אוצר לעזי רש"י, תנ"ך, קהלתOtzar La'azei Rashi, Tanakh, Ecclesiastes

א׳4304 / (קהלת א,ו) / רוח
טלינ"ט / talent / רצון
רש"י מסביר, שמדובר בשמש, בהמשך לפסוק הקודם; והיא הולכת וסובבת לפי רצונה.
1
ב׳4305 / (קהלת א,יד) / רוח
טלינ"ט / talent / רצון
2
ג׳4306 / (קהלת ז,ו) / סירים
אישפיני"ש / espines / קוצים
3
ד׳4307 / (קהלת ח,ה) / משפט
יושטיצ"א / justice / עונש
4
ה׳4308 / (קהלת ט,יא) / ראה
וידנ"ט / wedant / בראות
גם כאן gerondif (ר' לעיל מס' 3209), אף-על-פי שמבנה המשפט, לפי פירוש זה, אינו נראה בבירור. אולי "בראותי… [הגעתי למסקנה], כי עת ופגע…"
5
ו׳4309 / (קהלת ט,יב) / רעה
מלוייש"א / malweise / רעה
אולי רש"י רוצה לומר, שהמצודה מביאה פתאום אסון על החיה הנלכדת.
6
ז׳4310 / (קהלת י,א) / קצף
אישקומ"א / escume / קצף
7
ח׳4311 / (קהלת יא,ה) / עצמים
אינקלושייד"א / enclosiede / סגורה
כתב-יד אחד גורס: אנקלו"ש=אינקלוש"א enclose, צורה יותר פשוטה.
8
ט׳4312 / (קהלת יב,ב) / כוכבים
פומיל"ש / pomels / בליטות הלחיים
זה הפירוש לפי המדרש. באשר לצורת המלה ר' לעיל מס' 4274. גם כאן יש גרסאות פומייל"ש pomeils.
9
י׳4313 / (קהלת יב,ג) / דה"מ והתעותו
קרנפ"א / cranpe / עווית
בכמה כתבי-יד הוקדמה ללעז זה המלה גוט"א gote ("שיגרון"), ובאחד מהם, אך גם בדפוסים, התרגום המילולי של "יתעוותו": אינקרנפירונ"ט encranpiront.
10
י״א4314 / (קהלת יב,ה) / קליבוסת
הנק"א / hanche / מותן
המלה המתורגמת אינה מן המקרא אלא מפירושו המדרשי.
11
י״ב4315 / (קהלת יב,ה) / ויסתבל
אי"ד איר"ט סורפיישיי"ץ / ed ert sorfeisiez / ויהיה עמוס עודף עומס
הפועל נגזר מהשם (fais) feis, "משא, עומס". יש גרסאות שונות, שבהן הפועל הוא פורפיישיי"ר porfeisier או טרישקריי"ר trescharjier, אך המובן דומה.
12
י״ג4316 / (קהלת יב,יא) / אספות
גרוש"א / grose / שמנה
רש"י מסביר, לפי דונש בן לברט, שמדובר בסוג מסמרים, בעלי ראש עבה, ואולי כך שם המסמר.
13