אוצר מדרשים, מדרש לעולםOtzar Midrashim, Midrash 'Leolam'
א׳מדרש לעולם
1
ב׳[בית המדרש חדר ג' 109]
2
ג׳פרק ראשון, מדבר בצדקה:
3
ד׳לעולם אל תמנע ידך מליתן צדקה בכל עת שנאמר בבקר זרע זרעך ולערב וגו׳ (קהלת י״א:ו׳), לעולם יבקש אדם רחמים על מדת עניות, שאם הוא לא בא בא בנו או בן בנו, שנאמר בי בגלל הדבר הזה (דברים מ״ו) גלגל הוא שחוזר בעולם.
4
ה׳לעולם לא ימנע אדם עצמו משלישית השקל בשנה שנאמר והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה (נחמיה י׳ ל״ג).
5
ו׳לעולם הוי שמח במתנה שנתת לעניים מתוך ביתך כדי שיכפה ממך מלאך המות שנאמר מתן בסתר יכפה אף (משלי כ״א י״ד), ואין אף אלא מלאך המות שנאמר כי יגורתי מפני האף (דברים ט׳ י״ט).
6
ז׳לעולם אל יתן אדם מעותיו לתוך קופה של צדקה אלא א״כ ממונה עליה ת״ח כר׳ חנינא בן תרדיון.
7
ח׳לעולם הוי שמח על שלחנך בשעה שהרעבים נהנין ממנו כדי שתאריך ימים בעוה״ז ובעוה״ב.
8
ט׳פרק שני, בענין התפלה:
9
י׳לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שימנה עם עשרה ראשונים, שאפילו מאה באין אחריו הוא נוטל שכר כלם, שכר כלם סלקא דעתך? אלא נוטל שכר כנגד כלם. לעולם יכנס אדם שיעור שני פתחים ואח״כ יתפלל שנאמר אשרי אדם שומע וגו׳ לשמור מזוזות פתחי (משלי ח׳ ל״ד) פתח לא נאמר אלא פתחי שני פתחים.
10
י״אלעולם יהיה אדם זהיר בתפלתו, ויתפלל תמיד עם הצבור כדי שתקובל תפלתו שנאמר ואני תפלתי לך ה׳ עת רצון (תהילים פ״ט י״ד), אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין.
11
י״בלעולם ישב אדם בביהכ״נ ואח״כ יתפלל שנאמר אשרי יושבי ביתך וגו׳ ואחר התפלה ישב שנאמר ישבו ישרים את פניך (שם ק״ח י״ד).
12
י״גלעולם יתפלל אדם במקום קבוע שנאמר אל המקום אשר עמד שם (בראשית י״ט:כ״ז) ואין עמידה אלא תפלה שנאמר ויעמוד פנחס ויפלל (תהלים ק"ו ל׳).
13
י״דלעולם ישתדל אדם להתפלל ג׳ פעמים בכל יום ערבית שחרית ומנחה, שנאמר ערב ובקר וצהרים אשיחה וגו׳ (שם נ״ה י״ח).
14
ט״ולעולם יסדר אדם תפלתו ואח״כ יתפלל, והני מילי תפלת ר״ה ויו״כ ושל מועדים ושל פרקים שהם לשלשים יום ולהלן.
15
ט״זלעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח״כ יתפלל לבקש צרכיו שנאמר ואתחנן אל ה׳ וגו׳ וכתיב אתה החילות הרי שבחו של הקב״ה ואח"כ אעברה נא (דברים ג׳ כ״ג) הרי בקשת צרכיו. לעולם יכוין אדם את עצמו אם יוכל לכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל.
16
י״זלעולם לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות.
17
י״חלעולם לא ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית שאין מלאכי השרת נזקקין לו לפי שאין מה״ש מכירין לדבר ארמית.
18
י״טלעולם לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך שנאמר ממעמקים קראתיך ה׳ (תהלים ק״ל א׳).
19
כ׳לעולם יתפלל אדם במקום שיש בו חלונות שנאמר וכוין פתיחן ליה בעליתיה נגד ירושלם (דניאל ו׳ י״א).
20
כ״אלעולם לא יתפלל אדם לא כנגד רבו ולא אחורי רבו, תניא רבי אלעזר בן חסמא אומר כל המתפלל כנגד רבו או אחורי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל.
21
כ״בלעולם יקדים אדם תפלה לצרה שאלמלא הקדים אברהם ע״ה תפלה לצרה בין בית אל ובין העי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט.
22
כ״גלעולם יבקש אדם שיהיו הכל מאמצין אותו מלמטה ולא יהיו לו צרים מלמעלה.
23
כ״דלעולם אל ימנע אדם עצמו מן הרחמים ואפילו חרב פשוטה ומונחת לו על צוארו שנאמר הן יקטלני לו איחל (איוב י״ג ט״ו).
24
כ״הלעולם ליבעי אדם רחמי עד זיבולא בתרייתא דלהוי ליה שלמא.
25
כ״ופרק שלישי, בענין התשובה:
26
כ״זלעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עשה עבירה אחת ווי לו שהכריע עצמו לכף חובה, שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה (קהלת ט׳ י״ח).
27
כ״חלעולם יראה אדם עצמו כאלו נטה למות, שאם יעשה מצוה אחת כל עונותיו נמחלין ואם יעשה עבירה אחת אין כל זכיותיו נחשבין למאומה.
28
כ״טלעולם אל ידון עצמו שהוא חוטא שאם יחשוב בעצמו שהוא חוטא לא יקשה בעיניו לעשות עבירה, כי יאמר הואיל והוא חוטא מה תוסיף עבירה זו על כל פשעיו? ושנו חכמים אל תהי רשע בפני עצמך.
29
ל׳לעולם יהא אדם מפחד וירא מחטאיו ויחזור לפני הקב״ה בתשובה שלימה ויבקש סליחה וכפרה מאתו.
30
ל״אלעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנאמר רגזו ואל תחטאו (תהילים ד׳:ה׳), אי אזיל מוטב ואם לאו יקרא ק"ש שנאמר אמרו בלבבכם וגו׳, אי אזיל מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה (שם).
31
ל״בלעולם יצר אשה ותינוק שמאל דוחה וימין מקרבת.
32
ל״גלעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה ואטלע.
33
ל״דלעולם יראה אדם עצמו כאילו קדוש שרוי במעיו שנאמר בקרבך קדוש (הושע י״א ט׳).
34
ל״הלעולם לא יביא אדם את עצמו לידי נסיון שהרי דוד הביא עצמו לידי נסיון ונכשל.
35
ל״ולעולם לא יהלך אדם במקום סכנה ויאמר אולי עושין לי נס, שמא אין עושין לו, ואם עושין לו מנכין לו מזכיותיו.
36
ל״זלעולם אל יפתח אדם פיו לשטן, אמר רב יוסף מאי קראה כסדום היינו, מה כתיב בתריה שמעו דבר ה׳ קציני סדום וגו׳ (ישעיה א׳ ט׳).
37
ל״חלעולם יהא אדם שמח ביסורין בעוה״ז. אריב״ל כל השמח ביסורין בעוה״ז מביא ישועה לעולם שנאמר פגעת וגו׳ קצפת וגו׳ ונושע (שם ס״ד ד׳).
38
ל״טפרק רביעי, בענין הענוה:
39
מ׳לעולם יהיה אדם מן הנרדפים ולא מן הרודפים, שאין לך נרדפים בעוה״ז מתורים ובני יונה והכשירן הכתוב לגבי המזבח ולא שאר עופות.
40
מ״אלעולם יהא אדם עניו כהלל ולא קפדן כשמאי.
41
מ״בלעולם יהא אדם רך כקנה ולא קשה כארז, לפיכך זכה קולמוס לכתוב בו ספר תורה ותפילין ומזוזות.
42
מ״גלעולם יהא אדם רגיל לומר כל מה דעבדין מן שמיא לטב.
43
מ״דלעולם כשתרצה להשתתף בד״א השתתף עם צדיק עני ולא עם רשע עשיר, ויפה ת״ת עם דרך ארץ.
44
מ״הלעולם ישתדל אדם להיות צנוע ועניו וירגיל תמיד את עצמו ללכת בדרכי החכמים ובצניעות ובענוה.
45
מ״ולעולם לא יהלך אדם בקומה זקופה שנאמר יען כי גבהו בנות ציון וגו׳ (ישעיה ג׳ ט״ז).
46
מ״זלעולם ילבש אדם מלבוש עניו ונקי כת״ח.
47
מ״חלעולם ילמד אדם מדת קונו שהרי הקב״ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני מפני שאינו גבוה והוא נמוך שנאמר הר אלהים הר בשן הר גבנונים וגו׳ וכתיב ההר חמד אלהים לשבתו (תהלים ס״ח י״ז).
48
מ״טפרק חמישי, בענין ת״ת:
49
נ׳לעולם ימעט אדם בעסק ובסחורה ויקבע עתים לתורה לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לא כסף ולא זהב אלא תורה ומעשים טובים.
50
נ״אלעולם ישתדל אדם ללמוד תורה וד״א כדי שיהיה אהוב ונחמד למעלה ולמטה.
51
נ״בלעולם ישים אדם את עצמו כשור לעול וכחמור למשאוי.
52
נ״גלעולם ישב אדם בעיר שישיבתה קרובה שמתוך שישיבתה קרובה עונותיה מועטין, אמר רבי חנן מאי קרא אמלטה נא שמה וגו׳ (בראשית י״ט:כ׳).
53
נ״דלעולם ישתדל אדם ללמוד תורה ואם אין לו בעיר רב שילמוד ממנו ילך לעיר אחרת שרב מצוי בה וילמוד ממנו ולא יחוש לטלטולו.
54
נ״הלעולם אל יפטור אדם מחבירו אלא מתוך הלכה שמתוך כך זוכרהו.
55
נ״ולעולם ישתדל אדם לעשות לו רב ללמוד תורה ממנו דתנן עשה לך רב וקנה לך חבר.
56
נ״זלעולם יקבע אדם מקום לתלמודו. אמר רבי שמעון בן יוחאי כל הקובע מקום לתורתו אויביו נופלין תחתיו, דכתיב ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו וגו׳ (שמואל ב ז׳:י׳).
57
נ״חלעולם ישתדל אדם ללמוד תורה ולא יחוש לעשרו.
58
נ״טלעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות קודם שימות שנאמר וזאת התורה אדם כי ימות באוהל וגו׳ (במדבר י״ט:י״ד) אפילו בשעת מיתה תורה.
59
ס׳לעולם אל ימנע אדם מביהכ״נ ואפילו שעה אחת.
60
ס״אלעולם ילמוד אדם תורה מה שחפץ שנאמר כי אם בתורת ה׳ חפצו (תהילים א׳:ב׳). לעולם הוי כונס דברי תורה כללים כללים שאם אתה כונסם פרטים פרטים מיגעין אותך. משל לאדם שהלך לקסרי אם נוטל מעותיו פרטות פרוטות מיגעין אותו, אלא מצרפן ועושה אותן סלעים ופורט ומוצא בכל מקום שירצה.
61
ס״בלעולם ישתדל אדם ללמוד תורה ביום ולשנותה בלילה, וכל הקורא תורה ביום ושונה אותה בלילה הקב״ה נוטה עליו חוט של חסד שנאמר יומם יצוה ה׳ חסדו ובלילה שירה עמי (תהלים מ״ב ט׳).
62
ס״גלעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא. אר״ל דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים שכל העוסק בתורה נכסיו מצליחין: כתוב בתורה ועשיתם אותם למען תשכילו בכל אשר תעשון (דברים כ״ט ח׳), שנוי בנביאים לא ימוש ספר התורה וגו׳ כי אז תצליח (יהושע א׳:ח׳), משולש בכתובים כי אם בתורת ה׳ חפצו וגו׳ והיה כעץ שתול וגו׳ (תהילים א׳:ב׳).
63
ס״דלעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבון, וכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו.
64
ס״הפרק ששי, בענין המצות:
65
ס״ולעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת שנאמר אחרי ה׳ ילכו כאריה וגו׳ (הושע י״א י׳).
66
ס״זלעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשביל לילה אחת שקדמה בת לוט הבכירה לצעירה קדמה אותה ד׳ דורות בישראל, ואלו הן עובד ישי דוד שלמה. והצעירה מרחבעם ואילך שנאמר ושם אמו נעמה העמונית.
67
ס״חלעולם אל יחשוב אדם בדעתו ויאמר חוטא אני ועונות רבות עשיתי ומה יועיל לי עשיית המצות אלא אם עשה עבירות הרבה יעשה מצות הרבה שנאמר כי בתחבולות תעשה לך מלחמה (משלי כ״ד ו'), אם עשית חבילות חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות.
68
ס״טלעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך.
69
ע׳לעולם חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה, וכן דוד אמר כוס ישועות אשא ובשם ה׳ אקרא, הרי על הטובה, צרה ויגון אמצא ובשם ה׳ אקרא (תהילים קט״ז:ג׳-ד׳), הרי על הרעה.
70
ע״אלעולם ישתדל אדם לעשות המצות במובחר נכסיו שנאמר זה אלי ואנוהו (שמות ט״ו ב׳) התנאה לפניו במצות, בטלית נאה בלולב נאה, ממה שחננך התנאה לפניו.
71
ע״בפרק שביעי, בענין גמילות חסדים:
72
ע״גלעולם יגמול אדם חסד אפילו עם מי שהרע לו, ולא יהיה נוקם ונוטר שנאמר לא תקום ולא תטור (ויקרא י״ח י״ח). וזה דרכן של ישראל הקדושים, אבל הגוים האכזרים וערלי לב נוקמין ונוטרין ועברתם שמורה לנצח. וכה״א על הגבעונים שלא מחלו לשאול ולבניו, והגבעונים לא מבני ישראל המה.
73
ע״דלעולם ישתדל אדם להיות גומל חסד עם החיים והמתים כדי שיעשה הקב״ה עמו חסד שנאמר יעש ה׳ עמכם חסד וגו׳ (רות א׳ ח׳), וגדולה גמ״ח שאדם עושה מן הצדקה, שהצדקה בממונו וגמ״ח בגופו ובממונו, והצדקה עם החיים וג״ח עם החיים ועם המתים; הצדקה עם העניים בלבד וג״ח עם העניים והעשירים.
74
ע״הלעולם יהא אדם ערום ביראה ומשיב חמה ומרבה שלום עם אחיו וקרוביו ועם כל אדם כדי שיהיה אהוב למעלה ונחמד למטה, ומקדים שלום על הבריות ואפילו על נכרי בשוק.
75
ע״ולעולם ידבק אדם בג׳ דברים ואלו הן: הבאת שלום בין אדם לחבירו, ובהבאת שלום לאנשי ביתו ובאהבתו של הקב״ה.
76
ע״זלעולם יתרחק אדם משלשה דברים ואלו הן: המיאונין והפקדונות והערבות.
77
ע״חפרק שמיני, בכבוד שבתות ויו"ט:
78
ע״טלעולם ישתדל אדם לענג שבתות והמועדים ואם הוא עני יחסר ממזונותיו כל ימות השבוע וישמור להוצאת שבת כפי כחו וכפי השגת ידו.
79
פ׳לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנאמר והיה ביום הששי וגו׳ (שמות ט"ז ה׳).
80
פ״אלעולם אל תהי שבת קלה בעיניך שהרי סמיכה אינה אלא משום שבות ונחלקו בה גדולי הדור.
81
פ״בלעולם יסדר אדם שלחנו בע״ש ואע״פ שאינו צריך אלא לכזית.
82
פ״גלעולם יחליף אדם שמלותיו בשבת שנאמר ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך (רות ג׳:ג׳), וכי ערומה היתה? אלא שמלותיך אלו בגדי שבת, וכתיב וכבדתו מעשות דרכיך (ישעיה נ״ח י״ג) שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול. אמר רב הונא יש לו להחליף מחליף אין לו להחליף ישלשל בגדו.
83
פ״דפרק תשיעי, בענין כבוד אב ואם:
84
פ״הרשב״י אומר לעולם יזהר אדם בכבוד אביו ואמו, כי גדול כבוד אב ואם שהחמיר בו הקב״ה יותר מכבודו שנאמר כבד את ה׳ מהונך (משלי ג׳ ט׳), בלקט ושכחה ופאה תרומות ומעשרות אם יש לך אתה חייב ואם אין לך אין אתה חייב, ונאמר כבד את אביך (שמות כ׳ י״ב) בין יש לך בין אין לך, אפילו אתה מחזיר על הפתחים.
85
פ״ולעולם תהיה על האדם יראת אביו ואמו, וגדולה יראת אב ואם שהשווה הקב״ה למוראו, בהקב״ה כתיב את ה׳ אלהיך תירא (דברים י׳ כ׳) ובאב ואם כתיב איש אמו ואביו תיראו (ויקרא י״ט כ).
86
פ״זלעולם יקדים הבן בהוצאת אביו ואמו ובכבודם, ועיקר הכבוד הם חמשה דברים, ואלו הם: מאכילן ומשקן ומלבישן ומכניסן ומוציאן משלו אם הם עניים.
87
פ״חפרק עשירי, בענין נשואי אשה:
88
פ״טלעולם ישתדל אדם לישא אשה בת טובים צנועה וכשרה ממשפחה הגונה שלא יצא עליה ערעור מעולם, ולא יתכוין ליפיה אלא לכשרון מעשיה שנאמר שקר החן וגו׳ (משלי ל״א), כי כשרון מעשיה של האשה הוא מהללה ולא יפיה. ושנו חכמים אל תתן עינך בנוי אלא תן עיניך במשפחה.
89
צ׳לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת״ח שאם מת או גולה מובטח לו שיהיו בניו ת״ח.
90
צ״אלעולם ידבק אדם בטובים שהרי משה רע״ה נשא בת יתרו ויצא ממנו כהן לע״ז ואהרן ע״ה נשא אלישבע בת עמינדב ויצא ממנו פנחס.
91
צ״בלעולם אל ימנה אדם אפוטרופוס בתוך ביתו שמתוך כך באין לידי עבירה ומנלן מיוסף ע״ה.
92
צ״גלעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתירה בתוך ביתו והפילה כמה רבבות מישראל. ומעשה ר״ש יוכיח שהטיל אימה יתירה בתוך ביתו ובקשו להאכילו אבר מן החי.
93
צ״דלעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה, דאמר ר׳ אלעזר מיום שחרב ביהמ״ק ננעלו שערי תפלה שנאמר שתם תפלתי (איכה ג׳) ואע״פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר אל דמעתי אל תחרש (תהלים ל״ט).
94
צ״הלעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה על אדם אלא בשביל אשתו שנאמר ולאברם הטיב בעבורה (בראשית י"ב ט"ז).
95
צ״ולעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה שנאמר השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך (תהלים קמ״ז). אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כמשלם שערי מכדא נקיש ואתא תגרא, פירוש כשתכלה התבואה מן הבית השלום יוצא והמריבה נכנסת.
96
צ״זלעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שלא נקראו ישראל דלים אלא על עסקי תבואה שנאמר והיה אם זרע ישראל וגו׳ וכתיב וידל ישראל מאד (שופטים ו׳ ג׳).
97
צ״חלעולם יאכל אדם פחות ממה שיש לו וילבש כפי מה שיש לו ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו שהם תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם.
98
צ״טלעולם תשתדל אשה לעשות מלאכה בתוך ביתה ולא תשב בטילה כי הבטלה מביאה לידי שעמום והבטלה מביאה לידי הרהור לאיש כ״ש לאשה שדעתה קלה. ועכ"פ תעשה מלאכה בעצמה ואפילו היו לה כמה שפחות שנאמר דרשה צמר ופשתים ותעש וגו׳ בידיה ולא על ידי אחרים.
99
ק׳פרק אחד עשר, בענין גידול בנים:
100
ק״אלעולם ישתדל אדם לרדות את בנו בקטנותו שמתוך כך נמצא מזרזו בגדלותו.
101
ק״בלעולם אל ישנה אדם את בנו בין הבנים שבשביל ב׳ סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים.
102
ק״גלעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה מה היא מחטא דתלמיותא.
103
ק״דלעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה ויבקש רחמים ממי שהעושר שלו, שאין לך אומנות שאין בה עניים ועשירים ואין העושר אלא ממי שאמר והיה העולם שנאמר לי הכסף ולי הזהב (חגי ב׳ ז׳).
104
ק״הלעולם ילמד אדם את בנו תורה ומלאכה שיתפרנס בה ואל יחוש לעושר, שאין לך עושר בעולם כעשרה של תורה שנאמר אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד (משלי ג׳:ט״ז) וכתיב יקרה היא מפנינים (שם).
105
ק״ולעולם ישתדל אדם ללמד את בנו תורה ולהדריכו על הדרך הישרה ואע״פ שטורח גידול בנים קשה עד מאד אפילו הכי אל יתרשל בו, ואם עשה כן אשריו וטוב לו שכרו הרבה מאד.
106
ק״זפרק שנים עשר, בענין משא ומתן:
107
ק״חלעולם ישתדל אדם בכל יכלתו להיות זהיר וזריז במשאו ומתנו באמונה שכל הנושא ונותן באמונה כאילו קיים תרי״ג מצות.
108
ק״טלעולם ידבק אדם באומנות חשובה ונקיה ויתרחק מאומנות פחותה ונבולה כגון בורסקי חמר גמל וספן וכיוצא בהן.
109
ק״ילעולם ישכיר אדם עצמו לעבודה שאינה שלו (לפי כבודו) ואל יצטרך לבריות.
110
קי״אלעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו. הקיז דם ואין לו מה יאכל ימכור מנעלים שברגליו ויסתפק מהם לצרכי סעודה.
111
קי״בלעולם ימכור אדם שדה ויקח עתודים ואל ימכור עתודים ויקח שדה.
112
קי״גלעולם ישלש אדם מעותיו שליש בקרקע שליש בפרקמטיא שליש תחת ידו.
113
קי״דלעולם אל ישנה אדם ממנהג המדינה שהרי משה רע״ה עלה למרום ולא אכל ומלאכי השרת ירדו למטה ואכלו, אכלו סלקא דעתך אלא נראין כמו שאכלו.
114
קי״הלעולם אל יאמר אדם לעשות דבר אלא בגזרת המקום (אם ירצה השם) שנאמר רבות מחשבות בלב איש וגו׳ (משלי י״ט כ״א).
115
קי״ולעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו.
116
קי״זפרק שלשה עשר, בענין הדין:
117
קי״חלעולם יהא הדיין זהיר בדין שבשכר הדין נתן הקב״ה תורתו לישראל שנאמר ועוז מלך משפט אהב (תהלים צ״ט ד׳), ועוז זו תורה שנאמר ה׳ עוז לעמו יתן (שם כ״ט י״א).
118
קי״טלעולם יראה הדיין עצמו כאילו חרב מונחת בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו תחתיו שנאמר הנה מטתו שלשלמה וגו׳ מפחד בלילות, מפחדה של גיהנם שדומה ללילה.
119
ק״כלעולם ישתדל הדיין להיות זהיר בדין דאמר רבי אלעזר במקום שיש דין אין דין: כל זמן שהתחתונים אין עושין דין העליונים עושין דין, וכל זמן שהתחתונים עושין דין אין העליונים עושין דין.
120
קכ״אלעולם לא ידור אדם אלא בעיר שיש בה עשרה דברים ואלו הן: רופא, אומן, בית הכסא, בית המרחץ, מים מצויים כגון נהר ומעין, בית הכנסת, מלמד תינוקות, לבלר, גבאי צדקה, ובית דין מכין וחובשין.
121
קכ״בלעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי או״ה שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי או״ה.
122
קכ״גפרק ארבעה עשר, בענין השמח בחלקו:
123
קכ״דלעולם יהיה אדם שמח בחלקו ואז יהיה נאה ומעשיו נאים ובני אדם משבחין אותו, וע״ז אמר שלמה ע״ה בחכמתו ושבחתי אני את השמחה (קהלת ח' ט״ו) פי׳ שהשמחה בחלקו.
124
קכ״הלעולם יסלק אדם את בטחונו מבשר ודם וישים בטחונו בהקב״ה, כי כל הבוטח על ב״ו בטחונו הבל וריק שנאמר אל תבטחו בנדיבים וגו' אשרי שאל יעקב בעזרו וגו׳ (תהילים קמ״ו:ה׳), וכתיב חדלו לכם מן האדם וגו׳ (ישעיהו ב׳:כ״ב), בטחו בה׳ וגו׳ ברוך הגבר אשר יבטח בה׳ (ירמיה ט״ז).
125
קכ״ולעולם יבטח אדם בהקב״ה במזונותיו ובפרנסתו ובכל עסקיו ובכל עניניו וישמח בחלקו ויהיו עיניו תלויות להקב״ה תמיד להטריפו לחם חוקו בכל יום ויום, ויעשה ק״ו מעורב ויאמר מה עורב שלא נברא לשמש קונו הקב״ה מזמין לו פרנסתו דכתיב מי יכין לעורב צידו (איוב ל״ח מ״א), אני שבראני הקב״ה לעבדו לא כ״ש. רבי אליעזר אומר כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אני אוכל למחר הרי זה מקטני אמנה, שנאמר כי מי בז ליום קטנות (זכריה ד׳ י׳) מי גרם להם לצדיקים שיתבזה שלחנם לעתיד לבא? קטנות שהיתה בידם בעוה״ז שלא האמינו בהקב״ה.
126
קכ״זלעולם לא תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות ואלו הן ארונה ודריוש, ארונה ברך לדוד ואמר ה׳ אלהיך ירצך (שמואל ב כ״ד:כ״ג) ונרצה לו שנאמר ויעתר ה׳ לארץ. ודריוש ברך לדניאל שנאמר אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישיזבינך (דניאל ו׳ י״ז) ונמלט מן האריות שנאמר אלהי שלח מלאביה וסגר פום אריותא ולא חבלוני (שם).
127
קכ״חלעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל שרה ונתקיים בזרעה.
128
קכ״טלעולם אל תהיה אצל כהן עם הארץ שמא יאכילך בתרומה, ואל תרבה שיחה עם האשה שסופך תבא לידי ניאוף. אמר רב אחא כל הצופה בנשים סוף בא לידי עברה.
129
ק״לפרק חמשה עשר, בענין הכעס והחמה:
130
קל״אלעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הקב״ה שנאמר ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים וגו׳ על כן יהיו דבריך מעטים (קהלת ה').
131
קל״בלעולם יהא אדם קשה לכעוס ונוח לרצות, וכל מי שאינו כועס ניצול מדינה של גיהים. אמר רבי יונתן בשם ר״ש בר נחמני כל הכועס כל מיני פורעניות של גיהנם שולטין בו שנאמר והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך (שם י״א), ואין רעה אלא גיהנם שנאמר וגם רשע ליום רעה.
132
קל״גלעולם ישתדל אדם לפרוש מן החמה ומן הכעס, שכל הכועס כאילו עובד ע״ז, שכך היא אומנתו של יצר הרע היום אומר לך עשה כך ולמחר יאמר לך עבוד ע"ז.
133
קל״דפרק ששה עשר, בענין החנופה והליצנות:
134
קל״הלעולם יהא אדם תוכו כברו ולא ידבר אחד בפה ואחד בלב ויתרחק מהליצנות ולא יחניף לאדם בעולם. ארשב״ל מאי דכתיב וחנפי לב וגו׳ (איוב ל״ו י״ג) בשביל חנופה שחנפו לקרח על עסקי מחלוקת חרק עליהם שר של גיהנם שיניו. אמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו חנופה נופל בגיהנם שנאמר הוי האומרים לרע טוב וגו׳ וכתיב בתריה לכן כאכול קש לשון אש וגו׳ (ישעיהו ה׳:כ״ד).
135
קל״ולעולם יפרוש אדם מן החנופה לפי שהיא שקולה כנגד ע״ז וגלוי עריות ושפיכות דמים.
136
קל״זלעולם יפרוש אדם עצמו מן הליצנות שכל המתלוצץ ענשו גדול שנאמר ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם וגו׳ (ישעיהו כ״ח:כ״ב).
137
קל״חלעולם יפרוש אדם מן הליצנות שכל המתלוצץ אין לו רפואה שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים וגו׳ (דהי״ב ל״ו ט״ז).
138
קל״טפרק שבעה עשר, בענין אהבת החברים:
139
ק״מלעולם יהיה אדם אוהב את הבריות, שנאמר ואהבת לרעך כמוך (ויקרא י״ט י״ח), ומ״ש לרעך ולא אמר את רעך בא ללמד שחייבה תורה לאהוב ולחמוד לחבירו כל מה שהוא אוהב וחומד לנפשו.
140
קמ״אלעולם יקרב אדם את אוהביו שכל האוהב שכנו ומקרב את קרוביו ונושא את בת אחותו והמלוה סלע לעני בשעת דחקו עליו נאמר אז תקרא וה׳ יענה (ישעיה נ״ח ט׳).
141
קמ״בלעולם ישתדל אדם להתחבר לטובים ויתרחק מחברת הרשעים ובני הבליעל.
142
קמ״גלעולם לא ירבה אדם רעים בתוך ביתו שנאמר איש רעים להתרועע (משלי י״ח כ"ד).
143
קמ״דלעולם אל יספר אדם בטובתו של חברו שמתוך טובתו בא לידי גנותו.
144
קמ״הלעולם אל תכבד את הרשעים מנלן מאחאב שהחיה את בן הדד ולבסוף הרגו.
145
קמ״ולעולם הוי מכבד הזקנים וקח עצתם מנלן מרחבעם בן שלמה, ואמר בן סירא סבא בביתא טבא בביתא.
146
קמ״זלעולם יהיו כל בני אדם בעיניך כלסטים והוי מכבדן כר״ג.
147
קמ״חלעולם תהא אימת הצבור עליך שהרי כהנים אחוריהם כלפי שכינה ופניהם כלפי העם.
148
קמ״טלעולם אל יוציא אדם עצמו מן הכלל.
149
ק״נלעולם לישתתף אינש נפשיה בהדי צבורא.
150
קנ״אלעולם חייב אדם לצער עצמו עם הצבור.
151
קנ״בלעולם אל ימהר אדם את רגלו לבית חברו.
152
קנ״גלעולם אל יכנס אדם לבית חבירו פתאום אלא א"כ קוראו קודם, ולמדנו מהקב״ה שעמד על פתח הגן וקרא קודם לאדם שנאמר ויקרא ה׳ אלהים אל האדם וגו' (בראשית ג׳:ט׳).
153
קנ״דלעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב.
154
קנ״הלעולם ידע אדם אצל מי יעמוד ואצל מי ישב ואצל מי מסיח ואצל מי חותם שטרותיו.
155
קנ״ופרק שמונה עשר, בענין לשון הרע:
156
קנ״זלעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עקם הכתוב ח' אותיות ולא הוציא דבר מגונה, שנאמר ומן הבהמה אשר איננה טהורה (בראשית ז' ח').
157
קנ״חלעולם יספר אדם בלשון כבוד שהרי בזב קראו מרכב ובאשה קראו מושב, וכתיב ותבחר לשון ערומים (איוב ט״ו ה'). ואומר ודעת שפתי ברור מללו.
158
קנ״טלעולם אל יספר אדם לשון הרע דאמר רבי פדת ברית כרותה נתן הקב"ה בעולם שכל מי שמספר לשון הרע ילקה בצרעת שנאמר זאת תהיה תורת המצורע וגו' (ויקרא י״ד ב').
159
ק״סלעולם ישמור אדם פיו ולשונו ואל יספר לשון הרע, שכל המספר לשון הרע גורם לעצמו פשעים ועונות לאין תכלית. א"ר לוי כל המספר לשון הרע מגדיל עונות עד לשמים שנאמר שתו בשמים פיהם וגו' (תהילים ע״ג:ט׳). אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשה״ר אמר הקב״ה לגיהנם אני מלמעלה ואתה מלמטה לדונו שנאמר חצי גבור שנונים וגו׳ (שם ק"כ), גבור זה הקב״ה שנאמר ה׳ כגבור יצא וגו׳ (ישעיה מ״ב י ״ג).
160
קס״אפרק תשעה עשר, בענין כסוי הסוד:
161
קס״בלעולם הוי זהיר בסוד חבירך ואל תגלהו, וחרפה גדולה היא המגלה סוד חבירו אפילו בשעת מריבה שנאמר וסוד אחר אל תגל (משלי כ״ה:י׳) וכתיב פן יחסדך שומע (שם).
162
קס״גלעולם ישתדל אדם לכסות סוד חבירו ואל יגלהו שכל המגלה סוד כאילו שופך דמים שנאמר לא תלך רכיל בעמך וגו׳ (ויקרא י״ט ט״ז).
163
קס״דלעולם יכסה אדם על סוד חבירו ואל יגלהו שכל המגלה הסוד נקרא רכיל, והמכסה עליו נקרא נאמן שנאמר ונאמן רוח מכסה דבר וגו׳ (משלי י״א י״ג).
164
קס״הפרק עשרים, בענין דרך ארץ:
165
קס״ולעולם יהיה אדם נאה במשאו ומתנו ובכסותו ומאכלו ומשתהו ובכל עניניו.
166
קס״זלעולם יזהר אדם ממקק סופרים (פי' אבק שמשימין הסופרים על כתיבתן כדי שלא תמחק. ויש גורסין ממקק ספרים פי' תולעים שנמצאים בספרים שנוקבים אותם), מסכך דשיאדי (פי' הסט שעל המלח), ומפח דתאיני (עיפוש התאנים), מאילא דעינבי (כמו עכביש שעל הענבים), מפני שדברים אלו מזיקין כסם המות.
167
קס״חלעולם יהא אדם זהיר בתשובותיו.
168
קס״טלעולם אל יפתח אדם פיו לשטן שמא יגרום החטא ויתקיימו דבריו לרעה, שנאמר גם אני אבחר בתעלוליהם ומגורותם וגו׳ וכתיב כי פחד פחדתי ויאתינו (איוב ג׳ כ״ה).
169
ק״עלעולם יתרחק אדם מן הכיעור ומן הדומה לו.
170
קע״אלעולם ילמד אדם את עצמו להפנות שחרית וערבית כדי שלא יסתכן.
171
קע״בלעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות.
172
קע״גלעולם יצפה אדם על חלומו עד כ״ב שנה.
173
קע״דלעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם חלה אומרין לו הבא זכות והפטר.
174
קע״הלעולם ידור אדם במקום רבו והוא דכייף ליה.
175
קע״ולעולם ידור אדם בא״י ואפילו בעיר שכולה גוים ולא בחוצה לארץ אפילו בעיר שכולה ישראל.
176
קע״זלעולם הצדיקים מספרים בכבודו של הקב״ה שנאמר ספרו בגוים את כבודו (תהלים צ״ו).
177
קע״חלעולם יהא אדם זהיר ברוחו כשיזקין, ויתקן מעשיו וירבה בתפלה ובצדקות ובמצות ובגמ״ח, שכל מעשיו של אדם אינן חשובין אלא כפי שהן באחרונה, אם היה כל ימיו צדיק גמור ובאחרונה הרשיע הרי זה רשע ונדון בגיהנם, ואם היה רשע גמור ובאחרונה עשה תשובה הרי זה צדיק וזוכה לג״ע.
178
קע״טלעולם תשתדל האשה להיות צנועה צדקת וכשרה ונאה במעשיה חסידה עם בעלה ועם בניה.
179
ק״פלעולם אל יהלך אדם אחר אשה בנהר כי לא ינקה מדינה של גיהנם.
180
קפ״אלעולם נשים לפני המטה (פי׳ מטתו של מת).
181
קפ״בלעולם יהא אדם אוהב שלום ורודף שלום, הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום וכו׳, רשב״ג אומר על שלשה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום.
182
קפ״גתם מדרש לעולם
183