אוצר לעזי רש"י, תנ"ך, ויקראOtzar La'azei Rashi, Tanakh, Leviticus
א׳3154 / (ויקרא א,ט) / אשה
פואיד"א / foede / אש, מוקד
פואיד"א / foede / אש, מוקד
1
ב׳3155 / (ויקרא ג,ד) / כסלים
פלנק"ש / flancs / כסלים (השרירים הפנימיים של הירך)
פלנק"ש / flancs / כסלים (השרירים הפנימיים של הירך)
2
ג׳3156 / (ויקרא ג,ד) / מתנים
לונביל"ש / lonbels / חלק הבטן שבאיזור הכליות
לונביל"ש / lonbels / חלק הבטן שבאיזור הכליות
3
ד׳3157 / (ויקרא ג,ד) / (ה)יתרת על הכבד
איברי"ש / ebres / סרעפת
ר' אה"ל מס' 2084. גם כאן יש גרסאות בדל"ת.
איברי"ש / ebres / סרעפת
ר' אה"ל מס' 2084. גם כאן יש גרסאות בדל"ת.
4
ה׳3158 / (ויקרא ד,לה) / (אשי)[אשים]
פואיילי"ש / foeiles / מוקדי אש
פואיילי"ש / foeiles / מוקדי אש
5
ו׳3159 / (ויקרא ו,כא) / ומרק
אישקורימינ"ט / escurement / ניקוי מתוך סילוק
רש"י רוצה להסביר את המשמעות של הפועל "מרק" ואומר, שזה ניקוי על-ידי סילוק כל הלכלוך, שבלע החפץ (בהוסיפו את הקידומת es” לפועל curer).
אישקורימינ"ט / escurement / ניקוי מתוך סילוק
רש"י רוצה להסביר את המשמעות של הפועל "מרק" ואומר, שזה ניקוי על-ידי סילוק כל הלכלוך, שבלע החפץ (בהוסיפו את הקידומת es” לפועל curer).
6
ז׳3160 / (ויקרא יא,ג) / פרסה
פלנט"א / plante / כף רגל
פלנט"א / plante / כף רגל
7
ח׳3161 / (ויקרא יא,יא) / יבחושין
מושקירונ"ש / moscherons / יבחושים
רש"י מביא את דברי מדרש תורת כוהנים, שלפיהם המלית "את" בפסוק "ואת נבלתם תשקצו" באה לאסור סוגים מסוימים של חרקים.
מושקירונ"ש / moscherons / יבחושים
רש"י מביא את דברי מדרש תורת כוהנים, שלפיהם המלית "את" בפסוק "ואת נבלתם תשקצו" באה לאסור סוגים מסוימים של חרקים.
8
ט׳3162 / (ויקרא יא,טז) / נץ
אושטוי"ר / ostoir / נץ גדול
בכתב-יד אחד כתוב אשפרוי"ר (צ"ל: אישפרויי"ר esparwier); וזה כפי הנראה תיקון מאוחר, המביא שם עוף יותר מצוי, והם דומים מאוד זה לזה. ר' אה"ל מס' 1683, 2088.
אושטוי"ר / ostoir / נץ גדול
בכתב-יד אחד כתוב אשפרוי"ר (צ"ל: אישפרויי"ר esparwier); וזה כפי הנראה תיקון מאוחר, המביא שם עוף יותר מצוי, והם דומים מאוד זה לזה. ר' אה"ל מס' 1683, 2088.
9
י׳3163 / (ויקרא יא,יז) / כוס
צואיטי"ש / cuetes / כוס (עוף לילי)
לא ברור לי, למה הלעז בצורת הריבוי.
צואיטי"ש / cuetes / כוס (עוף לילי)
לא ברור לי, למה הלעז בצורת הריבוי.
10
י״א3164 / (ויקרא יא,יז) / ינשוף
יב"ן / javan / לילית
המלה javan הפכה בצרפתית של היום, ברך של אטימולוגיה עממית, ל – chat-huant. רש"י מביא את שני הלעזים לתרגם את שני שמות העופות העבריים, אבל נראה, שאינו מכריע איזה מתאים לראשון ואיזה לשני. ר' אה"ל מס' 73-72.
יב"ן / javan / לילית
המלה javan הפכה בצרפתית של היום, ברך של אטימולוגיה עממית, ל – chat-huant. רש"י מביא את שני הלעזים לתרגם את שני שמות העופות העבריים, אבל נראה, שאינו מכריע איזה מתאים לראשון ואיזה לשני. ר' אה"ל מס' 73-72.
11
י״ב3165 / (ויקרא יא,יח) / תנשמת
קלב"א שורי"ץ / chalve soriz / עטלף
קלב"א שורי"ץ / chalve soriz / עטלף
12
י״ג3166 / (ויקרא יא,יח) / תנשמת
טלפ"א / talpe / חפרפרת
חסר בתכיב-היד במקום זה (ר' להלן מס' 3176).
טלפ"א / talpe / חפרפרת
חסר בתכיב-היד במקום זה (ר' להלן מס' 3176).
13
י״ד3167 / (ויקרא יא,יט) / חסידה
ציגוינ"א / cegoine / חסידה
צורה זו של הלעז עדיפה על cigonie, כפי שרשמתי באה"ל מס' 1677.
ציגוינ"א / cegoine / חסידה
צורה זו של הלעז עדיפה על cigonie, כפי שרשמתי באה"ל מס' 1677.
14
ט״ו3168 / (ויקרא יא,יט) / אנפה
הירו"ן / heron / עגור
חסר בדפוס ראשון.
הירו"ן / heron / עגור
חסר בדפוס ראשון.
15
ט״ז3169 / (ויקרא יא,יט) / דוכיפת
הירופ"א / herupe / דוכיפת
המלה huppe בצרפתית של היום, מלטינית upupa, הושפעה מן הפועל heruper ("להסתמר"), כי הדוכיפת מצטיינת בהסתמרות כרבולתה. באה"ל מס' 2191 רש"י מתרגם "דוכיפת" בלעז אחר ("טווס – בר"), אך אולי זה השם העממי של אותו העוף.
הירופ"א / herupe / דוכיפת
המלה huppe בצרפתית של היום, מלטינית upupa, הושפעה מן הפועל heruper ("להסתמר"), כי הדוכיפת מצטיינת בהסתמרות כרבולתה. באה"ל מס' 2191 רש"י מתרגם "דוכיפת" בלעז אחר ("טווס – בר"), אך אולי זה השם העממי של אותו העוף.
16
י״ז3170 / (ויקרא יא,כא) / דה"מ ממעל לרגליו
לנגושט"א / langoste / ארבה
ברבים מכתבי-היד קוראים את הצורה המקבילה לאושט"א laoste; זו, כפי הנראה, נגזרת במישרין מהלטינית locusta, ואילו langoste נתקבלה בצרפתית דרך הפרובנסילית.
לנגושט"א / langoste / ארבה
ברבים מכתבי-היד קוראים את הצורה המקבילה לאושט"א laoste; זו, כפי הנראה, נגזרת במישרין מהלטינית locusta, ואילו langoste נתקבלה בצרפתית דרך הפרובנסילית.
17
י״ח3172 / (ויקרא יא,כט) / צב
פרוי"ט / froit / קרפדה
שני הלעזים האחרונים מופיעים בכתבי-היד בגרסאות שונות ומשונות. כפי הנראה נשכחו שמות החיות האלה בדורות שאחרי רש"י. במקוםfroit קוראים בשלושה כתבי-יד בוט"ו (צ"ל בו"ט bot), שם אחר לקרפדה, ובשניים טרטוג"א tartuge או משהו דומה, כלומר "צב".
פרוי"ט / froit / קרפדה
שני הלעזים האחרונים מופיעים בכתבי-היד בגרסאות שונות ומשונות. כפי הנראה נשכחו שמות החיות האלה בדורות שאחרי רש"י. במקוםfroit קוראים בשלושה כתבי-יד בוט"ו (צ"ל בו"ט bot), שם אחר לקרפדה, ובשניים טרטוג"א tartuge או משהו דומה, כלומר "צב".
18
י״ט3173 / (ויקרא יא,ל) / אנקה
היריצו"ן / hericon / קיפוד
ר' אה"ל מס' 218.
היריצו"ן / hericon / קיפוד
ר' אה"ל מס' 218.
19
כ׳3174 / (ויקרא יא,ל) / לטאה
ליישירד"א / leiserde / לטאה
ליישירד"א / leiserde / לטאה
20
כ״א3175 / (ויקרא יא,ל) / חמט
לימצ"א / limace / חילזון ערום
לימצ"א / limace / חילזון ערום
21
כ״ב3176 / (ויקרא יא,ל) / תנשמת
טלפ"א / talpe / חפרפרת
טלפ"א / talpe / חפרפרת
22
כ״ג3177 / (ויקרא יא,מב) / חיפושית
אישקרבו"ט / escharbot / חיפושית
אישקרבו"ט / escharbot / חיפושית
23
כ״ד3178 / (ויקרא יא,מב) / מרבה רגלים
צינפיי"ש / cenpies / נדל, מרבה-רגליים (מלה במלה: מאה רגליים)
צינפיי"ש / cenpies / נדל, מרבה-רגליים (מלה במלה: מאה רגליים)
24
כ״ה3179 / (ויקרא יג,ב) / בהרת
טי"א / taje / כתם
טי"א / taje / כתם
25
כ״ו3180 / (ויקרא יג,י) / (מחית)[מחיה]
שיינימינ"ט / seiniment / החלמה
לדעתי רש"י מנצל בהסברת התפרצות הצרעת את דימוי-הצלילים בין שני גזרונים רומניים, של sanus ("בריא") ושל sanies ("מוגלה"), ומתרץ בזה את השימוש במלים "מחיה" ו"חי" כשמדובר בפצע מוגלתי.
שיינימינ"ט / seiniment / החלמה
לדעתי רש"י מנצל בהסברת התפרצות הצרעת את דימוי-הצלילים בין שני גזרונים רומניים, של sanus ("בריא") ושל sanies ("מוגלה"), ומתרץ בזה את השימוש במלים "מחיה" ו"חי" כשמדובר בפצע מוגלתי.
26
כ״ז3181 / (ויקרא יג,כג) / דה"מ צרבת השחין
ריטרייר"א / retreire / לכווץ
ריטרייר"א / retreire / לכווץ
27
כ״ח3182 / (ויקרא יג,כג) / צרבת
ריטריימינ"ט / retreiment / כיווץ
רש"י מסביר קודם את המושג ואחר-כך מתרגם את המלה.
ריטריימינ"ט / retreiment / כיווץ
רש"י מסביר קודם את המושג ואחר-כך מתרגם את המלה.
28
כ״ט3183 / (ויקרא יג,כד) / (מחית)[מחיה]
שיינימינ"ט / seiniment / החלמה
ר' לעיל מס' 3180.
שיינימינ"ט / seiniment / החלמה
ר' לעיל מס' 3180.
29
ל׳3184 / (ויקרא יג,לז) / צהוב
אורבל"א / orable / צהבהב
חסר בדפוס ראשון.
אורבל"א / orable / צהבהב
חסר בדפוס ראשון.
30
ל״א3185 / (ויקרא יג,לט) / אדם אדום
רו"ש / ros / אדמוני
רו"ש / ros / אדמוני
31
ל״ב3186 / (ויקרא יג,מה) / שפם
גירנו"ן / gernon / שפם
גירנו"ן / gernon / שפם
32
ל״ג3187 / (ויקרא יג,נא) / ממארת
פוינינ"ט / poiniant / דוקר
פוינינ"ט / poiniant / דוקר
33
ל״ד3188 / (ויקרא יד,יד) / תנוך
טינרו"ם / tenrum / חסחוס
ר' לעיל מס' 3142.
טינרו"ם / tenrum / חסחוס
ר' לעיל מס' 3142.
34
ל״ה3189 / (ויקרא יד,מא) / יקצע
רודוניי"ר / rodonier / לכרסם, לגייץ
רודוניי"ר / rodonier / לכרסם, לגייץ
35
ל״ו3190 / (ויקרא טו,ט) / תפוס של סרגא
ארצו"ן / arcon / שלד-אוכף
ארצו"ן / arcon / שלד-אוכף
36
ל״ז3191 / (ויקרא טו,ט) / אוכף
אלוי"ש / alwes / מושב-אוכף
אלוי"ש / alwes / מושב-אוכף
37
ל״ח3192 / (ויקרא יט,ה) / (רצנכם)[רצון]
אישפיימינ"ט / espiement / ריגול
רש"י מסביר את הביטוי "לא תלך רכיל [שהוא קושר עם המלה "רגל"]" בהצביעו על קשר דומה, שיש לדעתו בין espier ("לרגל") ובין pie ("רגל). הלעז חסר בכתבי-היד.
אישפיימינ"ט / espiement / ריגול
רש"י מסביר את הביטוי "לא תלך רכיל [שהוא קושר עם המלה "רגל"]" בהצביעו על קשר דומה, שיש לדעתו בין espier ("לרגל") ובין pie ("רגל). הלעז חסר בכתבי-היד.
38
ל״ט3194 / (ויקרא יט,יט) / נוז
מישטי"ר / mester / לערבב
חסר בכתבי-היד.
מישטי"ר / mester / לערבב
חסר בכתבי-היד.
39
מ׳3194א / (ויקרא יט,יט) / כמש
פליישטרי"ר / fleistrir / לכמוש, לנבול
כוונת רש"י כפי הנראה לומר, שהחוטים איבדו את מהותם, מפני שהם שזורים בלי היכר צמר ופשתים יחדיו. הלעז חסר בכתבי-היד.
פליישטרי"ר / fleistrir / לכמוש, לנבול
כוונת רש"י כפי הנראה לומר, שהחוטים איבדו את מהותם, מפני שהם שזורים בלי היכר צמר ופשתים יחדיו. הלעז חסר בכתבי-היד.
40
מ״א3195 / (ויקרא יט,כח) / קעקע
פורפוינ"ט / porpoint / תקוע
פורפוינ"ט / porpoint / תקוע
41
מ״ב3196 / (ויקרא כא,כ) / גבן
שורצילו"ש / sorcilos / בעל גבות ארוכות וסבוכות
שורצילו"ש / sorcilos / בעל גבות ארוכות וסבוכות
42
מ״ג3197 / (ויקרא כא,כ) / דה"מ דק
טייל"א / teile / קרום
טייל"א / teile / קרום
43
מ״ד3198 / (ויקרא כא,כ) / דה"מ תבלל
פרוניל"א / prunele / אישון
פרוניל"א / prunele / אישון
44
מ״ה3199 / (ויקרא כב,יט) / (רצנכם)[רצון]
אפיימני"ט / apeiement / פיוס
אפיימני"ט / apeiement / פיוס
45
מ״ו3200 / (ויקרא כב,כב) / יבלת
וירוא"ה / werue / יבלת
וירוא"ה / werue / יבלת
46
מ״ז3201 / (ויקרא כג,ח) / שבעת
שייטיינ"א / seiteine / קבוצה של שבעה
שייטיינ"א / seiteine / קבוצה של שבעה
47
מ״ח3202 / (ויקרא כג,יד) / כרמל
גרניי"ש / graneis / גרעינים…
הדבר היחיד, שהוא ברור בלעז זה, הוא, שהוא נגזר מלטינית granum ("זרע, גרעין"), אבל קשה לדעת מן הגרסאות השונות, מה היא הנכונה, ומכאן גם את הפירוש המדוייק.
גרניי"ש / graneis / גרעינים…
הדבר היחיד, שהוא ברור בלעז זה, הוא, שהוא נגזר מלטינית granum ("זרע, גרעין"), אבל קשה לדעת מן הגרסאות השונות, מה היא הנכונה, ומכאן גם את הפירוש המדוייק.
48
מ״ט3203 / (ויקרא כו,יג) / מטת
קוניונגל"א / conjongle / חיבור, כבל
קוניונגל"א / conjongle / חיבור, כבל
49
נ׳3204 / (ויקרא כו,יג) / מטת
יודי"ש / jodes / חגורות, חבלים
בכתבי-היד אפשר (בלי ודאות) לקרוא את שני הלעזים הנ"ל. בדפוסים ובאחד מכתבי-היד: קיביל"א chevile ("יתד"), שאולי הוא יותר מתקבל על הדעת, מוצא המלה jode מהגרמנית Glide ("איגוד").
יודי"ש / jodes / חגורות, חבלים
בכתבי-היד אפשר (בלי ודאות) לקרוא את שני הלעזים הנ"ל. בדפוסים ובאחד מכתבי-היד: קיביל"א chevile ("יתד"), שאולי הוא יותר מתקבל על הדעת, מוצא המלה jode מהגרמנית Glide ("איגוד").
50
נ״א3205 / (ויקרא כו,טז) / שחפת
אנפולי"ש / anpoles / בועות (תפיחות בעור, מלאות נוזלים)
אנפולי"ש / anpoles / בועות (תפיחות בעור, מלאות נוזלים)
51