אוצר מדרשים, אגדות של דורשי רשומותOtzar Midrashim, Agadot of Dorshei Reshumot
א׳אגדות של דורשי רשומות
1
ב׳[מאוצר ישראל ומאמר לויטערבאך]
2
ג׳—וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים, דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה (מכילתא פ' בשלח מ״ח. ועי' ב״ק פ״ב.)
3
ד׳—ויורהו ה' עץ וגו' דורשי רשומות אמרו הראהו דברי תורה שנמשלו לעץ שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה (מכילתא בשלח מ״ה:).
4
ה׳—ויאמרו איש אל אחיו מן הוא, דורשי רשומות אמרו ישראל קראוהו מן (מכילתא בשלח מ״ט:).
5
ו׳—וילקטו אותו בבקר בבקר, בשחרית בשחרית, דורשי רשומות אמרו מכאן שהיה במן בזעת אפך תאכל לחם (שם נ׳.).
6
ז׳—דורשי רשומות אמרו ג׳ עדיות הכתובים בפרשה (שמות כ״ב) ללמדך שדיני נפשות בשלשים (דאין עדה פחותה מעשרה, ספרי פ׳ מסעי סי׳ ק״ס).
7
ח׳—דורשי רשומות אומרים אלקים לא תקלל מלאתך ודמעך לא תאחר (שמות כ״ג) שאם קללת דיין תבואתך אתה מקלל (מכילתא דרשב״י הוצאת האפמאן קנ״ג.).
8
ט׳—על "ולדבקה בו" דורשי רשומות אומרים רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם למוד הגדה שמתוך כך אתה מכיר את הקב״ה (ספרי פ׳ עקב סי׳ מ״ט).
9
י׳—דורשי רשומות היו אומרים כולן (כל מלכי ישראל) באין לעוה״ב שנאמר לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי (תהילים ס׳:ט׳, סנהדרין ק״ד:).
10
י״א—דורשי רשומות אומרים אין רפידים (שמות י"יז) אלא רפיון ידים, לפי שריפו ידיהם של ישראל מן התורה לפיכך בא עליהן שונא, שאין השונא בא אלא על החטא ועל העבירה (מכילתא דרשב״י פ"ב. עי׳ סנהדרין ק״ו:). דבר אחר, אם כן למה זה אנכי, דורשי רשומות אומרים אמרה רבקה לפני הקב״ה רבש״ע אם כן עתיד עשו להרוג ולכלות אדירי חכמה שהן עתידין להיות מבניו של יעקב, מי יאמר לפניך על הים זה אלי ואנוהו, ולמי תאמר על הר סיני אנכי ה' אלקיך, מיד חגרה מתניה ועמדה בתפלה (מדרש הגדול הוצאת שעכטר 391).
11
י״ב— ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלקים פקוד יפקוד אתכם, דורשי רשומות אומרים מסורת היה בידיהן שמי שבא ואמר להן פקוד פקדתי אתכם הוא יגאל אתכם (מדרש הגדול צד 769).
12
י״ג—כי תקנה עבד עברי, והלא לא היה לו לסמוך לאלה המשפטים אלא כי יריבון כי ינצו... וכי יכה איש שהן דינין, דורשי רשומות אומרין לפי שנצטוו במרה על הדינין ונתן להם עשרת הדברות, אמר משה רבש״ע שמא יתעה יצר הרע את בניך ויעברו על המצוות ותגלה אותן מלפניך ותמכרם לעבדים, לכך פתח כי תקנה עבד עברי, כשתקניאם למלכיות אל ישתעבדו בהן יותר משש מלכיות, שש שנים יעבוד: בבל ומדי ופרס ויון ואשור ורומי, ובשביעית יצא לחפשי חנם. אמר לפניו רבש"ע אל ישתקעו ביד רומי אלא זכות עשה עמהם חנם, ובשביעית יצא לחפשי חנם. אם בגפו יבא, היה למקרא לומר אם לבדו יבא לבדו יצא, מהו בגפו? אמר חס ושלום אם גרמו עונות אויבים באים עליהם באגפים כנשרים שטסים בשמים, דכתיב קלים היו רודפינו כנשרי שמים (איכה ד' י"ט), רבש״ע כנפים של בטחונות תן להם, מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם (ישעיה ס׳ ח׳; מכילתא דרשב״י קי״ז—קי״ח).
13
י״ד—דרש ר״ע לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק (ישעיה ה׳ י״ד) חקים אין כתיב כאן אלא לבלי חוק מי שאין לו מצוה שתכריע על זכיותיו. דורשי רשומות אומרים האדם נידון אחר רובו, ולעולם ימוד אדם עצמו חציו זכאי וחציו חייב, עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה (מדרש קהלת רבה פ״י א').
14