אוצר לעזי רש"י, תלמוד, תעניתOtzar La'azei Rashi, Talmud, Taanit
א׳953 / (תענית ג:) / נפוותא
ו"ן / [van] wan / רחת
ראה לעיל מס' 448.
✭ winnowing shovel
ו"ן / [van] wan / רחת
ראה לעיל מס' 448.
✭ winnowing shovel
1
ב׳954 / (תענית ג:) / גילהי דליליא
אישלושירנ"א / [] esluserne / ברק לילה
לא פענחו בלונדהיים, והדבר מתמיה, כי המלה (luiserne, lucerne) luserne בהוראת "אור, מנורה, דבר המאיר" שכיחה, והקדומת es- (לטינית ex-) מובנת כשמדובר באור פתאומי הבוקע בחושך הלילה. גרסת כתבי היד: אישלושנר"א, אישלושרנ"א; והגרסה שבדפוסים: אישלושטר"א היא, כפי הנראה, משוחזרת – לפי האיטלקית (כך חירם פרי בק"ס ה', תרפ"ח, ע' 225). ר' מילונו של לוי (מס' 56) הקושר את המלה ללעז אישלויד"א esloide, כמו לעיל מס' 89.
✭ lightning, a flash in the night
אישלושירנ"א / [] esluserne / ברק לילה
לא פענחו בלונדהיים, והדבר מתמיה, כי המלה (luiserne, lucerne) luserne בהוראת "אור, מנורה, דבר המאיר" שכיחה, והקדומת es- (לטינית ex-) מובנת כשמדובר באור פתאומי הבוקע בחושך הלילה. גרסת כתבי היד: אישלושנר"א, אישלושרנ"א; והגרסה שבדפוסים: אישלושטר"א היא, כפי הנראה, משוחזרת – לפי האיטלקית (כך חירם פרי בק"ס ה', תרפ"ח, ע' 225). ר' מילונו של לוי (מס' 56) הקושר את המלה ללעז אישלויד"א esloide, כמו לעיל מס' 89.
✭ lightning, a flash in the night
2
ג׳955 / (תענית ה:) / יגמל
דישיבירי"ר / deseverer / לגמול (ילד)
✭ to wean (a baby)
דישיבירי"ר / deseverer / לגמול (ילד)
✭ to wean (a baby)
3
ד׳956 / (תענית ז:) / צלול
קלי"ר / cler / בהיר, צלול
ר' מילונו של לוי (מס' 226).
✭ clear, lucid
קלי"ר / cler / בהיר, צלול
ר' מילונו של לוי (מס' 226).
✭ clear, lucid
4
ה׳957 / (תענית ח.) / דה"מ משתכין אליו
רידויל"א / redoile [redoille] / חלודה
ראה לעיל מס' 200.
✭ rust
רידויל"א / redoile [redoille] / חלודה
ראה לעיל מס' 200.
✭ rust
5
ו׳958 / (תענית ט.) / יבלו
דולורינ"ט / [dolorent] dolorent / כואבים
מקרה חריג של פועל בצורה מוטית (הווה נסתרים), אלא אם כן צריך לראות כאן בינוני פועל.
✭ painful
דולורינ"ט / [dolorent] dolorent / כואבים
מקרה חריג של פועל בצורה מוטית (הווה נסתרים), אלא אם כן צריך לראות כאן בינוני פועל.
✭ painful
6
ז׳959 / (תענית יא:) / גומל
שיברי"ר / sevrer / לגמול
ההבדל בין sevrer ובין desevrer (לעיל מס' 955) הוא כפול: א) sevrer מייצג כנראה לשון מאוחרת, שבה נפלה ה – e האמצעית; ב) הקדומת de- מורה על ניתוק והולמת יותר תינוק המנותק מאמו המינקת מאשר אדם המתנזר ממאכל.
✭ to wean
שיברי"ר / sevrer / לגמול
ההבדל בין sevrer ובין desevrer (לעיל מס' 955) הוא כפול: א) sevrer מייצג כנראה לשון מאוחרת, שבה נפלה ה – e האמצעית; ב) הקדומת de- מורה על ניתוק והולמת יותר תינוק המנותק מאמו המינקת מאשר אדם המתנזר ממאכל.
✭ to wean
7
ח׳960 / (תענית יב.) / מתנמנם
שומייליי"ר / someilier [someillier] / לחטוף תנומה קלה, לנמנם
ר' מילונו של לוי (מס' 745).
✭ to take a nap
שומייליי"ר / someilier [someillier] / לחטוף תנומה קלה, לנמנם
ר' מילונו של לוי (מס' 745).
✭ to take a nap
8
ט׳961 / (תענית יב:) / אפנתא
אישקרפי"ט / escarpet / נעל קלה
בלונדהיים מהסס, אם לכתוב escarpet או escharpet (אישקרפי"ט). במקורות אחרים של ימי-הביניים מוצאים באותה משמעות eschapin (אולי מהשורש הגרמני scaf, סירה), בצרפתית של היום escarpin. אך מוצאה של escarpin מהאיטלקית (escarpa, נעל); ונראה, כאילו נפגשו שני גזרונים שונים והגיעו לאותה משמעות. ראה לעיל מס' 651.
✭ a light shoe
אישקרפי"ט / escarpet / נעל קלה
בלונדהיים מהסס, אם לכתוב escarpet או escharpet (אישקרפי"ט). במקורות אחרים של ימי-הביניים מוצאים באותה משמעות eschapin (אולי מהשורש הגרמני scaf, סירה), בצרפתית של היום escarpin. אך מוצאה של escarpin מהאיטלקית (escarpa, נעל); ונראה, כאילו נפגשו שני גזרונים שונים והגיעו לאותה משמעות. ראה לעיל מס' 651.
✭ a light shoe
9
י׳962 / (תענית יג.) / משומם
אישטורדי"ץ / estordiz / המום
רש"י מפרש כאן את המשך הפסוק (עזרא ט', ד'), שרק תחילתו הובאה בדפוסים: "…על מעל הגולה ואני יֹשֵב משוֹמֵם עד למנחת הערב: (ה') ובמנחת הערב קמתי…", ר' מילונו של לוי (מס' 430).
✭ shocked, astonished
אישטורדי"ץ / estordiz / המום
רש"י מפרש כאן את המשך הפסוק (עזרא ט', ד'), שרק תחילתו הובאה בדפוסים: "…על מעל הגולה ואני יֹשֵב משוֹמֵם עד למנחת הערב: (ה') ובמנחת הערב קמתי…", ר' מילונו של לוי (מס' 430).
✭ shocked, astonished
10
י״א963 / (תענית יג.) / נתר
קרייד"א / creide / גיר
✭ lime
קרייד"א / creide / גיר
✭ lime
11
י״ב964 / (תענית יד.) / חיכוך
אישקלפיישו"ן התחממות (כלומר: חום, קדחת) / [eschalfaison] eschalfeison
רק בכתב-יד אחד כתוב בתחילת דה"מ "חיכוך: איקלפישו"ן בלע"ז". ייתכן, שכאן מדובר בצורה מסוימת של התחממות, והיא דלקת העור.
✭ heating up (high temperature, fever)
אישקלפיישו"ן התחממות (כלומר: חום, קדחת) / [eschalfaison] eschalfeison
רק בכתב-יד אחד כתוב בתחילת דה"מ "חיכוך: איקלפישו"ן בלע"ז". ייתכן, שכאן מדובר בצורה מסוימת של התחממות, והיא דלקת העור.
✭ heating up (high temperature, fever)
12
י״ג965 / (תענית טו.) / מכבש
פריש"א / [presse] prese / מכבש
ראה להלן מס' 1105. גם כאן המלה נתפסת במשמעותה הכללית, כדי להסביר את הביטוי "דברי כבושין", שהם דברים הלוחצים על הלב.
✭ (a) press [pressure (morally)]
פריש"א / [presse] prese / מכבש
ראה להלן מס' 1105. גם כאן המלה נתפסת במשמעותה הכללית, כדי להסביר את הביטוי "דברי כבושין", שהם דברים הלוחצים על הלב.
✭ (a) press [pressure (morally)]
13
י״ד966 / (תענית יט.) / מתחטא
פורפיי"ש / forfeis [forfais] / אתה מרע, מתנהג שלא כהוגן
רש"י רוצה למנוע את הבנת "מתחטא" כהוראתו המקראית, כלומר מיטהר. לגבי המשך הפירוש, ברור, שאינו שייך לדה"מ הזה. צריך לפסק: "בלע"ז: ישמח אביך. ואמך ותגל יולדתך:". כפי הנראה הפסוק היה מקוטע בגוף התלמוד ורש"י השלים אותו. אולי ראה לנחוץ להביא את סוף הפסוק, כי "שלושה שותפים באדם" (נידה לא.), ואם כן, אחרי שהוזכרו האב והאם, הגורם השלישי – "יולדתך" – רמז להקב"ה.
✭ you're doing wrong, behaving unfairly
פורפיי"ש / forfeis [forfais] / אתה מרע, מתנהג שלא כהוגן
רש"י רוצה למנוע את הבנת "מתחטא" כהוראתו המקראית, כלומר מיטהר. לגבי המשך הפירוש, ברור, שאינו שייך לדה"מ הזה. צריך לפסק: "בלע"ז: ישמח אביך. ואמך ותגל יולדתך:". כפי הנראה הפסוק היה מקוטע בגוף התלמוד ורש"י השלים אותו. אולי ראה לנחוץ להביא את סוף הפסוק, כי "שלושה שותפים באדם" (נידה לא.), ואם כן, אחרי שהוזכרו האב והאם, הגורם השלישי – "יולדתך" – רמז להקב"ה.
✭ you're doing wrong, behaving unfairly
14
ט״ו967 / (תענית יט:) / אסכרא
בו"ן מלנ"ט / bon malant / פצע חמור
ראה לעיל מס' 5.
✭ a serious wound
בו"ן מלנ"ט / bon malant / פצע חמור
ראה לעיל מס' 5.
✭ a serious wound
15
ט״ז968 / (תענית כ.) / נקדרה
פירטוצי"ר / pertucer / לנקוב, לעשות חור
בלונדהיים מביא את ההשערה, שלפנינו מלה איטלקית פירטוצ"ר pertucar (היום: pertugiare), כי הגרסאות בכתבי-היד חסרות יו"ד לפני הרי"ש.
✭ to puncture
פירטוצי"ר / pertucer / לנקוב, לעשות חור
בלונדהיים מביא את ההשערה, שלפנינו מלה איטלקית פירטוצ"ר pertucar (היום: pertugiare), כי הגרסאות בכתבי-היד חסרות יו"ד לפני הרי"ש.
✭ to puncture
16
י״ז969 / (תענית כ.) / עתר
פורק"א / forche / קלשון
✭ pitchfork, hayfork
פורק"א / forche / קלשון
✭ pitchfork, hayfork
17
י״ח970 / (תענית כ.) / נעתרות
אינקרי"ש / [encres] encres / מכבידים
ראה להלן מס' 2422.
✭ to burden
אינקרי"ש / [encres] encres / מכבידים
ראה להלן מס' 2422.
✭ to burden
18
י״ט970א / (תענית כא.) / מכסה
וייל"א / weile / מפרש
לעז זה נשכח אצל בלונדהיים. העיר לי על כך ר' אפרים יעיר מטירת צבי. ובדקתי בשני כתבי-יד של בית המדרש לרבנים באמריקה בניו-יורק, וכן בדפוסים ראשונים (סונצינו, בומברג, עין יעקב משאלוניקי), ובכולם מופיעה הצורה העברית מלשון חכמים – ומלשון ימינ – וילו"ן, הנראית לי תיקון סופר, במקום הלעז המקורי, שהיה כפי הנראה וייל"א (בצרפתית של היום voile, מלטינית velum, כמו וילון).
✭ a sail
וייל"א / weile / מפרש
לעז זה נשכח אצל בלונדהיים. העיר לי על כך ר' אפרים יעיר מטירת צבי. ובדקתי בשני כתבי-יד של בית המדרש לרבנים באמריקה בניו-יורק, וכן בדפוסים ראשונים (סונצינו, בומברג, עין יעקב משאלוניקי), ובכולם מופיעה הצורה העברית מלשון חכמים – ומלשון ימינ – וילו"ן, הנראית לי תיקון סופר, במקום הלעז המקורי, שהיה כפי הנראה וייל"א (בצרפתית של היום voile, מלטינית velum, כמו וילון).
✭ a sail
19
כ׳971 / (תענית כא:) / מרא
פושוי"ר / [fossoir] fosoir / מכוש
ראה לעיל מס' 70.
✭ pick-ax
פושוי"ר / [fossoir] fosoir / מכוש
ראה לעיל מס' 70.
✭ pick-ax
20
כ״א972 / (תענית כא:) / זבילי
פיל"א / pele / את-חפירה (כלומר כף שטוחה בעלת ידית ארוכה)
בלונדהיים משער, שהגרסה הנכונה היא אולי פילי"ש peles בריבוי.
✭ shovel, spade (a flat blade with a long handle)
פיל"א / pele / את-חפירה (כלומר כף שטוחה בעלת ידית ארוכה)
בלונדהיים משער, שהגרסה הנכונה היא אולי פילי"ש peles בריבוי.
✭ shovel, spade (a flat blade with a long handle)
21
כ״ב973 / (תענית כא:) / קרנא
וינטוש"א פתח-אוורור / [ventose] wentose
בצרפתית של היום יש שני שמות-עצם ventouse (שניהם גזורים מ – vent, רוח [מצויה]), אחד, השכיח יותר, הוראתו "כוח-רוח", וזה, השכיח פחות, הוראתו כנ"ל.
✭ air-hole, vent
וינטוש"א פתח-אוורור / [ventose] wentose
בצרפתית של היום יש שני שמות-עצם ventouse (שניהם גזורים מ – vent, רוח [מצויה]), אחד, השכיח יותר, הוראתו "כוח-רוח", וזה, השכיח פחות, הוראתו כנ"ל.
✭ air-hole, vent
22
כ״ג974 / (תענית כא:) / בסתרקי
טרפי"ד / traped / שטיח
ראה להלן מס' 1101.
✭ carpet
טרפי"ד / traped / שטיח
ראה להלן מס' 1101.
✭ carpet
23
כ״ד975 / (תענית כב.) / עריסה
בריצו"ל (בירצו"ל?) עריסה / bercol (bercol?)
הספק בין שתי הצורות נובע דווקא מהעובדה, שבמקורות אין יו"ד בכלל.
✭ crib, cradle
בריצו"ל (בירצו"ל?) עריסה / bercol (bercol?)
הספק בין שתי הצורות נובע דווקא מהעובדה, שבמקורות אין יו"ד בכלל.
✭ crib, cradle
24
כ״ה976 / (תענית כב.) / אגם
מריש"ק / maresc / בִּיצה, מקווה מים רדודים
✭ marsh, a shallow body water
מריש"ק / maresc / בִּיצה, מקווה מים רדודים
✭ marsh, a shallow body water
25
כ״ו977 / (תענית כב:) / איניבא
לינטר"א / lentre / ביצת-כינים
הגרסה שבדפוסים מאז דפוס סונצינו (לינדינ"א) מושפעת מהאיטלקית lendine.
✭ nits
לינטר"א / lentre / ביצת-כינים
הגרסה שבדפוסים מאז דפוס סונצינו (לינדינ"א) מושפעת מהאיטלקית lendine.
✭ nits
26
כ״ז978 / (תענית כג.) / כמהין ופטריות
בוליי"ץ / boleiz / פטריות
ראה לעיל מס' 371. רש"י מסביר בלעז הזה רק את המלה השנייה "פטריות", אולם, מאחר שאין כאן חשיבות להבדל בין כמהין לפטריות, לא הקפיד להבליט את המלה השנייה.
✭ mushrooms
בוליי"ץ / boleiz / פטריות
ראה לעיל מס' 371. רש"י מסביר בלעז הזה רק את המלה השנייה "פטריות", אולם, מאחר שאין כאן חשיבות להבדל בין כמהין לפטריות, לא הקפיד להבליט את המלה השנייה.
✭ mushrooms
27
כ״ח979 / (תענית כג:) / גואלקא
טשק"א / tasche / שק
✭ sack, bag
טשק"א / tasche / שק
✭ sack, bag
28
כ״ט980 / (תענית כד.) / פירא דכוורי
ויביי"ר / [vivier] wivier / ברכת-דגים
ראה לעיל מס' 867. מצוי רק ברש"י ש"עין יעקב".
✭ fishing pond
ויביי"ר / [vivier] wivier / ברכת-דגים
ראה לעיל מס' 867. מצוי רק ברש"י ש"עין יעקב".
✭ fishing pond
29
ל׳981 / (תענית כד:) / כובשת
שול"ץ / solz / כיבוש (מאכל במלח)
המלה הצרפתית, מקורה בגרמנית Sulze (מי-מלח לכיבושים, מורייס) מלשון salz (מלח). אולם כאן תפס כנראה הפרשן רק את המושג של כיבוש, כי מדובר בכיבוש מתוך ייבוש, ולא במי-מלח.
✭ pickled with salt
שול"ץ / solz / כיבוש (מאכל במלח)
המלה הצרפתית, מקורה בגרמנית Sulze (מי-מלח לכיבושים, מורייס) מלשון salz (מלח). אולם כאן תפס כנראה הפרשן רק את המושג של כיבוש, כי מדובר בכיבוש מתוך ייבוש, ולא במי-מלח.
✭ pickled with salt
30
ל״א982 / (תענית כד:) / דייסא
טריי"ש / trijes / דייסה
המלה, שאינה מצויה במילונים לצרפתית עתיקה, קשורה כפי הנראה עם הגזרון הלטיני tritiare (למעוך, לכתוש).
✭ porridge
טריי"ש / trijes / דייסה
המלה, שאינה מצויה במילונים לצרפתית עתיקה, קשורה כפי הנראה עם הגזרון הלטיני tritiare (למעוך, לכתוש).
✭ porridge
31
ל״ב983 / (תענית כה.) / אגנא
מיי"ץ / [maiz] meiz / ערבה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים)
מצוי רק ברש"י שב"עין יעקב" (ראה לעיל מס' 597 ולהלן מס' 2002).
✭ tub, container (the part of the winepress where the grapes are laid)
מיי"ץ / [maiz] meiz / ערבה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים)
מצוי רק ברש"י שב"עין יעקב" (ראה לעיל מס' 597 ולהלן מס' 2002).
✭ tub, container (the part of the winepress where the grapes are laid)
32
ל״ג984 / (תענית כה.) / מסא
פיל"א / pele / את-חפירה (כלומר כף שטוחה בעלת ידית ארוכה)
✭ shovel, spade (with a flat shovel and a long handle)
פיל"א / pele / את-חפירה (כלומר כף שטוחה בעלת ידית ארוכה)
✭ shovel, spade (with a flat shovel and a long handle)
33
ל״ד985 / (תענית כה.) / מרדה
פושוי"ר / [fossoir] fosoir / מכוש
מצוי רק ברש"י שב"עין יעקב", ואינו סביר. בלונדהיים מביא בהערתו את המלה המתפרשת בגרסת "מרא" (אולי טעות דפוס במקום "מסא" שבתלמוד), אבל בדפוסי "עין יעקב" הדה"מ הוא "מרדה". ראה לעיל מס' 70.
✭ pick-ax
פושוי"ר / [fossoir] fosoir / מכוש
מצוי רק ברש"י שב"עין יעקב", ואינו סביר. בלונדהיים מביא בהערתו את המלה המתפרשת בגרסת "מרא" (אולי טעות דפוס במקום "מסא" שבתלמוד), אבל בדפוסי "עין יעקב" הדה"מ הוא "מרדה". ראה לעיל מס' 70.
✭ pick-ax
34
ל״ה986 / (תענית כה.) / מרדה
פיל"א / pele / את-חפירה (כלומר כף שטוחה בעלת ידית ארוכה)
✭ shovel, spade (with a flat blade and a long handle)
פיל"א / pele / את-חפירה (כלומר כף שטוחה בעלת ידית ארוכה)
✭ shovel, spade (with a flat blade and a long handle)
35
ל״ו987 / (תענית כה:) / סדן
טרונ"ק / tronc / גזע (עץ)
✭ (tree) trunk
טרונ"ק / tronc / גזע (עץ)
✭ (tree) trunk
36
ל״ז988 / (תענית כה:) / ברך
קולטר"א / coltre / קנקן של מחרשה (היתד הפולחת את הקרקע)
✭ ploughshare (the blade that slices the earth)
קולטר"א / coltre / קנקן של מחרשה (היתד הפולחת את הקרקע)
✭ ploughshare (the blade that slices the earth)
37
ל״ח989 / (תענית כז:) / אסכרה
אישטרנגילו"ן / [estranguillon] estrangilon / דלקת השקדים
ראה לעיל מס' 742. ברש"י שב"עין יעקב" כתוב בדה"מ "ברביעי על אסכרה": "שקורין אשטרוללו"ץ [שיבוש של אישטרנגילו"ן] בלע"ז דכתיב ביה יהי מאורות ברקיע השמים ופירשו בירוש[למי] משום דכתיב ביה יהי מארת וכיון שהוא חסר משמע מארה".
✭ tonsillitis
אישטרנגילו"ן / [estranguillon] estrangilon / דלקת השקדים
ראה לעיל מס' 742. ברש"י שב"עין יעקב" כתוב בדה"מ "ברביעי על אסכרה": "שקורין אשטרוללו"ץ [שיבוש של אישטרנגילו"ן] בלע"ז דכתיב ביה יהי מאורות ברקיע השמים ופירשו בירוש[למי] משום דכתיב ביה יהי מארת וכיון שהוא חסר משמע מארה".
✭ tonsillitis
38
ל״ט990 / (תענית כח.) / עלי
פילו"ן / [pison] pilon / עלי לכתישה
לפי בלונדהיים הלעז הזה, המצוי רק ברש"י שב"עין יעקב", הוא המלה הספרדית pison, אבל נראה לי, שמותר לתקן ולקרוא pilon כמלה הצרפתית, המתועדת מהמאה הי"ב.
✭ pestle
פילו"ן / [pison] pilon / עלי לכתישה
לפי בלונדהיים הלעז הזה, המצוי רק ברש"י שב"עין יעקב", הוא המלה הספרדית pison, אבל נראה לי, שמותר לתקן ולקרוא pilon כמלה הצרפתית, המתועדת מהמאה הי"ב.
✭ pestle
39
מ׳991 / (תענית כט:) / דורסין
פולי"ר / foler / לדרוך (לשם כיבוס)
✭ fulling; cleansing and thickening a cloth by pressing, treading and other processes
פולי"ר / foler / לדרוך (לשם כיבוס)
✭ fulling; cleansing and thickening a cloth by pressing, treading and other processes
40
מ״א992 / (תענית כט:) / גיהוץ
לישקיי"ר / lischier / לגהץ
✭ to iron, press
לישקיי"ר / lischier / לגהץ
✭ to iron, press
41
מ״ב993 / (תענית לא.) / קופס[א]
אישקרי"ן / escrin / קופסה (בעיקר לתכשיטים)
✭ (jewelry) box
אישקרי"ן / escrin / קופסה (בעיקר לתכשיטים)
✭ (jewelry) box
42