבות, כשבמקום להיות נגזר מהמלה osier (ערבה גמישה), הוא נגזר מהמלה הרגילה לערבה sals; ב) לפי פירושו של רש"י, שדה ערבות זה הוא מעין ביצה, "אגם" בלשונו.
✭ an osier (willow) field
אושיריי"ד / osereid / שדה ערבות
ראה לעיל מס' 1228. יש להעיר: א) באחד מכתבי-היד ובמהדורת התלמוד מספרד (רמ"ה בערך), קוראים לעז אחר, שאפשר לפענחו שלציי"ד salceid, כלומר שדה ערבות, כשבמקום להיות נגזר מהמלה osier (ערבה גמישה), הוא נגזר מהמלה הרגילה לערבה sals; ב) לפי פירושו של רש"י, שדה ערבות זה הוא מעין ביצה, "אגם" בלשונו.
✭ an osier (willow) field
36
ל״ז1380 / (קידושין עב.) / פירא
ויביי"ר / [vivier] wivier / ברכת דגים
✭ fishpond
ויביי"ר / [vivier] wivier / ברכת דגים
✭ fishpond
37
ל״ח1381 / (קידושין עג:) / זרדתא
שורביי"ר / sorbier / חוזרר (אילן)
✭ sorb (tree)
שורביי"ר / sorbier / חוזרר (אילן)
✭ sorb (tree)
38
ל״ט1382 / (קידושין עד.) / דה"מ בשודא דדייני
וידונ"ש / [vidons] widons / נציג
מלטינית vicedominus (ממלא מקום השליט), בצרפתית חדישה vidame. מצוי רק בכתב-יד אחד, שם קוראים "משודא דדייני. הוא עצמו או אחר וידונ"ש לפי ט"ע [טביעת עין] בדין שאין תלוי וכו'".
✭ representative
וידונ"ש / [vidons] widons / נציג
מלטינית vicedominus (ממלא מקום השליט), בצרפתית חדישה vidame. מצוי רק בכתב-יד אחד, שם קוראים "משודא דדייני. הוא עצמו או אחר וידונ"ש לפי ט"ע [טביעת עין] בדין שאין תלוי וכו'".
✭ representative
39
מ׳1383 / (קידושין פ:) / נקורים
ביקידורי"ש ניקורים, דקירות / bechedures
נגזרמ לשון bec (מקור).
✭ pricks, peckings
ביקידורי"ש ניקורים, דקירות / bechedures
נגזרמ לשון bec (מקור).
✭ pricks, peckings
40
מ״א1384 / (קידושין פא.) / (אפסרה)[אפסר]
קיבישטר"א אפסר (חלק מהרתמה, שבו מושכים את הבהמה או את הסוס בצווארם) / chevestre
✭ halter (a part of the harness around the animal's neck)
קיבישטר"א אפסר (חלק מהרתמה, שבו מושכים את הבהמה או את הסוס בצווארם) / chevestre
✭ halter (a part of the harness around the animal's neck)
41
מ״ב1385 / (קידושין פא.) / סקבא
רידוישידור"א / [redoissedure] redoisedure / קיהיון, פגימוּת
כאן בהוראה מושאלת: נקודת התורפה.
✭ bluntness, defectiveness (here in a sense of Achilles' heel)
רידוישידור"א / [redoissedure] redoisedure / קיהיון, פגימוּת
כאן בהוראה מושאלת: נקודת התורפה.
✭ bluntness, defectiveness (here in a sense of Achilles' heel)
42
מ״ג1386 / (קידושין פא.) / דה"מ נקט מצרא
פלנק"א / planche / קרש
רק בכתב-יד אחד קוראים: "דף קצר המוטל ברוחב הנהר שקורין פלאנק"א".
✭ plank
פלנק"א / planche / קרש
רק בכתב-יד אחד קוראים: "דף קצר המוטל ברוחב הנהר שקורין פלאנק"א".
✭ plank
43
מ״ד1387 / (קידושין פא.) / כיבי
מלנ"ץ / malanz / פצע
✭ wound
מלנ"ץ / malanz / פצע
✭ wound
44
מ״ה1388 / (קידושין פא:) / אכמר
טושי"ר / [tosser] toser / להשתעל
✭ to cough
טושי"ר / [tosser] toser / להשתעל
✭ to cough
45
מ״ו1389 / (קידושין פב.) / סריקים
פלוקיידרי"ש / [flochiedre] flochiedres / סורקי צמר
בלונדהיים גורס [פלוקיידר"א] flochiedre (צורת היחיד, וכן בתרגומו לצרפתית). אבל אפשר להסתמך על אחת הגרסאות של הלז, המסתיימת בשי"ן של הרבים, כפי שהסתמך בלונדהיים על גרסה אחרת המסתיימת באל"ף של היחיד.
✭ wool combers
פלוקיידרי"ש / [flochiedre] flochiedres / סורקי צמר
בלונדהיים גורס [פלוקיידר"א] flochiedre (צורת היחיד, וכן בתרגומו לצרפתית). אבל אפשר להסתמך על אחת הגרסאות של הלז, המסתיימת בשי"ן של הרבים, כפי שהסתמך בלונדהיים על גרסה אחרת המסתיימת באל"ף של היחיד.
✭ wool combers
46
מ״ז1390 / (קידושין פב:) / מחטא דתלמיותא
ברושדי"ר / brosder / רקמה
רש"י מפרש כאן אותו ביטוי כמו לעיל מס' 97 (בתוך אותו מאמר, רק שכאן מיוחס לר' יהודה מה שמיוחס שם לר' חסדא), אבל כאן הוא מסתפק במלה צרפתית אחת, ולא הוסיף כפי שהוסיף שם: "של גנביי"ש". גם שאר דברי הפירוש דומים פה ושם, אף שיש קצת הבדלים בלשון.
✭ embroidery
ברושדי"ר / brosder / רקמה
רש"י מפרש כאן אותו ביטוי כמו לעיל מס' 97 (בתוך אותו מאמר, רק שכאן מיוחס לר' יהודה מה שמיוחס שם לר' חסדא), אבל כאן הוא מסתפק במלה צרפתית אחת, ולא הוסיף כפי שהוסיף שם: "של גנביי"ש". גם שאר דברי הפירוש דומים פה ושם, אף שיש קצת הבדלים בלשון.
✭ embroidery
47