אוצר לעזי רש"י, תנ"ך, שופטיםOtzar La'azei Rashi, Tanakh, Judges
א׳3278 / (שופטים א,כו) / לוז
קולדר"א / coldre / עץ אלסר
ר' לעיל מס' 3031.
קולדר"א / coldre / עץ אלסר
ר' לעיל מס' 3031.
1
ב׳3279 / (שופטים ג,טו) / אטר
ריטריי"ט / retreit / מכווץ
ריטריי"ט / retreit / מכווץ
2
ג׳3280 / (שופטים ג,טז) / גמד
דומיאלנ"א / dumialne / חצי-אמה
ברנדין מפנה לגלוסר למבר – ברנדין, וזה מביא במקום שתי גרסאות קרובות ללעז הזה, וטוען, שהן גרמנית (בלי הסבר במפתח!, אבל יש מפרשים daumenlang "באורך האגודל"). אך נראה לי, שיש כאן dumi, צורה חליפה של demi ("חצי") והמידה alne ("אמה").
דומיאלנ"א / dumialne / חצי-אמה
ברנדין מפנה לגלוסר למבר – ברנדין, וזה מביא במקום שתי גרסאות קרובות ללעז הזה, וטוען, שהן גרמנית (בלי הסבר במפתח!, אבל יש מפרשים daumenlang "באורך האגודל"). אך נראה לי, שיש כאן dumi, צורה חליפה של demi ("חצי") והמידה alne ("אמה").
3
ד׳3281 / (שופטים ג,טז) / גמד
ושקורט"א / waskorte / קצרה למדאי
ר' אה"ל מס' 1211.
ושקורט"א / waskorte / קצרה למדאי
ר' אה"ל מס' 1211.
4
ה׳3282 / (שופטים ג,כב) / נצב
הל"ט / halt / ידית
הל"ט / halt / ידית
5
ו׳3283 / (שופטים ג,כב) / להב
ברנ"ט / brant / להב
בדפוסים יש לעז נוסף לאותה מלה: למ"א lame.
ברנ"ט / brant / להב
בדפוסים יש לעז נוסף לאותה מלה: למ"א lame.
6
ז׳3284 / (שופטים ג,כו) / נמלט
אישמוציי"ר / esmucier / להיחבא, להינצל
בכמב כתבי-יד קוראים אישקמוציי"ר eschamucier באותה משמעות.
אישמוציי"ר / esmucier / להיחבא, להינצל
בכמב כתבי-יד קוראים אישקמוציי"ר eschamucier באותה משמעות.
7
ח׳3285 / (שופטים ג,כו) / (שעירתה)[שעירה]
ברוצ"א / broce / סבך יער
ברוצ"א / broce / סבך יער
8
ט׳3286 / (שופטים ג,לא) / מלמד
אגוילו"ן / aguilon / מַלמד, דרבן
אגוילו"ן / aguilon / מַלמד, דרבן
9
י׳3287 / (שופטים ד,יא) / צעננים
מריש"ק / maresc / בִיצה, מקווה מים רדודים
מריש"ק / maresc / בִיצה, מקווה מים רדודים
10
י״א3288 / (שופטים ד,יח) / שמיכה
קו"ט / cot / שמלה
ר' אה"ל מס' 189.
קו"ט / cot / שמלה
ר' אה"ל מס' 189.
11
י״ב3289 / (שופטים ד,כא) / יתד
קיביל"א / chevile / יתד
קיביל"א / chevile / יתד
12
י״ג3290 / (שופטים ד,כא) / מקבת
מרטי"ל / martel / פטיש
מרטי"ל / martel / פטיש
13
י״ד3291 / (שופטים ד,כב) / ברקתו
אי"ן ל"א טינפל"א / en la tenple / בצדע
בכתבי-יד קוראים רק טינפל"א. בדפוסים יש ניל"ה טימפי"ה (nela tempia), שהוא גרסה איטלקית. אולם, נראה לי, שרש"י היה חייב לתרגם את מילת-החיבור, כדי להסביר את הביטוי המקוצר "והיתד ברקתו". כי, לולא כן, למה לא נתן את הלעז בפסוק הקודם ("ותתקע את היתד ברקתו")?
אי"ן ל"א טינפל"א / en la tenple / בצדע
בכתבי-יד קוראים רק טינפל"א. בדפוסים יש ניל"ה טימפי"ה (nela tempia), שהוא גרסה איטלקית. אולם, נראה לי, שרש"י היה חייב לתרגם את מילת-החיבור, כדי להסביר את הביטוי המקוצר "והיתד ברקתו". כי, לולא כן, למה לא נתן את הלעז בפסוק הקודם ("ותתקע את היתד ברקתו")?
14
ט״ו3292 / (שופטים ה,יא) / מחצצים
קיילו״ש / cheilos / אבני צור
לא נמצא בכתבי־היד. בדפוסים קוראים קזל"ש (בגרמנית קיז"ל kiesel, "חלמיש"), ודאי תיקון מאוחר. רש"י מסביר, שהשואבים מים היו מפחדים מהחצץ, שהרעיש בהתגלגלו בדרכם.
קיילו״ש / cheilos / אבני צור
לא נמצא בכתבי־היד. בדפוסים קוראים קזל"ש (בגרמנית קיז"ל kiesel, "חלמיש"), ודאי תיקון מאוחר. רש"י מסביר, שהשואבים מים היו מפחדים מהחצץ, שהרעיש בהתגלגלו בדרכם.
15
ט״ז3293 / (שופטים ו,ב) / מנהרות
ווידי"ש / wuides / ריקות (?)
הפענוח של ברנדין (וודוי"ש wodwes) אינו נראה לי כלל. אמנם יש להניח, שלפנינו לא המלה wuides עצמה, אלא מלה הנגזרת ממנה, במשמעות של "מנהרות", מעברים בתוך הסלעים, שחופרים אותם על-יד כך, "שמרוקנים את פנימיותו" של הצור.
ווידי"ש / wuides / ריקות (?)
הפענוח של ברנדין (וודוי"ש wodwes) אינו נראה לי כלל. אמנם יש להניח, שלפנינו לא המלה wuides עצמה, אלא מלה הנגזרת ממנה, במשמעות של "מנהרות", מעברים בתוך הסלעים, שחופרים אותם על-יד כך, "שמרוקנים את פנימיותו" של הצור.
16
י״ז3294 / (שופטים ו,ב) / מנרות
לוישיט"ש / luisets / חדרים תת-קרקעיים (?)
רש"י מתכוון להסביר את מוצאה של המשמעות "מנהרות" במובן "מעברים בתוך הסלעים", בכך, שיש צורך להשאיר חור בתקרת החפירה כדי שיהיה בה אור. המלה לא ידועה ממקום אחר, אבל כפי הנראה הייתה קיימת מלה כזאת במובן האמור. במילונים מוצאים luisel במשמעות "קבר, ארון מתים", ויכול להיות שמדובר בגזירה דומה. בדפוסים לוישירני"ש luisernes ("לפידים").
לוישיט"ש / luisets / חדרים תת-קרקעיים (?)
רש"י מתכוון להסביר את מוצאה של המשמעות "מנהרות" במובן "מעברים בתוך הסלעים", בכך, שיש צורך להשאיר חור בתקרת החפירה כדי שיהיה בה אור. המלה לא ידועה ממקום אחר, אבל כפי הנראה הייתה קיימת מלה כזאת במובן האמור. במילונים מוצאים luisel במשמעות "קבר, ארון מתים", ויכול להיות שמדובר בגזירה דומה. בדפוסים לוישירני"ש luisernes ("לפידים").
17
י״ח3295 / (שופטים ו,ב) / מערות
קרוט"ש / crots / חורים, מערות
מלטינית crypta, בצרפתית של היום grotte. בימי-הביניים היו קיימות שתי הצורות crot וגם crote.
קרוט"ש / crots / חורים, מערות
מלטינית crypta, בצרפתית של היום grotte. בימי-הביניים היו קיימות שתי הצורות crot וגם crote.
18
י״ט3296 / (שופטים ו,ב) / מצדות
פליישי"ץ / pleisiz / גדר בנויה מעצים מסורגים
פליישי"ץ / pleisiz / גדר בנויה מעצים מסורגים
19
כ׳3297 / (שופטים ז,ב) / יתפאר
ונטי"ר / wanter / להתגאות
ונטי"ר / wanter / להתגאות
20
כ״א3298 / (שופטים ח,ז) / ברקנים
רונצי"ש / ronces / קוצים
רונצי"ש / ronces / קוצים
21
כ״ב3299 / (שופטים ח,כא) / שהרנים
לוני"ש / lunes / ירחים
רש"י מוסיף "של זהב", כדי שיהיה ברור, שמדובר בתכשיטים בצורת ירח ("שהר").
לוני"ש / lunes / ירחים
רש"י מוסיף "של זהב", כדי שיהיה ברור, שמדובר בתכשיטים בצורת ירח ("שהר").
22
כ״ג3300 / (שופטים ט,יד) / אטד
איגלינטיי"ר / eglentier / עץ ורד-הבר
הדפוסים, בהתאם לאחד מכתבי-היד, נותנים צורה, שיש לקרוא אותה אישפינ"א espine ("קוץ").
איגלינטיי"ר / eglentier / עץ ורד-הבר
הדפוסים, בהתאם לאחד מכתבי-היד, נותנים צורה, שיש לקרוא אותה אישפינ"א espine ("קוץ").
23
כ״ד3301 / (שופטים ט,כג) / רוח רעה
מלטלינ"ט / maltalent / רוגז
כך באחד מכתבי-יד. יתר כתבי-היד גורסים טלינ"ט talent, שמשמעותו בדרך-כלל "רצון, חשק", אבל אולי היה גם בשימוש כקיצור של maltalent.
מלטלינ"ט / maltalent / רוגז
כך באחד מכתבי-יד. יתר כתבי-היד גורסים טלינ"ט talent, שמשמעותו בדרך-כלל "רצון, חשק", אבל אולי היה גם בשימוש כקיצור של maltalent.
24
כ״ה3302 / (שופטים ט,מו) / צריח
פליישיי"ד / pleisied / רחבה גדורה בסורגי עצים
ברוב כתבי-היד קוראים י"ש בסוף המלה, אבל סביר להניח, שבדורות האחרונים של יהודים דוברי צרפתית לא הבינו את הדל"ת הסופית, שנאלמה בכל השפה. ר' אה"ל מס' 909.
פליישיי"ד / pleisied / רחבה גדורה בסורגי עצים
ברוב כתבי-היד קוראים י"ש בסוף המלה, אבל סביר להניח, שבדורות האחרונים של יהודים דוברי צרפתית לא הבינו את הדל"ת הסופית, שנאלמה בכל השפה. ר' אה"ל מס' 909.
25
כ״ו3303 / (שופטים ט,מו) / צריח
ווידי"ד / wuided / חפור
ר' לעיל מס' 3292. רש"י מתכוון כפי הנראה למין ביצורים "בקרקע", ויש להניח, שיש כאן שם עצם (הגרסאות וודו"ו, וודו"י, וודוו"י) הקשור עם הגזרון הזה. הפתרון דוניו"ן donjon ("מגדל ראשי") אינו מתקבל על הדעת גם מפני חוסר נוני"ן וגם בגלל ההסבר של רש"י "שעושין בקרקע". ברנדין פענח במלה הנגזרת מהשורש של wolte ("קמרון"), אבל קשה לתאם את זה.
ווידי"ד / wuided / חפור
ר' לעיל מס' 3292. רש"י מתכוון כפי הנראה למין ביצורים "בקרקע", ויש להניח, שיש כאן שם עצם (הגרסאות וודו"ו, וודו"י, וודוו"י) הקשור עם הגזרון הזה. הפתרון דוניו"ן donjon ("מגדל ראשי") אינו מתקבל על הדעת גם מפני חוסר נוני"ן וגם בגלל ההסבר של רש"י "שעושין בקרקע". ברנדין פענח במלה הנגזרת מהשורש של wolte ("קמרון"), אבל קשה לתאם את זה.
26
כ״ז3304 / (שופטים טז,יג) / מחלפות
פלוציי"ש / flocies / תלתלים
פלוציי"ש / flocies / תלתלים
27
כ״ח3305 / (שופטים טז,יג) / מסכת
אינשובל"א / ensoble / כובד הנול
ר' אה"ל מס' 401.
אינשובל"א / ensoble / כובד הנול
ר' אה"ל מס' 401.
28
כ״ט3306 / (שופטים טז,יג) / מסכת
אורטויר"א / ortoire / מנור-אורגים
שני כתבי-יד גורסים אורדי"ר ordir ("להשתות"). היחס בין שני הלעזים של הפסוק אינו ברור, אך יש לשער, שרש"י רואה ב"כובד" חלק של המנור, שהוא המתקן בכללו.
אורטויר"א / ortoire / מנור-אורגים
שני כתבי-יד גורסים אורדי"ר ordir ("להשתות"). היחס בין שני הלעזים של הפסוק אינו ברור, אך יש לשער, שרש"י רואה ב"כובד" חלק של המנור, שהוא המתקן בכללו.
29
ל׳3307 / (שופטים טז,כו) / (והמישני)[מוש]
טשטי"ר / taster / למשש
גרסת הדפוסים משובשת.
טשטי"ר / taster / למשש
גרסת הדפוסים משובשת.
30
ל״א3308 / (שופטים טז,כט) / וילפת
אינברציי"ר / enbracier / לחבוק
גרסת הדפוסים משובשת.
אינברציי"ר / enbracier / לחבוק
גרסת הדפוסים משובשת.
31
ל״ב3309 / (שופטים יז,ה) / וימלא את יד
מיינוישטי"ר / meinwestir / להסמיך, למנות
רש"י מצא בצרפתית מלה המקבילה בדיוק לביטוי העברי, כי משמעו בעיקרו "להלביש את היד". אולם שני כתבי-יד נותנים סתם ריוישטי"ר rewestir באותו מובן.
מיינוישטי"ר / meinwestir / להסמיך, למנות
רש"י מצא בצרפתית מלה המקבילה בדיוק לביטוי העברי, כי משמעו בעיקרו "להלביש את היד". אולם שני כתבי-יד נותנים סתם ריוישטי"ר rewestir באותו מובן.
32
ל״ג3310 / (שופטים יז,ה) / וימלא את יד
ריוישטי"ר / rewestir / להלביש, למנות
בלעז השני שבפירושו הגרסה ריוישטי"ר כמעט בכל כתבי-היד אולי רש"י מבחין בין מינוי המעניק שררה meinwestir ובין מינוי לתפקיד אחר rewestir.[
ריוישטי"ר / rewestir / להלביש, למנות
בלעז השני שבפירושו הגרסה ריוישטי"ר כמעט בכל כתבי-היד אולי רש"י מבחין בין מינוי המעניק שררה meinwestir ובין מינוי לתפקיד אחר rewestir.[
33
ל״ד3311 / (שופטים יז,י) / ערך בגדים
אפריילימינ"ט / apareilment / מערכת-בגדים
אפריילימינ"ט / apareilment / מערכת-בגדים
34
ל״ה3312 / (שופטים יח,כא) / כבודה
פישנטומ"א / pesantume / משאות כבדים
פישנטומ"א / pesantume / משאות כבדים
35
ל״ו3313 / (שופטים יט,כא) / ויבל
אפודרי"ר / afodrer / להביא מספוא
בשני כתבי-יד קוראים אפרובינדי"ר aprovender או כדומה, באותו מובן.
אפודרי"ר / afodrer / להביא מספוא
בשני כתבי-יד קוראים אפרובינדי"ר aprovender או כדומה, באותו מובן.
36
ל״ז3314 / (שופטים כ,ה) / דמו
אדישמירינ"ט / adesmerent / חישבו, התכוונו
אחד מכתבי-היד גורס קוריד"ט, קרי: קוידירינ"ט cuiderent באותו מובן.
אדישמירינ"ט / adesmerent / חישבו, התכוונו
אחד מכתבי-היד גורס קוריד"ט, קרי: קוידירינ"ט cuiderent באותו מובן.
37