אוצר מדרשים, מעשה בר' מאירOtzar Midrashim, A Tale of Rabbi Meir
א׳מעשה ברבי מאיר
1
ב׳[קאהוט, מנצור אלדאמרי צד vi]
2
ג׳מעשה ברבי מאיר שהיה דורש בלילי שבת בבית הכנסת ויצאה אשה אחת לשמוע קולו וערב לה, ובא בעלה מן התפלה ולא מצאה והיא יושבת עד שכבה נר שבת ובאה, אמר לה בעלה היכן היית, אמרה לו שמעתי קול הדרשן שבבית הכנסת וערב לי וישבתי עד זמן זה. באותה שעה נשבע בעלה שלא תבא לרשותו עד שתרוק בפני הדרשן, ומפני שגדול היה ר׳ מאיר מאנה לעשות זאת והלכה לבית אביה.
3
ד׳לאחר זמן נשאו העם ונתנו בדבר עד שנשמע הקול לר׳ מאיר. מה עשה ז״ל, אמר לאשה אחת לכי דעי לי היכן פלונית שנשבע עליה בעלה בדבר זה, הלכה אותה אשה ומצאה אותה יושבת עם עשר נשים ביום השבת נושאות ונותנות בדבר זה, הלכה האשה והגידה לר״מ. הלך ז״ל אצל הנשים וישב על הפתח ואמר להן מאיר אני שמא יש בכן מי שהיא יודעת ללחוש העין מפני שעיני מרדה עלי, והיו הנשים אומרות לזאת האשה לחשי עיניו ורוקי בפניו כדי שתצאי משבועת בעלך, ואמרו הנשים לפני ר״מ רבי אינ[נו] יכול[ות] ללחוש אלא זאת האשה, והלכו להן והניחוה לבדה. בקשה לילך עמהן אחזה בידה ואמר לה לחשי עיני כדי שתהיה רפואה על ידך, אמרה לו חיי ראשך שאין אני יכולה ללחוש, א״ל א״כ רוקי בה שבע פעמים והקב״ה ישלח רפואה, אמרה אין אני יכולה, ולא הניחה עד שירקה בפניו שבע פעמים ואחז בידה והוליכה לבית בעלה ואמר לה אמרי לבעלך אתה נשבעת שארוק לפניו פעם אחת כבר ירקתי שבע פעמים, והלך לבית הכנסת.
4
ה׳וכבר ידעו בדבר, עמדו תלמידיו ואמרו לו רבינו כל זה בזית בתורה ובלומדיה, אמר להם כדאי לו למאיר להיות כרבו, מה שם המפורש שנכתב בקדושה אמר הקב"ה ימחק כדי לעשות שלום בין איש לאשתו (בסוטה), מאיר על אחת כו"כ.
5
ו׳מעשה בחכם אחד ששמו רבי מאיר
6
ז׳[בתי מדרשות ח"ב]
7
ח׳מעשה היה בחכם אחד והיה שמו ר׳ מאיר, שבכל שנה ושנה היה עולה לירושלם לרגל והיה מתאכסן אצל ר׳ יהודה הטבח, והיתה אשתו של ר׳ יהודה זה בעלת יופי וצנועה מאד והיתה זריזה בכבודו של ר׳ מאיר כל זמן שהיה עולה לירושלם. אחר זמן נפטרה אותה האשת לבית עולמה ונשא ר׳ יהודה אשה אחרת וצוה לה יהודה בעלה אם יבא ויתאכסן בכאן חכם אחד ששמו ר׳ מאיר הזהרי בכבודו כפי אשר תוכלי במאכל ובמשתה ובהצעת המטה שכך היתה עושה לו אשתי הראשונה. כשהגיע הרגל עלה ר׳ מאיר לירושלם כמנהגו ועמד בשער אשפיזו ר׳ יהודה, ירדה אשתו אליו והוא לא היה מכירה, אמר לח חייכי קראי לי לאשתו של ר׳ יהודה חבירי, אמרה לו אדוני אני היא אשתו של ר׳ יהודה שאשתו הראשונה כבר מתה ונשאני לאשה, מיד בכה ר׳ מאיר ורצה לחזור לאחוריו ותפסה בו אותה האשה ואמרה לו בא אדוני כי כן אמר לי בעלי וציוה אותי כשיבא בכאן ר׳ מאיר הזהרי בו מאד וביקרו ושימי לפניו מאכל ומשתה ומטה, ואני אעשה מצות בעלי ואכבדך יותר מן הראשונה. אמר לה ר"מ אין לי רשות לבא שבעל הבית אינו בכאן עד שיתן לי רשות, מיד יצא ר״מ לחוץ ופגע בו ר׳ יהודה, אמר לו אדוני ר"מ אשתי הראשונה כבר מתה וזו אשתי השניה, הזהרתיה מאד בשביל כבודך אדוני ר"מ. אחר כן הלך ר״מ לבית יהודה והתקינה לו אשתו מאכל ומשתה ובאה לפניו והיתה משמשת אותו כראוי והיה ר׳ יהודה בעלה הולך למקום בשוק שכן היה רגיל, והיה ר"מ יפה תואר וטוב מראה עד מאד. מה עשתה אשתו של ר׳ יהודה נשאת עליו עיניה וחמדתו בלבה, ויהי בלילה השקתו יין עד שלא ידע בין ימינו לשמאלו, ואותו הלילה היה ליל פורים, וכשראתה שהיה שתוי מה עשתה הפשיטה כל בגדיו של ר"מ ושכבה עמו עד הבקר, ור"מ לא ידע בשכבה ובקומה, ובבקר הלך ר״מ לבית התפלה, וכשחזר לביתה עשתה לפניו מאכל ומשתה והיתה מדברת עמו ומשחקת לפניו, ור"מ היה תמיה מאד על מה שהיתה מעיזה פניה בפניו, והוא היה כבוש עיניו למטה שלא היה רוצה להסתכל בה, אמרה לו למה אינך מסתכל בי, אמר לה מפני שאת בעולת בעל ואהיה פושע לחבירי יהודה, אמרה לו הלא שכבת עמי בזה הלילה כמה פעמים, אמר לה ר"מ חלילה חלילה שלא ראיתי אותך ולא שכבתי עמך ולא עם אחרת כמותך מימי, אמרה לו כל הלילה שכבת עמי ועתה אתה צנוע ממני, אמר לח בחייך שקר את מדברת, אמרה לו אם לא תאמין לי הרי סימן פלוני ופלוני שיש בגופך, והיתה רואה על כתיפו הימנית כמו בכא(?) אדומה ובנחיריו חזזית. בשעה שאמרה לו אלה הסימנים שבגופו מיד הכיר ר"מ שחטא, והיה מר נפש מאד, והיה צועק ובוכה והניח עפר על ראשו ואמר אוי לי שאבדתי את עולמי, זו היא שכר תורה שלמדתי, עכשיו מה תקנה יש לי, מיד המליך עצמו ואמר לילך אצל הישיבה של בבל וכל דין שיגזרו עליו יקבל, וישב לביתו והיה הולך וצועק בכל הדרך וקרע בגדיו וישם אפר על ראשו. פגע בו גוי אחד שכינו אמר לו ר"מ מה לך, אמר לו מבקש אני ממך שתלך לעירי ותאמר לקרובי שלסטים באו עלי ואנסו כל מה שהיה לי, מיד הלך הגוי ועשה כן ואמר לקרוביו שלסטים באו על ר"מ ולקחו מה שמצאו בידו, מיד יצאו קרוביו לקראתו וספר להם כל המעשה שאירע לו, אמרו לו קרוביו מה בלבך לעשות, אמר להם אלך אצל ראש הישיבה של בבל וכל מה שיגזור עלי אעשה, אמרו לו קרוביו בשוגג היית והקב"ה יסלח את עונך ולא תשמיע את הקול על זה שלא תעשה לעז על בני משפחתך, אמר להם אם אשמע אני לקולכם הקב"ה לא יסלח עוני. מה עשה ר"מ ז"ל הלך אצל ראש הישיבה וסיפר לו כל המעשה שאירע לו ואמר לו על מנת כן באתי לפניך שאקבל בשמחה כל מה שתגזור עלי. א״ל ראש הישיבה נחפשה היום דינך ולמחר אני אומר לך מה תעשה. למחר בא אצלו אמר לו חפשתי דינך וראיתי מן הדין כי ארי יאכלך, א"ל אני אקבל עלי דין שמים. צוה לעשות כן, מיד שלח ראש הישיבה וקרא לשני אנשים גבורים ואמר להם הוליכו זה למקום אריות וקשרו ידיו ורגליו והשליכוהו שם, ואתם הטמינו עצמכם באחת מן האילנות וראו מה יעשו לו האריות אם יאכלוהו הביאו לי עצמותיו ואספוד עליהן מאד על שקבל עליו דין שמים. מיד הוליכו אלו האנשים את ר"מ ועשו לו כאשר אמר להם ראש הישיבה. ויהי בחצי הלילה בא ארי אחד ונהם בצידו והניחו והלך לו ולא עשה לו כלום. למחר ספרו לו הדבר לראש הישיבה, אמר להם עשו כן ליל שני ויעשו כן. ויהי בחצי הלילה בא ארי בצידו והריחו והפכו על פניו והלך לו. למחר חזרו אצל ראש הישיבה וספרו לו, אמר להם עשו כן ליל שלישי ואם לא יזיקהו צדיק גמור הוא והביאוהו לפני שאיו עליו דין שמים.
8
ט׳ויהי בחצי הלילה בא ארי נוהם ושואג מאד בצידו והכהו בשיניו ועקר צלע אחת מצלעותיו ואכל ממנה כזית, למחר הלכו וספרו לראש הישיבה, אמר להם לכו והביאוהו לפני, הואיל ואכל ממנו כזית כמו שאכלו כלו. מיד הלכו והביאו אותו לפניו, וצוה ראש הישיבה לרופאים ורפאוהו, ושאל ממנו מחילה ואמר לו ראש הישיבה אשריך ר"מ שאתה צדיק גמור. וכשחזר ר"מ לביתו יצא בת קול מן השמים ואמר ר"מ זוכה לחיי העולם הבא.
9
י׳צא ולמד מזה המעשה של ר"מ שהיה צדיק גמור וחכם ולא חטא בידיעה, ואילולי קיבל עליו דין שמים היה נטרד מן העולם הבא, אם כן החוטא במזיד על אחת כו"כ, השם יצילנו מעונינו, אשרי מי שלא נשא עיניו באשת איש.
10