אוצר מדרשים, מדרש תהלים, הקדמהOtzar Midrashim, Midrash on Psalms, Introduction
א׳מדרש תהלים או אגדת תהלים נקרא ג״כ שוחר טוב (ע״ע), ולפי דעת ר׳ אברהם הספרדי בספרו אהל יוסף (פ׳ ויקרא פסוק על ירך המזבח) חברו ר׳ יוחנן בא״י, וכנראה נתחלף לו הירושלמי במדרש תהלים. אמנם לדעתו של ר׳ אהרן משה פדובא מקארלין בהקדמתו לפי׳ המדרש הזה, התחיל לסדרו ר׳ שמעון ברבי, והבאים אחריו השלימוהו. ומביא ראיה ממה שאמרו בגמרא כי ר׳ שמעון ברבי עבר לפני ר׳ חייא ולא קם מקמיה ואקפיד (ר"ש) ואתא א״ל לאבוה שני חומשים שניתי לו בספר תהלים ולא עמד מפני (קדושין ל״ג.), ופירש״י שניתי לו מדרש אגדותיו (ועוד מאמר ע״ז י״ט.). עכ״פ נדע כי כבר בימים קדמונים היה מסודר מדרש על תהלים, ונזכר בירושלמי בשם ספר תהלים אגדה (כלאים פ״ט דל״ב ע״ב, כתובות פי״ב ג׳ דל״ה ע״א), וכן מסתכל הייתי באגדת תהלים (ב״ר פל״ג ב׳). ואף כי כמה אגדות נאבדו, נשארו עוד איזה מהן בקובץ המדרש שלפנינו, אף כי הוסיפו עליו כמה וכמה ממדרשים אחרים ומאגדות חז״ל בתלמוד ובפרט מהירושלמי ממה שנוגע לענינו. רוב האגדות הם מא״י ונאמרו בשם אמוראים הירושלמיים. ר׳ יצחק אבן גיאות בספרו הלכות הלל אומר, ומצינו במדרש תלים אריב״ל וכו׳. ר׳ נתן בעל הערוך מביא המדרש תהלים כמה פעמים (עי׳ ערך סחר ועי׳ סער), ורש״י מביאו בשם אגדת תהלים (דברים ל״ג ז׳), וכן בעלי התוספות (ברכות ל״א: ד״ה כל היושב).
1
ב׳[מזמור קי״ט] מזמור אשרי תמימי דרך נקרא בפי חז״ל תמניא אפי, ומדבר בכבוד התורה שנקראת במלות שונות: תורה, דברים, פקודים, נפלאות, עדות, מצות, אמרים, חקים, משפטים. וכנראה היו ערוכים מתחלה שמונה מזמורים ע״פ א״ב, ונתחברו יחד ע״י אנשי כנסה הגדולה, מפני שכולם מדברים בענין אחד, אף כי אין חיבור נכון ביניהם. והנה המזמור הזה נחשב לבדו, ובפרט המדרש עליו שנקרא מדרש הא"ב נחשב למדרש מיוחד והוא מדרש מאוחר, והראיה – כי בדפוס הראשון של מדרש תהלים מקושטא רע"ב לא נכלל בו מזמור קי"ט. ובדפוס השני בשאלוניקי רע״ה חוברה ההוספה מן מזמור קי״ט עד סוף מזמור ק״נ. ואחרי תום ההוספה הדפיסו שם את פי׳ ה״ר מתתיהו היצהרי על מזמור קי"ט עד אות ש׳. הפירוש הזה נעתק ללשון רומי ע״י Ph. d'Aguine בביאורו לס׳ תהלים (פאריס 1622). קצת מהמדרש הזה נדפס בביהמ״ד ליעלינעק ח״ה 80, ור״ש באבער הדפיס כל מה שנמצא ממדרש המזמור בכ״י ובדפוס, במדרש תהלים (ווילנא תרנ״א).
2