אוצר מדרשים, מדרשי רבי אליעזר, הקדמהOtzar Midrashim, Midrashim of Rabbi Eliezer, Introduction

א׳מדרשי רבי אליעזר: מכונה אליעזר בן הורקנוס תלמידו של ריב״ז, והוא סתם רבי אליעזר במשנה וברייתא.

ב׳יש מדרשות ואגדות רבות על תולדותיו, וגם מדרשים שנקראו על שמו. ר״ח מאיר הורוויץ בבית עקד האגדות חוברת א׳ מביא שבע נוסחאות ממעשה דרבי אליעזר בן הורקנוס בימי ילדותו עד שהגדיל בתורה. הנוסחא א׳ העתיק מאבות דר״נ כ״י די רוסי סי׳ 327 שנכתב בשנת 1290, נוסחא ב' מאדר״נ בספר המעשים כ״י מינכען סי׳ 222. נוסחא ג׳ מאדר״נ הנדפס במסכתות קטנות בדפוסי ש״ס, נוסחא ד׳ מבראשית רבה פמ״ב וילקוט שמעוני ע״פ ויהי בימי אמרפל. נוסחא ה׳ מתנחומא פ׳ לך לך הוצאת באבער. נוסחא ו׳ ע״פ ספר דרשות מר״ח מווין מכ״י די רוסי סי׳ 1264 והיא העתקה חפשית מפרקי דר״א פ״א ופ״ב (עי' שם). נוסחא ז׳ היא הוספה ותמצית של ספרים שונים. בנוסחאות האלה יש שנויים בפרטי המעשה של ר״א: לפי פרדר״א היה ריב״ז מעיר את ר״א שידרוש כדי שימצא חן בעיני אביו שבא לנדותו מנכסיו. וכנראה מפרק ג׳ דרש ר״א בעניני הבריאה, אך לפי נוסחת בראשית רבה והתנחומא דרש ר״א במקרה ונתגלגל הדבר שבא אביו בשעה שדרש בענין אמרפל והמלכים, וכנראה הנוסחא בפרקי דר״א הוא יותר קדומה. תמצית המעשה היא כי ר״א בימי עלומיו היה פועל ועובד אדמה בשדות אביו שהיה עשיר גדול, וכשהיה ר״א כבן כ״ב או כ״ח ברח מאביו ובא לירושלם לישיבת ר״י בן זכאי, כי נפשו חשקה בתורה, ובזמן קצר רכש לו הידיעות הנחוצות להיות דרשן נפלא. ואבי ר״א לא ידע מה שנעשה עם בנו, ויבא לפני ריב״ז להעביר את בנו מנחלתו באשר עזבו. אז העמיד ריב״ז את ר״א לדרוש ברבים, וכאשר נודע לאביו כי הוא בנו שמח מאד עד שרצה לבכרו על פני אחיו, אך ר״א מאן בזה והיה שמח בחלקו הראוי לו (עי׳ אוצר ישראל ערך אליעזר בן הורקנוס). ר״א הצטיין בישיבת ריב״ז עד כי אמר עליו רבו כי הוא מכריע את כל חכמי ישראל בלמודו (אבות פ״ב ח׳).

ג׳על שם ר״א נקרא הספר פרקי דרבי אליעזר שנקרא ג״כ ברייתא דר״א, הכולל ברייתות שנשנו בבית מדרשו בחייו וגם אחרי מותו, ולכן נמצאים בו איזה תנאים מאוחרים. הספר הזה הוא עתיק מאד, ואיזה ברייתות מוקדמים גם למשניות הסדורות ע״י רבינו הקדוש. הוא כולל מדרשים ואגדות ממעשה בראשית וימות עולם עם איזה מנהגים ודינים, ועניני קבלה. ויש בו נ״ד פרקים. מפרק א׳ עד ט״ו הוא מסודר על סדר פרשיות התורה. פרק ט״ו מוסב על להט החרב המתהפכת, פט״ז ופי״ז אודות גמילות חסדים. מפי״ח ואילך חוזר לסדרי התורה ודורש עליהם עד פכ״ד על בני נח ודור הפלגה ואברהם. פכ״ה על סדום, מפכ״ו עד פל״א בעשרה נסיונות שנתנסה אברהם, פל״ב ופל״ג אודות יצחק ועניני הצדקה ומסיים בפל״ד בתחיית המתים, וחוזר לסדרי תורה מן פל״ה עד פ״מ. פמ״א מתן תורה, פמ״ב בשלח פרעה, פמ״ג תשובת פרעה בים ובדרך אגב ברכת הרוצה בתשובה. בפרק מ״ד חוזר לסדרי התורה לפרשת עמלק, ופמ״ה במעשה העגל, פמ״ו לוחות שניות וסיים בסלחתי כדבריך, פמ״ז הוא תשלום ענין העגל, ואגב ענין השיטים, ואח״ז סדר ברכת גואל ישראל. פמ״ח בגאולת מצרים וסומך לו גאולת ישראל ע״י מרדכי בימי המן. פמ״ט ופ״נ באגג, ואח״ז סדר ברכת רופא חולים, פנ״א ג״כ ברפואה, פנ״ב ונ״ג בחולי חזקיה ורפואתו, ומסיים בפרק נ״ד ברכת רופא חולים. (עי' פרק האחרון מפרקי דר״א בבתי מדרשות למר ווערטהיימער ח״ג), שבעת הפרקים האחרונים נספחים לסדר אליהו זוטא (עי' נספחים לסדר אליהו זוטא לרמא״ש, ווין תרס״ד). לפי דעת צונץ והחוקרים האחרונים היה מחבר הספר הזה ר׳ אליעזר ב״ר יצחק ב״ר יהושע ב״ר אבון אחד מחכמי איטליא בשנת 833, אך יש סתירה לדבריהם, כי רב עמרם גאון שחי בזמן ההוא מיחס את פרקי דר״א לר׳ אליעזר בן הורקנוס (סדור רב עמרם דף ל״ב ע״א), והרמב״ם אומר: ראיתי לר' אליעזר הגדול (הוא ר״א בן הורקנוס) דברים בפרקיו הנקובים בשם הידועים פרקי ר׳ אליעזר (מורה מאמר ב' פכ״ז). ועוד קדמונים אחרים יחסו את הספר לר״א התנא. אף כי בלי ספק נתוספו בו כמה מאמרים מאמוראים ומעתיקים מאוחרים, ויצא מסודר כמו שנמצא לפנינו במאה התשיעית, פרקי דר״א נדפס ראשונה בקושטא בשנת בר״ן יחד=רנ״ב (1492) וכמה פעמים אח״כ. ועם ביאור מר' זאב וואלף איינהארן (ווילנא תקצ״ט). ההוצאה היותר חשובה היא עם מבוא וביאור לר״ד לוריא (ווארשא תרי״ב), ע״ע פרקי דר׳ אליעזר באוצר ישראל. עי׳ ג״כ אגדת אגדות או קובץ מדרשים קטנים ח״א, ובית עקד האגדות ח״ב לרח״מ הלוי הורוויץ.

ד׳הספר ארחות חיים מיוחס ג״כ לר״א בן הורקנוס, והוא צוואת התנא ר״א הגדול שצוה להורקנוס בנו. תוכנו מוסר השכל ומדות ישרות להתנהג בהן, ויש בו פתיחה וסעיפים המתחילים במלת ״בני״. ונקרא הספר ארחות חיים, ע״ש שאמרו לו תלמידיו בעת שבאו לבקרו בהיותו חולה: רבנו תלמדנו ארחות חיים ונזכה לחיי עוה״ב (ברכות כ״ח.). לדעת ר״מ די לונזאנו חבר ספר ארחות חיים איש אחר בשם ר' אליעזר הגדול הנזכר בפוסקים, והזכירו גם הטור באו״ח סי' תקפ״ב, וכי ההקדמה ממעשה ר״א בן הורקנוס כתב המעתיק שחשב שגוף הספר שייך לר״א זה (שתי ידות קכ״ב) והוא ר' אליעזר בר יצחק מווירמיזא שהיה ג״כ פייטן ובקי באגדה (מפתח לפדר״א מרח״מ הורוויץ). ובעל שם הגדולים כתב בשם רמד״ל: גוף ספר הצוואות הוא מחכם אחד שהיה מגדולי לותיר, רבו של רש״י ז״ל שנקרא בימיו רבי אליעזר הגדול. אולם לדעת ר׳ גרשון העניך בבאורו לארחות חיים (ווארשא תרנ״א, לובלין תרס״ג), כל הספר הוא מעשה התנא ר״א בן הורקנוס, כי דחוק לומר שההקדמה הוא ממחבר אחר, ועוד שהשיטה בהצוואות מתאמת עם שיטת התנא ר״א לפי מאמריו המפוזרים בש״ס ומדרשים, ע״ע ארחות חיים באוצר ישראל.

ה׳ארחות חיים נדפס ראשונה עם א״ב דבן סירא, קושטא רע״ט, ויניציא ש״ד, ועם תוספת סדר גן עדן בס' שארית יוסף, שאלוניקי רפ״א, ובפני עצמו פראג שע״ב וזאלקווא תצ״ח. בדפוסים הראשונים יש ס״ד סעיפים ובאחרונים ס״ו סעיפים, וכן בהוצאת חיים אברהם אבא גאלדבלאט עם הערות ״אשל חיים״ ווילנא תרנ״ג.

ו׳אותיות דר״א, שיסד כ״ב צירופי א״ב, מובא במדרש יהי אור פ׳ בראשית (דפוס קרימונה כ״ב ע״ג) וז״ל: ר' יהודה אומר באתון גליפן דר׳ אלעזר (אליעזר) אית קוטרי דאתוון כ״ב קטירין כחדא, תרין אתוון דא סליק ודא נחי׳ וכו׳ וסימנך דא א״ך ב״ך א״ל, עכ״ל (רב פעלים 38).

ז׳שאלות ר׳ אליעזר, עשר שאלות אודות תחיית המתים מיוחס אליו בטעות, ע' בערך מדרש תחיית המתים.