אוצר לעזי רש"י, תלמוד, פסחיםOtzar La'azei Rashi, Talmud, Pesachim
א׳590 / (פסחים ח.) / יציע
אפינדי"ץ / apendiz / יציע
במשמעות 2 שבמילון אבן-שושן: "אגף צדדי בבניין", שגגו יורד בשיפוע מקיר הבניין הראשי ולחוץ. ר' בלונדהיים ב' (ע' 99-97).
✭ wing (of a building)
אפינדי"ץ / apendiz / יציע
במשמעות 2 שבמילון אבן-שושן: "אגף צדדי בבניין", שגגו יורד בשיפוע מקיר הבניין הראשי ולחוץ. ר' בלונדהיים ב' (ע' 99-97).
✭ wing (of a building)
1
ב׳591 / (פסחים ח.) / מגדל
מישטיי"ר מזנון לשמירת אוכל / mestier
ראה לעיל מס' 155.
✭ a cupboard for storing food
מישטיי"ר מזנון לשמירת אוכל / mestier
ראה לעיל מס' 155.
✭ a cupboard for storing food
2
ג׳592 / (פסחים ח:) / בקעה
קנפני"א / chanpanie / מישור, שדה פתוח, איזור של שדות
ר' לעיל מס' 99.
✭ a plain, open fields
קנפני"א / chanpanie / מישור, שדה פתוח, איזור של שדות
ר' לעיל מס' 99.
✭ a plain, open fields
3
ד׳593 / (פסחים ט:) / ברדליס
פוטיי"ש / puteis / בואש
ברור, שרש"י הבין, כי מדובר בחיה מסוג החולדה, הגוררת מזונות מהבתים, ולא יכול לזהות אותה עם ה"ברדלס" המקובל, שאינוי מצוי בצרפת.
✭ skunk
פוטיי"ש / puteis / בואש
ברור, שרש"י הבין, כי מדובר בחיה מסוג החולדה, הגוררת מזונות מהבתים, ולא יכול לזהות אותה עם ה"ברדלס" המקובל, שאינוי מצוי בצרפת.
✭ skunk
4
ה׳594 / (פסחים יא.) / נר
קרוישי"ל / croisel / מנורה
כאן מדגיש רש"י, ש"כל נר שבגמ' היינו הכלי". ר' לעיל מס' 135 ומס' 150. זו הפעם היחידה, שיש לפנינו הגרסה croisel כנגד שבעה מקומות, שבהם croisol.
✭ lamp
קרוישי"ל / croisel / מנורה
כאן מדגיש רש"י, ש"כל נר שבגמ' היינו הכלי". ר' לעיל מס' 135 ומס' 150. זו הפעם היחידה, שיש לפנינו הגרסה croisel כנגד שבעה מקומות, שבהם croisol.
✭ lamp
5
ו׳595 / (פסחים יא.) / פסיקיא
פיישול"א סרט, רצועה / feisole
[faissole]
✭ band, stripe
פיישול"א סרט, רצועה / feisole
[faissole]
✭ band, stripe
6
ז׳596 / (פסחים יא:) / מקרדין
אישטריליי"ר לקרצף / estrelier [estreillier]
רש"י מתכוון כאן לקרצוף חזק הנקרא בתלמוד "קירוד". הגרסה שבדפוסים "מקדרין" היא מוטעית (ר' דקדוקי סופרים). השווה: "גרד".
✭ scrub, curry
אישטריליי"ר לקרצף / estrelier [estreillier]
רש"י מתכוון כאן לקרצוף חזק הנקרא בתלמוד "קירוד". הגרסה שבדפוסים "מקדרין" היא מוטעית (ר' דקדוקי סופרים). השווה: "גרד".
✭ scrub, curry
7
ח׳597 / (פסחים טו.) / גת עליונה, היינו עדשים של גת
מיי"ט / meit [mait] / עֲרֵבָה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים)
ר' מילונו של לוי (מס' 557).
✭ tub, container [the part of the winepress where the grapes are laid]
מיי"ט / meit [mait] / עֲרֵבָה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים)
ר' מילונו של לוי (מס' 557).
✭ tub, container [the part of the winepress where the grapes are laid]
8
ט׳598 / (פסחים יז:) / מרצופין
מלי"ש / males / ילקוטים, מזוודות (של עור)
המלה נמצאת רק בכתב-יד אחד אחרי "של עור" שבפירושנו, ולפניה: "שלועזין", ואינה בדפוסים. ספק, אם היא מאת רש"י.
✭ (leather) bags, suitcases
מלי"ש / males / ילקוטים, מזוודות (של עור)
המלה נמצאת רק בכתב-יד אחד אחרי "של עור" שבפירושנו, ולפניה: "שלועזין", ואינה בדפוסים. ספק, אם היא מאת רש"י.
✭ (leather) bags, suitcases
9
י׳599 / (פסחים כה:) / אישתא צמירתא
מלויי"ד / malwed [maleveid] / מיחושים (כלומר קדחת)
ראה לעיל מס' 29.
✭ aches (from fever)
מלויי"ד / malwed [maleveid] / מיחושים (כלומר קדחת)
ראה לעיל מס' 29.
✭ aches (from fever)
10
י״א600 / (פסחים כו.) / רבקה
קופל"א / cople / צמד ("שקושרין ארבע פרות יחד")
✭ a couple ("when four cows are tied together")
קופל"א / cople / צמד ("שקושרין ארבע פרות יחד")
✭ a couple ("when four cows are tied together")
11
י״ב601 / (פסחים כו:) / מגוּד
קיביל"א יתד,וו, זיז / chevile [cheville]
✭ peg, hook, wedge
קיביל"א יתד,וו, זיז / chevile [cheville]
✭ peg, hook, wedge
12
י״ג602 / (פסחים כח.) / ישרוף
הומי"ר / humer / לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה)
ראה לעיל מס' 92.
✭ to swallow while inhaling
הומי"ר / humer / לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה)
ראה לעיל מס' 92.
✭ to swallow while inhaling
13
י״ד603 / (פסחים כח.) / סדנא
ציפייר"א / cepiere / בונה סדים (לכליאת אסירים)
המלה חסרה בדפוסים ונמצאת רק בכתב-יד אחד. ר' מילונו של לוי (מס' 196).
✭ a stock maker (stocks for prisoners)
ציפייר"א / cepiere / בונה סדים (לכליאת אסירים)
המלה חסרה בדפוסים ונמצאת רק בכתב-יד אחד. ר' מילונו של לוי (מס' 196).
✭ a stock maker (stocks for prisoners)
14
ט״ו604 / (פסחים כח.) / ים המלח
מי"ר ביטיא"ה ים קפוא (?) / Mer betee
משמעות bete במילונים: "קפוא", והביטוי Mer betee מצביע במקורות הצרפתיים בימי-הביניים על ים קרח אגדי בפאתי צפון. אולם יש להניח, שכאן הבינו את התואר, כאילו נגזר מ – betum (חימר). לפי בלונדהיים קפצה המלה מפירוש המהרש"ל אל דפוס וילנא ואינה מאת רש"י. אולם ברור, שהמהרש"ל העתיק את הלעז ממקור צרפתי, והשווה להלן מס' 668.
✭ frozen sea (?)
מי"ר ביטיא"ה ים קפוא (?) / Mer betee
משמעות bete במילונים: "קפוא", והביטוי Mer betee מצביע במקורות הצרפתיים בימי-הביניים על ים קרח אגדי בפאתי צפון. אולם יש להניח, שכאן הבינו את התואר, כאילו נגזר מ – betum (חימר). לפי בלונדהיים קפצה המלה מפירוש המהרש"ל אל דפוס וילנא ואינה מאת רש"י. אולם ברור, שהמהרש"ל העתיק את הלעז ממקור צרפתי, והשווה להלן מס' 668.
✭ frozen sea (?)
15
ט״ז605 / (פסחים ל:) / רעפים
טיולי"ש / tiules / רעפים
✭ tiles, shingles
טיולי"ש / tiules / רעפים
✭ tiles, shingles
16
י״ז606 / (פסחים ל:) / קונייא
פלומי"ר / plomer / לכסות, למשוח בעופרת
קצת קשה, שמדובר לא בפעולה, אלא בחפץ "של חרס והוא טוח באיבר". אולי יש לפנינו תואר המשמש כשם עצם, מלטינית plumbaris "[כלי] עופרתי". ור' מילונו של לוי (מס' 646), או שצריך לגרוס פלומי"ד plomed, בינוני פעול, כלומר: מכוסה, משוח בעופרת.
✭ to cover or smear with lead
פלומי"ר / plomer / לכסות, למשוח בעופרת
קצת קשה, שמדובר לא בפעולה, אלא בחפץ "של חרס והוא טוח באיבר". אולי יש לפנינו תואר המשמש כשם עצם, מלטינית plumbaris "[כלי] עופרתי". ור' מילונו של לוי (מס' 646), או שצריך לגרוס פלומי"ד plomed, בינוני פעול, כלומר: מכוסה, משוח בעופרת.
✭ to cover or smear with lead
17
י״ח607 / (פסחים ל:) / צריף
אלו"ם / alum / צָריף
ראה לעיל מס' 185.
✭ alum
אלו"ם / alum / צָריף
ראה לעיל מס' 185.
✭ alum
18
י״ט608 / (פסחים ל:) / מידייתי
טרישטריש"ט / trestrest / מחלחל
כפי הנראה מלטינית tra(n)stra(n)sit (חודר חדירה גמורה).
✭ to penetrate, infiltrate
טרישטריש"ט / trestrest / מחלחל
כפי הנראה מלטינית tra(n)stra(n)sit (חודר חדירה גמורה).
✭ to penetrate, infiltrate
19
כ׳609 / (פסחים ל:) / חרוסת
איגרו"ם / egrum [aigrum] / חמיצות
ראה לעיל מס' 522.
✭ sourness, acidness
איגרו"ם / egrum [aigrum] / חמיצות
ראה לעיל מס' 522.
✭ sourness, acidness
20
כ״א610 / (פסחים ל:) / אגני
מיי"ץ / meiz [maiz] / עֲרֵבוֹת (משארות, ארגזים ללוש בהם את הבצק)
✭ dough-trough (boxes for kneading dough)
מיי"ץ / meiz [maiz] / עֲרֵבוֹת (משארות, ארגזים ללוש בהם את הבצק)
✭ dough-trough (boxes for kneading dough)
21
כ״ב611 / (פסחים לד.) / בצלים דקים
ציבו"ט / civot / בצלצולים (בצליות, בצלים ירוקים)
✭ small onions (chives, leeks)
ציבו"ט / civot / בצלצולים (בצליות, בצלים ירוקים)
✭ small onions (chives, leeks)
22
כ״ג612 / (פסחים לה.) / שיבולת שועל
אביינ"א / aveine / שיבולת-שועל
ר' בלונדהיים ב' (ע' 121-120) ומילונו של לוי (מס' 6).
✭ oats
אביינ"א / aveine / שיבולת-שועל
ר' בלונדהיים ב' (ע' 121-120) ומילונו של לוי (מס' 6).
✭ oats
23
כ״ד613 / (פסחים לה.) / שיפון
שייגל"א / seigle / שיפון
✭ rye
שייגל"א / seigle / שיפון
✭ rye
24
כ״ה614 / (פסחים לה.) / דישרא
שייגל"א / seigle / שיפון
✭ rye
שייגל"א / seigle / שיפון
✭ rye
25
כ״ו615 / (פסחים לה.) / גולבי
אישפילט"א / espelte / כוסמת
✭ spelt
אישפילט"א / espelte / כוסמת
✭ spelt
26
כ״ז616 / (פסחים לה.) / שבילי תעלא
אביינ"א / aveine / שיבולת-שועל
ראה לעיל מס' 612.
✭ oats
אביינ"א / aveine / שיבולת-שועל
ראה לעיל מס' 612.
✭ oats
27
כ״ח617 / (פסחים לה.) / שיצניתא
נייל"א / niele [neele] / קצח (צמח)
✭ fennel, black cumin, love-in-a-mist (plant)
נייל"א / niele [neele] / קצח (צמח)
✭ fennel, black cumin, love-in-a-mist (plant)
28
כ״ט618 / (פסחים לה.) / שיצניתא
אישדרניל"א זוּן (עשב בר הצומח בשדות הדגן) / esdarnele
✭ darnel (a weed found in grain fields)
אישדרניל"א זוּן (עשב בר הצומח בשדות הדגן) / esdarnele
✭ darnel (a weed found in grain fields)
29
ל׳619 / (פסחים לה.) / כלניתא
מ"ק / mac / פרג
✭ poppy
מ"ק / mac / פרג
✭ poppy
30
ל״א620 / (פסחים לה.) / המחה
דישטינפרי"ר לערבב בנוזל, להמס / destenprer
✭ to mix into a liquid, to dissolve
דישטינפרי"ר לערבב בנוזל, להמס / destenprer
✭ to mix into a liquid, to dissolve
31
ל״ב621 / (פסחים לה:) / אסימון
פלדו"ן / fladon / עשת, גולם (חתיכת מתכת, לפני שהוטבעה בה צורת מטבע)
✭ a metal disk (a pre-stamped coin)
פלדו"ן / fladon / עשת, גולם (חתיכת מתכת, לפני שהוטבעה בה צורת מטבע)
✭ a metal disk (a pre-stamped coin)
32
ל״ג622 / (פסחים לו:) / חלוט
אישקלדי"ד / eschalded / סופגנייה
✭ a doughnut
אישקלדי"ד / eschalded / סופגנייה
✭ a doughnut
33
ל״ד623 / (פסחים לז.) / פת עמילה
בריי"ד / breied / (לחם) מָעוּך, מעוסֶה (נלוש היטב)
✭ well-kneaded (bread)
בריי"ד / breied / (לחם) מָעוּך, מעוסֶה (נלוש היטב)
✭ well-kneaded (bread)
34
ל״ה624 / (פסחים לט.) / חסא
לייטוג"א / leituge [laitugue] / חסה
ר' בלונדהיים פ' (ע' LXXXV). יש עדויות בספרות הצרפתית של ימי-הביניים לצורות ב-e בלבד, כגון letue, וגם זו אפשרות קריאה כאן (ליטוג"א letuge).
✭ lettuce
לייטוג"א / leituge [laitugue] / חסה
ר' בלונדהיים פ' (ע' LXXXV). יש עדויות בספרות הצרפתית של ימי-הביניים לצורות ב-e בלבד, כגון letue, וגם זו אפשרות קריאה כאן (ליטוג"א letuge).
✭ lettuce
35
ל״ו625 / (פסחים לט.) / הינדיבי
קרישפיל"א / crespele [crespele] / עולש
ראה לעיל מס' 352.
✭ chicory, endive, witloof (plant)
קרישפיל"א / crespele [crespele] / עולש
ראה לעיל מס' 352.
✭ chicory, endive, witloof (plant)
36
ל״ז626 / (פסחים לט.) / תמכא
מרובי"א / marubue [marubbie] / מרוביון (מין צמח)
היה מסתבר לקרוא גם marobje, כי המלה מופיעה בצרפתית עתיקה בצורת marroge; הצורה בצרפתית של היום, marrube, היא השאלה מדעית מהלטינית, שיש לה עדות רק מהמאה הט"ז. מכל מקום אין ה- iמוטעמת, כי אם ה- u (ראה להלן מס' 829).
✭ horehound, marrubium (plant)
מרובי"א / marubue [marubbie] / מרוביון (מין צמח)
היה מסתבר לקרוא גם marobje, כי המלה מופיעה בצרפתית עתיקה בצורת marroge; הצורה בצרפתית של היום, marrube, היא השאלה מדעית מהלטינית, שיש לה עדות רק מהמאה הט"ז. מכל מקום אין ה- iמוטעמת, כי אם ה- u (ראה להלן מס' 829).
✭ horehound, marrubium (plant)
37
ל״ח627 / (פסחים לט.) / אצוותא דדקלא
וידיל"א / wedile [vedille] / קנוקנת
לפי ההסבר של רש"י: "סיב הגדל ונכרך סביב הדקל, שקורין וידיל"א", אפשר להבין, שמשמעות המלה הייתה יותר רחבה מאשר היום:אבל, אם נתבונן לעיל (מס' 546), יסתבר לנו יותר לפרש, שלפנינו קיצור דברים, והכוונה, כמו שם: "סיב שגדל ומתגלגל סביב הדקל, כעין וידיל"א של גפנים". ור' מילונו של לוי (מס' 452).
✭ tendril
וידיל"א / wedile [vedille] / קנוקנת
לפי ההסבר של רש"י: "סיב הגדל ונכרך סביב הדקל, שקורין וידיל"א", אפשר להבין, שמשמעות המלה הייתה יותר רחבה מאשר היום:אבל, אם נתבונן לעיל (מס' 546), יסתבר לנו יותר לפרש, שלפנינו קיצור דברים, והכוונה, כמו שם: "סיב שגדל ומתגלגל סביב הדקל, כעין וידיל"א של גפנים". ור' מילונו של לוי (מס' 452).
✭ tendril
38
ל״ט628 / (פסחים לט.) / מררייתא
אמירפוי"ל / amerfoil / דקורית, פעפועין, קקולי (שמות שונים של עשב ריחני)
ר' גם תוספות חולין נט., דה"מ "עקירא דמרירתא". המלה בצרפתית עתיקה מורכבת מן היסודות "מר" ו"עלה", דהיינו "עלה מר" (ר' בלונדהיים ב', ע' 86-85).
✭ burdock, (sorts of) cress, [fragrant herbs]
אמירפוי"ל / amerfoil / דקורית, פעפועין, קקולי (שמות שונים של עשב ריחני)
ר' גם תוספות חולין נט., דה"מ "עקירא דמרירתא". המלה בצרפתית עתיקה מורכבת מן היסודות "מר" ו"עלה", דהיינו "עלה מר" (ר' בלונדהיים ב', ע' 86-85).
✭ burdock, (sorts of) cress, [fragrant herbs]
39
מ׳629 / (פסחים לט.) / מררייתא
פורפירי"ץ / forferez / טלופח, טלף החמור (מין עשב)
✭ picris (plant) [wild herb]
פורפירי"ץ / forferez / טלופח, טלף החמור (מין עשב)
✭ picris (plant) [wild herb]
40
מ״א630 / (פסחים לט.) / הירדופנין
אלוישנ"א / aloisne / לענה
ר' בלונדהיים ב' (ע' 80-78) ומילונו של לוי (מס' 60), וכן לעיל מס' 394.
✭ wormwood (plant)
אלוישנ"א / aloisne / לענה
ר' בלונדהיים ב' (ע' 80-78) ומילונו של לוי (מס' 60), וכן לעיל מס' 394.
✭ wormwood (plant)
41
מ״ב631 / (פסחים לט.) / שרף
לייטו"ן / leiton [laiton] / מיץ-עשבים דמוי-חלב
✭ a milk-like herb juice
לייטו"ן / leiton [laiton] / מיץ-עשבים דמוי-חלב
✭ a milk-like herb juice
42
מ״ג632 / (פסחים לט.) / מכסיפין
פלדי"ש / paldes / חיוורים
✭ pale
פלדי"ש / paldes / חיוורים
✭ pale
43
מ״ד633 / (פסחים לט.) / מררייתא
פורפירי"ץ / forferez / טלופח
ראה לעיל מס' 629.
✭ picris (plant) [wild heib]
פורפירי"ץ / forferez / טלופח
ראה לעיל מס' 629.
✭ picris (plant) [wild heib]
44
מ״ה634 / (פסחים לט.) / מררייתא
אמירפוי"ל / amerfoil / דקורית, פעפועין, קקולי
ראה לעיל מס' 628. רק בכתב-יד אחד חוזרת גם כאן המלה amerfoil יחד עם המלה המקבילה forferez (מס' 629, 633).
✭ burdock, (sorts of) cresses [fragrant herbs]
אמירפוי"ל / amerfoil / דקורית, פעפועין, קקולי
ראה לעיל מס' 628. רק בכתב-יד אחד חוזרת גם כאן המלה amerfoil יחד עם המלה המקבילה forferez (מס' 629, 633).
✭ burdock, (sorts of) cresses [fragrant herbs]
45
מ״ו635 / (פסחים לט.) / [כרשי] שדה
שלויי"ש / salwajes [salvages] / בר
המלה הצרפתית, שהיא תואר-השם במשמעות "יערי, פראי", משמשת ליד שם חיה או צמח כגון "חתול-בר", תות בר" וכיו"ב (ר' מילונו של לוי, מס' 420).
✭ wild (plants or animals)
שלויי"ש / salwajes [salvages] / בר
המלה הצרפתית, שהיא תואר-השם במשמעות "יערי, פראי", משמשת ליד שם חיה או צמח כגון "חתול-בר", תות בר" וכיו"ב (ר' מילונו של לוי, מס' 420).
✭ wild (plants or animals)
46
מ״ז636 / (פסחים לט:) / כמושין
פלצידי"ש / flacedes / נובלים
✭ wither
פלצידי"ש / flacedes / נובלים
✭ wither
47
מ״ח637 / (פסחים לט:) / ותיקא
פפ"א / pape / דייסה
המלה נמצאת רק בפירוש רש"י שברי"ף דפוס בובמברג, וספק, אם היא מאת רש"י.
✭ porridge
פפ"א / pape / דייסה
המלה נמצאת רק בפירוש רש"י שברי"ף דפוס בובמברג, וספק, אם היא מאת רש"י.
✭ porridge
48
מ״ט638 / (פסחים מ.) / צומתן
אישטריינ"ט / estreint / מצַמֵּק
ר' מילונו של לוי (מס' 434).
✭ shrinking
אישטריינ"ט / estreint / מצַמֵּק
ר' מילונו של לוי (מס' 434).
✭ shrinking
49
נ׳639 / (פסחים מ:) / חרוסת
איגרו"ם חמיצות (מאכל, שיש בו טעם חמוץ) / egrum [aigrum]
ראה לעיל מס' 522.
✭ sourness, acidness (vinegar-like, or sour-tasting food)
איגרו"ם חמיצות (מאכל, שיש בו טעם חמוץ) / egrum [aigrum]
ראה לעיל מס' 522.
✭ sourness, acidness (vinegar-like, or sour-tasting food)
50
נ״א640 / (פסחים מב.) / נסיובי דחלבא
מישג"א מי-גבינה, נסיוב החלב / mesge [mesgue]
✭ whey, milk curds
מישג"א מי-גבינה, נסיוב החלב / mesge [mesgue]
✭ whey, milk curds
51
נ״ב641 / (פסחים מב:) / זנגבילא
יינייהר"א / jenevre / זנגוויל
בכתבי-היד יש, במקום היודי"ן, גימ"לין חיי"נין, כפי הנראה בהשפעת האיטלקית או שפה אחרת.
✭ zangwill, ginger
יינייהר"א / jenevre / זנגוויל
בכתבי-היד יש, במקום היודי"ן, גימ"לין חיי"נין, כפי הנראה בהשפעת האיטלקית או שפה אחרת.
✭ zangwill, ginger
52
נ״ג642 / (פסחים מב:) / תמד
בופי"ט / bufet / יין-שמרים (בעל איכות גרועה)
המשמעויות של bufet במילונים: סטירה, דרגש, אבל יש גם עדויות למשמעות הנ"ל: ראה מאמרו של בלונדהיים ב-Romania, ל"ט, 1910, ע' 151, ומילונו של לוי (מס' 740).
✭ sediment wine (of bad quality)
בופי"ט / bufet / יין-שמרים (בעל איכות גרועה)
המשמעויות של bufet במילונים: סטירה, דרגש, אבל יש גם עדויות למשמעות הנ"ל: ראה מאמרו של בלונדהיים ב-Romania, ל"ט, 1910, ע' 151, ומילונו של לוי (מס' 740).
✭ sediment wine (of bad quality)
53
נ״ד643 / (פסחים מב:) / קורטמי
קר"ו / cro / כרכום
מוריקא היא מלה ארמית-תלמודית ואינה שייכת ללעז; ר' לעיל מס' 323 (ובמקומות נוספים), ששם קוראים צורה מקבילה של אותה מלה: Crog.
✭ saffron, crocus
קר"ו / cro / כרכום
מוריקא היא מלה ארמית-תלמודית ואינה שייכת ללעז; ר' לעיל מס' 323 (ובמקומות נוספים), ששם קוראים צורה מקבילה של אותה מלה: Crog.
✭ saffron, crocus
54
נ״ה644 / (פסחים מב:) / לכא (גרסת הדפוסים: לבא)
פרק"א / parche / עור אדום
המלה הצרפתית (לטינית parthica) היא על-שם מוצא סחורה זו, מארץ הפארתים.
✭ red leather
פרק"א / parche / עור אדום
המלה הצרפתית (לטינית parthica) היא על-שם מוצא סחורה זו, מארץ הפארתים.
✭ red leather
55
נ״ו645 / (פסחים מב:) / פירורא
גלו"ד / glud / דבק חזק
✭ a strong glue
גלו"ד / glud / דבק חזק
✭ a strong glue
56
נ״ז646 / (פסחים מב:) / דבק
גלו"ד / glud / דבק חזק
✭ a strong glue
גלו"ד / glud / דבק חזק
✭ a strong glue
57
נ״ח647 / (פסחים מג.) / מעדן
אישקלייר"א מבריק, מצחצח / escleire [esclaire]
ר' מילונו של לוי (מס' 255).
✭ polishes, shines
אישקלייר"א מבריק, מצחצח / escleire [esclaire]
ר' מילונו של לוי (מס' 255).
✭ polishes, shines
58
נ״ט648 / (פסחים מה:) / כופת
מטו"ן / maton / גוש
✭ a lump, clod
מטו"ן / maton / גוש
✭ a lump, clod
59
ס׳649 / (פסחים מח:) / כעכין
קילי"ש / kiles [] / יתדות (של משחק)
בצרפתית של היום: quilles, וכאן בהשאלה: לחמים מוארכים בעלי קצוות חדים. בלונדהיים אינו מפענח את הלעז, ואנו מביאים את התרגום העברי כהשערה; מתקבל על הדעת, שכינו לחמים בעלי צורה זו כשם היתדות, שמשחקים להפילן בזריקת כדור, כי צורתן דומה. או שצריך לקרוא קוילי"ש, גרסה המתאימה יותר לכתוב בכתבי-היד, coiles "אשכים", וגם זה יהיה לפי דמיון הצורה. אבל נראה קצת קשה להאמין, שרש"י היה משתמש במלה זו לשם תיאור.
✭ poles (for games)
קילי"ש / kiles [] / יתדות (של משחק)
בצרפתית של היום: quilles, וכאן בהשאלה: לחמים מוארכים בעלי קצוות חדים. בלונדהיים אינו מפענח את הלעז, ואנו מביאים את התרגום העברי כהשערה; מתקבל על הדעת, שכינו לחמים בעלי צורה זו כשם היתדות, שמשחקים להפילן בזריקת כדור, כי צורתן דומה. או שצריך לקרוא קוילי"ש, גרסה המתאימה יותר לכתוב בכתבי-היד, coiles "אשכים", וגם זה יהיה לפי דמיון הצורה. אבל נראה קצת קשה להאמין, שרש"י היה משתמש במלה זו לשם תיאור.
✭ poles (for games)
60
ס״א650 / (פסחים מח:) / מקטפת
אינטורטי"ר / entorter / להעגיל
ראה לעיל מס' 558.
✭ to round (shape a pastry in a round shape)
אינטורטי"ר / entorter / להעגיל
ראה לעיל מס' 558.
✭ to round (shape a pastry in a round shape)
61
ס״ב651 / (פסחים נא.) / קורדקיסין
אישקפינ"ש / eschapins / נעליים קלות
ראה להלן מס' 961.
✭ light shoes
אישקפינ"ש / eschapins / נעליים קלות
ראה להלן מס' 961.
✭ light shoes
62
ס״ג652 / (פסחים נב:) / סמדר
אישפיני"ר / espenir / פיתוח (הפרי)
השווה בשיר השירים ז', י"ג. יכול להיות, שהמלה הצרפתית מתייחסת לכל ההסבר שברש"י: "משנפל פרח הגפן ונראית צורת הענבים", ולא למלה "סמדר" דווקא. המילונים נותנים את הצורה espanir, שהיא יותר קרובה לגרסת כתבי-היד.
✭ development (of the fruit)
אישפיני"ר / espenir / פיתוח (הפרי)
השווה בשיר השירים ז', י"ג. יכול להיות, שהמלה הצרפתית מתייחסת לכל ההסבר שברש"י: "משנפל פרח הגפן ונראית צורת הענבים", ולא למלה "סמדר" דווקא. המילונים נותנים את הצורה espanir, שהיא יותר קרובה לגרסת כתבי-היד.
✭ development (of the fruit)
63
ס״ד653 / (פסחים נג.) / דליות
טריילי"ש / treiles [treilles] / גפני-דליות
ר' מילונו של לוי (מס' 782).
✭ vine-arbors
טריילי"ש / treiles [treilles] / גפני-דליות
ר' מילונו של לוי (מס' 782).
✭ vine-arbors
64
ס״ה654 / (פסחים נג.) / מילין
גלי"ש / gales / עפצים (גידולים טפיליים בעלה האלון)
✭ gall-nuts (parasite growth on Oaks' leaves)
גלי"ש / gales / עפצים (גידולים טפיליים בעלה האלון)
✭ gall-nuts (parasite growth on Oaks' leaves)
65
ס״ו655 / (פסחים נד.) / צבת
טינליי"ש / tealies [tenaiiles] / צבַת
✭ tongs, pliers
טינליי"ש / tealies [tenaiiles] / צבַת
✭ tongs, pliers
66
ס״ז656 / (פסחים נה.) / צילצול
בינדי"ל / bendel / אֶגֶד
ראה לעיל מס' 251.
✭ a band
בינדי"ל / bendel / אֶגֶד
ראה לעיל מס' 251.
✭ a band
67
ס״ח657 / (פסחים נה:) / מרכיבין
אינטי"ר / enter / להרכיב (ענף על עץ)
✭ grafting (a branch to a tree)
אינטי"ר / enter / להרכיב (ענף על עץ)
✭ grafting (a branch to a tree)
68
ס״ט658 / (פסחים נו.) / דפנא
לו"ר / lor / דפנה
ר' בלונדהיים ב' (ע' 162-164).
✭ laurel, sweet bay (plant)
לו"ר / lor / דפנה
ר' בלונדהיים ב' (ע' 162-164).
✭ laurel, sweet bay (plant)
69
ע׳659 / (פסחים נו.) / דה"מ ושיכרא דדפנא
ביי"ש / beis [baies] / גרגירים (ובפרט פירות הדפנה)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 122). אולם המילון של Mayer-Lubke מציין, שליד המלה baie, יש תיעוד לצורת זכר (צרפתית עתיקה: bai) בכמה שפות רומניות, במשמעות מיוחדת של פירות הדפנה. וזה יכול להיות הפתרון לעובדה, שהגרסה היא כמעט תמיד ביי"ש בכל הופעות הלעז הזה, כלומר בלי e בסוף המלה.
✭ berries (and specifically, to the laurel's fruit)
ביי"ש / beis [baies] / גרגירים (ובפרט פירות הדפנה)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 122). אולם המילון של Mayer-Lubke מציין, שליד המלה baie, יש תיעוד לצורת זכר (צרפתית עתיקה: bai) בכמה שפות רומניות, במשמעות מיוחדת של פירות הדפנה. וזה יכול להיות הפתרון לעובדה, שהגרסה היא כמעט תמיד ביי"ש בכל הופעות הלעז הזה, כלומר בלי e בסוף המלה.
✭ berries (and specifically, to the laurel's fruit)
70
ע״א660 / (פסחים נו.) / דה"מ ושדו ליה
שיאו"ר / seur / סמבוק (צמח)
הגרסה שבספרינו (שנבו"ג-sanbug) היא אולי תרגום פרובנסאלי, בכל אופן גם שנבו"ג גם סמבוק וגם שיאו"ר כולם הם ממוצא אחד, הלטינית sambucus.
✭ sambucus, elder tree
שיאו"ר / seur / סמבוק (צמח)
הגרסה שבספרינו (שנבו"ג-sanbug) היא אולי תרגום פרובנסאלי, בכל אופן גם שנבו"ג גם סמבוק וגם שיאו"ר כולם הם ממוצא אחד, הלטינית sambucus.
✭ sambucus, elder tree
71
ע״ב661 / (פסחים נו.) / ציקי קדירה
ארשידור"א / arsedure / בשר מטוגן ומתובל
כפי הנראה לא היה בשר כזה עולה על שולחן מלכים. ר' בלונדהיים ב' (ע' 116-115), שם הוא מסביר את מוצא המלה מבטוי לטיני, שפירושו "טיגון, בשר מטוגן" assatura, שהשתנה בהשפעת ביטוי לטיני אחר ardura, שפירושו "שרפה", כלומר "בשר מטוגן השורף את החך". ור' גם מילונו של לוי (מס' 294).
✭ fried and spiced meat
ארשידור"א / arsedure / בשר מטוגן ומתובל
כפי הנראה לא היה בשר כזה עולה על שולחן מלכים. ר' בלונדהיים ב' (ע' 116-115), שם הוא מסביר את מוצא המלה מבטוי לטיני, שפירושו "טיגון, בשר מטוגן" assatura, שהשתנה בהשפעת ביטוי לטיני אחר ardura, שפירושו "שרפה", כלומר "בשר מטוגן השורף את החך". ור' גם מילונו של לוי (מס' 294).
✭ fried and spiced meat
72
ע״ג662 / (פסחים נו:) / סטיס
קר"ו / cro / כרכום
ראה לעיל מס' 643.
✭ saffron, crocus
קר"ו / cro / כרכום
ראה לעיל מס' 643.
✭ saffron, crocus
73
ע״ד663 / (פסחים נו:) / קוצה
וישד"א / wesde / איסטיס, פַּסטֶל (צמח, שמשורשו מפיקים צבע)
✭ isatis, pastel (a plant with dye- yielding roots)
וישד"א / wesde / איסטיס, פַּסטֶל (צמח, שמשורשו מפיקים צבע)
✭ isatis, pastel (a plant with dye- yielding roots)
74
ע״ה664 / (פסחים נט.) / בבקר בבקר
פירמטיני"ט פירמטיני"ט matinet matinet / per / מוקדם מאוד בבוקר
הפרשן מצא בדיבור הצרפתי שבימיו ביטוי מוכפל הדומה לביטוי העברי "בבוקר בבוקר", ותרגומו המילולי "בעת הבוקר הקטן" (פעמיים). דהיינו בשעה מקודמת מאוד. הלעז הזה נמצא רק בכתב-יד אחד, ולא בדפוסים. ויש ספק, אם הוא באמת מאת רש"י. הביטוי מנוקד בכתב-היד, ולכן אין בו יו"ד במקום של e. לא ראיתי צורך לדבוק בגרסת כתב-היד, כפי שנהג בלונדהיים, עד כדי רישום per maitinet [sie] per matinet.
✭ very early in the morning
פירמטיני"ט פירמטיני"ט matinet matinet / per / מוקדם מאוד בבוקר
הפרשן מצא בדיבור הצרפתי שבימיו ביטוי מוכפל הדומה לביטוי העברי "בבוקר בבוקר", ותרגומו המילולי "בעת הבוקר הקטן" (פעמיים). דהיינו בשעה מקודמת מאוד. הלעז הזה נמצא רק בכתב-יד אחד, ולא בדפוסים. ויש ספק, אם הוא באמת מאת רש"י. הביטוי מנוקד בכתב-היד, ולכן אין בו יו"ד במקום של e. לא ראיתי צורך לדבוק בגרסת כתב-היד, כפי שנהג בלונדהיים, עד כדי רישום per maitinet [sie] per matinet.
✭ very early in the morning
75
ע״ו665 / (פסחים סא.) / סורסי
לינג"א שוריא"ה שפה סורית / [lengue surie] lenge surie
בכל כתבי-היד הגרסה:שוריי"א.
✭ Syrian language
לינג"א שוריא"ה שפה סורית / [lengue surie] lenge surie
בכל כתבי-היד הגרסה:שוריי"א.
✭ Syrian language
76
ע״ז666 / (פסחים סב:) / קלא
מוט"א / mote / גוש אדמה
✭ a clod of earth
מוט"א / mote / גוש אדמה
✭ a clod of earth
77
ע״ח667 / (פסחים סד.) / אונקליות
קרוק"ש / crocs / ווים, אנקולים
✭ hooks
קרוק"ש / crocs / ווים, אנקולים
✭ hooks
78
ע״ט668 / (פסחים סד:) / סורג
פרודני"ש / prosnes / סבכה, סורג
מהרש"ל: "כעין דלתות, שעושין לפני אוצרי יין". נמצא רק במהרש"ל על המקום, והוא כפי הנראה העתיק מכתב-יד של רש"י או של פרשן צרפתי אחר. מצוי במילונים לצרפתית עתיקה בצורת המאוחרת יותר: prone, "סורג החוצה את הכנסייה", ומכאן "דרשת הכומר".
✭ net, latticework.
פרודני"ש / prosnes / סבכה, סורג
מהרש"ל: "כעין דלתות, שעושין לפני אוצרי יין". נמצא רק במהרש"ל על המקום, והוא כפי הנראה העתיק מכתב-יד של רש"י או של פרשן צרפתי אחר. מצוי במילונים לצרפתית עתיקה בצורת המאוחרת יותר: prone, "סורג החוצה את הכנסייה", ומכאן "דרשת הכומר".
✭ net, latticework.
79
פ׳669 / (פסחים סה.) / חביצין
מטונ"ש / matons / גושים (של חלב חמוץ)
✭ lumps (of sour milk)
מטונ"ש / matons / גושים (של חלב חמוץ)
✭ lumps (of sour milk)
80
פ״א670 / (פסחים סה:) / יבלת
וירוא"ה / werue [verrue] / יבלת
✭ wart
וירוא"ה / werue [verrue] / יבלת
✭ wart
81
פ״ב671 / (פסחים סו:) / מקנטרן
קונטרריי"ר / contrarier / להעליב
ר' מילונו של לוי (מס' 245).
✭ to insult
קונטרריי"ר / contrarier / להעליב
ר' מילונו של לוי (מס' 245).
✭ to insult
82
פ״ג672 / (פסחים סח.) / מיחוי
דישטינפרי"ר לערבב בנוזל, להמס / destenprer
פירושו של רש"י, כפי שהוא מופיע בדפוסים, נראה מסובך ומתלבט: לפי דבריו "מיחוי" הוא הורדת שרידי הצואה, שנתערבבו בקרביים; אם כן, אין כאן מעשה ערבוב, אלא הרחקה של דבר מעורבב – ואולי כוונתו, שכאן הקדומת הצרפתית "des." אינה עניין של הפצה ("ערבוב לכל הצדדים") אלא של ביטול אחר, כפי שהוא נוהג, כשיש משהו להקשות על פירושו הראשון.
✭ to mix into liquid, to dissolve
דישטינפרי"ר לערבב בנוזל, להמס / destenprer
פירושו של רש"י, כפי שהוא מופיע בדפוסים, נראה מסובך ומתלבט: לפי דבריו "מיחוי" הוא הורדת שרידי הצואה, שנתערבבו בקרביים; אם כן, אין כאן מעשה ערבוב, אלא הרחקה של דבר מעורבב – ואולי כוונתו, שכאן הקדומת הצרפתית "des." אינה עניין של הפצה ("ערבוב לכל הצדדים") אלא של ביטול אחר, כפי שהוא נוהג, כשיש משהו להקשות על פירושו הראשון.
✭ to mix into liquid, to dissolve
83
פ״ד673 / (פסחים סח.) / שירקא דמעיא
לימו"ן / limon / טיט, בוץ
✭ mud, slime
לימו"ן / limon / טיט, בוץ
✭ mud, slime
84
פ״ה674 / (פסחים עב:) / קילעא
פורי"א / porje / פרוזדור
ר' לעיל מס' 11, ובחמישה מקומות נוספים בפירוש רש"י על התלמוד, אותה מלה בתעתיק אחר (פורק"א=porche).
✭ antechamber, entrance hall, portico, porch
פורי"א / porje / פרוזדור
ר' לעיל מס' 11, ובחמישה מקומות נוספים בפירוש רש"י על התלמוד, אותה מלה בתעתיק אחר (פורק"א=porche).
✭ antechamber, entrance hall, portico, porch
85
פ״ו675 / (פסחים עג.) / דוקין
טייל"א / teile / תבלול (כתם בעין המצמצם את הראייה)
ר' מילונו של לוי (מס' 756).
✭ a cataract (a spot in the eye reducing eyesight)
טייל"א / teile / תבלול (כתם בעין המצמצם את הראייה)
ר' מילונו של לוי (מס' 756).
✭ a cataract (a spot in the eye reducing eyesight)
86
פ״ז676 / (פסחים עד.) / אסכלא
גרדי"ל / gradil / אסכלה
✭ grill, roasting jack
גרדי"ל / gradil / אסכלה
✭ grill, roasting jack
87
פ״ח677 / (פסחים עד.) / שיבי
קנילי"ר / caneler / לחרוץ חריצים לאורך
✭ to groove along... to make grooves
קנילי"ר / caneler / לחרוץ חריצים לאורך
✭ to groove along... to make grooves
88
פ״ט678 / (פסחים עד.) / אלון
יישנ"א / jesne / אלון
ר' בלונדהיים ב' (ע' 162) ומילונו של לוי (מס' 516).
✭ oak
יישנ"א / jesne / אלון
ר' בלונדהיים ב' (ע' 162) ומילונו של לוי (מס' 516).
✭ oak
89
צ׳679 / (פסחים עד.) / מולייתא
אינפלידור"א / enpledure / מילוי (בשר בבצק או כדומה)
אינו בכתבי-היד, אלא רק בדפוס בומברג, אבל יכול להיות, שזה הסתמך על כתב-יד, שאינו ברשותנו, ר' מילונו של לוי (מס' 84).
✭ a stuffing (such as meat in dough)
אינפלידור"א / enpledure / מילוי (בשר בבצק או כדומה)
אינו בכתבי-היד, אלא רק בדפוס בומברג, אבל יכול להיות, שזה הסתמך על כתב-יד, שאינו ברשותנו, ר' מילונו של לוי (מס' 84).
✭ a stuffing (such as meat in dough)
90
צ״א680 / (פסחים עד:) / חלל הצואר
פורציל"א / forcele / קעורת הצוואר
המלה בצרפתית נגזרה מ-force, "קלשון בעל שני חודים". והכוונה כאן כנראה למקום, שבו העצמות מתפלגות מבית-החזה לכתפיים.
✭ the synclinal part of the neck
פורציל"א / forcele / קעורת הצוואר
המלה בצרפתית נגזרה מ-force, "קלשון בעל שני חודים". והכוונה כאן כנראה למקום, שבו העצמות מתפלגות מבית-החזה לכתפיים.
✭ the synclinal part of the neck
91
צ״ב681 / (פסחים עד:) / טפליה
פשטיד"א / pastede / פשטידה
בשל הימצאותה פה ושם ברש"י, בתוספות ובספרים מאוחרים, נחשבה מלה צרפתית זו למלה בעברית רבנית, וכך נתקבלה בלשון המשכילים ובעברית החדשה.
✭ pie
פשטיד"א / pastede / פשטידה
בשל הימצאותה פה ושם ברש"י, בתוספות ובספרים מאוחרים, נחשבה מלה צרפתית זו למלה בעברית רבנית, וכך נתקבלה בלשון המשכילים ובעברית החדשה.
✭ pie
92
צ״ג682 / (פסחים עד:) / אסמיק
שנקטירו"ד ’] / sancterud [sancterud / רווי-דם
כלומר, מלא דם שנשפך, למשל מחמת פציעה פנימית, אבל לא יצא מהבשר. המלה הצרפתית מורכבת מ-sanc, "דם", ומ – terud, "מחופר (באדמה)"(?).
✭ bloodsoaked
שנקטירו"ד ’] / sancterud [sancterud / רווי-דם
כלומר, מלא דם שנשפך, למשל מחמת פציעה פנימית, אבל לא יצא מהבשר. המלה הצרפתית מורכבת מ-sanc, "דם", ומ – terud, "מחופר (באדמה)"(?).
✭ bloodsoaked
93
צ״ד683 / (פסחים עה.) / קיוַהא
איגרו"ר / egror [aigror] / חמיצות
ר' בלונדהיים ב' (ע' 65).
✭ sourness, acidness
איגרו"ר / egror [aigror] / חמיצות
ר' בלונדהיים ב' (ע' 65).
✭ sourness, acidness
94
צ״ה684 / (פסחים עה.) / חותך
אינקריני"ר / encrener / לחרוץ (חריץ)
נמצא רק בדפוס בומברג, ולא בכתבי-היד. ר' מילונו של לוי (מס' 256).
✭ to notch, to groove
אינקריני"ר / encrener / לחרוץ (חריץ)
נמצא רק בדפוס בומברג, ולא בכתבי-היד. ר' מילונו של לוי (מס' 256).
✭ to notch, to groove
95
צ״ו685 / (פסחים עה.) / גפסיס
קל"ץ / chalz / סיד
נמצא רק בכתב-יד אחד, ולא בדפוסים. ספק, אם זה מאת רש"י, ר' מילונו שלו לוי (מס' 205).
✭ lime
קל"ץ / chalz / סיד
נמצא רק בכתב-יד אחד, ולא בדפוסים. ספק, אם זה מאת רש"י, ר' מילונו שלו לוי (מס' 205).
✭ lime
96
צ״ז686 / (פסחים עו.) / פילי
קריבצי"ש / crevaces / סדקים (על-גבי בשר צלוי)
✭ cracks, (on a fried meat)
קריבצי"ש / crevaces / סדקים (על-גבי בשר צלוי)
✭ cracks, (on a fried meat)
97
צ״ח687 / (פסחים פג:) / אלל
יינו"ל / jenol / ברך (כאן במשמעות מיוחדת של גיד הצוואר)
המלה חסרה בדפוסים (בדה"מ "חוץ מגידי הצוואר") שם "אצל" הוא טעות דפוס, וצריך להיות "אלל" (ר' חולין קכא. ולהלן מס' 2275)
✭ knee (here, in a unique reference to the neck tendon)
יינו"ל / jenol / ברך (כאן במשמעות מיוחדת של גיד הצוואר)
המלה חסרה בדפוסים (בדה"מ "חוץ מגידי הצוואר") שם "אצל" הוא טעות דפוס, וצריך להיות "אלל" (ר' חולין קכא. ולהלן מס' 2275)
✭ knee (here, in a unique reference to the neck tendon)
98
צ״ט688 / (פסחים פד.) / חסחוסים
טינרומ"ש / tenrums / חסחוסים
כפי שהוכיחו חכמי הלשון האחרונים, צריך לתקן במשנה ובכל מקום: "הסחוסים" ל"חסחוסים".
✭ cartilage
טינרומ"ש / tenrums / חסחוסים
כפי שהוכיחו חכמי הלשון האחרונים, צריך לתקן במשנה ובכל מקום: "הסחוסים" ל"חסחוסים".
✭ cartilage
99
ק׳689 / (פסחים פד.) / גן הכתף
אישפלדו"ן / espaldon / עצם השכם
ר' בלונדהיים ב' (ע' 159-157).
✭ shoulder bone
אישפלדו"ן / espaldon / עצם השכם
ר' בלונדהיים ב' (ע' 159-157).
✭ shoulder bone
100
ק״א690 / (פסחים פה.) / חותך
אינקריני"ר / encrener / לחרוץ (חריץ)
✭ to notch, to groove
אינקריני"ר / encrener / לחרוץ (חריץ)
✭ to notch, to groove
101
ק״ב691 / (פסחים פה.) / קולית
רידונדי"ל / redondel / עצם הירך
המשמעות המקורית: חפץ עגול.
✭ thighbone
רידונדי"ל / redondel / עצם הירך
המשמעות המקורית: חפץ עגול.
✭ thighbone
102
ק״ג692 / (פסחים פה:) / דה"מ מן האגף
רב"ץ / rabaz / שפת הפתח (השטח, במזוזת הפתח, שעליו מגיפים את הדלת)
✭ the doorway edge, (the part of the doorpost on where the door closes)
רב"ץ / rabaz / שפת הפתח (השטח, במזוזת הפתח, שעליו מגיפים את הדלת)
✭ the doorway edge, (the part of the doorpost on where the door closes)
103
ק״ד693 / (פסחים קב:) / שלשלת
טריציי"ר / trecier / לקלוע (לצרף ברכות זו לזו)
מצוי רק בכתב-יד של פירוש הרשב"ם, בכתיב "משלשלן. לשון שלשלת וגדיל טריצי"ר".
✭ to plait (to gently combine one to the other)
טריציי"ר / trecier / לקלוע (לצרף ברכות זו לזו)
מצוי רק בכתב-יד של פירוש הרשב"ם, בכתיב "משלשלן. לשון שלשלת וגדיל טריצי"ר".
✭ to plait (to gently combine one to the other)
104
ק״ה694 / (פסחים קז.) / פירזומא
בריי"ש / breis [brais] / שּׁכַר שעוֹרִים (מין בירה)
חסר בדפוסים.
✭ a barley liquor (a sort of beer)
בריי"ש / breis [brais] / שּׁכַר שעוֹרִים (מין בירה)
חסר בדפוסים.
✭ a barley liquor (a sort of beer)
105
ק״ו695 / (פסחים קז:) / אכילה גסה
שבל"א / savle [saule] / שביעה
בלונדהיים גורס saule, והמילונים saole, אך הלעז מצוי רק בכתב-יד אחד של פירוש הרשב"ם, בכתיב שאבל"א. ונראה, שיש לגרוס savle אף-על-פי שהאל"ף רומזת לכאורה לנוכחות של תנועה כפולה, ור' מילונו של לוי (מס' 723).
✭ satiation
שבל"א / savle [saule] / שביעה
בלונדהיים גורס saule, והמילונים saole, אך הלעז מצוי רק בכתב-יד אחד של פירוש הרשב"ם, בכתיב שאבל"א. ונראה, שיש לגרוס savle אף-על-פי שהאל"ף רומזת לכאורה לנוכחות של תנועה כפולה, ור' מילונו של לוי (מס' 723).
✭ satiation
106
ק״ז696 / (פסחים קי:) / גס
אפירציביי"ר להבחין, לראות / aperceveir
חסר בדפוסים ובאחד מכתבי-היד, ומצוי בשני כתבי-היד הנוספים של פירוש הרשב"ם, בסוף הדה"מ: "גס ביה", ומובן, שהלעז מתייחס לפירושו השני. ר' בלונדהיים ב' (ע' 100-99).
✭ to perceive, to notice, to see
אפירציביי"ר להבחין, לראות / aperceveir
חסר בדפוסים ובאחד מכתבי-היד, ומצוי בשני כתבי-היד הנוספים של פירוש הרשב"ם, בסוף הדה"מ: "גס ביה", ומובן, שהלעז מתייחס לפירושו השני. ר' בלונדהיים ב' (ע' 100-99).
✭ to perceive, to notice, to see
107
ק״ח697 / (פסחים קיא.) / חיק קבל
אר"ק בלישט"א / arc baleste / בליסטרה
ר' לעיל מס' 177. חסר ברשב"ם שבדפוסים, אך מצוי בכתב-יד אחד של פירוש הרשב"ם, בפירוש המיוחס לרש"י ובפירוש שב"עין יעקב".
✭ arbalest, ballista (a sophisticated crossbow)
אר"ק בלישט"א / arc baleste / בליסטרה
ר' לעיל מס' 177. חסר ברשב"ם שבדפוסים, אך מצוי בכתב-יד אחד של פירוש הרשב"ם, בפירוש המיוחס לרש"י ובפירוש שב"עין יעקב".
✭ arbalest, ballista (a sophisticated crossbow)
108
ק״ט698 / (פסחים קיא:) / רוח פלגא
פליישי"ן / paleisin [palaisin] / שיתוק
ברשב"ם, הלעז משובש. במילונים מוצאים בעיקר את הצורה palasin.
✭ paralysis
פליישי"ן / paleisin [palaisin] / שיתוק
ברשב"ם, הלעז משובש. במילונים מוצאים בעיקר את הצורה palasin.
✭ paralysis
109
ק״י699 / (פסחים קיא:) / צרדא
אישוירטי"ן מחלת-רוח (בלבול) / eswertin [esvertin]
מצוי רק בכתב-יד אחד של פירוש הרשב"ם.
✭ insanity, madness
אישוירטי"ן מחלת-רוח (בלבול) / eswertin [esvertin]
מצוי רק בכתב-יד אחד של פירוש הרשב"ם.
✭ insanity, madness
110
קי״א700 / (פסחים קיא:) / פרחא
קפריי"ר / caprier / שיח-צָלָף
ר' לעיל מס' 389. חסר ברשב"ם המודפס. הגרסה שבפירוש המיוחס לרש"י (קרפי"ף) הושפעה לכאורה מהמלההמשנאית "קרפיף".
✭ common caper bush
קפריי"ר / caprier / שיח-צָלָף
ר' לעיל מס' 389. חסר ברשב"ם המודפס. הגרסה שבפירוש המיוחס לרש"י (קרפי"ף) הושפעה לכאורה מהמלההמשנאית "קרפיף".
✭ common caper bush
111
קי״ב701 / (פסחים קיא:) / זרדתא
שורביי"ר / sorbier / חוזרר (אילן)
✭ sorb (tree)
שורביי"ר / sorbier / חוזרר (אילן)
✭ sorb (tree)
112
קי״ג702 / (פסחים קיא:) / כורמשא
ביי"ש / beis [baies] / גרגירים (ובפרט פירות הדפנה)
ר' לעיל מס' 659-658. הלעז מצוי רק בכתב-יד אחד של פירוש הרשב"ם, שם קוראים "כורמשא [בדפוסים שלנו: כרו משא]. אילן שקורין [בלונדהיים מציע להוסיף: לו"ר (lor) וגדל בו פרי שקורין] ביי"ש". זה המקום היחיד בתלמוד, שביי"ש מפרש "כורמשא" (בשאר הופעותיו הלעז קשור עם "דפנא" או שמו הנרדף "ערא"). אולי יש להשוות עם cormes (לעיל מס' 474,166,45) ו – cormier (מס' 1581) בגלל דימוי הצלילים; לכאורה יש מוצא משותף למלה הארמית ולמלה הצרפתית.
✭ berries (specifically, to the laurel's fruits)
ביי"ש / beis [baies] / גרגירים (ובפרט פירות הדפנה)
ר' לעיל מס' 659-658. הלעז מצוי רק בכתב-יד אחד של פירוש הרשב"ם, שם קוראים "כורמשא [בדפוסים שלנו: כרו משא]. אילן שקורין [בלונדהיים מציע להוסיף: לו"ר (lor) וגדל בו פרי שקורין] ביי"ש". זה המקום היחיד בתלמוד, שביי"ש מפרש "כורמשא" (בשאר הופעותיו הלעז קשור עם "דפנא" או שמו הנרדף "ערא"). אולי יש להשוות עם cormes (לעיל מס' 474,166,45) ו – cormier (מס' 1581) בגלל דימוי הצלילים; לכאורה יש מוצא משותף למלה הארמית ולמלה הצרפתית.
✭ berries (specifically, to the laurel's fruits)
113
קי״ד703 / (פסחים קיט.) / קולפי
שירידור"א / seredure [serredure] / מנעול
חסר ברשב"ם המודפס.
✭ lock
שירידור"א / seredure [serredure] / מנעול
חסר ברשב"ם המודפס.
✭ lock
114