אוצר לעזי רש"י, תנ"ך, מלכים אOtzar La'azei Rashi, Tanakh, I Kings

א׳3362 / (מלכים א' א,מ) / חללים
קלימיל"ש / chalemels / חלילים (כלי נגינה)
כך בכל כתבי-היד (בשינויי כתיב), אך בדפוסים קוראים לםאוטי"[ש] flautes, שם אחר לכלי-נגינה מאותו סוג.
1
ב׳3363 / (מלכים א' ה,כג) / דברות
ולו"ס / wlos / רפסודות (בגרמנית)
"בלשון אשכנז".
2
ג׳3364 / (מלכים א' ב,כג) / דברות
רי"ץ / rez / רפסודות
רבים של red.
3
ד׳3365 / (מלכים א' ה,כג) / ונפצתים
דיפיציי"ר / depecier / לפרק לחלקיו
4
ה׳3366 / (מלכים א' ו,ה) / יציע
אפינטי"ץ / apentiz / יציע
ר' אה"ל מס' 1597.
5
ו׳3367 / (מלכים א' ו,ז) / מקבות
דלוט"א / / מפסלת
"בלשון רוסיא". אם הגרסה נכונה, כי אז לפנינו המלה הרוסית doloto (המבוטאת בערך dalote). אך מבחינת המובן הייתה מתקבלת יותר הגרסא מלוט"א, הקרובה למלה "פטיש" malotok,malot=molotok,molot.
6
ז׳3368 / (מלכים א' ו,ח) / לולים
וינדילשטיי"ן / wendelstein / מדרגות לולייניות (בגרמנית)
7
ח׳3369 / (מלכים א' ו,ח) / לולים
וי"ץ / wiz / מדרגות לולייניות
ר' אה"ל מס' 710. בדפוסים הלעז הצרפתית קודם לתרגום הגרמני, וכן הוסיפו את "השם המורגל", מעין תיקון, שווינדי"ל שטי"ג schwindelsteg.
8
ט׳3370 / (מלכים א' ו,ט) / גבים
צילי"ד / celed / ספון
בינוני פעול מהשורש ciel ("שמים"), כלומר "נסרים ארוגים" בצורה נאה כדי ליצור תקרת נוי. ר' מאמרו של בלונדהיים (Romania XXXIX .154-161) והביטוי cele a lambre ("תקרת סיפון").
9
י׳3371 / (מלכים א' ו,ט) / גבים
הימל"י / hemle / ספינים (בגרמנית)
גם בגרמנית המשמעות המקורית של המלה היא "שמים" (כפי הנראה ברבים).
10
י״א3372 / (מלכים א' ו,יח) / פקעים
לימוישיל"ש / lemoisels / פקעות
מעין סלילים לנוי, כדברי רש"י: ציורי קליעות וצורות פקעים כמין כפתורים.
11
י״ב3373 / (מלכים א' ז,טז) / כתרת
פומיל"ש / pomels / גולות, כפתורים
ר' לעיל מס' 3115.
12
י״ג3374 / (מלכים א' ז,טז) / מצק
טרישייטי"ד / tresjeted / מותך
13
י״ד3375 / (מלכים א' ז,יז) / שבכה
קויפ"א / coife / שביס, כיפה
14
ט״ו3376 / (מלכים א' ז,כד) / (יצקתו)[יצוקתו]
שולדידור"א / soldedure / ריתוך
15
ט״ז3377 / (מלכים א' ז,כח) / יד האופן
אישי"ל / aisil / סרן (של גלגל)
16
י״ז3378 / (מלכים א' ז,כט) / ליות
שולדור"א / soldure / ריתוך
הפענוח הוא בעייתי, כי המונח המקובל לריתוך הוא soldedure (לעיל מס' 3376).
17
י״ח3379 / (מלכים א' ז,לב) / ידות האופנים
אישי"ל / aisil / סרן (של גלגל)
בדפוסים הלעז חוזר בפסוק הבא, להסביר "ידותם".
18
י״ט3380 / (מלכים א' ז,לג) / (גביהם)[גבים]
מויול"ש / moiols / טבורים
הטבור הוא מרכז הגלגל, שהחישורים נעוצים בו.
19
כ׳3381 / (מלכים א' ז,לג) / (חשריהם)[חשורים]
ריי"ש / reis / חישורים ("סילקים")
20
כ״א3382 / (מלכים א' ז,לו) / ליות
שולדור"א / soldure / ריתוך
ר' לעיל מס' 3378.
21
כ״ב3383 / (מלכים א' ז,מ) / יעים
ודי"ל / wadil / יעה, מגרפה
ר' אה"ל מס' 1093.
22
כ״ג3384 / (מלכים א' ט,ח) / ושרק
שיבלי"ר / sibler / לשרוק
23
כ״ד3385 / (מלכים א' י,יא) / אלמגים
קור"ל / coral / אלמוג
24
כ״ה3386 / (מלכים א' י,טו) / ערב
גרנטיא"ה / garantie / ערבות
"מלכי-הערב" הם בני החסות של שלמה המלך.
25
כ״ו3387 / (מלכים א' י,כב) / תרשיש
אפריקי"א / Afrikie / אפריקה
26
כ״ז3388 / (מלכים א' יב,יא) / עקרבים
איגלינטיי"ר / eglentier / עץ ורד-הבר
כאן במובן של כלי עינויים, שבו מכים בעוקצים חדים, כמו שיש לעץ ורד-הבר.
27
כ״ח3389 / (מלכים א' יב,לג) / בדא מלבו
קונטרובי"ר / controver / להמציא
28
כ״ט3390 / (מלכים א' יז,יב) / צפחת
בוטייל"א / boteile / חמת קטנה
29
ל׳3391 / (מלכים א' יח,לב) / תעלה
פושי"ד / fosed / חפיר
30
ל״א3392 / (מלכים א' יט,ד) / רתם
יינייבר"א / jeneivre / ערער (אילן קוצני)
31
ל״ב3394 / (מלכים א' כב,ג) / מחשים
אקליי"ר / achaleir / להתרשל
שני כתבי-יד גורסים נונקליי"ר nonchaleir באותו מובן. בדפוסים קוראים תרגום איטלקי: סיאמ"ו פיגר"י siamo pigri ("אנחנו עצלנים").
32