אוצר מדרשים, היכלות, שבעה היכלות הטומאהOtzar Midrashim, Hekhalot, The Seven Palaces of Impurity
א׳שבעה היכלות הטומאה
1
ב׳[ראשית חכמה פי״ג, והוא העתקה מהזוהר פ׳ פקודי]
2
ג׳היכל ראשון: הוא נקרא בור (בזוהר אקרי בור ריקא), והבור ריק וכל הבא ליכנס בו אין לו סומך שיאחז בו שלא יפול, אלא כולם דוחים אותו שיפול בתוכו. בהיכל הזה ממונה אחד ושמו דומ״ה (עי׳ אוצר ישראל ערך דומה) והוא עומד כאן בהיכל הזה ועומד בפתח היכל ראשון מהקדושה מבחוץ עם כמה מלאכי חבלה לאחוז הנשמות שדוחה המלאך הקדוש טהריא״ל. ותחת הממונה דומה יש ממונה אחר ושמו פתו״ת ותחת ידו כמה אלף ורבבות מלאכי חבלה, והוא עומד לפתות בני אדם מדרך טובה להביט בנאוף ובזנות, כשמו כן פעולתו, וכל מלאכי חבלה שעמו הולכים לפני בני אדם להיות עיניהם אל העבירה, והממונה הזה נקרא ג״כ סרסורי״ה כי הוא סרסור העבירה. והממונה הזה עומד על הקבר בזמן שהגוף נדון ושובר עיניו מפני שהטו אחרי עצתו. כי כן דרך הקליפה להשטין למטה ועולה ומקטרג למעלה ויורד ונוטל נשמתו, וכל הנמשך אחריו נוטל הוא עצמו נקמתו ממנו. לפנים בהיכל הזה כמה נחשים ועקרבים הנושכים הנשמה כשהיא נכנסת שם. על כל ההיכל הזה ממונה אחד ושמו גמגומ״א והוא אדום כוורד והוא עומד להשטין כשתפלתו של אדם נדחית מהיכל ראשון של קדושה, וכאשר זה מקבל התפלה ההיא הנדחית עולה עמה עד היכל ז׳ של קליפה ומשם מלמד עליו חובה ומזכיר עונותיו, וזה שאמר הכתוב ויבא גם השטן (איוב א׳:ו׳) ג״ם שם השטן שהוא גמגומ״א. ותחת ידו כמה מלאכי חבלה ממונים לאחוז בכל דברי נבלות או דבר פגום שיוציא האדם בשפתיו ושומרים אותו, וכאשר האדם מוציא מפיו דברי קדושה כמו דברי תורה או תפלה אז נטמאים אותם הדברים הקדושים בטומאה ההיא שהוציא מפיו קודם לכן ואז כביכול תשש כח הקדושה, ואז אוי לו אוי לנפשו של החוטא ההוא. עוד בהיכל הזה על כל אלו הממונים ממונה אחד ושמו טפסוריני״א (בזוהר: ספסיריטא) ותחת ידו כמה מלאכי חבלה, והם ממונים על כל אותם הדברים שאדם זורק בכעס מידו, ולוקחים הדבר ההוא ומעלים אותו למעלה ואומרים זה קרבן של פלוני שהקריב אלינו, ומכריזים ואומרים ווי לפלוני שזנה אחרי אלהי נכר, ובת קול יוצאת שנית ואומרת אוי להם כי נדדו ממני, והיכל הזה נקרא שטן בור (בור שטן).
3
ד׳היכל שני: הוא הנקרא שחת והוא טמא והוא חשך. בהיכל הזה ג׳ פתחים לג׳ צדדים. בפתח א׳ עומד ממונה אחד ושמו עשטרי״ה (בזוהר שמו עסטירי״א, גימטריא ש״ס כמנין ה' פעמים חסד – הגהות מהרח״ו) ותחת ידו כמה אלפים ורבבות ממונים, והם ממונים על אותם שמוציאים זרע לבטלה שאינם רואים פני שכינה, ואלו באים ומטמאים אותו בעוה"ז ואח"כ כשנשמתו יוצאת אלו אוחזים ומכניסים אותו להיות נדון בהם, ואלו נקראים שכבת זרע רותחים, ואלו לוקחים חמום העבירה והזרע ומעלים אותו למעלה וגורם להיות ברית קדש נכנס תחת הקליפות. בפתח שני יש ממונה אחד ושמו טסקיפ״א והוא ממונה על כל אותם הבאים על הבהמות או על העריות החמורות שבתורה, ותחת ידו כמה אלפים ורבבות מלאכי חבלה, ודרכם עם האיש הזה כדרך אותם אשר אמרנו למעלה. בהיכל הזה יש ממונה אחד ששמו כו״ס התרעלה, וכל אותם הרוגי ב״ד ששתו כוס התרעלה בעוה״ז נצולו מכוס תרעלת עולם הבא, איזו כוס התרעלה? בצאת הנשמה מהגוף הממונה הזה הנקרא כוס התרעלה אוחז בו ומשקהו כוס תרעלה, ובכוס הזה ג׳ טיפות, האחד חצץ והאחד מר ממות והאחד קובעת. בהיכל הזה עומד ממונה אחד ושמו עאציאריא״ל (בזוהר: ניאציריאל) ומשם משקים אותו ביום המות, וזהו ג׳ טיפות חרב מלאך המות שאמרו רז"ל. בפתח שלישי יש ממונה אחד ושמו סנגדיא״ל והוא ממונה על כל אותם המכניסים ומטמאים בריתם בבת אל נכר, וכל אותם המטמאים עצמם בנכרית, כאן הם מצטיירים צורת הנשים אשר טמאו עצמם, בממונה הזה ובכמה אלף ממונים אשר תחת ידם, ובצאת נשמתו מטמאים אותה בצורה ההיא. ונקשרת עמה בהיכל, וזהו שאמר רז״ל ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה (בראשית ל״ט:י׳) לשכב אצלה בעוה״ז להיות עמה קשור בעוה״ב. בתוך ההיכל הזה רוח אחד טמא ובו תלויים כל כשופים וכל מיני נחושין וכלם תלוים בטומאת זרע רותח, וזה היה חכמת בלעם הרשע שהיה מטמא עצמו באתונו ואז היה מצליח בכשופיו. ועל זה נקרא ההיכל הזה שחת טמא, כי טמא הוא טמא יקרא. תחת הרוח העליון הזה יש בהיכל הזה עוד רוח טמא ושמו סרטי״ה וכמה אלף ורבבות מלאכי חבלה תחתיו והם מזומנים בשעה שיורד החלום מצד הקדושה, הרוח הזה וכל מלאכי חבלה שעמו יורדים עם החלום ההוא ומתערבים עמו ומודיעים לאיש ההוא דברי היתול עם החלום הצודק, וכן דברי רז"ל כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. ומצד ההיכל הזה יוצאים שני רוחות מתהפכים לפעמים אנשים ולפעמים נשים, וכאשר נוסעים רוחות טמאים עליונים מצד נסיעתם מתהוים השני רוחות להבים ושלהובים והולכים ומתפשטים בעולם, ומתראים לבני אדם בחלום כדמות נשים יפות ומטמאים אותם בקרי, וכל זה הוא נמשך אחר דבריהם ומושך במעשיו את רוחם עליו, וזהו שאמרה תורה ונשמרת מכל דבר רע (דברים כ״ג:י׳) כפי׳ רז"ל שלא יהרהר ביום ויבא לידי טומאה בלילה ח"ו (עי' זוהר תרומה דף ק"ל ע״א. ובענין בעלי קריין נתבאר עוד בזוהר פ' בראשית).
4
ה׳היכל שלישי: הוא נקרא היכל אופל והוא יותר חשוך ואפל מן הראשונים, והוא נקרא דומה. כי אע"פ שאמרנו שהוא יורד להיכל א׳ עיקרו בהיכל זה, וכנגדו נקרא יצר הרע שונא. בהיכל הזה ד׳ פתחים ועליהם ד׳ ממונים כאשר נבאר: בפתח ראשון ממונה אחד ושמו קטרטי״א (בזוהר: סקפורטי״א), והוא עומד בכח הרוגז כאשר הדין מתוח בעולם והוא כשלון הרשעים, על זה נאמר דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו (משלי ג׳). הממונה הזה עומד על פרשת דרכים להכשיל במגפתו אותם ההולכים יחידים בדרכים ובשווקים ויכול להזיקם אם פגע בהם, וזה באשר הוא שולט בעולם בתוקף הדין המתוח ח"ו. בפתח שני ממונה אחד סנגדיא״ל שמו ותחת ידו כמה אלף ורבבות מלאכי חבלה וכולם עומדים לקבל פתקי הדין מחוץ להיכל ג׳ מהיכלי הקדושה, וכאשר הוא מקבל פתקי הדינים יורד לשני היכלות הקדומים שחת ובור, ושם יש לו כמה אלף ורבבות מלאכי חבלה וכולם משוטטים בעולם להשלים הדין ההוא ח"ו. בפתח שלישי ממונה אחד ושמו אנגיריהון, והוא ממונה על כל הקדחות השורפות בתוך העצמות וכל מיני חלאים רעים המקדחים ושורפים הגוף, וממנו יוצאים כמה אלף ורבבות הממונים על הענין הזה כמותו. בפתח רביעי ממונה אחד ושמו אסכר״ה וזה ממונה על הריגת ומיתת התינוקות עד בן שלש עשרה שנה, ומתראה כאשה המגדלת ומינקת אותם ומשחקת עמהם ומחנקת אותם, ונשמתם נמסרת ביד עזריא"ל המלאך שבהיכל ג' שבקדושה כדפירש שם. באמצע ההיכל הזה עומד רוח אחד ונקרא אגריסיו״ן, וזה ממונה על מיתת הבחורים מבן י״ג ועד עשרים שעליהם נאמר ויש נספה בלא משפט (משלי י״ג:כ״ג), כי לפי שאינם נשמרים כשהם קטנים מפני רוע מוסרם ורואה בהם סימן שיחטאו ויפסדו הורג אותם קודם שיבואו לידי חטא, וע״ז נאמר והנה טוב מאד (בראשית א׳:ל״א) זה מלאך המות, מהיכל זה מתפשטים שני רוחות ושמם אף וחמה, ואלו ראה משה רבינו ע״ה ברדתו מן ההר ואמר כי יגורתי מפני האף והחמה (דברים י׳), ותחת ידם כמה אלף ורבבות מלאכי חבלה וכלם ממונים על כל אותם השומעים חרם או שמתא מפי בעל תורה ואינם שמים על לב, וכן כל אותם המתלוצצים בדברי תורה או החכמים, וכן כלם ממונים והולכים לקנטר על כל אותם העוסקים בתורה וכן במעשה מצוה כדי שלא ישמחו בה ויעצבו עמה. תחת הרוחות האלה יש רוח אחד ושמו טכסיכ״א (צ״ל סכסיכא וכן בזוהר) וכאשר האדם מלשין לחבירו או מסכסך עליו זה מתעורר עם המלשינות ההיא להשלים הענין ולהרוג במלשינות ההיא. בא וראה אע״פ שהקב״ה קבע לכל חיות ונחשים זמן לפשיטת עורם עכ״ז הכל תלוי בלה״ר ובמלשינות, כשאדם מלשין על חבירו חיות תחתונות מתפשטות מעורם ונותנים קולות ואותם הקולות עולים למעלה בהיכל הנקרא בור ששם כמה נחשים וכמה עקרבים כדפירש לעיל, וכלם מלמדים קנטוריא לעורר הנחש הקדמוני הנחש הגדול והוא פושט את עורו, וכל קשתותיו ר״ל מחנותיו וחייליו מתפרד מהם ומורידם למטה בהיכלות והוא עולה לומר קנטוריא במלשינות ההיא ואלמלא הפשט עורו אין אדם יכול לעמוד מפניו, הרחמן יצילנו.
5
ו׳היכל רביעי: הוא נקרא טיט היון, ונקרא כנגד זה יצה״ר אבן מכשול. היכל זה נקרא חוב״ה מטעם שהוא כנגד היכל זכות, וכל חובות בני אדם ועונות יש בהיכל זה כמה מלאכי חבלה שמקבצים אותם ומכניסים אותם בהיכל זה, וביום הדין כששוקלים חובה וזכות אם כף הזכות של צד הקדושה מכריע הוא קדוש ודנים אותו לחיים ואם כף חובה מכרעת כמה מבעלי חובה אוחזים בו ואומרים שלנו הוא ושמחים בו ודנים אותו למיתה וכו', בהיכל זה הוא מקום כל אותם הנקראים אלהים אחרים והם אותם המפתים בני אדם בתענוגות העוה״ז ובנאופים ובזנות, ועל כל אלו הנקראים אלהים אחרים יש רוח שולט על כולם והוא נקרא אל נכר, והוא מפתה הלומדים בתורה העומדים בבית המדרש במחשבות רעות ובטנופים ואומרים לו מה אתה עומד כאן מפסיד בחורותיך בעסק הלימוד ומתיש כחך, הלא טוב לך לשמוח בילדות בנאופים ובזנות. וכאשר האדם נפתה אחריו הולכים אחריו כמה בעלי טומאה לטמא אותו בעולם הזה, וכל אלו נקראו צואה רותחת שעומדים לטנף האדם. באמצע ההיכל הזה יש רוח אחד ושמו נגע וממנו מתפשט רוח אחר ונקרא נגע צרעת, והם עומדים לטמא לכל אותם בעלי לשון הרע יותר על כל המטמאים. הנגע העליון אשר אמרנו הוא ממונה לקלל לכל אותם שולחנות שלא נסדרו בשבת כראוי וכלם ערוכים לפניו והוא מקלל אותם קללות נמרצות שאין להאריך בהן, הרחמן יצילנו. כדרך הקדושה לטוב כן דרך הטומאה לרע, בהיכל הזה תלויים לרעה כל הדברים חוץ מבני חיי ומזוני שהם תלוים למעלה בשאר ההיכלות ויורדים להיכל זה, ומשם יוצאים מקטרגים לרעה אם למעט בני האדם להמיתם או למעט מזונותם, הרחמן יצילנו. מהיכל זה יוצא רוח אחד טמא שמו ארירי״א, ותחת ידו כמה אלף ורבבות מלאכי חבלה וכלם נקרא אוררי יום, והם ממונים על המקלל עצמו בכעס או על שבועת האלה, והקללה ההיא מעלים אותה למעלה ומעוררים עמה נחש הקדמוני הלויתן נחש עקלתון שיעלה ויעורר קללות נמרצות ח"ו, וזהו שהיה מכוין איוב באמרו יקבוהו אוררי יום (איוב ד') שהם אלו העתידים לעורר לויתן שהוא הנחש העקלתון, הרחמן יצילנו.
6
ז׳היכל חמישי: הוא הנקרא שאול כנגד זה נקרא יצר הרע ערל והוא עיקר הערלה. בהיכל זה יש פתח אחד ועליו ממונה אחד ושמו איב״ה שהוא מעורר מדנים ואיבות בעולם ועל שמו נקרא ההיכל הזה איבה. בהיכל זה רוח טמא אחד שהוא שולט על הכל ושמו שוד״ד והוא מעורר שוד ושבר, והוא רובץ בהרים הרמים בין סלעים וצורים, מהיכל זה יונקים כל אותם השודדים ומכאן יוצאים כל אותם הרצחנים וההורגים, והולכים אחר לה״ט החרב המתהפכת להרוג הכל. וכאשר יש רעב בעולם ח"ו הרוח הזה נקרא שו״ד מזדווג עם אחר הנקרא כפן, זה לשודד בני העולם ולהמיתם וזהו שנקרא שוד, וזה לקללה מזון שבמעיהם שלא ישבעו וזהו הנקרא כפן. וכאשר יש בישראל גומלי חסדים בזמן הרעב גורמים לאלו שלא ישלטו בעולם על ישראל ושולטים באו״ה ונכנעת צד הטומאה וישראל מתברכים, וכאשר ח"ו אין בישראל מי שיגמול חסד אז ח"ו מתגבר הקליפה ואחד מאלו משפיע לאומות הנזכרות ויונק כל שפע הקדושה. וע״ז נאמר שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי (שה״ש א') אלו ישראל שכל השפע יורד מהקדושה אל צד אחר ח״ו. תחת אלו שאמרנו יש רוחות טמאים ונקראים ערלה והם זמורי ערלה וענפי ערלה ועל כלם ממונה אחד נקרא גזרדיני״א והוא ממונה על כל אותם שאינם שומרים שני ערלה וכל אותם המעכבים את המילה, וזה טעם חתן דמים של צפורה, וזהו ממונה על האדם כאשר מטמא בריתו להכניסו בשאול ואבדון לדון אותו שם. באמצע היכל זה יש רוח אחד שהוא אורב על הדרכים ועל המקומות לראות אותם העוברים על התורה להלשינם למעלה להכניס איבה בין העליונים והתחתונים, וכן כלם עומדים לפתות האדם מדרך טובה לדרך רעה ואח״כ עולה ומקטרג עליו ונמצא מוציאו מן העולם הזה ומן העוה״ב ואין לך איבה גדולה מזו, וע״כ נקרא היכל איבה. והרוח הזה נקרא אפר״א (בזוהר: אפריד״א) והכוונה אפר שאינו עושה פירות ואינו מגדל צמחים, הפך אפר קדוש שהוא עושה פירות וכו'.
7
ח׳היכל ששי: ההיכל הזה עליון על כל ההיכלות כמו צד הקדושה כי זה לעומת זה עשה האלהים כדפי', בהיכל הזה ד׳ פתחים ובהם ד' כתות טמאים נקראים, אחד מות ואחד רע ואחד צלמות ואחד אופל. אלו עומדים לעולם להרע ולהשטין וארבעתם מתייחדים כאחד כמו צד הקדושה, ועל היחוד הנזכר נקרא בית חבר כדכתיב ובית חבר (משלי כ״א:ט׳) וזהו וחובר חבר. על ההיכל הזה נאמר נעתרות נשיקות שונא (שם כ״ו). כאן עומדים כל אותם נשיקות ופתויים ותאוות גופניות דזנותא וניאוף שעל ידם אדם מתגרש מהעוה״ז ומהעוה״ב. כל אותם הכתובים במשלי בפרשת כי בחלון ביתי בעד אשנבי וגו' (שם ו') כל אותם הפתויים הם מצד רוח ההיכל הזה. ועליו נאמר בביתה לא ישכנו רגליה (שם י״א) שהיא הולכת לפתות בני אדם, אחר שפיתה אותו יטעימהו מרורת פתנים אכזר. מוציאה נשמתו בחרבה ובה ג' טיפות, באחת נשמתו מתבלבלת ואינה מוצאה מקום לשבת, בשניה נפשו מתעקרת ויוצאה, בשלישית פניו מוריקות ויוצאה נשמתו כפטורי וכו'. כל זה תחת אשר נמשך אחריו וז״ש הכתוב ואחריתה מרה כלענה (שם). בהיכל הזה עומדים כל אותם מקטרגים המפתים לאדם במלבושיו ובבגדיו שיתקן עצמו ויסלסל בשערו וירחץ גופו וייטיב נאה כדי שיסתכלו בו הנשים, ועל הענין הזה ממונה אחד סקטופ״א שמו, ותחת הממונה הזה עומד ממונה אחר ושמו מרא״ה אשר בו רואה עצמו ומתייפה ומסתלסל ורואה במראה ההוא ומתלבש בו נאה וגאון וגסות הרוח, ואז רוח אחר אשר בהיכל ושמו עסירט״א אשר הוא ממונה על כל החלומות, להראות לאדם דמות אשר ימשך אחריו לאבד נשמתו. והממונה הזה מעורר ממונה אחר אשר תחת ידו ויורד ומעורר בהיכל התחתון שבו אסכרא ושם מעורר לנקבה אחת והיא לילי״ת אימא דשידי. וכאשר מתעורר האדם בגסותו הממונה עסירט״א אז מתקשרת עמו לילית ואז בכל ר״ח ור״ח מתעורר המראה אשר אמרנו דעמו לילית ולפעמים נזוק האדם מהם והוא נופל ארצה ונכפה ונזוק. וכל זה גורם לו המראה וכפי רוב גאותו שנתגאה כן רוב רעתו ונזקו וטומאתו וזהו עד יפלח חץ כבדו וגו' (משלי ז׳:כ״ג), הרחמן יצילנו.
8
ט׳היכל שביעי: ההיכל הזה הוא היכל שמרי היין להשתכר ממנו כדכתיב וישכר ויתגל בתוך אהלה (בראשית ה') והם הענבים שסחטה חוה שבהם גרמה מיתה לבעלה ולכל אותם הבאים אחריו, ענבימו ענבי רוש אשכלות מרורות. בהיכל הזה עומדות כל אותם נשמות טמאות להשפיע לכל אותם המטמאים עצמם בנדה ואשת איש וכיוצא בהן כגון ממזרים וכו', מהיכל זה יוצא רוח אחד שהוא ממונה על כל אותם הנשמות ושמו צפוני וסימנך ואת הצפוני ארחיק מעליכם (יואל ב׳:כ׳), וכנגד ההיכל הזה בגיהנם נקרא ארץ תחתית. בהיכל הזה נקודה דקה קרובה אל ספירות הקליפות וממנו יוצאים כל אותם רוחות הדקים המשוטטים בעולם שהם רואים ואינם נראים, ואלו עומדים לעשות נסים לבני אדם כי אלה אינם עומדות בקליפות הטנופות כ״כ כאחרים. על אלו ממונה אחד נסיר״א שמו, והיא מלה ארמית ופי' חתוכה שהכוונה שהוא מובדל מקליפות הטמאות ביותר, ואלו פורחים באויר ומזיקים מצד טומאתם מלעשות נסים בעולם לאותם העומדים בצד הקדושה. מן ההיכל הזה יוצא אש חזק ושלג ורוח מתחזק לדון את הרשעים וזש"ה תשלג בצלמון (תהילים ס״ח:ט״ו). בהיכל הזה עומדים ד' פתחים פתוחים לד' רוחות, ואלו אוחזים ואינם אוחזים בצד הקדושה ושם מאיר אור הקדושה והוא מקום מתוק לחסידי או״ה שלא הרעו לישראל. בפתח ההיכל האמצעי מבחוץ ג' פתחים והם מכוונים כנגד הקדושה והם מקומות למלכי או״ה החסידים שלא הרעו לישראל ולא דחקו אותם והגינו עליהם. ויש להם שם כבוד על כך ומאיר להם אור הקדושה בתוך האפלה ההיא. ועל זה נאמר מלכי הגוים כולם שכבו בכבוד איש בביתו (ישעיהו י״ד:י״ח). ואם דחקו לישראל כמה מלאכי חבלה אוחזים בהם ודנים אותם ג' פעמים בכל יום בכמה דינים משונים, ובכל יום ויום מעידים על ישראל ועל אמונתם ויורדים למטה ונדונים שם.
9
י׳עד כאן סדר שבעה היכלות הטומאה, או היכלות הקליפות.
10