אוצר מדרשים, מדרש ויכלוOtzar Midrashim, Vayechulu ('And They Were Completed')

א׳מדרש ויכלו

ב׳[מספר הלקוטים]

ג׳בראשית:

ד׳א') אמר רב ג׳ פעמים חייב אדם לומר ויכלו, אחד בתפלה ואחד לאחר התפלה ואחד על הכוס (רוקח סי׳ מ״ט).

ה׳ב׳) וה׳ המטיר על סדום ועל עמורה (בראשית י״ט:כ״ד) בכל מערבין ערובי תחומין חוץ ממים ומלח לפי שהוא מין קללה ואין הגוף ניזון הימנו.

ו׳ג') בדה"י כתיב שני דניאל לאביגיל (דהי״א ג׳ א׳), ובשמואל כתיב ומשנהו כלאב לאביגיל (ש"ב ג׳ ו') לפי שדוד נשא אביגיל אחר מות נבל והיו חושדין אותו הבן שהוא של נבל לכך קראוהו ב' שמות כלאב ודניאל, דנו־אל, כלאב – כלו־אב.

ז׳ויקרא:

ח׳ד') וזכרתם את כל מצות ה' (שלח ט״ו ל״ט), צריך לדקדק פן יקרא ושכרתם. הקורא ק"ש באותיותיה מצננין לו גיהנם, שנאמר תשלג בצלמון (עי' ברכות ט"ו:).

ט׳במדבר:

י׳ה') ויסעו (י' ל״ג) שנסעו מהר סיני דרך שלשת ימים כתינוק היוצא מבית הספר שבורח והולך לו, כך היו בורחים מהר סיני דרך שלשת ימים לפי שלמדו הרבה תורה בסיני. —אמר הקב״ה נסמוך פורענות לפורענות? לא, אלא נפסוק פ' ויהי בנסוע הארון (עי' תוס׳ שבת ק״ו. ד״ה פורענות).

י״או') מה אקוב לא קבה אל (כ״ג ח׳), שלא הזכיר שמו (שם ישראל) על הפורענות. אדם כי יהיה בעור בשרו וגו׳ נגע צרעת כי תהיה באדם (ויקרא י״ג:ט׳) ולא בישראל. אלו יעמדו לברך את העם (דברים כ״ז:י״ב) וגבי פורענות אלה יעמדו על הקללה (שם).

י״בז׳) מי מנה עפר יעקב (דברים י׳) עפר, שישראל מטמינין ערלתן בעפר (בחול).

י״גח׳) כשחטאו בעגל עלה משה בחמישי וסוף מ' יום היה יום שני, מכאן תקנו חכמים שמתענים יום ב׳ ויום ה׳, בעלייתו של משה ובירידתו (נזכר בתוס׳ ב״ק פ״ב, בשם "מדרש" וכונתו על מדרש ויכולו).

י״דט׳) ובשעה שמברך המוציא אוחז הלחם בעשר [אצבעותיו] כנגד עשר מצוות שמקיים: לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו, לא תזרע כלאים, לקט, שכחה, פאה, לא תחסום שור, תרומה, מעשר ראשון, מעשר שני, חלה.

ט״וי') לא ישכב עד יאכל טרף (במדבר כ״ב כ״ה), כשבא אחד מישראל לישן אינו ישן עד שממליך הקב״ה, לא ישכב עד יאכל טרף שאומר ה׳ אלהינו ה׳ אחד, והמחבלין שומעין שהזכיר שמו של הקב״ה חומלין עליו ומלחשין אחריו בשכמל"ו ובורחין, והוא נסמך בה׳ ופוקד נפשו בידו אחר שמע, בידך אפקיד רוחי (תהילים ל״א:ו׳), והשומרים בלילה מוסרין אותו לשומרי היום, שנאמר נפשי לה׳ משומרים לבקר (שם ק״ל).

ט״זדברים:

י״זי״א) ראה החילותי תת (ב׳ ל״א), עומד בתפלה והגיע לו רוק רוקק לצדדין, ויהא נוהג באימה ויראה והקב״ה משפיל שונאיו.

י״חי״ב) רָמָה קַרְנִי בַּה' רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ (היא משירת חנה בשמואל א ב׳:א׳, ולמדו מזה י״ח ברכות בתפלה – רוקח סי׳ שכ״ו, וחסר פה ברכת ולירושלם שכוללה עם צמח דוד). רמה קרני =מגן אברהם, ממית ומחיה=מחיה המתים, אין קדוש=האל הקדוש, דעות=חונן הדעת, ונכשלים אזרו חיל=הרוצה בתשובה, מוריד שאול ויעל=המרבה לסלוח, שמחתי בישועתך=גואל ישראל, מעפר=רופא, שבעים בלחם=מברך, חסידיו ישמור=מקבץ, ידין= אוהב צדקה ומשפט, ורשעים בחשך=מכניע, קשת גבורים=מבטח לצדיקים, קרן משיח=דוד, ואין צור כאלהינו=שומע, אל תרבו תדברו=שאותך לבדך ביראה נעבוד, יצא עתק מפיכם=הטוב, ויתן עוז למלכו=עושה שלום.