אוצר לעזי רש"י, תלמוד, מועד קטןOtzar La'azei Rashi, Talmud, Moed Katan
א׳1019 / (מועד קטן ג:) / אשתומם
אישטורדישו"ן עילפון, הלם, מבוכה / estordison
ראה לעיל מס' 549. באחד מכתבי-היד קוראים: "אשתומם. כמו ישומו ישרים על זאת ושומו שמים, וכן כל לשון שומם אישטורדישו"ן בלע"ז."
✭ fainting, shock, confusion
אישטורדישו"ן עילפון, הלם, מבוכה / estordison
ראה לעיל מס' 549. באחד מכתבי-היד קוראים: "אשתומם. כמו ישומו ישרים על זאת ושומו שמים, וכן כל לשון שומם אישטורדישו"ן בלע"ז."
✭ fainting, shock, confusion
1
ב׳1020 / (מועד קטן ד:) / לשחופי
קורי"ר / curer / לנקות
חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד ובפירוש רש"י שברי"ף.
✭ to clean
קורי"ר / curer / לנקות
חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד ובפירוש רש"י שברי"ף.
✭ to clean
2
ג׳1021 / (מועד קטן ד:) / שירטון
לימט"ו / limato / טיט (באיטלקית)
חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד, וברור, שאינו מאת רש"י.
✭ mud, mire (in Italian)
לימט"ו / limato / טיט (באיטלקית)
חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד, וברור, שאינו מאת רש"י.
✭ mud, mire (in Italian)
3
ד׳1022 / (מועד קטן ה.) / לקווץ
דישפיני"ר / despiner / לנקות מהקוצים
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף, ר' מילונו של לוי (מס' 399).
✭ to clean from thorns
דישפיני"ר / despiner / לנקות מהקוצים
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף, ר' מילונו של לוי (מס' 399).
✭ to clean from thorns
4
ה׳1023 / (מועד קטן ה.) / תשרש
דישרציני"ר לשרש, לסלק שורשים / desraciner
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף, שם קוראים, אחרי הלע"ז הקודם (מס' 1022): "כמו תשרש דרצציי"ר [!]", כלומר פועל בבניין פיעל, שהוראתו ביטול המושג של הגזרון.
✭ to uproot, to extract roots
דישרציני"ר לשרש, לסלק שורשים / desraciner
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף, שם קוראים, אחרי הלע"ז הקודם (מס' 1022): "כמו תשרש דרצציי"ר [!]", כלומר פועל בבניין פיעל, שהוראתו ביטול המושג של הגזרון.
✭ to uproot, to extract roots
5
ו׳1024 / (מועד קטן ו:) / מטוננת
פנייד"א בוצית, מלאה בוץ / [fangiede] fanjiede
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף, בצורה משובשת פנגור"א (איטלקית: פנגוש"א fangosa?).
✭ muddy, full of mud
פנייד"א בוצית, מלאה בוץ / [fangiede] fanjiede
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף, בצורה משובשת פנגור"א (איטלקית: פנגוש"א fangosa?).
✭ muddy, full of mud
6
ז׳1025 / (מועד קטן ו:) / בריה שאין לה עינים
טלפ"א / talpe / חפרפרת
✭ mole
טלפ"א / talpe / חפרפרת
✭ mole
7
ח׳1026 / (מועד קטן ו:) / שבלול
לימצו"ן / linacon / חילזון
✭ snail
לימצו"ן / linacon / חילזון
✭ snail
8
ט׳1027 / (מועד קטן ז.) / דפנא
לוריי"ר / lorier / דפנה
ראה לעיל מס' 786, אף-על-פי שבלונדהיים מבין זאת אחרת (ר' להלן מס' 1028). נראה כי ביי"ר שבתחילת פירוש רש"י על "דפנא" הוא שריד משובש של לוריי"ר.
✭ laurel, (sweet) bay
לוריי"ר / lorier / דפנה
ראה לעיל מס' 786, אף-על-פי שבלונדהיים מבין זאת אחרת (ר' להלן מס' 1028). נראה כי ביי"ר שבתחילת פירוש רש"י על "דפנא" הוא שריד משובש של לוריי"ר.
✭ laurel, (sweet) bay
9
י׳1028 / (מועד קטן ז.) / דה"מ דפנא
ביי"ש / [baies] beis / גרגירים (ובפרט פירות הדפנה)
בלונדהיים מפענח כך את ביי"ר שבתחילת הפירוש על "דפנא", ובאמת בפירוש רש"י שברי"ף ובמקורות צדדיים נוספים קוראים ביי"ש. אולם קשה לקבל, שמדובר בגרגירים כשדנים בגדר של שיחים, ונראה לי יותר, שאין כאן ביי"ש אלא לוריי"ר (ר' לעיל מס' 1027), והנוסח של רש"י אשר ברי"ף הוא כפי הנראה מעין שחזור. בלונדהיים ב' (ע' 122) אינו מזכיר בעיה זו.
✭ berries (specifically, of the laurel)
ביי"ש / [baies] beis / גרגירים (ובפרט פירות הדפנה)
בלונדהיים מפענח כך את ביי"ר שבתחילת הפירוש על "דפנא", ובאמת בפירוש רש"י שברי"ף ובמקורות צדדיים נוספים קוראים ביי"ש. אולם קשה לקבל, שמדובר בגרגירים כשדנים בגדר של שיחים, ונראה לי יותר, שאין כאן ביי"ש אלא לוריי"ר (ר' לעיל מס' 1027), והנוסח של רש"י אשר ברי"ף הוא כפי הנראה מעין שחזור. בלונדהיים ב' (ע' 122) אינו מזכיר בעיה זו.
✭ berries (specifically, of the laurel)
10
י״א1029 / (מועד קטן ט:) / סרק
טיפינו"ן / tifinon / אודם (לפרכוס הפנים)
ראה לעיל מס' 260. חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד, בצורה המשובשת כופירו"ן.
✭ rouge, red cosmetics for coloring the cheeks or lips
טיפינו"ן / tifinon / אודם (לפרכוס הפנים)
ראה לעיל מס' 260. חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד, בצורה המשובשת כופירו"ן.
✭ rouge, red cosmetics for coloring the cheeks or lips
11
י״ב1030 / (מועד קטן ט:) / טבלא
צינבי"ש / cenbes / צלצלים, פעמונים
ראה לעיל מס' 589. חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד בזה הלשון: "טבלא. כעין זוגי ואית דפי' צנב"ש.
✭ cymbals, bells
צינבי"ש / cenbes / צלצלים, פעמונים
ראה לעיל מס' 589. חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד בזה הלשון: "טבלא. כעין זוגי ואית דפי' צנב"ש.
✭ cymbals, bells
12
י״ג1031 / (מועד קטן י.) / לתפור
שרצי"ר / sarcir / לֶאֱחות
חסר בדפוסים.
✭ to join, stitch
שרצי"ר / sarcir / לֶאֱחות
חסר בדפוסים.
✭ to join, stitch
13
י״ד1032 / (מועד קטן י.) / אריגה
דיטריי"ט (?) / [] detreit / משוך (?), נפרד (?)
מצוי רק ברש"י שברי"ף, שבו קוראים: "ואורג בו במחט כנין חוטין חדשים כעין אריגה דטרייד' בלע"ז". ברשימה של בלונדהיים יש טעות דפוס בסימון הדף (ו: במקום י.).
✭ pulled out(?), separated(?)
דיטריי"ט (?) / [] detreit / משוך (?), נפרד (?)
מצוי רק ברש"י שברי"ף, שבו קוראים: "ואורג בו במחט כנין חוטין חדשים כעין אריגה דטרייד' בלע"ז". ברשימה של בלונדהיים יש טעות דפוס בסימון הדף (ו: במקום י.).
✭ pulled out(?), separated(?)
14
ט״ו1033 / (מועד קטן י.) / מפסיע
בשטי"ר / bastir / להכליב
ראה לעיל מס' 842. חסר בדפוסים.
✭ to stitch a basting (loose irregular stitches to hold the material until the final stitching is made)
בשטי"ר / bastir / להכליב
ראה לעיל מס' 842. חסר בדפוסים.
✭ to stitch a basting (loose irregular stitches to hold the material until the final stitching is made)
15
ט״ז1034 / (מועד קטן י:) / לסרוקי סוסיא
אישטריליי"ר לקרצף / [estreillier] estrelier
בתוספות דה"מ "ואין מונעין רפואה מבהמה" קוראים: "דלסרוקי סוסיא שפירש בקונטרס אושטלי"ר בלע"ז", אבל אין הלעז מצוי בפירוש רש"י שבידנו.
✭ to scrub, curry
אישטריליי"ר לקרצף / [estreillier] estrelier
בתוספות דה"מ "ואין מונעין רפואה מבהמה" קוראים: "דלסרוקי סוסיא שפירש בקונטרס אושטלי"ר בלע"ז", אבל אין הלעז מצוי בפירוש רש"י שבידנו.
✭ to scrub, curry
16
י״ז1035 / (מועד קטן י:) / אקורפיטא
מניידור"א / manjedure [mangedure] / איבוס
✭ feeding trough, manger
מניידור"א / manjedure [mangedure] / איבוס
✭ feeding trough, manger
17
י״ח1036 / (מועד קטן י:) / כסכוסי
קובילי"ר / cuveler / לכבס (בתוך גיגית=cuve)
✭ to wash, launder (in a tub)
קובילי"ר / cuveler / לכבס (בתוך גיגית=cuve)
✭ to wash, launder (in a tub)
18
י״ט1037 / (מועד קטן י:) / כסכוסי
אינפישי"ר / enpeser / לעמלן
לעז זה בא במקום הקודם (מס' 1036) באחד מכתבי-היד, וכן בפירוש רש"י שברי"ף ובתוספות (דה"מ "כסכוסי").
✭ to starch
אינפישי"ר / enpeser / לעמלן
לעז זה בא במקום הקודם (מס' 1036) באחד מכתבי-היד, וכן בפירוש רש"י שברי"ף ובתוספות (דה"מ "כסכוסי").
✭ to starch
19
כ׳1038 / (מועד קטן י:) / קירמי
טיילי"ש / teiles / בדים, אריגים
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף. ראה לעיל מס' 19.
✭ fabrics, woven cloths
טיילי"ש / teiles / בדים, אריגים
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף. ראה לעיל מס' 19.
✭ fabrics, woven cloths
20
כ״א1039 / (מועד קטן י:) / קיטורי בירי [צ"ל:בידי]
פרונצי"ר / froncier / לקפל (כפלים בשפת הבגד לנוי)
ראה לעיל מס' 865.
✭ to fold (decorative cuffs at the garment's margins)
פרונצי"ר / froncier / לקפל (כפלים בשפת הבגד לנוי)
ראה לעיל מס' 865.
✭ to fold (decorative cuffs at the garment's margins)
21
כ״ב1040 / (מועד קטן י:) / בירי [צ"ל: בידי]
קלצונ"ש / chalcons / נעלי-בד
ראה לעיל מס' 105. מצוי רק בכתב-יד אחד (קלשונ"ץ) ובפירוש רש"י שברי"ף (קלצינ"ש).
✭ cloth shoes
קלצונ"ש / chalcons / נעלי-בד
ראה לעיל מס' 105. מצוי רק בכתב-יד אחד (קלשונ"ץ) ובפירוש רש"י שברי"ף (קלצינ"ש).
✭ cloth shoes
22
כ״ג1041 / (מועד קטן י:) / דפנא
לוריי"ר / lorier / דפנה
ראה לעיל מס' 786. מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף (לומי"ר).
✭ laurel, (sweet) bay
לוריי"ר / lorier / דפנה
ראה לעיל מס' 786. מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף (לומי"ר).
✭ laurel, (sweet) bay
23
כ״ד1042 / (מועד קטן י:) / אקרא
פור"ט / port / נמל
מצוי רק בכתב-יד אחד.
✭ port, seaport
פור"ט / port / נמל
מצוי רק בכתב-יד אחד.
✭ port, seaport
24
כ״ה1043 / (מועד קטן יא.) / אוהרי
רוש"א / ruse / מתקן לדיג
מצוי רק בדפוסים, מדפוס סונצינו ואילך. כפי הנראה זו המלה, שבצרפתית של היום הוראתה "מרמה, ערמה", אז במשמעות של "מתקן מתוחכם". אבל יש כמה ספקות בדבר: א) הצורה העתיקה שבימי רש"י ותלמידיו, היא reuse (ריאוש"ה); ב) משמעות של "מתקן מתוחכם, מלכודת, מצודה" אינה מתועדת בכלל.
✭ fishing trap
רוש"א / ruse / מתקן לדיג
מצוי רק בדפוסים, מדפוס סונצינו ואילך. כפי הנראה זו המלה, שבצרפתית של היום הוראתה "מרמה, ערמה", אז במשמעות של "מתקן מתוחכם". אבל יש כמה ספקות בדבר: א) הצורה העתיקה שבימי רש"י ותלמידיו, היא reuse (ריאוש"ה); ב) משמעות של "מתקן מתוחכם, מלכודת, מצודה" אינה מתועדת בכלל.
✭ fishing trap
25
כ״ו1044 / (מועד קטן יא.) / דה"מ מעקה למרפסת
רינו"ש / [Rhenus] Renus / ריין (הנהר)
כשלמד בישיבות גרמניה, התפעל רש"י מעבודות חיזוק אפיק הריין, על מנת למנוע שיטפונות. שם הנהר מובא כאן בצורה לטינית.
✭ (the river) Rhine
רינו"ש / [Rhenus] Renus / ריין (הנהר)
כשלמד בישיבות גרמניה, התפעל רש"י מעבודות חיזוק אפיק הריין, על מנת למנוע שיטפונות. שם הנהר מובא כאן בצורה לטינית.
✭ (the river) Rhine
26
כ״ז1045 / (מועד קטן יא.) / מרפסת
אלידוי"ר / aledoir / מעבר, טיילת, מרפסת
מצוי רק בכתב-יד אחד ובפירוש רש"י שברי"ף.
✭ passage, balcony
אלידוי"ר / aledoir / מעבר, טיילת, מרפסת
מצוי רק בכתב-יד אחד ובפירוש רש"י שברי"ף.
✭ passage, balcony
27
כ״ח1046 / (מועד קטן יא.) / מחצלים
טרואיל"א / truele / כף של סיידים
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף (ושם גרסת המשנה באמת "מחצלים" בניגוד למשנה שבתלמוד הגורסת "מחלצים").
✭ plasterer's trowel
טרואיל"א / truele / כף של סיידים
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף (ושם גרסת המשנה באמת "מחצלים" בניגוד למשנה שבתלמוד הגורסת "מחלצים").
✭ plasterer's trowel
28
כ״ט1047 / (מועד קטן יא.) / קורה
אוברידור"א / ovredure / משקוף
הגרסה שבדפוסים אוברטו"ר היא הגרמנית Oberthur (החלק העליון של הדלת), וזהו כפי הנראה המקור של המלה. אך היא התקבלה בצרפתית בצורה המקבילה ל"אטימולוגיה עממית", כאילו היא שם פעולה מן ovrir (לפתוח). השווה את הלעז הבא . (מס' 1048) clavedure. בלונדהיים רשם בטעות, שהלעז מצוי ב"דה"מ הפתח".
✭ frame head, lintel
אוברידור"א / ovredure / משקוף
הגרסה שבדפוסים אוברטו"ר היא הגרמנית Oberthur (החלק העליון של הדלת), וזהו כפי הנראה המקור של המלה. אך היא התקבלה בצרפתית בצורה המקבילה ל"אטימולוגיה עממית", כאילו היא שם פעולה מן ovrir (לפתוח). השווה את הלעז הבא . (מס' 1048) clavedure. בלונדהיים רשם בטעות, שהלעז מצוי ב"דה"מ הפתח".
✭ frame head, lintel
29
ל׳1048 / (מועד קטן יא.) / מנעול
קלבידור"א סגירה במפתח, מנעול / clavedure
✭ a lock, (close or) shut with a key
קלבידור"א סגירה במפתח, מנעול / clavedure
✭ a lock, (close or) shut with a key
30
ל״א1049 / (מועד קטן יא.) / מכבש
פריש"א / [presse] prese / מכבש (מתקן לכבישת תמרים)
✭ a press (for dates)
פריש"א / [presse] prese / מכבש (מתקן לכבישת תמרים)
✭ a press (for dates)
31
ל״ב1050 / (מועד קטן יא.) / חציני
ברד"א / barde / גרזן של טפסן
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף. אצל בלונדהיים הדף רשום בטעות י: במקום יא.
✭ a builder's ax
ברד"א / barde / גרזן של טפסן
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף. אצל בלונדהיים הדף רשום בטעות י: במקום יא.
✭ a builder's ax
32
ל״ג1051 / (מועד קטן יא.) / חציני
דולידויר"א / doledoire / מעצד (מעין גרזן)
מצוי רק בכתב-יד אחד ("בחציני. פסל לועזין דולדוייר"א"). בשאר כתבי-היד ובדפוסים מצוי הלעז הקודם (מס' 1050).
✭ adz (a sort of ax) [a heavy curved steel tool, with a broad, chisel like end mounted on a wooden handle]
דולידויר"א / doledoire / מעצד (מעין גרזן)
מצוי רק בכתב-יד אחד ("בחציני. פסל לועזין דולדוייר"א"). בשאר כתבי-היד ובדפוסים מצוי הלעז הקודם (מס' 1050).
✭ adz (a sort of ax) [a heavy curved steel tool, with a broad, chisel like end mounted on a wooden handle]
33
ל״ד1052 / (מועד קטן יא.) / כבשין
קונפושט"א תערובת (מאכלים כבושים) / conposte
בצרפתית של היום: compote (מרק פירות).
✭ a mixture (of pickled food)
קונפושט"א תערובת (מאכלים כבושים) / conposte
בצרפתית של היום: compote (מרק פירות).
✭ a mixture (of pickled food)
34
ל״ה1053 / (מועד קטן יב.) / לימודים
פלנקי"ש / planches / קרשים
✭ planks
פלנקי"ש / planches / קרשים
✭ planks
35
ל״ו1054 / (מועד קטן יב:) / שירין
נושקי"ש / nosches / סיכות, מכבנות
ראה לעיל מס' 213.
✭ pins, clasps
נושקי"ש / nosches / סיכות, מכבנות
ראה לעיל מס' 213.
✭ pins, clasps
36
ל״ז1055 / (מועד קטן יב:) / כשותא
הומלו"ן / homlon / כשות
ראה לעיל מס' 370.
✭ hops
הומלו"ן / homlon / כשות
ראה לעיל מס' 370.
✭ hops
37
ל״ח1056 / (מועד קטן יג.) / צרם
אינקריני"ר / encrener / לחרוץ (חריץ)
מצוי רק בכתב-יד אחד ובגרסה משובשת (אדאנקי"ר). ר' מילונו של לוי (מס' 256).
✭ to groove, notch
אינקריני"ר / encrener / לחרוץ (חריץ)
מצוי רק בכתב-יד אחד ובגרסה משובשת (אדאנקי"ר). ר' מילונו של לוי (מס' 256).
✭ to groove, notch
38
ל״ט1056א / (מועד קטן יג:) / חלקין
פליינ"ש / pleins / חלקים (לא מחוספסים)
לעז זה מצוי בפירוש רש"י (האמיתי כפי הנראה) למועד קטן, שאיננו במהדורות התלמוד הרגילות ופורסם בידי א' קופפר (ר' לעיל מס' 1032). שם קוראים: "דשוו [במקום: דשקיל] חילקיהן. חלקין הן [כשמסירין] קליפתן פלינ"ש בלע"ז". הבאנו משם רק את הלעז הנ"ל, כי כל האחרים נמצאים ברש"י הרגיל, או ממש במועד קטן (לעתים קרובות, רק בפירוש שאצל הרי"ף) או במקום אחר בתלמוד.
✭ smooth (not rough)
פליינ"ש / pleins / חלקים (לא מחוספסים)
לעז זה מצוי בפירוש רש"י (האמיתי כפי הנראה) למועד קטן, שאיננו במהדורות התלמוד הרגילות ופורסם בידי א' קופפר (ר' לעיל מס' 1032). שם קוראים: "דשוו [במקום: דשקיל] חילקיהן. חלקין הן [כשמסירין] קליפתן פלינ"ש בלע"ז". הבאנו משם רק את הלעז הנ"ל, כי כל האחרים נמצאים ברש"י הרגיל, או ממש במועד קטן (לעתים קרובות, רק בפירוש שאצל הרי"ף) או במקום אחר בתלמוד.
✭ smooth (not rough)
39
מ׳1057 / (מועד קטן יג:) / פול המצרי
פשול"א / fasole / שעועית
צורה אחרת של המלה: feisol (ר' לעיל מס' 531). מצוי רק בכתב-יד אחד. ברש"י שבדפוסים מופיע הביטוי "פולין" (דה"מ "והגרוסות"), וזה כנראה עיוות גרסת כתב-היד. אלא שאי-אפשר לבדוק, כי בימי מלחמת העולם השנייה נהרס בית הכנסת בוורשא, ששם היה כתב-היד שמור.
✭ kidney bean
פשול"א / fasole / שעועית
צורה אחרת של המלה: feisol (ר' לעיל מס' 531). מצוי רק בכתב-יד אחד. ברש"י שבדפוסים מופיע הביטוי "פולין" (דה"מ "והגרוסות"), וזה כנראה עיוות גרסת כתב-היד. אלא שאי-אפשר לבדוק, כי בימי מלחמת העולם השנייה נהרס בית הכנסת בוורשא, ששם היה כתב-היד שמור.
✭ kidney bean
40
מ״א1058 / (מועד קטן יד.) / שער
שייד"א / seide / זיף
בצרפתית של היום: soie (זיף של חזיר). מצוי רק בכתב-יד אחד כדלהלן: "ושער מצערו, כגון אותו שער שלועזין שייד"א המצערות [!] לקטן מותר לגלחו במועד" (המשך דה"מ "קטן הנולד במועד").
✭ bristle
שייד"א / seide / זיף
בצרפתית של היום: soie (זיף של חזיר). מצוי רק בכתב-יד אחד כדלהלן: "ושער מצערו, כגון אותו שער שלועזין שייד"א המצערות [!] לקטן מותר לגלחו במועד" (המשך דה"מ "קטן הנולד במועד").
✭ bristle
41
מ״ב1059 / (מועד קטן יז:) / נתר
ניטר"א / nitre / נתר (חנקת האשלגן)
מצוי רק בכתב-יד אחד, כדלהלן: "נתר. מין אדמה שמכבסין הימנה ולועזין ניטר"א".
✭ niter (potassium nitrate)
ניטר"א / nitre / נתר (חנקת האשלגן)
מצוי רק בכתב-יד אחד, כדלהלן: "נתר. מין אדמה שמכבסין הימנה ולועזין ניטר"א".
✭ niter (potassium nitrate)
42
מ״ג1060 / (מועד קטן כב:) / שולל
בשטי"ר / bastir / להכליב
✭ to stitch a basting (rough loose stitches till the final stitching is made)
בשטי"ר / bastir / להכליב
✭ to stitch a basting (rough loose stitches till the final stitching is made)
43
מ״ד1061 / (מועד קטן כב:) / מאחה
קוסדר"א / cosdre / לתפור
הגרסאות שבמקורות (קוסי"ר, קנש"ר) מושפעות כפי הנראה מהצורה האיטלקית cosir.
✭ to sew
קוסדר"א / cosdre / לתפור
הגרסאות שבמקורות (קוסי"ר, קנש"ר) מושפעות כפי הנראה מהצורה האיטלקית cosir.
✭ to sew
44
מ״ה1062 / (מועד קטן כג.) / מכבש
פריש"א / prese [presse] / מכבש (לגיהוץ בגדים)
בדפוסים כתובה בטעות המלה העברית "פירוש". אצל בלונדהיים יש לתקן, כמו ברוב המובאות של רש"י בערך זה: "מכבש" במקום "מככש".
✭ a press (for ironing clothes)
פריש"א / prese [presse] / מכבש (לגיהוץ בגדים)
בדפוסים כתובה בטעות המלה העברית "פירוש". אצל בלונדהיים יש לתקן, כמו ברוב המובאות של רש"י בערך זה: "מכבש" במקום "מככש".
✭ a press (for ironing clothes)
45
מ״ו1063 / (מועד קטן כג.) / גיהוץ
לישקיי"ר / lischier / לגהץ
חסר בדפוסים ובכתבי-יד אחדים. אצל בלונדהיים הדף רשום בטעות כד. במקום כג.
✭ to iron
לישקיי"ר / lischier / לגהץ
חסר בדפוסים ובכתבי-יד אחדים. אצל בלונדהיים הדף רשום בטעות כד. במקום כג.
✭ to iron
46
מ״ז1064 / (מועד קטן כג.) / גרדא
ריפולי"ר / refoler / לחדש בדריכה (לתת לבגד מראה של בגד חדש על-ידי דריכה לשם כיבוס)
מצוי רק בכתב-יד אחד כדלהלן: "כגררא [!] דסרבלא. רפולי"ר, כסרבל ישן שתקננהו [=שתקנוהו] כעין חדשים ע"י גרירה [!]". את הגרסאות אי-אפשר לבדוק, כי מדובר בכתב-יד מבית הכנסת בוורשא (ר' לעיל מס' 1057).
✭ to renew by treading (giving a cloth a new look by treading and pressing on it)
ריפולי"ר / refoler / לחדש בדריכה (לתת לבגד מראה של בגד חדש על-ידי דריכה לשם כיבוס)
מצוי רק בכתב-יד אחד כדלהלן: "כגררא [!] דסרבלא. רפולי"ר, כסרבל ישן שתקננהו [=שתקנוהו] כעין חדשים ע"י גרירה [!]". את הגרסאות אי-אפשר לבדוק, כי מדובר בכתב-יד מבית הכנסת בוורשא (ר' לעיל מס' 1057).
✭ to renew by treading (giving a cloth a new look by treading and pressing on it)
47
מ״ח1065 / (מועד קטן כג.) / חימוצתא
שרו"ק / [sarroc] saroc / מעפורת, חלוק
מצוי רק בכתב-יד אחד (שרי"ק?) ובמובאה שב"אור זרוע" (שרו"ק).
✭ overall, robe
שרו"ק / [sarroc] saroc / מעפורת, חלוק
מצוי רק בכתב-יד אחד (שרי"ק?) ובמובאה שב"אור זרוע" (שרו"ק).
✭ overall, robe
48
מ״ט1066 / (מועד קטן כד.) / אונקלי
שוקניא"ה / [] socanie / חלוק
לא פענחו בלונדהיים. ואני מציע לקרוא שוקניא"ה socanie (או שורקניא"ה sorcanie, או שוגניא"ה soganie, או שושקניא"ה soscanie), בצרפתית של היום souquenille, והוא חלוק ארוך מבד גס, המשמש בגד עבודה וכדומה. ואולי נוספה השי"ן שבסוף הלעז (שייפנ"ש. שייפינ"ש) מפני שטעו המעתיקים וחשבו את היו"ד שבסוף "אונקלי" לסימן הריבוי.
✭ robe
שוקניא"ה / [] socanie / חלוק
לא פענחו בלונדהיים. ואני מציע לקרוא שוקניא"ה socanie (או שורקניא"ה sorcanie, או שוגניא"ה soganie, או שושקניא"ה soscanie), בצרפתית של היום souquenille, והוא חלוק ארוך מבד גס, המשמש בגד עבודה וכדומה. ואולי נוספה השי"ן שבסוף הלעז (שייפנ"ש. שייפינ"ש) מפני שטעו המעתיקים וחשבו את היו"ד שבסוף "אונקלי" לסימן הריבוי.
✭ robe
49
נ׳1067 / (מועד קטן כד:) / דלוסקמא
טשק"א / tasche / שק
מצוי רק בכתב-יד אחד. אם הגרסה הנ"ל נכונה, יש לראות בפירוש "ארון" שבדפוסים תיקון מאוחר, מפני שלהוציא ילד מת בתוך שק נחשב לביזיון.
✭ sack, bag
טשק"א / tasche / שק
מצוי רק בכתב-יד אחד. אם הגרסה הנ"ל נכונה, יש לראות בפירוש "ארון" שבדפוסים תיקון מאוחר, מפני שלהוציא ילד מת בתוך שק נחשב לביזיון.
✭ sack, bag
50
נ״א1068 / (מועד קטן כה:) / כיפי
ארקי"ש / arches / קשתות (של גשר)
מצוי רק בפירוש רש"י שב"עין יעקב", כדלהלן: "כיפי דפרת אהדדי. חומות הגשר בנויות עליהן ארקא"ש בלע"ז". ר' בלונדהיים ב' (ע' 105).
✭ arches (of a bridge)
ארקי"ש / arches / קשתות (של גשר)
מצוי רק בפירוש רש"י שב"עין יעקב", כדלהלן: "כיפי דפרת אהדדי. חומות הגשר בנויות עליהן ארקא"ש בלע"ז". ר' בלונדהיים ב' (ע' 105).
✭ arches (of a bridge)
51
נ״ב1069 / (מועד קטן כו.) / (לשוללן) [לשלול]
בשטי"ר / bastir / להכליב
ראה לעיל מס' 842. מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף.
✭ to stitch a basting (rough loose stitches till the final stitching is done)
בשטי"ר / bastir / להכליב
ראה לעיל מס' 842. מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף.
✭ to stitch a basting (rough loose stitches till the final stitching is done)
52
נ״ג1070 / (מועד קטן כו.) / מתנים
יירונ"ש / jirons / כנפי בגד
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף, כדלהלן: "ל"א סולמות כעין שלוקטין המתנים ירוש' בלע"ז". בלונדהיים אומר, שהלעז הוא פירוש של "מתנים", ולי נראה, שהוא פירוש של כל הביטוי "לוקטין המתנים", כלומר מרימים את הבד על המותנים לעשות מעין קיפול לנוי.
✭ a cloth's comers, fringes.
יירונ"ש / jirons / כנפי בגד
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף, כדלהלן: "ל"א סולמות כעין שלוקטין המתנים ירוש' בלע"ז". בלונדהיים אומר, שהלעז הוא פירוש של "מתנים", ולי נראה, שהוא פירוש של כל הביטוי "לוקטין המתנים", כלומר מרימים את הבד על המותנים לעשות מעין קיפול לנוי.
✭ a cloth's comers, fringes.
53
נ״ד1071 / (מועד קטן כז.) / ארוכות
אישפונדי"ש לבזבזים, קרשים (שבשפת המיטה) לאורך / espondes
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף, כדלהלן: "דרגש. מפרש בגמ' ערסא דצלא מטה שעושים שרים לישא עמהם בדרך ונוקבין הארוכות שקורין אישפונדי"ש ותולין בהן רצועות וגם בעור שפורסין עליו תלויין רצועות וכשרוצין לתקנו עונבין רצועות העור ברצועות של ארוכות ואח"כ תוחבין ארוכות בכרעים וכשרוצין לפרקן מתירין הקרביטין והעור נופל מאליו".
✭ rim, boards, to the length (of the bed)
אישפונדי"ש לבזבזים, קרשים (שבשפת המיטה) לאורך / espondes
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף, כדלהלן: "דרגש. מפרש בגמ' ערסא דצלא מטה שעושים שרים לישא עמהם בדרך ונוקבין הארוכות שקורין אישפונדי"ש ותולין בהן רצועות וגם בעור שפורסין עליו תלויין רצועות וכשרוצין לתקנו עונבין רצועות העור ברצועות של ארוכות ואח"כ תוחבין ארוכות בכרעים וכשרוצין לפרקן מתירין הקרביטין והעור נופל מאליו".
✭ rim, boards, to the length (of the bed)
54
נ״ה1072 / (מועד קטן כז.) / דה"מ קרביטיו
טרגפיט"א - / [ ] / -
בלונדהיים ויתר על זיהוי לעז זה ופירושו; רק בניירות שבעזבונו הוא מביא השערות מהגרמנית: 1) tragputte, חבית או סל בעל שני חבלים הנישאים על השכם (היום Tragbutte); 2) tragpette, מיטה מיטלטלת, אלונקה (היום Tragbett). בהסבירו את השימוש במיטה מתקפלת, הנקשרת בשרוכים, רש"י (כלומר אותו פרשן, שיוחס חיבורו לרש"י) משווה מיטה זו לחפץ הנקרא בלע"ז טרגפיט"א (גרסת כתב-היד היחיד המביא אותו). תרגיפני"א (גרסת דפוס בומברג) או תרגיפי"א (גרסת דפוס סונצינו). אורשה להציע השערה: לפנינו צורה מקוצרת של טרג"א אפייטייא"ה "targe afeitiee, כלומר: מגן שהותאם (למי שנושא אותו), וזה רומז לקשירת המגן לשריון הלוחם בשרוכים לפי מידות גופו וצורכי תנועותיו.
✭ —
טרגפיט"א - / [ ] / -
בלונדהיים ויתר על זיהוי לעז זה ופירושו; רק בניירות שבעזבונו הוא מביא השערות מהגרמנית: 1) tragputte, חבית או סל בעל שני חבלים הנישאים על השכם (היום Tragbutte); 2) tragpette, מיטה מיטלטלת, אלונקה (היום Tragbett). בהסבירו את השימוש במיטה מתקפלת, הנקשרת בשרוכים, רש"י (כלומר אותו פרשן, שיוחס חיבורו לרש"י) משווה מיטה זו לחפץ הנקרא בלע"ז טרגפיט"א (גרסת כתב-היד היחיד המביא אותו). תרגיפני"א (גרסת דפוס בומברג) או תרגיפי"א (גרסת דפוס סונצינו). אורשה להציע השערה: לפנינו צורה מקוצרת של טרג"א אפייטייא"ה "targe afeitiee, כלומר: מגן שהותאם (למי שנושא אותו), וזה רומז לקשירת המגן לשריון הלוחם בשרוכים לפי מידות גופו וצורכי תנועותיו.
✭ —
55
נ״ו1073 / (מועד קטן כז.) / קנון
שישטיי"ר / sestier / כור (מידת נפח גדולה)
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף.
✭ "kor" (a large measure of volume)
שישטיי"ר / sestier / כור (מידת נפח גדולה)
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף.
✭ "kor" (a large measure of volume)
56
נ״ז1074 / (מועד קטן כז:) / כליבה
בייר"א / biere / ארון-מתים
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף.
✭ coffin
בייר"א / biere / ארון-מתים
מצוי רק בפירוש רש"י שברי"ף.
✭ coffin
57
נ״ח1075 / (מועד קטן כז:) / צרדא
קיניב"ץ / chenevaz / בגד קנבוס
הוחלף בדפוסים עם המלה העברית "קנבוס" (ראה להלן מס' 1516).
✭ a hemp cloth
קיניב"ץ / chenevaz / בגד קנבוס
הוחלף בדפוסים עם המלה העברית "קנבוס" (ראה להלן מס' 1516).
✭ a hemp cloth
58
נ״ט1076 / (מועד קטן כח.) / כוסילתא
פלימיא"ה / flemie / איזמל (להקזת דם)
מצוי רק בכתב-יד אחד, כדלהלן: "כוסילתא. כלי אמנות שמכה בו פליומ"א בלע"ז".
✭ a surgical knife (for bloodletting)
פלימיא"ה / flemie / איזמל (להקזת דם)
מצוי רק בכתב-יד אחד, כדלהלן: "כוסילתא. כלי אמנות שמכה בו פליומ"א בלע"ז".
✭ a surgical knife (for bloodletting)
59
ס׳1077 / (מועד קטן כח:) / ככא
יינציבי"ש / jencives / חניכיים
מצוי רק בכתב-יד אחד (ייניבא"ש).
✭ gums
יינציבי"ש / jencives / חניכיים
מצוי רק בכתב-יד אחד (ייניבא"ש).
✭ gums
60